תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

[עת שערי רצון]

מי זה?

בפרטי

 

[אביעד]

אתה מניח תפילין החול המועד?
(מרן בשולחנו הטהור סי' ל"א פסק שלא להניח, אך בב"י הביא שמקורו מהזוהר והמניח בחוה"מ הרי הוא מקצץ בנטיעות. ושמא אף הזוהר ח"ו חשוד באפיקורסות. ואף הרמ"א שהביא המנהג להניח תפילין בחוה"מ, מ"מ האשכנזים באר"י נהגו כמנהג השו"ע עפ"י הזוהר הקדוש ואינם מניחים תפילין בחוה"מ. ומיהו יש שמניחים בביתם, אך מנהג הספרדים בכל קהילותיהם שלא להניח תפילין בחוה"מ עפ"י דברי הזוה"ק).

ממש קשור

זה מחלוקת ראשונים שבגלל הזהר נהגו כצד אחד אין בזה קשר לנידון דידן

 

[עת שערי רצון]

זה מחלוקת ראשונים שבגלל הזהר נהגו כצד אחד אין בזה קשר לנידון דידן

ישמעו אזניך מה שפיך מדבר
הזוהר מכריע בין ראשונים, בביטול מצות עשה !

 

[אביעד]

העניין

מקובלנו מהגר''א דאין בשום מקום סתירה בין הנסתר לנגלה מלבד שני מקומות (לענין לסדר מיטתו בין צפון לדרום ולעבור לפני המתפלל)

שאיפה שיש סתירה מה עושים אז הגר''א דוחק בזהר ולא בגמרא [וכמו בי''ב חלות שדחק מאוד בלשון הזהר ובתפילין דר''ת ובעוד כמה וכמה מקומות]

ומחילה אני לא יודע איך אתה מעיז לבטל מצווה מדאורייתא על סמך שמועה מהגר''א שאין מחלוקת

 

[אביעד]

ישמעו אזניך מה שפיך מדבר
הזוהר מכריע בין ראשונים, בביטול מצות עשה !
ובפרט שאין ראיה מהש'ס לא להניח, והראשונים כתבו את זה ע"פ הזוהר !

הראשונים לא כתבו ע''פ הזהר זה הבלים

יש הרבה ראיות!!!

הכרעה במחלוקת זה שונה וכמו שברור לכל בן דעת [זה כמו אתרא דמר]

 

[עת שערי רצון]

העניין
שאיפה שיש סתירה מה עושים אז הגר''א דוחק בזהר ולא בגמרא [וכמו בי''ב חלות שדחק מאוד בלשון הזהר ובתפילין דר''ת ובעוד כמה וכמה מקומות]

ומחילה אני לא יודע איך אתה מעיז לבטל מצווה מדאורייתא על סמך שמועה מהגר''א שאין מחלוקת

נכון, כך שיטת הגר"א
אבל כל פוסקי הספרדים; חיד'א, שדי חמד, כה"ח, רח'פ, ר"א מני, בא"ח, ועוד נוהגים תמיד כהאר"י נגד הפשט בין להקל ובין להחמיר
ולכן לדידן שייך אף לבטל מ"ע ע"פ האר"י כמו שלא חוששים לסב"ל נגד האר"י

 

[אביעד]

?!
אני אמרתי על מי שלא מאמין בזוהר שהוא אפיקורוס, ואני עומד אחר כל מילה !
לגבי האר''י, ידוע דהגר"א חלק על האר''י וסבר דקבלת האר''י אינה כולה מפי אליהו רק קצת
אבל דעת חכמי הספרדים שכולה מפי אליהו
ולכן לדידן לדברי האר''י יש דין כמו של ''נבואה''
ואם תשאל לא בשמים היא ?
א. קי''ל להלכה דמשגיחין בבת קול
ב. אף אי נימא דלא משגיחין בבת קול, אליהו הנביא אינו דומה, כיון שפינחס הוא אליהו וקיבל ממשה רבנו ע''ה בעצמו, ''כלי ראשון'' וירד לעולם בגוף גשמי ללמד את תורת הסוד

אבל אם אין כל תורתו מאליהו אתה לא יכול להכריע מה מאליהו ומה לא

חוץ מזה שישנם דברים כמו תכלת שאם יבוא ירמיהו בעצמו לא נשגיח בו וכ''ש האר''י

 

[עת שערי רצון]

הראשונים לא כתבו ע''פ הזהר זה הבלים

אתה צודק שהראשונים לא כתבו לפי הזוהר, אבל המנהג והכרעת השו''ע היתה רק ע''פ הזוהר כמבואר בב''י ל'א עי''ש

 

[עת שערי רצון]

חוץ מזה שישנם דברים כמו תכלת שאם יבוא ירמיהו בעצמו לא נשגיח בו וכ''ש האר''י

ירמיהו מאן דכר שמיה?

