אם הרבנים הפוסקים יגידו שיש תכלת ויבוא א ויטען שע"פ קבלה אין היום. יכפו אותו עד שיאמר רוצה אני {בזמן שאפשר לכפות}
א. כיום הם עדיין לא אמרו.
ב. האם אתה מברך הנותן ליעף כח?
בית יוסף אורח חיים סימן מו
עוד ברכה אחת יש בסידורי אשכנז הנותן ליעף כח ונתקנה על שאדם מפקיד נשמתו בערב וכו'. אף על פי שיש סמך יפה לברך ברכה זו מאחר שלא נזכרה בתלמוד איני יודע איך היה רשות לשום אדם לתקנה ומצאתי שכתב האגור (הל' ברכות סי' פז) שראה מקטרגים עליה מטעם זה והרמב"ם וסמ"ק והרוקח לא הזכירוה והכי נקטינן.
ולעומת זאת -
בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב
אחר מלביש ערומים יברך הנותן ליעף כח. ושתי ברכות אלו נתקנו על מלבושי הנפש, שיש אדם מאבד נפשו לגמרי והקב"ה בחסדו נותן לה לבוש חדש כי ערומה היא, ויש אינו חוטא כ"כ לאבד הלבוש לגמרי אלא רק מחלישו והקב"ה בחסדו נותן לו כח לחזקו בכל יום כאשר מחזיר לו נשמתו בבוקר.
אני יגלה לך בסוד, שזה לא הדבר היחיד שאתה נוהג ע"פ קבלה, בלי לדעת שזה ע"פ קבלה ואין לזה אפילו רמז בפוסקים!
וע"ע בספר קבלת האר"י למרן הגר"י הלל שליט"א שהאריך שהכרעת השו"ע אינה אלא הכרעת ספק, ואילו הכרעת האר"י היא הכרעת ודאי מפי אליהו.
[והרב הנ"ל מאריך ומרחיב בדבר, בענין הפסיקה ע"פ הקבלה
שכך היא מסורת פוסקי ספרד, הבא"ח, כה"ח ועוד, ובאור לציון מבוא לח"ב הביא מהרב חיד"א דקיי"ל כהאר"י אפי' נגד מרן, וראה הסרטה של שיעור בענין זה בסוף אשכול "תורת הגר"י הלל שליט"א].
מצו"ב