תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

[מאמין בניסים]

דומה בכל הש"ס זה לא דומה ממש אלא מבחינה מסוימת. אני מקוה שאתה לא כופר בביהמ"ק כי הוא לא דומה כ"כ לארי ולא בא"י כי היא לא גבוהה מכל הארצות

אתה מביא דברי אגדה ובא לדמות לסימני זיהוי שנפסקו להלכה ברמב"ם???
ככה כותבים סימנים???

 

[מאמין בניסים]

מה מקור הרמב"ם ? אריסטו וע במאמרו של טופורוביץ על מה אריסטו כתב ששחור ומזה הרמב"ם לקח את זה

אתה כמו כל הכופרים שסוברים שהרמב"ם פוסק הלכות לפי הנדמה לו מספרי אריסטו.
בושה.

 

[מאמין בניסים]

הרמב"ם קורא לכחול צבע המשחיר.

אבל הדם-ההפרשה שיוצאת מהשלפוחית הוא בצבע שקוף לא כחול ולא שחור.

 

[אמת]

כתב הרמ"א (שו"ע, סי' תקפ"ו סעיף א') דשופר של בהמה טמאה פסול. וביאר המגן אברהם (שם ס"ק ג') וז"ל "והטעם דאיתקש כל התורה לתפילין כדאיתא בקדושין דף ל"ה", עכ"ל, ועיי' מחצית השקל. ומבואר בדברי המג"א דלאו תפילין בלחוד, אלא כל התורה כולה הוקשה לתפילין, וה"נ לענין דין מן המותר בפיך קיום המצוות צריך שיהיה מדבר המותר בפיך.
כתב רבינו בחיי (שמות כ"ה ג') וז"ל "זהב וכסף ונחשת. הזכיר שלשה מיני מתכות, ושלשה מיני צמר, ולא מצינו משי בנדבת המשכן, לפי שהוא יוצא מגוף השרץ שהוא התולעת, ולא הוכשר למלאכת שמים אלא דבר טהור, וכענין שאמרו בתחש, וצבע תולעת השני אינו מגוף התולעת אלא מתוך גרגרים שהתולעת בתוכם", עכ"ל. ומפורש להדיא בדברי רבינו בחיי דלא הוכשר למלאכת שמים אלא דבר טהור, ואי"ז בתפילין בלבד אלא אף במלאכת המשכן [ולכאו' ה"ה לכל המצוות שהוקשו לתפילין וכמש"כ המג"א], ואי"ז בגוף הדבר בלבד אלא אפי' בצביעתו, ול"א דחזותא לאו מילתא היא, אלא קפדינן שיהיה מן המותר בפיך.

אני רואה שאתה יודע להתלוצץ על המגן אברהם ורבינו בחיי...
כל הכבוד...
בא נראה אם אתה יודע לענות לבד את התשובה.

תענה לי אתה. הראשונים שאמרו שהוא תולעת, יש תולעת כשרה? וגם מי אמר שאסור לאכול את בלוטת הארס של החילזון? אך איני רוצה ליכנס לזה כי כל מי שאמר שצריך מותר בפיך, לא ידע מה זה חילזון ופשוט הוא. אין לא גמ' ולא ראשון אחד שאמר שחילזון הוא מותר בפיך

אתה מביא דברי אגדה ובא לדמות לסימני זיהוי שנפסקו להלכה ברמב"ם???
ככה כותבים סימנים???

איפה כתוב ברמב"ם שעולה אחת לשבעים שנה? הרי זה סימן. ורא"ש ורי"ף הביאו הל' תכלת ולא כתבו כלל את הסימנים הנ"ל כי זה לא דין

אתה כמו כל הכופרים שסוברים שהרמב"ם פוסק הלכות לפי הנדמה לו מספרי אריסטו.
בושה.

ד' פרקים ראשונים מיסודי התורה שלו הם כמעט העתק הדבק מאריסטו אתה חולק ע"ז?

אבל הדם-ההפרשה שיוצאת מהשלפוחית הוא בצבע שקוף לא כחול ולא שחור.

אם תסתכל על החילזון כשהוא חי תראה צבע שחור מעל הבלוטה

 

[אמת]

השל"ג "רמש הים שנקרא "פורפור שנעקא" הוא חילזון התכלת. ורמש הים אסור בפיך

 

[מאמין בניסים]

תענה לי אתה. הראשונים שאמרו שהוא תולעת, יש תולעת כשרה?

אסקופה הנדרסת ענה לך לעיל בהרחבה שהכוונה דג קטן, ולכן כינו אותו תולעת [וכתבו כן כמה מהאחרונים].

וגם מי אמר שאסור לאכול את בלוטת הארס של החילזון?

כל היוצא מן הטמא טמא [מי אמר שאסור לאכול קצת חלב של חזיר...].

אך איני רוצה ליכנס לזה כי כל מי שאמר שצריך מותר בפיך, לא ידע מה זה חילזון ופשוט הוא.

