באנר תרומה

תפילין בת"ב ומנהג כפרות

אבל לא הבנתי מה זה קשור לנידוננו שהרמב"ם כותב להדיא שברכה אחרי עובר לעשייתן הוי "ברכה לבטלה"
ואיך לך דבר מפורש יותר מזה
כוונתו [ממה שאני מבין, אלא א"כ יפרש את דבריו בצורה אחרת]

שמשך מאות שנים , רוב ככל האחרונים והפוסקים מכל הקצוות סברו, שלא בכל דבר שנמצא ראשונים מסויימים שלשי' זה ברכה לבטלה, אז אנו צריכים לחשוש להם מחמת סב"ל

כי הרי בכל הנושאים שהוזכרו לעיל ע"י @מתוק מדבש , הרי תמיד היו ראשונים שסברו שזה ברכה לבטלה

ואעפ"כ- רוב ככל האחרונים במשך מאות שנים לא חששו לסב"ל מפני שיש ראשונים שלשי' זה ברכה לבטלה

וא"כ- יוצא שמסורת הפסיקה לדורותיה, לא כל דבר הכניסו למשבצת של סב"ל, אפי' שזה מול איזה ראשונים

ואילו דרכו של הרב עובדיה מחודשת ושונה מכל הפוסקים לדורותיהם, שבכל נושא שהובא לעיל הוא כותב סב"ל, נגד רוב חכמי ופוסקי ספרד לדורותיהם.
 
ואילו דרכו של הרב עובדיה מחודשת ושונה מכל הפוסקים לדורותיהם, שבכל נושא שהובא לעיל הוא כותב סב"ל, נגד רוב חכמי ופוסקי ספרד לדורותיהם.
כאילו שהוא המציא את המושג הזה סב"ל...

זה העניין של סב"ל שאפי' שזה מיעוט ראשונים ואפי' שזה נגד השו"ע אמרינן סב"ל.
(למרות שבאמת דעת מרן הגרע"י זצוק"ל הייתה לא לחוש לסב"ל נגד השו"ע, אבל התבטא כמה פעמים שמורה רק בגלל הפוסקים האחרונים שכתבו כן)
 
כאילו שהוא המציא את המושג הזה סב"ל...
עוד פעם

סב"ל קיים מאות שנים - לא הוא המציא את זה - וזה ברור

הנושא - האם בכל דבר אמרינן סב"ל??

וע"ז השבתי - שבדוגמאות הנ"ל שהביא לעיל ראינו שרוב הפוסקים לדורותיהם לא חששו לסב"ל , ואילו הרב עובדיה עורר שם את הנושא של סב"ל
 
אז בא תגדיר לי במה אומרים סב"ל ובמה לא?
מה החילוק?
אין לי בזה משנה סדורה

אבל מ"מ מה שנראה מהפוסקים

שלא אמרינן סב"ל במקום מנהג [ואפי' מנהג מאוחר]
ולכן בכל הדוגמאות הנ"ל כיון שזה היה המנהג לא אומרים נגדו סב"ל
 
רוב ככל האחרונים הסיקו שבמקום צורך לכל הפחות מהני תנאי.

התכוונתי שהאחרונים האשכנזים פחות חששו לסב"ל מהטעם הנ"ל.
ולכן יותר חששו ל"חילול שבת" ונהגו כמקצת נשים שהביא מהרי"ו.
(למרות שכתב להדיא שאפשר לברך ואז להדליק "והוי כדין וכשורה")
הצג קובץ מצורף 9074
אתה סתם מגיב מבלי לשמור על רצף ואחידות!
אתה טענת שתנאי מועיל לכו"ע. ראה לעיל.
וע"ז הגבתי שלא מועיל לכו"ע, ולכן לכתחילה לא סומכים על תנאי אלא מברכים אחרי ההדלקה. ואתה בא פתאום ומגלה לנו את אמריקה שרוב האחרונים סוברים שבמקום צורך מהני תנאי....
 
אתה טענת שתנאי מועיל לכו"ע. ראה לעיל.
וע"ז הגבתי שלא מועיל לכו"ע, ולכן לכתחילה לא סומכים על תנאי אלא מברכים אחרי ההדלקה. ואתה בא פתאום ומגלה לנו את אמריקה שרוב האחרונים סוברים שבמקום צורך מהני תנאי....
הסברתי את עצמי שמה שכתבתי "לכולי עלמא" הכוונה לאחרונים, לא לראשונים.
 
הסברתי את עצמי שמה שכתבתי "לכולי עלמא" הכוונה לאחרונים, לא לראשונים.
אתה חתרת ליישב את עוקרי המנהג לברך לאחר ההדלקה, וכתבת שלכו"ע מועיל תנאי. אבל התנאי הזה מועיל רק במקום צורך, שכתבו האחרונים לסמוך על שיטת הסוברים שמועיל תנאי.
זה לא שהאחרונים חולקים וסוברים שמועיל תנאי. אלא הם מכריעים במחלוקת הראשונים.
שכיון שנחלקו בזה הראשונים, על כן לכתחילה אין לסמוך על תנאי ובמקום צורך יש לסמוך על תנאי. ואילו אתה מציע שתמיד נסמוך על תנאי????
 
