באנר תרומה

ספר כתר שם טוב (גאגין) מהימנותו והיחס אליו

מתוק מדבש

חבר ותיק
הצטרף
18/12/24
הודעות
1,317
כתב הראש"ל שיש בו מדברי הקראים,
בחיפוש באוצר ראיתי שמביאים אותו בלי סוף, ולדגומא הגרב"צ מוצפי שליט"א מסתמך עליו כסדר [בעשרות רבות של מובאות]
מי בדק את ספרו, וכתב עליו ביקורת?, והאם תולדותיו ידועים? היה אשיות מודרנית? אהבת שלום הדפיסוהו בכבוד גדול, אבל לא כתבו הקדמה.
לחו"ר הפורום הפתרונים
1749196282380.png
 
מחיפוש באוצר לא מצאתי התנגדות למח"ס הנזכר, וכולם מצטטים ממנו.
האם יש איזה מאמר תורני/מחקרי
שערער את אמינותו של הס' הנזכר?
 
שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן ד
ובאמת שהרה"ג רבי שם טוב גאגין ז"ל בספר כתר שם טוב העיד, שמנהג הספרדים בארץ ישראל כדעת מרן, שאם הקטן יודע לשמור גופו בטהרה, וזהו כשנתיים קודם מלאת לו י"ג שנה, אביו קונה לו תפילין לחנכו. ודלא כהרמ"א. (והובא בספר מנהגי ארץ ישראל עמוד כ).
שו"ת יביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כז
וכן ראיתי כעת בס' כתר שם - טוב (עמוד רכז), שמנהג לבישת שחורים נזכר גם בתנ"ך, שאמר יואב לאשה התקועית ולבשי נא בגדי אבל, והיינו בגדים שחורים.
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן ג
והבאתי סתירת עדות השלחן גבוה מספר כתר שם טוב שכתב שהמנהג בארץ ישראל כדעת מרן. וכבר כ' המהר"ש הלוי שאף שהרמ"א כ' כד' העיטור, אנו אין לנו אלא ד' מרן
 
חסום בנטפרי, אבל יש אתר שלם שמדבר עליו. (אולי מי שפתוח לו יוכל לכתוב אם דיברו שם על הנושא הנ"ל).
 
חסום בנטפרי, אבל יש אתר שלם שמדבר עליו. (אולי מי שפתוח לו יוכל לכתוב אם דיברו שם על הנושא הנ"ל).
מצטרף לבקשה
 
גם אהבת שלום שהדפיסוהו כתבו מודעא בעמוד השני שיש בו קצת דברים מוזרים, והדפיסוהו לתועלת ידיעת המנהגים שהוא מקור מיוחד בעניין זה. [דבר אחד זכור לי שהביא לעניין המקור לקרוא שם התינוק בעת המילה מספר אונגליון, כמדומה].
 
מצורף דברי מרן הגריח"ס שליט"א הוא מביא בשם "מאיר" מדעת הגרע"י זצ"ל על הכש"ט, וכנראה כוונתו ליישב בזה השגתו (התמוהה) של מח"ס ילקו"י, וכמו שכבר תמה בזה @ידידיה באשכול סמוך, אולי להעתיק דבריו לכאן

ולגופו של דבר לגבי המחבר הנ"ל - ראוי לעיין במבוא לספרו "פחד יצחק" שי"ל מכת"י ע"י אהב"ש לפני שנים אחדות, ובדברי הגרימ"ה שליט"א בראש הספר הנ"ל
1749203796425.png
 
ולגופו של דבר לגבי המחבר הנ"ל - ראוי לעיין במבוא לספרו "פחד יצחק" שי"ל מכת"י ע"י אהב"ש לפני שנים אחדות, ובדברי הגרימ"ה שליט"א בראש הספר הנ"ל
במבא ל"מ לכאו', ואולי לא חיפשתי טוב אבל חזו מאן גברא רבה דקא מסהיד עליה, הוא מרן הגה"ק הגר"י הלל שליט"א ובפרט שמוצאו משם
1749204304702.png
 
[דבר אחד זכור לי שהביא לעניין המקור לקרוא שם התינוק בעת המילה מספר אונגליון, כמדומה].
לא ידענא מה פסול בזה, אדרבה יש כאן עדות מסיח לפי תומו על קדמות מנהג זה [שם כתוב דרך סיפור שאביו של אותו האיש קרא את שמו בברית שלו]
ומסתמא גם מה שמביא מהקראים הוא ג"כ כדי לברר קדמות המנהגים ההם, וצריך לבדוק
 
בדקתם כמה פעמים ילקוט יוסף מביא אותו ?
 