רבינו בחיי, מג"א והרב אלישיב לא יודעים. רק אתה יודע.
[אגב לעיל איסקופה הנדרסת השיב לך בהרחבה שחלזון אינו כולל רק מה שאתה חושב, עיין שם].

אין לא גמ' ולא ראשון אחד שאמר שחילזון הוא מותר בפיך

אם כל התורה הוקשה לתפילין, צריך מן המותר בפיך. אגב הנודע ביהודה האריך לדון בזה, אך הכרעת פוסק הדור הגריש"א שצריך בחלזון מן המותר בפיך.
אבל זה לא רלוונטי כי אתה יותר חכם, והרב אלישיב לא היה בגן ולא לימדו אותו מה זה חילזון.

איפה כתוב ברמב"ם שעולה אחת לשבעים שנה?

זה כתוב בגמרא.

ורא"ש ורי"ף הביאו הל' תכלת ולא כתבו כלל את הסימנים הנ"ל כי זה לא דין

זה לא דין, כמו שאין דין שלולב יהיה לולב, פשוט אם זה לא לולב אז זה לא לולב, בלי דין שלולב צריך שיהיה לולב. וה"ה הכא אי"ז דין אלא נתינת סימנים. והרמב"ם כתבם בהלכות ציצית.

אם תסתכל על החילזון כשהוא חי תראה צבע שחור מעל הבלוטה

צבע שחור מעל הבלוטה, אבל הנוזל עצמו בצבע שקוף, והרמב"ם כתב "דמו שחור כדיו".

 

[מאמין בניסים]

השל"ג "רמש הים שנקרא "פורפור שנעקא" הוא חילזון התכלת. ורמש הים אסור בפיך

ויש חולקים, רבינו בחיי, מג"א, הגריש"א, וכ"כ להדיא בשו"ת דברי יוסף ובספר תועפות ראם, מצו"ב.
שו"ת דברי יוסף -

תועפות ראם (על היראים) -


וכבר הזכרתי לעיל שכן הוא בהערות הגריש"א עמ"ס שבת כ"ז ב' (אינו תחת ידי).

ואף השל"ג, לא ברור שכתב כן הלכה למעשה, אלא שכן שמע על פי חכמי אומות העולם, אך לא הנהיג כן לדינא.
וראה מה שכתב בזה הגאון בעל מנחת אשר -

 

[אמת]

אם כל התורה הוקשה לתפילין, צריך מן המותר בפיך. אגב הנודע ביהודה האריך לדון בזה, אך הכרעת פוסק הדור הגריש"א שצריך בחלזון מן המותר בפיך.
אבל זה לא רלוונטי כי אתה יותר חכם, והרב אלישיב לא היה בגן ולא לימדו אותו מה זה חילזון.

ואתה יותר חכם מכל החכמים בזמן ראדזין שאף אחד לא דחה אותו בשני ידיים בגלל "מותר בפיך" כולל הבה"ל אבל אתה החכם הגדול. הגריש"א לא הכריע כך אל תעליל עלילות שוא אלא אמר שאולי צריך מותר בפיך. אם היה סובר כך לא היה טוען עוד טענות שכבר היה לעולמים וכו

 

[מאמין בניסים]

ואתה יותר חכם מכל החכמים בזמן ראדזין שאף אחד לא דחה אותו בשני ידיים בגלל "מותר בפיך" כולל הבה"ל אבל אתה החכם הגדול. הגריש"א לא הכריע כך אל תעליל עלילות שוא אלא אמר שאולי צריך מותר בפיך. אם היה סובר כך לא היה טוען עוד טענות שכבר היה לעולמים וכו

הגרי"ש לא כתב אולי, אלא הכרעה. עיין שם.
מה שטענו בזמן ראדזין הוא שהנידון כלל לא מתחיל ולא רלוונטי כיון שאין מסורת ובמדרש כתוב שנגנז, ובאר"י כתוב שאינו בזמן חורבן.
לא נכנסו כלל לנידונים הלכתיים, כי סברו שזה פשוט לא רלוונטי. והוא הדין בזמנינו.

 

[אמת]

הגרי"ש לא כתב אולי, אלא הכרעה. עיין שם.
מה שטענו בזמן ראדזין הוא שהנידון כלל לא מתחיל ולא רלוונטי כיון שאין מסורת ובמדרש כתוב שנגנז, ובאר"י כתוב שאינו בזמן חורבן.
לא נכנסו כלל לנידונים הלכתיים, כי סברו שזה פשוט לא רלוונטי. והוא הדין בזמנינו.

ר"ן וריטב"א בשבת "כחלזונות הללו המצויין באשפתות שגופן אטום ללא איברים" זה בדיוק מה שאנו קוראים חילזון

 

[מאמין בניסים]

ר"ן וריטב"א בשבת "כחלזונות הללו המצויין באשפתות שגופן אטום ללא איברים" זה בדיוק מה שאנו קוראים חילזון

מנין לך שאין דג עם סנפיר וקשקשת שגופו אטו ללא אברים???
ואולי הוא נגנז?
[ובירושלמי, וברמב"ן שבת י"ב מבואר שחלזון התכלת יש בו עצמות וגידים, מה שאין בפורפורא].

