משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
אז תשמיט את המשפט הזה ביחס לשולחן גבוה, כי הוא כמובן לא חשוד. אבל למעשה זו ראיה לסתור.
תפילין בת"ב ומנהג כפרות
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
אז תשמיט את המשפט הזה ביחס לשולחן גבוה, כי הוא כמובן לא חשוד. אבל למעשה זו ראיה לסתור.
נראה לי השלחן גבוה בקיא בכללי השו"ע ומבין מה זה ראיה ומה אינה ראיה.
וכנראה הבין שדעת מרן השו"ע כי"א בתרא, ומידי פעם "דואג להזכיר לנו את זה" בלשון פשוטה...
ובשו"ע נקט זאת בתור "הלכה" ולא בתור "מנהג".
(ומובן לפי ר' ניסים והכל בו שהביא הב"י, ורק הוסיף שגם המנהג שהזכיר האבודרהם בטל כמש"כ)
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
ושוב, טענות ילדותיות, "הוא מבין ואנחנו לא מבינים".
זה ענין של סברא, ולדעתי העניה פשוט שאם גילה דעתו בעשרות הלכות שכן הלכה, הרי זה מוכיח בצורה נחרצת שהיכן שלא גילה דעתו לא בא להכריע.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
זה אתה כותב, אבל לפנינו בשו"ע זה מנהג ותו לא.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
נראה לי התבלבל בין מעין שבע לבין ברכת ההלל.
לא טענתי שאנו לא מבינים.
טענתי שהוא מבין שיש בדברים אלה ראיה וזה לא דבר כזה "מופרך".
לא אמרתי שהסברא שלך לא נכונה.
היא נשמעת מאוד הגיונית.
אבל יש מקום גדול לצד השני וכמ"ש השלחן גבוה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
השו"ע לא הכריע בין הדעות אלא כתב שכן המנהג בא"י וסביבותיה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
אם זה דבר מופרך או לא - כל מעיין יכול לבחון בשכלו, ולא יושפע בגלל שגדול אחד טען כך.
עוד פעם, אתה מדבר על ההלל.
התגובה שלי לפני ל @בר ששת הייתה על מעין שבע.
מחילה, אבל זה קצת זלזול בפוסק אחרון שכאילו לא ידע מימינו ומשמאלו ומביא "ראיות מופרכות".
אפשר "להבין" את הצד השני, אתה לא "חייב" לקבל.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
זה זלזול לאחר המילים שאתה מוסיף בשמי, "שלא ידע בין ימינו לשמאלו". אבל בהערה לגופו של ענין אין שמץ זלזול.
וכן אמר הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א (נדפס בגליון השיעור השבועי לפרשת כי תבוא תשפ"א): "דיברנו בכמה מקומות בשבחו של רבי יוסף חיים. לא צריך לשבח את השמש, השמש מאירה וזורחת, אבל יש אנשים שיש להם 'קטנות המוחין' או 'סילוק המוחין', וחושבים שאם חולקים עליו בהלכה, כאילו לא מעריכים אותו ח"ו. אבל האמת שהיה גברא רבה... תענוג ללמוד בספריו... אמנם מרן [הגר"ע יוסף] זצ"ל חלק בהלכה על הבן איש חי, מכל מיני סיבות, כפי שנבאר, אבל ודאי שלא היה בזה שום פגיעה בכבודו ח"ו".
אין לי בעיה שתעיר שאתה חושב שאין כ"כ ראיה מהנ"ל.
אבל לומר על דבריו "ראיות מופרכות" כאילו הוא איזה ממחברי הזמן שלא יודע להביא ראיות זה קצת מוגזם.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
ושוב, אתה ממציא בשמי שכתבתי עליו "ראיות מופרכות", ואז מוחה. אבל בפועל, מה שכתבתי לגביו הוא "אבל למעשה זו ראיה לסתור".
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
וגרע פי כמה, כי אם היה מגיע עם מנהג מקומו, הרי זה כקהילה שהגיעה לכאן עם רבה, שיכולים להמשיך במנהגיהם גם לדעת מרן השו"ע.
וכך כתב מרן בשו"ת אבקת רוכל (סי' ל"ב): "אפי' רבו באותה העיר קהלות שנוהגים כהרא"ש וזולתו אינם יכולים לכוף למיעוט הקהלות שנוהגים כהרמב"ם ז"ל לנהוג כמותם, וליכא משום לא תתגודדו דהואיל וכל קהל נוהג כמנהגו הראשון הוה ליה כשתי בתי דינים בעיר אחת". ובאותה תשובה מדובר על קהילות רבות שהגיעו למקום אחד, כאשר אירע בארץ ישראל במאה השנים האחרונות, והשו"ע פסק שכל קהילה תמשיך במנהגה, גם אם היא מיעוט.