 

[אביעד]

רח''ל, אתה מזכיר את סגנון המשומד ח.ש. ימח שמו וזכרו, שטוען שהוזהר נכתב ע''י נוצרים עפ''ל. (עיין בטינופת שהוא מפיץ ביוטיוב, אם יש לך גישה לטומאה הנ''ל)

שטויות.

לא
האר''י והקבלה מכריעים בין כל הראשונים והאחרונים, לדוג' נפסק בשו''ע (וכן מנהג הספ') שלא לברך ברכת הלבנה לפני ז' ימים מעת המולד, למרות שאין שום מקור לזה בכל הראשונים, מלבד בזוהר, וכן לענין קריאה בלחש עם הבעל קורא בקריאת התורה, וכן תפילין בחוה''מ ועוד ועוד. דברים שאין רמז בפשט בראשונים, והאר''י והקבלה מכריעים נגד פשט הראשונים

א. מה הקשר למשומדים אמרתי שמי שחושב שמצווה מהתורה לא שייכת היום גם אם באפשרותנו לקיימה הוא ממשיכו היישיר של ישוע שחיק טמיא

ב. ברכת הלבנה אין שום דבר רע לברך אותה בשבעי גם יצא יד''ח [כמובן שהגר''א פוסק לברך בשלישי אבל זה לא קשור לענייננו] ואף אחד לא חולק שמי שבירך בשלישי יצא
ג.תפילין בחול המועד זה מחלוקת הראשונים
מה למען יי' כל זה קשור לתכלת שהיא מצווה מדאורייתא והאומר שאינה שייכת באיזה זמן ולא צריך לקיימה כפר באחד מהעיקרים????

 

[אביעד]

אתה צודק שהראשונים לא כתבו לפי הזוהר, אבל המנהג והכרעת השו''ע היתה רק ע''פ הזוהר כמבואר בב''י ל'א עי''ש

נו זה כל ההבדל

מה לא ברור

 

[אביעד]

ירמיהו מאן דכר שמיה?

מה גרע מהאר''י שהאר''י יכול לבטל מצוות והוא לא???

 

[מאמין בניסים]

ברכת הנותן ליעף כח, לדעת מרן השו"ע היא ברכה לבטלה, ויש ראשונים רבים דס"ל דברכה לבטלה היא איסור דאורייתא,
ואזלינן בתר האר"י וכו"ע נהיגי הכי ומברכי הנותן ליעף כח.

 

[אביעד]

פשוט לא למדת את דברי האר"י בענין, יש ענין דוקא להיעלמות מצות התכלת, וראה בקטע המצולם שהבאתי לעיל מספר וישב הים, ועיי"ש כל תשובתו באורך.

אין לי בעיה שתעלם
יש לי בעייה שנאמר שהנה היא לפנינו ולא צריך ללבוש ח''ו

 

[אביעד]

ברכת הנותן ליעף כח, לדעת מרן השו"ע היא ברכה לבטלה, ויש ראשונים רבים דס"ל דברכה לבטלה היא איסור דאורייתא,
ואזלינן בתר האר"י וכו"ע נהיגי הכי ומברכי הנותן ליעף כח.

ועוד פעם ועוד פעם

אתה לא מבין את החילוק בין הכרעה במחלוקת שזה גם מנהג יכול להכריע ללחדש דין נגד תלמוד ערוך ונגד חמשה חומשי תורה

 

[עת שערי רצון]

נו זה כל ההבדל

מה לא ברור

אז מכאן שיש בכוח הזוהר לבטל מ''ע מה''ת !

