ספר שכתבתי - אשמח לשמוע תגובות

[אבן ירושלמית]

כתבתי ספר זה עם 19 תשובות בהלכה, זה ספר שלי שיצא מתחת ידי בלי נגיעת אנשים אחרים כלל, תעיינו בספר זה ותגידו מה אתם אומרים?

אשריך!!!!!!
מחבר ספרים חשובים. יה"ר שתעלה מעלה מעלה ותכוון לאמיתה של תורה תמיד.

 

[החש בראשו]

יפה מאד! אשריך!

לגבי מעין שבע מה שכתב (סליחה על העיוות):

מכיון שחפשתי ומצאתי למרן החיד"א שכתב בספרו ברכי יוסף בשיוריברכה )בסימן תרמב(,וזה לשונו ואני שמעתי שעל פי האר"י אין לומר ברכתמעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שרמזתי בפנים עד כאן לשונו.וכן כתב רבי אברהם ענתבי בספרו חכמה ומוסר )אות קצט(, שעל פיהאר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת

לא הבנתי את ההשגה, אתה מקשה מדעת החיד"א וממה ששמע, על הרש"ש?
ועל סמך זה אתה מכריע דלא כרש"ש?! תימה.

 

[פלוריש (אריאל)]

כתבתי ספר זה עם 19 תשובות בהלכה, זה ספר שלי שיצא מתחת ידי בלי נגיעת אנשים אחרים כלל, תעיינו בספר זה ותגידו מה אתם אומרים?

אשריך!
תוסיף תוכן עניינים

 

[מתוק מדבש]

גם בתמונה שכבודו צירף נראה שכבודו תלמיד חכם גדול חכמת אדם תאיר פניו

 

[החש בראשו]

לגבי ב"ה וב"ש, התשובה לא כוללת אף פוסק שאומר לענות גם בברכות שיוצאים יד"ח, רק הביא מר כמה פוסקים שאומרים לא לענות ודברי מרן זצ"ל, ולכן מכריע שלא לענות.
היכן התייחסות לפוסקים שאומרים לענות? ומה עם כחו של מנהג?

 

[עובדיה יאיר כהן]

יפה מאד! אשריך!

לגבי מעין שבע מה שכתב (סליחה על העיוות):

לא הבנתי את ההשגה, אתה מקשה מדעת החיד"א וממה ששמע, על הרש"ש?
ועל סמך זה אתה מכריע דלא כרש"ש?! תימה.

לגבי ברכת מעין שבע מה שהבאתי את מרן החיד"א ואת רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש כל זה כתוב בחזון עובדיה פסח עיין שם כי לא מלבי אמרתי דברים אלו אלא שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פסח כתב את דברי מרן החיד"א ואת דברי רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש אז לכן זה לא מלבי אלא מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל עיין שם ותרווה את צמאונך

 

[החש בראשו]

לגבי ברכת מעין שבע מה שהבאתי את מרן החיד"א ואת רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש כל זה כתוב בחזון עובדיה פסח עיין שם כי לא מלבי אמרתי דברים אלו אלא שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פסח כתב את דברי מרן החיד"א ואת דברי רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש אז לכן זה לא מלבי אלא מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל עיין שם ותרווה את צמאונך

אוקיי אבל תכל'ס מה אתה משיב לטענה?

 

[עובדיה יאיר כהן]

לגבי ב"ה וב"ש, התשובה לא כוללת אף פוסק שאומר לענות גם בברכות שיוצאים יד"ח, רק הביא מר כמה פוסקים שאומרים לא לענות ודברי מרן זצ"ל, ולכן מכריע שלא לענות.
היכן התייחסות לפוסקים שאומרים לענות? ומה עם כחו של מנהג?

לזה אתה קורא כמה פוסקים הבאתי את רוב הפוסקים שאומרים שלא לענות ולגבי למה לא הבאתי את הפוסקים שאומרים לענות בזה אתה צודק ואני אתקן זאת תודה רבה

 

[עובדיה יאיר כהן]

אוקיי אבל תכל'ס מה אתה משיב לטענה?

לאיזה טענה לא הבנתי? תפרט יותר תודה רבה ואז אשמח לענות לך בחפץ לב תודה רבה

 

[המעורר]

גם מנהג בגדד שלא לומר נחם בערבית ושחרית וכן מנהג בית א-ל, וכן נהגו גם במרוקו וטוניס, כך שקשה לכנות זאת מנהג כל הספרדים, חוץ מג'רבא

היה ע"ז מאמר בירחון האוצר, כמדומני בחודש אב האחרון. שמנהג כמעט כל הספרדים לומר רק במנחה.

 

[החש בראשו]

לאיזה טענה לא הבנתי? תפרט יותר תודה רבה ואז אשמח לענות לך בחפץ לב תודה רבה

לא הבנתי את ההשגה, אתה מקשה מדעת החיד"א וממה ששמע, על הרש"ש?

