שופט שבימיך

יעקבי

חבר ותיק
הצטרף
24/4/25
הודעות
1,171
הרב יצחק יוסף (בן הגר"ע זצ"ל) כתב כך:
1764085421767.png

ויש לברר מה גדר דין 'שופט שבימיך'.
וכן מה הדין כשהשופט נפטר, נראה מדבריו דלא חשיב כשופט שבימיך, וא"כ גם היום א"צ לפסוק כהגרע"י.
 
הרב יצחק יוסף (בן הגר"ע זצ"ל) כתב כך:
הצג קובץ מצורף 13430
ויש לברר מה גדר דין 'שופט שבימיך'.
וכן מה הדין כשהשופט נפטר, נראה מדבריו דלא חשיב כשופט שבימיך, וא"כ גם היום א"צ לפסוק כהגרע"י.

קודם כל צריך לבדוק מהו בכלל שופט ?
מי קובע מי הוא השופט ?
וכי בחיי הרב עובדיה הוא היה השופט ? (שלי לא!).
 
בעיקר טענתו על הגר"י טופיק צ"ע מש"כ "ותמוה שתקע עצמו להורות במקום סב"ל", והלא זוהי גופא טענתו, דנגד האר"י לא אמרינן סב"ל.
[וכדוגמת ברכת הנותן ליעף כח שנהגו כל עמ"י לאומרה כל יום נגד פסק מרן השו"ע, כיון שע"פ האר"י יש לומר ברכה זו, דל"א סב"ל נגד אר"י].
 
בעיקר טענתו על הגר"י טופיק צ"ע מש"כ "ותמוה שתקע עצמו להורות במקום סב"ל", והלא זוהי גופא טענתו, דנגד האר"י לא אמרינן סב"ל.
[וכדוגמת ברכת הנותן ליעף כח שנהגו כל עמ"י לאומרה כל יום נגד פסק מרן השו"ע, כיון שע"פ האר"י יש לומר ברכה זו, דל"א סב"ל נגד אר"י].

רק יש להעיר, שהאר"י לא כתב שיש לאמרה, אלא מהר"י צמח כתב כן מדיליה ע"פ מה שהבין בהאר"י.
 
מה שהביא חכם @יעקבי שליט"א במקור הראשון, מהילקו"י או"ח ספיה"ע ושבועות, שם יתכן שכוונתו להרמב"ם שפסק לישב בעשרת הדברות ולא למרן זיע"א, וכך נראה מכל תשובתו שם.
במקור השני אכן גילה לנו במפורש שזוהי דעתו, אבל באגב שימו לב שנראה מדבריו שדיבר בכאב גדול על אותם שמבלבלים את העם מלהיות תורה אחת ומשפט אחד, ויש להם נגיעות [ולא חסר כאלו, ביודעי ומכירי קאמינא, כגון "תלמידים" קנאים של רבנים מסויימים שגדלו באוירה שכל החולק על רבם כחולק על השכינה, או כאלו שחשבו שמרן "לא ראוי" לפי עניות דעתם וחוצפתם להנהגת הדור, או לפסיקה, עפ"ל, ועוד], ואלו דברים שנכתבו בריתחא דאורייתא מתוך ידיעה באותם פלגנים או באותם חצופים.

הנה מקורות מפורשים בדברי מרן:

החינוך כותב: החכם הגדול בחכמת התורה.

ושוב כתב "הלך אחר הגדול בחכמה ובמנין".

והחת"ס כתב לבנו: בכל דור ודור העמיד השי"ת איש על העדה אשר יצא לפניהם להאיר להם הדרך להשיב על שאלותם וכו' ויען כי רובם ככולם שואלים דבר ה' מפי, נראה בעליל כי מן השמים מסכימים על זה. וב"ה למדתי וכו' ואם הראיה לפעמים אינה אמת מ"מ הדין אמת.

אכן שאר הפוס' שהביא (מלבד הגמ' המפורשות שהולכים אחרי הגדול) עוסקים בדין לשמוע אל החכמים או לרוב החכמים מול המ
יעוט כשאין גדול מכולם.

אבל מי לנו גדול מהחת"ס שהעיד על עצמו שהוא איש על העדה שבדורו. במפורש. ותלה זאת בכך שהרוב שואלים אותו את שאלותיהם וספיקותיהם.

ובא מורנו הראש"ל הגר"י שליט"א ואומר שבדורנו נראה בבירור שמרן זיע"א הוא הפוסק הגדול, וזה ידוע ע"פ לשונות שאמרו עליו הגר"ש רוזובסקי, הגרב"צ אבא שאול, הגרש"ז אוירבך ובנו הגר"ש, הגרצ"פ פראנק, ובראשם גם מרן רב רבנן חכם עזרא עטייה, שאין כמותו בחכמת התורה, ושאם היה לפני 200 שנה ג"כ היה הגדול שבדור(!) יש תשובות? רוצים לדון מי הגדול שבדור, לא יודע אם זה 'חוקי' ע"פ התורה אבל אין לנו אלא דברי רבותינו הנזכרים ואני הקטן מצטרף אליהם...
מצו"ב דברי מו"ר הראש"ל שליט"א.
 

קבצים מצורפים

מה שהביא חכם @יעקבי שליט"א במקור הראשון, מהילקו"י או"ח ספיה"ע ושבועות, שם יתכן שכוונתו להרמב"ם שפסק לישב בעשרת הדברות ולא למרן זיע"א, וכך נראה מכל תשובתו שם.
כנראה לא עיינת טוב.
חזור וראה שדיבר על אביו.
 
וזה ידוע ע"פ לשונות שאמרו עליו הגר"ש רוזובסקי, הגרב"צ אבא שאול, הגרש"ז אוירבך ובנו הגר"ש, הגרצ"פ פראנק, ובראשם גם מרן רב רבנן חכם עזרא עטייה, שאין כמותו בחכמת התורה, ושאם היה לפני 200 שנה ג"כ היה הגדול שבדור(!)
אם סברו שהוא הפוסק הכי גדול, למה חלקו עליו בהלכה?
(כלומר הוא חלק עליהם, ולא הסכימו לדעתו בדברים רבים).
 
אם סברו שהוא הפוסק הכי גדול, למה חלקו עליו בהלכה?
(כלומר הוא חלק עליהם, ולא הסכימו לדעתו בדברים רבים).
זו דרכה של תורה, כיון שסברו אחרת חלקו, וכי לא יאמרו את דעתם אבל ככלל סברו שהוא הפוסק הגדול.
וכמו שכ' החת"ס שאף אם הראיה לא נכונה מ"מ הדין אמת, אבל הפוסקים השניים רואים ראיה לא נכונה, וכי ישתקו?
 
זו דרכה של תורה, כיון שסברו אחרת חלקו, וכי לא יאמרו את דעתם אבל ככלל סברו שהוא הפוסק הגדול.
וכמו שכ' החת"ס שאף אם הראיה לא נכונה מ"מ הדין אמת, אבל הפוסקים השניים רואים ראיה לא נכונה, וכי ישתקו?

למאי נפק"מ שהוא הפוסק הגדול ?
יש לזה ביטוי מעשי ?
 
ראשי תחתית