כאשר מרן הגר"י יוסף שליט"א מעיר על הלכות מסוימים בספר כתר שם טוב, אין כוונתו לפסול את המחבר חלילה, אלא להעמיד דברים על דיוקם.
הספר נכתב מתוך 'מגמה תיעודית רחבה' נקרא לזה ככה, אך לא תמיד נעשתה הבחנה ברורה בין מנהגי ישראל המסורים מדור דור לבין מנהגים שנשתרשו בקהילות מסוימות בהשפעת זרמים חיצוניים, ובפרט הקראים.
כך למשל, בענייני נשים ומצוות עשה שהזמן גרמא הרב גאגין מתעד מנהגים שונים, אך מרן שליט"א עומד על כך שפסיקת מרן הבית יוסף היא הקובעת, ולפיה נשים אינן מברכות על מצוות אלו.
כאשר מובאים מנהגים הסותרים את פסיקת מרן, או כאלה שמקורם אינו ברור, יש להעמידם לבירור — ולא לקבלם כמות שהם בשם "מסורת".
ולכן, כאשר מרן הגר"י יוסף מדגיש את הצורך להיזהר ממנהגים שמקורם אינו טהור, או שמושפעים ממסורות זרות — אין זו "רדיפה", אלא אחריות תורנית.
זו דרכה של תורה: לברר, לדקדק, ולהבחין בין קודש לחול, בין מסורת למנהג זר, גם אם הוא עטוף בלבוש יהודי.
 
נכון, לפעמים זה באמת עניין של תפיסת עולם.
רק תזכור לא כל מי שלא מסכים איתך פועל מאמוציות
ולא כל אכזבה היא טרגדיה. לפעמים זו פשוט תוצאה של בירור אמיתי.

אבל אם כבר שנינו נרגיש אותו דבר לפחות נשתה את הקפה כמו אחים.
חם, חזק, ובלי סוכר מיותר

וזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לרב יצחק (כלומר לך).
 
כאשר מרן הגר"י יוסף שליט"א מעיר על הלכות מסוימים בספר כתר שם טוב, אין כוונתו לפסול את המחבר חלילה, אלא להעמיד דברים על דיוקם.
הספר נכתב מתוך 'מגמה תיעודית רחבה' נקרא לזה ככה, אך לא תמיד נעשתה הבחנה ברורה בין מנהגי ישראל המסורים מדור דור לבין מנהגים שנשתרשו בקהילות מסוימות בהשפעת זרמים חיצוניים, ובפרט הקראים.
כך למשל, בענייני נשים ומצוות עשה שהזמן גרמא הרב גאגין מתעד מנהגים שונים, אך מרן שליט"א עומד על כך שפסיקת מרן הבית יוסף היא הקובעת, ולפיה נשים אינן מברכות על מצוות אלו.
כאשר מובאים מנהגים הסותרים את פסיקת מרן, או כאלה שמקורם אינו ברור, יש להעמידם לבירור — ולא לקבלם כמות שהם בשם "מסורת".
ולכן, כאשר מרן הגר"י יוסף מדגיש את הצורך להיזהר ממנהגים שמקורם אינו טהור, או שמושפעים ממסורות זרות — אין זו "רדיפה", אלא אחריות תורנית.
זו דרכה של תורה: לברר, לדקדק, ולהבחין בין קודש לחול, בין מסורת למנהג זר, גם אם הוא עטוף בלבוש יהודי.

כאשר מי שפותח את הספר של הרב סופר רואה שהביא רבים מהפוסקים כהחיד"א שער המפקד חקרי לב פתח הדביר שדי חמד יפה ללב ארץ חיים ועוד רבים מפוסקי הספרדים שמעידים שכך מנהג הספרדים שנשים מברכות על הלולב, ורואה שהרב יצחק מציג זאת כאילו הרב סופר סמך רק על הכתר שם טוב נגד מרן והרמב"ם, זה מוכיח שהרב יצחק הזדרז להשיג בביטחון. הא ותו לא.
 
הספר נכתב מתוך 'מגמה תיעודית רחבה' נקרא לזה ככה, אך לא תמיד נעשתה הבחנה ברורה בין מנהגי ישראל המסורים מדור דור לבין מנהגים שנשתרשו בקהילות מסוימות בהשפעת זרמים חיצוניים, ובפרט הקראים
תגיד את האמת, פתחת את ספר כתר שם טוב מימיך?
 
זו דרכה של תורה: לברר, לדקדק, ולהבחין בין קודש לחול, בין מסורת למנהג זר, גם אם הוא עטוף בלבוש יהודי
תגיד, חידא חקרי לב שד"ח שער המפקד כה"ח, זה קודש או חול? זה מסורת או מנהג זר עטוף בלבוש יהודי?
 
לעומת זאת, כשפוסק צעיר או תלמיד חכם מציין את כתר שם טוב כראיה עיקרית או כסיוע למנהג בעייתי, מבלי לסייג, מבלי להבחין,
ראית את דברי הרב סופר בספרו?
ומבלי להכיר את הרקע ההיסטורי של חלק מהמנהגים
עכשיו הצחקת אותי ידידי היקר, הרב סופר לא מכיר את הרקע ההסטורי???
למה נראה לך הוא מאלו שממציא גאונים אשכנזיים מבגדד???
קראת קצת בספרים שלו???
הוא האחרון שתוכל להתלונן עליו על הסטוריה על רקע ובפרט של מנהגים.

לך תעשה שיעורי בית, תקרא קצת בחוברת שלו כח המנהג ובשאר ספריו ותחזור אלינו.

אגב "פוסק צעיר" עד איזה גיל זה צעיר???
וגם מישהו כתב לי שהרב סופר מבוגר מהרב יצחק בגיל כך שאינו יכול להתייחס אליו כצעיר...
 
ראשי תחתית