 

[אביעד]

ח''ו
החיד''א כותב שאילו הב''י ידע מדברי האר''י, היה חוזר בו בכל מקום שכתב דלא האר''י, אלא שמרן הב''י לא זכה להשיג את חכמת האר''י, ולא ידע אפי' אחד ממאה מגדולתו (אלו המילים של מרן החיד''א, לא שלי)

האר''י רב כוחו להכריע אפי' בין הראשונים, לדידן דקי''ל דקבל קבלתו מאליהו הנביא, דלא כהגר''א

דברי החיד''א הם חידוש גדול שאני לא מכחיש שהרבה מהקהילות נוהגים אותו אבל גם חכמי ישראל ספרדים ואשכנזים חלקו ע''ז מכול וכול [פרי חדש לדוגמא] ויש חילוק עצום בין זהר שזה מדרשו של רשבי לבין דברים שנאמרו אחר חתימת התלמוד ע''י האר''י

 

[עת שערי רצון]

דברי החיד''א הם חידוש גדול שאני לא מכחיש שהרבה מהקהילות נוהגים אותו אבל גם חכמי ישראל ספרדים ואשכנזים חלקו ע''ז מכול וכול [פרי חדש לדוגמא] ויש חילוק עצום בין זהר שזה מדרשו של רשבי לבין דברים שנאמרו אחר חתימת התלמוד ע''י האר''י

חידוש גדול ?
הב''י מכריע אין ספור פעמים כהזוהר נגד הראשונים, ואפי' נגד כל הראשונים !
כמו לענין ברכת לבנה, קריאת התורה עם הבעל קורא ועוד.
כמעט כל פוסקי ספרד אימצו את שיטת החיד''א !

 

[מאמין בניסים]

בבית יוסף הביא מחלוקת הראשונים בענין הנחת התפילין, ומכל מקום הכרעתו לדינא היא רק על פי הזוהר, וז"ל "ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא"ש ואח"כ מצאו שכתב רבי שמעון בר יוחי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד ועל כן נמנעו מלהניחם בחול המועדא וכן כתב מורי דודי הה"ר יצחק קארו ז"ל בתשובה והמאמר ההוא איתיה במדרש הנעלם לשיר השירים (זוהר חדש דפוס מונקאטש שה"ש ח.) על פסוק (שיר השירים א ג) לריח שמניך טובים וזה לשונו רב המנונא סבא הכי אמר אלין אינון ימים דאיקרון טובים ואינון תפילין דרישא דקודשא בריך הוא מנח להון ועל דא איקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה ובכל אתר ימים טובים אינון תפילין דרישא דקב"ה מנח להון חולו של מועד דלא איקרי יום טוב אלין תפילין דדרועא דהא לית לה לסיהרא מגרמא כלום אלא מנהירו דיום טוב תפילין דדרועא דאיהו תפילין של יד לא נהירו אלא מגו נהירו דתפילין של ראש תפלה דרישא יום טוב תפלה דדרועא חולו של מועד ושפיר קאמר והכי איהו ועל דא חולו של מועד אינון לענין עבידתא בגוונא דיום טוב ואיצטריך חדוא בגוונא דיליה ובגיני כך באלין יומין דאינון תפילין דמארי עלמא אסור לאנחא שאר תפילין דהא אלין יומין דאינון תפילין עילאין שראן על רישיהון דישראל קדישין. רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי תינח תפילין דרישא דשריין על רישיהון דישראל קדישין ביום טוב תפילין דדרועא דאיהו חולו של מועד היך אנן אחידן לה א"ל בגין דאנן אחידן לה ואיהי יד כהה אסור למיעבד עבידתא בסטרא דילה ואיצטריך למעבד חדוא בסטרא דתפילין דרישא ועמא קדישא אחידן תפילין ושריא עלייהו ביום טוב ובחולו של מועד ואסיר לאעברא תפילין דמארי עלמא ולאנחא תפילין אחרנין דאינון דוגמא ודיוקנא לתתא. למלכא דבעי לנטרא לעבדיה א"ל עביד דיוקנא דחותמא דילי כל זימנא דההוא דיוקנא יתחזי עלך כולי עלמא יזועון וידחלון מינך לבתר מגו רחימו עילאה דקא רחים ליה מלכא יהב בידיה חותמא דגושפנקא עילאה דיליה כיון דאחיד חותמא עילאה דמלכא בידיה שביק מיניה ההוא דיוקנא דאיהו עבד אי ההוא עבדא דחי חותמא עילאה דמלכא בגין ההוא חותמא דאיהו עבד ודאי בר קטולא הוא ההוא עבדא בגין דאיהו עבד קלנא בחותמא דמלכא ולא חייש ליה ובגיני כך אסיר לעמא קדישא לדחיה חותמא דמלכא עילאה דשרא עלן בגין דיוקנא דאנן עבדין האי במועד ובחולו של מועד וכל שכן בשבת דכולא שרא עלן. ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנחתן".