הרי פוק חזי מי התקבל כבר סמכא בדעת האר"י, הרש"ש או החיד"א.

 

[אברימי]

לגבי ברכת מעין שבע מה שהבאתי את מרן החיד"א ואת רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש כל זה כתוב בחזון עובדיה פסח עיין שם כי לא מלבי אמרתי דברים אלו אלא שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פסח כתב את דברי מרן החיד"א ואת דברי רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש אז לכן זה לא מלבי אלא מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל עיין שם ותרווה את צמאונך

אז אתה בעצם מעתיק את התשובות מחזו"ע?!
לא כ"כ הבנתי...
אם אלו שאלות חדשות שלא דנו בהם - ניחא.
אם אלו תשובות שדנו בהם ואתה מחדש איזה דבר (או פוסק אחרת) - ניחא.
אבל תשובות שכבר דנו בהם ואתה מעתיק ופוסק אותו דבר, אז מה התועלת בזה?

 

[עת שערי רצון]

היה ע"ז מאמר בירחון האוצר, כמדומני בחודש אב האחרון. שמנהג כמעט כל הספרדים לומר רק במנחה.

נכון

 

[מתוק מדבש]

אז אתה בעצם מעתיק את התשובות מחזו"ע?!
לא כ"כ הבנתי...
אם אלו שאלות חדשות שלא דנו בהם - ניחא.
אם אלו תשובות שדנו בהם ואתה מחדש איזה דבר (או פוסק אחרת) - ניחא.
אבל תשובות שכבר דנו בהם ואתה מעתיק ופוסק אותו דבר, אז מה התועלת בזה?

חס ושלום
מדובר בת"ח גדול כנראה מספרו,
תעיינו טוב תראו שיגע הרבה,
הוא בעזה" יגדל לגאון ולתפארת

 

[חיים גולדברג]

אבל תשובות שכבר דנו בהם ואתה מעתיק ופוסק אותו דבר, אז מה התועלת בזה?

הספר שלו מאוד החכים אותי ובטוח יש בו תועלת אשריו ואשרי חלקו.

 

[עובדיה יאיר כהן]

היה ע"ז מאמר בירחון האוצר, כמדומני בחודש אב האחרון. שמנהג כמעט כל הספרדים לומר רק במנחה.

לא יתכן רק מנהג כל האשכנזים לומר עננו רק במנחה ומנהג כל עדות הספרדים לומר עננו בשחרית ובמנחה כמו שפסק מרן השלחן ערוך בסימן תקסה עיין שם תודה רבה

 

[עת שערי רצון]

לא יתכן רק מנהג כל האשכנזים לומר עננו רק במנחה ומנהג כל עדות הספרדים לומר עננו בשחרית ובנחה כמו שפסק מרן השלחן ערוך בסימן תקסה עיין שם תודה רבה

עיין בן איש פרשת דברים שנה ראשונה
אין טעם להתעלם ממי שחולק על שיטתך
אין עננו ניהיה קשור לנחם ? הרי הטעם בנחם לא כמו הטעם בעננו, אלא כמו שמבואר באחרונים דרק מזמן מנחה שייך לומר נחם - ל' נחמה וזה דומה למי שמתו מוטל לפניו וכו'

 

[עת שערי רצון]

לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כל הרבנים שהזכרת העתיקו את זה מרבנו הרש"ש לכן כל הרבנים שאתה הזכרת הם נקראים אחד מכיון שכולם העצתיקו דבריהם מרבנו הרש"ש תודה רבה ובתקוה להבנה

וגם אפשר לומר שכל הרבנים שפסקו לא לומר העתיקו מהשו"ע והחיד"א ...
אגב, לפי מרן השו"ע אין שום איסור וברכה לבטלה לומר מעין שבע בליל פסח, והכריע שלא לומר רק מכח המנהג שהיה בזמנו (לפני התפשטות הוראות האר"י והרש"ש) ומי שיעיין בבית יוסף יראה דהביא גם דעות הראשונים שיש לאמרה ולא הכריע
וזה מלבד ששלשת עמודי ההוראה סתמו, ואם דעתם היה שלא לומר, היו צריכים לפרש כן בהדיא, כיון דבוודאי ראו את ד' רב ניסים גאון

 

[החש בראשו]

אדרבה לפי מה שהבנתי רק מנהג ירושלים לומר במנחה.

 

[עת שערי רצון]

לגבי ברכת מעין שבע מה שהבאתי את מרן החיד"א ואת רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש כל זה כתוב בחזון עובדיה פסח עיין שם כי לא מלבי אמרתי דברים אלו אלא שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פסח כתב את דברי מרן החיד"א ואת דברי רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש אז לכן זה לא מלבי אלא מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל עיין שם ותרווה את צמאונך

רק לידיעתך לפי הבן איש חי והכף החיים ורבי חיים פלאג'י ועוד, קבלנו הוראות הרש"ש ואף במקום סב"ל