אבל התנאי הזה מועיל רק במקום צורך, שכתבו האחרונים לסמוך על שיטת הסוברים שמועיל תנאי.
זה לא שהאחרונים חולקים וסוברים שמועיל תנאי. אלא הם מכריעים במחלוקת הראשונים.
שכיון שנחלקו בזה הראשונים, על כן לכתחילה אין לסמוך על תנאי ובמקום צורך יש לסמוך על תנאי. ואילו אתה מציע שתמיד נסמוך על תנאי????
זה בדיוק מה שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב.

"אין לך צורך יותר גדול מלצאת ספק ברכה לבטלה"
 
זה בדיוק מה שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב.

"אין לך צורך יותר גדול מלצאת ספק ברכה לבטלה"
זה סוג של היתממות במחילה מהגרע"י.
הרי כל האחרונים הנ"ל [הסוברים שבמקום צורך יש לסמוך על הראשונים הסוברים שאינה מקבלת שבת] סוברים שיש לברך אחרי ההדלקה, ולא העלו על דעתם טענה כ"כ פשוטה??
אלא ההסבר פשוט, דהיינו משום שהמרי"ו כותב שאם מכסה את העינים חשיב עובר לעשייתן. מה יותר ברור מזה? [והגרע"י מקשה על מהרי"ו, ובמקום אחר כותב שאסור לחלוק על ראשונים].
וחוץ מזה עדיף להכנס בחשש ברכה לבטלה מאשר חשש חילול שבת. ואדרבה זוהי החומרא, כמ"ש החיד"א שזוהי חומרא.
 
זה סוג של היתממות במחילה מהגרע"י.
תחשוב מה שאתה רוצה על גדול ישראל.
הרי כל האחרונים הנ"ל [הסוברים שבמקום צורך יש לסמוך על הראשונים הסוברים שאינה מקבלת שבת] סוברים שיש לברך אחרי ההדלקה, ולא העלו על דעתם טענה כ"כ פשוטה??
אלא ההסבר פשוט, דהיינו משום שהמרי"ו כותב שאם מכסה את העינים חשיב עובר לעשייתן. מה יותר ברור מזה? [והגרע"י מקשה על מהרי"ו, ובמקום אחר כותב שאסור לחלוק על ראשונים].
ואחרי שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב באורך להסביר שיש חשש ברכה לבטלה למה לא לחשוש לדבריו???

(ולא "מקשה" על ראשונים מדנפשיה, אלא מוכיח מכל הראשונים שלא חששו לדברי מהרי"ו וכתבו לברך קודם ההלקה)
וחוץ מזה עדיף להכנס בחשש ברכה לבטלה מאשר חשש חילול שבת. ואדרבה זוהי החומרא, כמ"ש החיד"א שזוהי חומרא.
בא התנאי והסיר את חשש חילול שבת.
(בפרט שדעת השו"ע שאין האשה מקבלת שבת בהדלקתה, וגם את"ל שמקבלת זה לא ברור בכלל שיש פה חילול שבת ולכן כל הראשונים לא חששו לדברי מהרי"ו שבכלל הביא מנהג "מקצת נשים" ובמקום אחר כתב להדיא שדבר נכון וכשר לברך קודם ההדלקה)

בקיצור...
- חשש ברכה לבטלה נשאר עומד ותקף כמו שהאריך מרן הגרע"י זצוק"ל.
- חשש חילול שבת גם למהרי"ו אין כמו שכתב להדיא, ואם כן לכל הראשונים אין חילול שבת ודברי האחרונים קשים.
- גם לאחרונים שאומרים שיש חשש חילול שבת (נגד כל הראשונים) בתנאי וודאי אין לחוש כנ"ל
 
תחשוב מה שאתה רוצה על גדול ישראל.

ואחרי שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב באורך להסביר שיש חשש ברכה לבטלה למה לא לחשוש לדבריו???

(ולא "מקשה" על ראשונים מדנפשיה, אלא מוכיח מכל הראשונים שלא חששו לדברי מהרי"ו וכתבו לברך קודם ההלקה)

בא התנאי והסיר את חשש חילול שבת.
(בפרט שדעת השו"ע שאין האשה מקבלת שבת בהדלקתה, וגם את"ל שמקבלת זה לא ברור בכלל שיש פה חילול שבת ולכן כל הראשונים לא חששו לדברי מהרי"ו שבכלל הביא מנהג "מקצת נשים" ובמקום אחר כתב להדיא שדבר נכון וכשר לברך קודם ההדלקה)

בקיצור...
- חשש ברכה לבטלה נשאר עומד ותקף כמו שהאריך מרן הגרע"י זצוק"ל.
- חשש חילול שבת גם למהרי"ו אין כמו שכתב להדיא, ואם כן לכל הראשונים אין חילול שבת ודברי האחרונים קשים.
- גם לאחרונים שאומרים שיש חשש חילול שבת (נגד כל הראשונים) בתנאי וודאי אין לחוש כנ"ל
אכן "מקשה" על מהרי"ו מדנפשיה. ראה ביבי"א ריש סימן ט"ז.

