החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
לאיזה טענה לא הבנתי? תפרט יותר תודה רבה ואז אשמח לענות לך בחפץ לב תודה רבה
הרי פוק חזי מי התקבל כבר סמכא בדעת האר"י, הרש"ש או החיד"א.לא הבנתי את ההשגה, אתה מקשה מדעת החיד"א וממה ששמע, על הרש"ש?
לאיזה טענה לא הבנתי? תפרט יותר תודה רבה ואז אשמח לענות לך בחפץ לב תודה רבה
הרי פוק חזי מי התקבל כבר סמכא בדעת האר"י, הרש"ש או החיד"א.לא הבנתי את ההשגה, אתה מקשה מדעת החיד"א וממה ששמע, על הרש"ש?
אז אתה בעצם מעתיק את התשובות מחזו"ע?!לגבי ברכת מעין שבע מה שהבאתי את מרן החיד"א ואת רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש כל זה כתוב בחזון עובדיה פסח עיין שם כי לא מלבי אמרתי דברים אלו אלא שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פסח כתב את דברי מרן החיד"א ואת דברי רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש אז לכן זה לא מלבי אלא מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל עיין שם ותרווה את צמאונך
נכוןהיה ע"ז מאמר בירחון האוצר, כמדומני בחודש אב האחרון. שמנהג כמעט כל הספרדים לומר רק במנחה.
חס ושלוםאז אתה בעצם מעתיק את התשובות מחזו"ע?!
לא כ"כ הבנתי...
אם אלו שאלות חדשות שלא דנו בהם - ניחא.
אם אלו תשובות שדנו בהם ואתה מחדש איזה דבר (או פוסק אחרת) - ניחא.
אבל תשובות שכבר דנו בהם ואתה מעתיק ופוסק אותו דבר, אז מה התועלת בזה?
הספר שלו מאוד החכים אותי ובטוח יש בו תועלת אשריו ואשרי חלקו.אבל תשובות שכבר דנו בהם ואתה מעתיק ופוסק אותו דבר, אז מה התועלת בזה?
לא יתכן רק מנהג כל האשכנזים לומר עננו רק במנחה ומנהג כל עדות הספרדים לומר עננו בשחרית ובמנחה כמו שפסק מרן השלחן ערוך בסימן תקסה עיין שם תודה רבההיה ע"ז מאמר בירחון האוצר, כמדומני בחודש אב האחרון. שמנהג כמעט כל הספרדים לומר רק במנחה.
עיין בן איש פרשת דברים שנה ראשונהלא יתכן רק מנהג כל האשכנזים לומר עננו רק במנחה ומנהג כל עדות הספרדים לומר עננו בשחרית ובנחה כמו שפסק מרן השלחן ערוך בסימן תקסה עיין שם תודה רבה
וגם אפשר לומר שכל הרבנים שפסקו לא לומר העתיקו מהשו"ע והחיד"א ...לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כל הרבנים שהזכרת העתיקו את זה מרבנו הרש"ש לכן כל הרבנים שאתה הזכרת הם נקראים אחד מכיון שכולם העצתיקו דבריהם מרבנו הרש"ש תודה רבה ובתקוה להבנה
רק לידיעתך לפי הבן איש חי והכף החיים ורבי חיים פלאג'י ועוד, קבלנו הוראות הרש"ש ואף במקום סב"ללגבי ברכת מעין שבע מה שהבאתי את מרן החיד"א ואת רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש כל זה כתוב בחזון עובדיה פסח עיין שם כי לא מלבי אמרתי דברים אלו אלא שמרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה פסח כתב את דברי מרן החיד"א ואת דברי רבי אברהם ענתבי נגד הרש"ש אז לכן זה לא מלבי אלא מדברי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל עיין שם ותרווה את צמאונך
מחילה מרן בבית יוסף הכריע אחרי שהוא הביא את דברי אבודרהם שפסק לאומרה כתב מרן הבית יוסף ועכשיו פשט המנהג שלא לאומרה עיין בסימן תפז בבית יוסף תודה רבהוגם אפשר לומר שכל הרבנים שפסקו לא לומר העתיקו מהשו"ע והחיד"א ...