ביטול מצות עשה, זה דבר לא יתכן על פי הקבלה. אך לומר שמצוה לא שייכת בזמן מסויים, כמו הזוהר שכתב שלא להניח תפילין בחוה"מ, אפשר [והזוהר לא כתב זאת ע"פ ראשונים, אלא ע"פ קבלה דידיה], ה"ה אפשר לומר שתכלת לא שייכת בזה"ז.
ובפרט שמצות תכלת, רמוז כבר בתורה שאינה נוהגת בזה"ז, וכמש"כ תלמיד האר"י הח"י מהרח"ו זיע"א

 

[אביעד]

אז מכאן שיש בכוח הזוהר לבטל מ''ע מה''ת !

הבלים
אם הייתה גמ' מפורשת נגד ולא היו בזה מחלוקות ראשונים

[ולדעתי שאפילו אם הרמב''ם היה מגלה את דעתו בבירור ] אף אחד לא היה נוהג כהזהר!!

 

[מאמין בניסים]

הבלים
אם הייתה גמ' מפורשת נגד ולא היו בזה מחלוקות ראשונים

[ולדעתי שאפילו אם הרמב''ם היה מגלה את דעתו בבירור ] אף אחד לא היה נוהג כהזהר!!

אין גמרא מפורשת שתכלת שייך בזה"ז.

 

[אביעד]

חידוש גדול ?
הב''י מכריע אין ספור פעמים כהזוהר נגד הראשונים, ואפי' נגד כל הראשונים !
כמו לענין ברכת לבנה, קריאת התורה עם הבעל קורא ועוד.
כמעט כל פוסקי ספרד אימצו את שיטת החיד''א !

עוד פעם

מה הקשר בין להקפיד לא לברך עד היום השביעי ללבטל מצוות עשה נפלת על הראש??

בדרך אגב אין זה זהר אלא מהרי ג'קטלייא

 

[עת שערי רצון]

הבלים
אם הייתה גמ' מפורשת נגד ולא היו בזה מחלוקות ראשונים

[ולדעתי שאפילו אם הרמב''ם היה מגלה את דעתו בבירור ] אף אחד לא היה נוהג כהזהר!!

כי לא תיתכן כלל סתירה בין הש''ס לזוהר !
תביא לי מקום אחד (!) שיש סתירה !
אם יש סתירה או מפרשים את הגמ' אחרת, או את הזוהר אחרת !
כך שכל הנידון הוא מיותר !

 

[אביעד]

אין גם גמרא שתפילין שייך תחת שליטת הציונים

 

[עת שערי רצון]

בדרך אגב אין זה זהר אלא מהרי ג'קטלייא

ע''פ הסוד כמובן, וגם האר''י ס''ל הכי

 

[אביעד]

י''ב חלות

 

[עת שערי רצון]

אין גם גמרא שתפילין שייך תחת שליטת הציונים

עבר פורים

 

[מאמין בניסים]

אין גם גמרא שתפילין שייך תחת שליטת הציונים

אבל אין זוהר שאומר שלא שייך, אז מן הסתם שייך.
ונראה לי שבהודעתך יש קצת ליצנות מדברי האר"י. וצ"ע.

 

[עת שערי רצון]

י''ב חלות

גם לפי האר''י יתכן שהי''ב חלות זה לא חיוב גמור, אלא רק 'לכתחילה' ו'מידת חסידות' כמ''ש רבנו האור לציון בכללי הפסיקה (עי' בהקדמה לשו''ת אור לציון ח''ב) ואין שום גמ' שכתוב שאין מידת חסידות והנהגה טובה בי"ב חלות
ובפרט שיש שפירשו הזוהר אחרת כהגר''א

 

[אביעד]

גם לפי האר''י יתכן שהי''ב חלות זה לא חיוב גמור, אלא רק 'לכתחילה' ו'מידת חסידות' כמ''ש רבנו האור לציון בכללי הפסיקה (עי' בהקדמה לו''ת אור לציון ח''ב) ואין שום גמ' שכתטב שאין מידת חסידות והנהגה טובה בי'ב חלות
ובפרט שיש שפירשו הזוהר אחרת כהגר''א

יתכן

כמובן שאין שום אר''י שאומר שאם יש לפניך תכלת לא ללבוש

וסתם שאלה אם היה אר''י שהיה אומר שתחת שלטון הציונים לא שייך תפילין מה הייתה עושה???