וכן הביא בספר מגן אבות (עמ' תקס"ו, ראה שם באורך), שנחלקו בזה מרן השו"ע והמבי"ט, בתשובה שנדפסה בשו"ת בית יוסף (דיני כתובות ב'), האם הבאים מארצות ספרד צריכים להתבטל למנהגי תושבי הארץ המסתערבים, והמבי"ט טען "הרי המנהג של תושבי הארץ הוא קבוע גם עלינו", ומרן השו"ע השיב לו "אין מנהג ארצות תולדות אבותינו בספרד כן", והוסיף "שאפילו אם היה מתברר שאיזה בית דין קבוע נהג במדינה זו כמה פעמים.. כמנהג תושבי הארץ, לא היה מנהג תושבי הארץ קבוע עלינו, אלא אם כן נתפרסם הדבר לכל הקהילות", ומה נענה כיום שיש קהילות רבות בארץ ישראל וכל קהילה עם דינים ומנהגים משלה ולא בטלה ברוב. והספרדים רבים על האשכנזים, ומבין הספרדים קהילת המרוקאים היא הגדולה ביותר. וע"ז כתב מהר"ם קורדובירו (נדפסו דבריו שם לאחר דברי רבי יוסף קארו) "ומה שכתב שאנו נגררים אחר מנהג תושבי הארץ, אדרבה אנו רואים דתושבי הארץ בטלי אגב הבאים מארץ מרחק הספרדים, שהם רוב דמינכר עד שתושבי הארץ אדרבה בטלי לגבייהו".
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
אין לדבריך טעם וריח. הרי מן הסתם כאשר הגיעו ומנהגם בידם, היו בתי כנסת מעורבים שהושפעו מהם והחלו גם הם לברך על ההלל, ולדבריך "אין בזה כלום". אבל הגר"ע הורה להם לשנות מנהגם שנהגו בו עשרות ומאות שנים, גם בארץ וגם בחו"ל (אמנם בארץ אחר פטירת מרן).
ומה שנהגו בירושלים להניח תפילין בשחרית ת"ב אין זה מחמת ש"עשו כן מעצמם" אלא הושפעו מק"ק בית אל, ואחד העתיק מהשני.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
קולייס האיספנין
חבר חדש
- הצטרף
- 25/12/24
- הודעות
- 59
שמעתי מהרב עובדיה יוסף שליט"א (בנו של הרב יעקב זצ"ל) שסיפר ששאל את אביו, שהרי הסבא זצוק"ל תמיד הלך לפי הפשט, ואף פעם לא מיהר לפסוק לפי הרש"ש והקבלה, ומה קרה כאן שהוא אימץ בכל תוקף את מנהג ירושלים להניח תפילין בשחרית? וענה לו אביו זצ"ל שהסבא ראה שקרו הרבה תקלות כתוצאה מכך שהניחו תפילין רק במנחה, כי היו כאלו שלא הניחו בבית בבוקר כלל, ואז קראו ק"ש בלא תפילין, ויתרה מזאת, היו כאלו שהיו חלשים מחמת הצום ולא הגיעו למנחה בבית הכנסת כלל וכתוצאה מכך פשוט לא הניחו תפילין כלל באותו היום, ולכך הוא הנהיג את מנהג ירושלים בכל אתר ובכל תוקף.
אבל לא לדעת הגרע"י, שיש לו הסבר אחר ע"פ איך שמציג את התשובות השונות (סי' לב וריב).
זו הקושיא הנפרדת הנ"ל. וזוקקת דיון נפרד.
וכבר נתבאר שבדבר הזה הגרע"י יחיד בדורו.
צריך דברים כתובים על הסתם הזה.
ועכ"פ באופן כללי אם יהיה מקום כזה שישנה כולו או רובו את מנהגו - מאיזו סיבה שתהיה - והגרע"י יורה לו לבטל מנהגו,
אכן תהיה זו קושיא על דבריו מדידיה אדידיה.
ולענין ההלל באופן פרטי, גם כבודו מסכים הולך שלדעת הגרע"י 'מדינא' יש שלא לברך, ולא רק ממנהגא. וא"כ לשיטתו אין להקשות משם סתירה בדבריו.
אלא שעל זה גופא כבודו מקשה, מנין שזה מדינא ולא ממנהגא.
ועל מה שכתבתי להליץ בעדו שסובר שמרן נוקט כיש בתרא מדינא, ועל זה הוסיף מנהג, מעיר כבודו:
ואיני יודע מה זו השגה על הגרע"י, הרי רשאי הוא לסבור בשופי שדברי מרן מחולקים לשנים: הלכה ומנהג.
את ההלכה הכריע בכותבו יש ויש (שלדעת הגרע"י יש בזה הכרעה חלוטה ליש בתרא),
ואת המנהג הוסיף לאחר מכן, אבל אין בהוספת המנהג כדי להחליש את ההלכה.
[כשם שאין בהוספת המילים 'וכן דעת הרמב"ם' על 'יש בתרא' כדי להחליש או לצמצם דבר מהכרעת היש בתרא. (הבאתי משפט זה רק לדוגמא ואין להיתפס עליו)].