לא המהרי"ו חידש לברך אחרי ההדלקה. מתי תלמדו את הסוגיא בצורה יסודית???
לדעת הראשונים הסוברים שמקבלת שבת בברכה, הרי שכבר דעת בה"ג היא שצריך לברך אחרי ההדלקה. [וכאן אין צורך לברך עובר לעשייתן. או משום שזה לכתחילה ולא בדיעבד, או שזה בכלל טבילת גר ודעמייהו. עכ"פ כך מוכרח מדברי אותם ראשונים, שקדמו למהרי"ו]
כל החידוש של מהרי"ו הוא שמכסים הנרות וזה חשיב עובר לעשייתן.

חשש חילול שבת יש ויש, לאותם ראשונים הסוברים שהקבלה בברכה ושלא מועיל תנאי. [ולא יעזור שתחזור שוב ושוב על אותן טענות].

וכמובן שגם חשש ברכה לבטלה כי מהרי"ו אומר שזה נקרא עובר לעשייתן. [והרמב"ם ועוד ראשונים שלא כתבו כדבריו, זהו משום שמעיקרא אינם סוברים כבה"ג. אבל אנו וכל עמ"י לדורותיו חוששים לבה"ג].
ומלבד זאת יש ס"ס [והיבי"א כותב בכמה דוכתי שכל שיש ס"ס אין חשש ברכה לבטלה, ורק בתורת חסידות אין לברך], שמא כהאו"ז וסיעתו שעובר לעשייתן אינו לעיכובא, ושמא כהראשונים הסוברים בדעת בה"ג לברך אחרי כי כך היתה התקנה כיון שמקבלת שבת בברכה. ושמא כמהרי"ו שזה בכלל עובר לעשייתן. ועוד שהיא מצוה נמשכת.
 
לדעת הראשונים הסוברים שמקבלת שבת בברכה, הרי שכבר דעת בה"ג היא שצריך לברך אחרי ההדלקה.
גם למ"ד שמקבלת שבת בהדלקה זה לא אומר שמברכים אחרי ההדלקה.
חשש חילול שבת יש ויש, לאותם ראשונים הסוברים שהקבלה בברכה ושלא מועיל תנאי.
אז למה מהרי"ו כתב להדיא שאין שום בעיה לברך ואז להדליק???
 
אז למה מהרי"ו כתב להדיא שאין שום בעיה לברך ואז להדליק???
???

לשון המהרי"ו "ולא רצו לברך קודם ההדלקה שא"כ קבלו שבת אז ולא מצו לאדלוקי".

להדיא - סבת המנהג הנ"ל הוא בגלל שיש בעיה אם יברכו קודם אז לא יוכלו להדליק
 
מאוד מוזר הכת"י הזה והוא טעון בדיקה

כי במהר"י וויל שלפנינו ומה שהיה במשך דורות כתוב את המילים שהדגשתי לעיל "שא"כ קבלו שבת אז ולא מצו לאדלוקי".

מפורש בדבריו - שאחרי הברכה לא יכולות להדליק

ופתאום בחיבור הזה אחרי מאות שנים צץ איזה כת"י מוזר שכתוב שם שיברכו ואח"ז ידליקו??

סתירה תכ"ד.

ולכן או שזה כת"י משובש או שזה טעות סופר.

ומשך מאות שנים כל מי שציטט את מהר"י וויל ציטטו בלשון שכתבתי לעיל "ולא מצו לאדלוקי" , והיינו- שאחרי הברכה א"א להדליק
 
אבל לדידיה לא סבירא ליה הכי.
אבל זה מה שמוזר

כי בספר מהר"י וויל דינין והלכות מזכיר רק את העניין של ההדלקה ואח"כ ברכה ושם מבאר את טעם המנהג כי אחרי הברכה א"א להדליק.

ולא הוסיף שם על זה כלום.

והיינו- שבדינים והלכות שלו, הביא רק את המנהג עם הטעם שאם בירכו לא יכולות להדליק, ונשאר עם זה.

אז איך פתאום צץ איזה כת"י שונה בחיבור אחר??

ולכן זה צ"ע מה זה הכת"י הזה האם זה של המהר"י וויל, וגם אם זה שלו, שמא זה הגהה של מישהו שהודפסה כחלק מהספר [כידוע אצל הרבה ראשונים נכנסו הגהות לתוך הדפוס כחלק מהספר], או שזה ט"ס
 
בהנחה שזה של מהרי"ו. ראה שם במבוא השערות.
כי כנראה שהוא עצמו חולק על הסוברים בדעת בה"ג שהקבלה בברכה. ולכן סובר בעצמו שיכולה לברך קודם.
אולם הוא "מכבד"!! את הראשונים הסוברים שהקבלה בברכה, ולכן כתב שיברכו לאחר ההדלקה ובכדי שיהא עובר לעשייתן לא יהנו מהנרות.
ואגב, מכאן מוכח שלא מחמת האו"ז פסק כן (כטענת היבי"א), שהרי כותב במפורש שצריך עובר לעשייתן, והכיסוי הוי עובר לעשייתן.
 
ראשי תחתית