אגב, לפי מרן השו"ע אין שום איסור וברכה לבטלה לומר מעין שבע בליל פסח, והכריע שלא לומר רק מכח המנהג שהיה בזמנו (לפני התפשטות הוראות האר"י והרש"ש) ומי שיעיין בבית יוסף יראה דהביא גם דעות הראשונים שיש לאמרה ולא הכריע
וזה מלבד ששלשת עמודי ההוראה סתמו, ואם דעתם היה שלא לומר, היו צריכים לפרש כן בהדיא, כיון דבוודאי ראו את ד' רב ניסים גאון
נכון אני יודע לא חידשת לי כלום תודה רבה ולילה טוברק לידיעתך לפי הבן איש חי והכף החיים ורבי חיים פלאג'י ועוד, קבלנו הוראות הרש"ש ואף במקום סב"ל
הכריע מכוח המנהג בלבד !מחילה מרן בבית יוסף הכריע אחרי שהוא הביא את דברי אבודרהם שפסק לאומרה כתב מרן הבית יוסף ועכשיו פשט המנהג שלא לאומרה עיין בסימן תפז בבית יוסף תודה רבה
אני כתבתי לפי מה שכתב זה שלפני שהנידון על נחם,לא יתכן רק מנהג כל האשכנזים לומר עננו רק במנחה ומנהג כל עדות הספרדים לומר עננו בשחרית ובמנחה כמו שפסק מרן השלחן ערוך בסימן תקסה עיין שם תודה רבה
מה זה לדידן הרי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב סימן כה פסק לנו שלא קיבלנו הוראות האר"י נגד מרן השלחן ערוך ואנו הולכים אחריו באש ובמים אז לכן כל אחד כמו מנהגו וכבודו לא יכול לכפות את דעתו על כולם ולמר לדידן וגם אני לא יכול לכפות את דעתי על כולם לכן כל אחד ימשיך במנהגו תודה רבההכריע מכוח המנהג בלבד !
אם המנהג היה לומר בזמנו היה מורה לומר !
וכ"ש לדידן דקבלנו הוראות האר"י (ובכלל זה הרש"ש) אף נגד מרן !
מי זה דידן ?מה זה לדידן
נגד החיד''א, בן איש חי, רבי חיים פלאג'י, שדי חמד, כף החיים, פתח הדביר ועוד ועוד, בסדר מותר לחלוק, אבל חובה לדעת ששיטתו אינה מוסכמת, וכל אחד יעשה כרבותיו.הרי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב סימן כה פסק לנו שלא קיבלנו הוראות האר"י נגד מרן השלחן ערוך
וביבשהואנו הולכים אחריו באש ובמים
כנ''לאז לכן כל אחד כמו מנהגו וכבודו לא יכול לכפות את דעתו על כולם
בסדר, אל תדאג בעזרת ה' בשנת התשפ''ט (פעם הבאה יחול פסח בשבת) נמשיך לומר ברכת מעין שבע, כמנהג ירושלים. עדיין לא הצלחת לשכנע אותי, יש לך עוד 4 שנים ...ולמר לדידן וגם אני לא יכול לכפות את דעתי על כולם לכן כל אחד ימשיך במנהגו תודה רבה
אשריך ישראל - יה"ר שתמשיך להגדיל תורה ולהאדירה ותהיה כאחד מהגדולים אשר בארץ, תמשיך ללמוד וללמד לעסוק בדברי תלמוד תורתינו הקדושה כל ימי חייך אתה וזרעך וזרע זרעך עד עולם ... בנחת בשמחה באושר ועושר וכל טוב ...כתבתי ספר זה עם 19 תשובות בהלכה, זה ספר שלי שיצא מתחת ידי בלי נגיעת אנשים אחרים כלל, תעיינו בספר זה ותגידו מה אתם אומרים?
אבל מנהג ירושלים הוא לא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שכתב מרן החיד"א ורבי אברהם ענתבי תודה רבהמי זה דידן ?
נגד החיד''א, בן איש חי, רבי חיים פלאג'י, שדי חמד, כף החיים, פתח הדביר ועוד ועוד, בסדר מותר לחלוק, אבל חובה לדעת ששיטתו אינה מוסכמת, וכל אחד יעשה כרבותיו.
וביבשה
כנ''ל
בסדר, אל תדאג בעזרת ה' בשנת התשפ''ט (פעם הבאה יחול פסח בשבת) נמשיך לומר ברכת מעין שבע, כמנהג ירושלים. עדיין לא הצלחת לשכנע אותי, יש לך עוד 4 שנים ...
אבל מנהג ירושלים החדש לומר ברכת מעין שבע כמו שכותב בעל כף החיים, ובעל ישכיל עבדי. תודה רבה.אבל מנהג ירושלים הוא לא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שכתב מרן החיד"א ורבי אברהם ענתבי תודה רבה
אבל מנהג ירושלים הוא לא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת כמו שכתב מרן החיד"א ורבי אברהם ענתבי תודה רבה
וכל אחד יעשה כמנהגו.אבל מנהג ירושלים החדש לומר ברכת מעין שבע כמו שכותב בעל כף החיים, ובעל ישכיל עבדי. תודה רבה.
המנהג נשתנה אחר החיד''א, ואחר תלמידי הרש''ש, בזמן הבן איש חי בערך.
אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבהאבל מנהג ירושלים החדש לומר ברכת מעין שבע כמו שכותב בעל כף החיים, ובעל ישכיל עבדי. תודה רבה.
המנהג נשתנה אחר החיד''א, ואחר תלמידי הרש''ש, בזמן הבן איש חי בערך.
לפי חכמי הפורום זה סברא שהוזכרה ע"י רב אחד ולכן אסור לומר אותה.אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
ממש לא, כי לשיטת בעל הכף החיים והבן איש חי ועוד, כשיש מחלוקת בדברי האר''י אזלינן כהרש''שאבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
זה פשוט לא נכון, כי בקבלה מכריעים כהרש''ש נגד החיד''אלפי חכמי הפורום זה סברא שהוזכרה ע"י רב אחד ולכן אסור לומר אותה.