(וכבר כתבתי שלענ"ד בכל יש ויש חשיב חוסר הכרעה, אלא שכאן אנו דנים במשנת הגרע"י גופיה).
ואם איתא שיש להקשות בזה על הגרע"י מתוקף כלליו בענין יש ויש, היא קושיא אחרת. ואכמ"ל בזה (כשיהיה אשכול על 'יש ויש' נוכל להביא בזה מן החדש).
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
כמדומה שכבר עלה כאן, ואין זה אלא פיטומי מילי, אינני מאמין שהגר"ע אמר כן, וגם אם אמר - לא אמר אלא להפיס דעתו של נכדו, אבל בפועל כל מי שמתפלל (כמוני) בבית כנסת שמניחים תפילין במנחה רואה שאין בזה שום תקלה, כולם מגיעים למנחה וכולם מניחים, ואם השו"ע פסק כן ולא חש לתקלה, וכל העולם נהג כן, גם אנו לא נחוש לתקלה.
ומה שציינת שקראו ק"ש בלא תפילין אין זו "תקלה" כלל, אלא כך יש לנהוג לדעת השו"ע ללא פקפוק וכבר התבאר לעיל באשכול.
ומה שציינת שקראו ק"ש בלא תפילין אין זו "תקלה" כלל, אלא כך יש לנהוג לדעת השו"ע ללא פקפוק וכבר התבאר לעיל באשכול.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
כל בתי הכנסת של העולים ממרוקו ושאר ארצות המשיכו כאן במנהגם לברך על ההלל, במשך עשרות שנים עד שביטלו מנהגם.
וסביר להניח שכבר קודם לכן, במשך מאות שנים היו כאן כמה קהילות שבירכו על ההלל בר"ח. הפקודת אלעזר שהבאתי לעיל מזכיר זאת, שצריך ללמוד מהאשכנזים שעלו לכאן וממשיכים לברך על ההלל. הזכירו כאן גם את סידורי תפילת ישרים.
לא הבנתי דבריך שבאו בקוצר.
מה שכתבת "כאן 'בהלל' דין גמור, וכאן 'בתפילין' מנהג בעלמא", זה ענין מקוים אצלך?
אם זה מקוים, הרי כאן יש הוראה וכאן יש רק מנהג. ומה הקושי כלפי המושג 'קבלת הוראות'?
אם אין זה מקוים, הרי כבודו חולק על הבנת הגרע"י בדעת מרן.
וברי שרשאי הוא בזה. אך מאידך אין כאן השגה עליו מדידיה אדידיה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,910
אתה שוכח מהיכן באת.
אתה טענת שהגרע"י פסק לפי ראות עיניו, נגד מרן, בגלל שזה רק מנהג, ומרן פסק ע"פ המנהג. [וכי מנהגי הוא קל? הרי יש בזה אל תטוש].
וע"ז טענתי שגם מעין שבע מרן פסק ע"פ המנהג, ולכן זכותו של כל אחד לפסוק כראות עיניו. [כל זה לשיטתך].
גם מה שכתבת שהנותן ליעף כח הוא מחמת המנהג. זה לא נכון. אלא ע"פ האר"י. [ולשיטתך מאי שנא מברכת הנרות, שהשתנה המנהג, ובכ"ז הגרע"י טוען שיש לעקרו??]
לא כי.
הביאור שלי בדעת הגרע"י היה, שהוא ראה מנהג מקוים (בירושלים ואח"כ בערי הארץ) של הנחת תפילין בת"ב, שהוא היפך המנהג הקודם שכתוב בדברי מרן. ודעתו ז"ל היתה שיש להשאיר המנהג על כנו.
כיוצא בזה בברכת מעין שבע, שהמנהג המקוים (ברוב ככל ירושלים) היה שלא לברכה, וגם בזה השאירו על כנו.
גם בברכת הנותן ליעף כח, השתנה המנהג, והשאירו על כנו.
בשלשת המקרים הנ"ל השינוי היה אצל יושבי א"י.
בברכת הנרות, כיון שהשינוי בא ע"י עדות שנהגו כן בחו"ל, דעת הגרע"י שהם צריכים לשנות מנהגם לעשות כדעת מרן וכיושבי א"י.
כל המשא הנ"ל נתבאר באשכול זה, ואין טעם לחזור על הדברים.
רק זאת אומר, שהגם שיש הרבה לדון בדעת הגרע"י בכל ענין וענין מהם, ואין בדברים הנ"ל כדי לומר קבלו דעתו, מ"מ את הקושיא 'מדידיה אדידיה', ניסיתי ליישב, כי בודאי יש לו מהלך סדור בזה, וכמ"ש פעמים מספר.
וכמובן גם מהלך הדברים עצמו אפשר לחלוק ולהביא ראיות וכו'. אבל אי אפשר לעשותו סותר עצמו מבלי משים.
אלו דברי באופן כללי (לא דקדקתי בפרטי הודעה זו), והבוחר יבחר.