רד מהעץ, לא יועילו לך כל טענותיך.
אין דרכי להתווכח עם אנשים.זה פשוט לא נכון, כי בקבלה מכריעים כהרש''ש נגד החיד''א
וחוץ מזה מנין שהכף החיים לא ראה את החיד''א?
כי בעל הכף החיים לא הזכיר את דברי מרן החיד"א בסימן תפ"ז אות כב וזה לשנו המלא אמנם הרש"ש ז"ל בספרו נהר שלום הנדפס מחדש דף כה ע"ב כתב וז"ל יום טוב דפסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יום טוב שחל להיות בשבת אף על פי שנראה שאין לה מקום מכל מקום צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דף כד ולא חילקו בין פסח לשאר ימים טובים ואותו חילוק שכתב הר"ן הטוא מסברא עכ"ל וכן כתב ה"ר חיים פאלאג'י בלב חיים חלק ב סימן צה שיש לאומרה ושכן נוהגין בעירו אזמיר יע"א יעו"ש והביא דבריו בספרו רוח חיים אות ג ובנו היפה ללב חלק ב אות ד וחלק ג אות ג יעו"ש וכן הוא עתה מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו ההולכים על פי תורת האר"י ז"ל לאומרו כמו שכתב הרב שמן ששון ז"ל בפתח עינים בסדר כוונת הפסח דף עט ע"ד ודלא כמו שכתב הרב אג"ן זלה"ה בהקדמת ספר דברי שלום וכבר עשיתי סמך לזה בתשובה בסה"ק באר מים חיים יעו"ש וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל ואם כן נהרא נהרא ופשטיה עד כאן לשונו של בעל ספר כף החיים סופר אתה הראת לדעת שלא הזכיר את דברי מרן החיד"א כלל כמו שאמרתי לך בהודעתי הקודמת תודה רבה תעיין שם ותרווה את צמאונך לילה טובממש לא, כי לשיטת בעל הכף החיים והבן איש חי ועוד, כשיש מחלוקת בדברי האר''י אזלינן כהרש''ש
ומנין לך שהכף החיים לא ראה את החיד'א? כל ספר כף החיים מלא מקורות מהחיד''א
היה חוזר בו מול הרש"ש? לא בטוח.אבל תדע לך שמרן החיד"א כתב בסימן תרמ"ב ששמע שעל פי רבנו האר"י אין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת ובעל הכף החיים סופר לא ראה את דברי מרן החיד"א אלו כמו שציינתי בספרי זה ואם היה רואה את דברי מרן החיד"א בודאי שהיה חוזר בו תודה רבה
100% שלאהיה חוזר בו מול הרש"ש? לא בטוח.
לא הבנת, המקובלים נוקטים כהרש''ש נגד החיד''א, כך גם אם היה רואה דברי החיד''א, לא היה חוזר בו !כי בעל הכף החיים לא הזכיר את דברי מרן החיד"א בסימן תפ"ז אות כב וזה לשנו המלא אמנם הרש"ש ז"ל בספרו נהר שלום הנדפס מחדש דף כה ע"ב כתב וז"ל יום טוב דפסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יום טוב שחל להיות בשבת אף על פי שנראה שאין לה מקום מכל מקום צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דף כד ולא חילקו בין פסח לשאר ימים טובים ואותו חילוק שכתב הר"ן הטוא מסברא עכ"ל וכן כתב ה"ר חיים פאלאג'י בלב חיים חלק ב סימן צה שיש לאומרה ושכן נוהגין בעירו אזמיר יע"א יעו"ש והביא דבריו בספרו רוח חיים אות ג ובנו היפה ללב חלק ב אות ד וחלק ג אות ג יעו"ש וכן הוא עתה מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו ההולכים על פי תורת האר"י ז"ל לאומרו כמו שכתב הרב שמן ששון ז"ל בפתח עינים בסדר כוונת הפסח דף עט ע"ד ודלא כמו שכתב הרב אג"ן זלה"ה בהקדמת ספר דברי שלום וכבר עשיתי סמך לזה בתשובה בסה"ק באר מים חיים יעו"ש וכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל ואם כן נהרא נהרא ופשטיה עד כאן לשונו של בעל ספר כף החיים סופר אתה הראת לדעת שלא הזכיר את דברי מרן החיד"א כלל כמו שאמרתי לך בהודעתי הקודמת תודה רבה תעיין שם ותרווה את צמאונך לילה טוב
האמת שאין זה אלא א' מהוספות סופר כת"י ל' למחזור ויטרי, וכמצויין בראש הסימן שם שהעתיקו מ"סדר העמרמי"זה יצא ראשונה הוא המחזור ויטרי (עמוד ק"פ בדפוס ישן ובדפוס חדש עמוד תמ"ב מדפי מהדורת אוצר הפוסקים) כתב וזה לשונו נמצא כתוב במגילת סתרים לרבנו ניסים ליל שימורים שחל להיות בשבת שליח ציבור העובר לפני התיבה בשאר לילי שבתות חייב לומר ברכה מעין שבע עכשיו אינן אומרים אותו עד כאן לשונו