 

[אמת]

[ובירושלמי, וברמב"ן שבת י"ב מבואר שחלזון התכלת יש בו עצמות וגידים, מה שאין בפורפורא].

תקרא פני משה וקרבן העדה שם

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

במקום ללמוד מכאן שהגריש"א לא ידע מה זה חילזון אתה משנה את המושג חילזון שזה לא מה שאנו מכירים?

זה אתה [ובן יהודה] שלא יודעים מה זה חלזון, וכבר הארכנו בזה לעיל, ולא אמרו רבנן בכפילא

מה מקור הרמב"ם ? אריסטו וע במאמרו של טופורוביץ על מה אריסטו כתב ששחור ומזה הרמב"ם לקח את זה

אילו היה כתוב כן באריסטו היה מקום לדון אם שייך שזה מקורו של הרמב"ם, אבל מה שכתוב הוא "ישנם סוגים רבים של פורפורות ... אלו שנמצאות במפרצים גדולות ומחוספסות, רובן מכילות פיגמנט שחור, באחרות הוא אדום, וכמותו קטנה. ... ליד החוף ועל החוף הן קטנות, והפיגמנט אדום. אלו שמקורן בצפון מכילות פיגמנט שחור; באלו שבדרום הוא אדום, באופן כללי".

הרמב"ם קורא לכחול צבע המשחיר.

כן, אבל לא שחור כדיו, שהוא שחור יותר משחור כעורב, וכמ"ש הביאור הלכה (סי' ל"ב), ו"שחור כדיו" הוא מונח הלכתי הנזכר כמה פעמים בש"ס וברמב"ם

לא ראית צביעה מימיך

אכן, אבל נאמן עלי בעל חותם של זהב [עכ"פ במסל"ת]
ובלא"ה הרמב"ם הרי מתאר את החלזון ולא את תהליך הצביעה, לכן לא שייך כלל לומר שכוונתו על הדם מעורב עם הסממנים

אלא?

שצריך לעשות פעולה להפכו מסגול לכחול [לחושפו לשמש או איזו תחבולה אחרת]

בנביא מפורש שנמצא גם באיי אלישה

באיי אלישה היה אומנין גדולים בצביעה, ומעלתם לא היה שהחלזון היה מצוי שם [דהרי גם ארגמן הביאו מאיי אלישה, ועוד שהפסוק מדבר על צור שהיו מתכסים בתכלת מאיי אלישה], וממילא שפיר י"ל ששלחו דם חלזון מאיזור סולמא דצור ועד חיפה להצבענים האומנים מאיי אלישה [וכל זה לפי ההנחה שמדובר בתכלת של תורה, ואינו מוכרח. ואגב, לפי הגרי"א הרצוג שאיי אלישה הוא קפריסין, בלא"ה לא קשיא מידי, אבל בתרגום כתוב שהוא איטליא, אבל עי' בראשית רבה פל"ז, ויל"ע בזה]

 

[מאמין בניסים]

תקרא פני משה וקרבן העדה שם

זו הסיבה שכתבתי לך לעיין ברמב"ן, שהוא מפרש דברי הירושלמי כמו שכתבתי לעיל.
ועד כמה שידוע לי, כשהאחרונים חולקים על הרמב"ן נוקטים כהרמב"ן.

 

[אמת]

זה אתה [ובן יהודה] שלא יודעים מה זה חלזון,

וגם הפסיקתא לא יודע מה זה שאומר שגופו גדל עמו

באיי אלישה היה אומנין גדולים בצביעה, ומעלתם לא היה שהחלזון היה מצוי שם [דהרי גם ארגמן הביאו מאיי אלישה, ועוד שהפסוק מדבר על צור שהיו מתכסים בתכלת מאיי אלישה], וממילא שפיר י"ל ששלחו דם חלזון מאיזור סולמא דצור ועד חיפה להצבענים האומנים מאיי אלישה [וכל זה לפי ההנחה שמדובר בתכלת של תורה, ואינו מוכרח. ואגב, לפי הגרי"א הרצוג שאיי אלישה הוא קפריסין, בלא"ה לא קשיא מידי, אבל בתרגום כתוב שהוא איטליא, אבל עי' בראשית רבה פל"ז, ויל"ע בזה]

ושמן יש רק בחלקו של אשר בכל העולם? אין סוף לטמטום

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

הוא ירוק וזה דומה כמו שתכלת דומה לעשבים

לא ראית אותו מימיך

דומה בכל הש"ס זה לא דומה ממש אלא מבחינה מסוימת. אני מקוה שאתה לא כופר ביהמ"ק כי הוא לא דומנ כ"כ לארי ולא בא"י כי היא לא גבוהה מכל הארצות

מסופר על הגרב"מ אזרחי זצ"ל שהזכיר פעם במהלך שיעור שאם מישהו יוכל לענות על שאלתו, הוא יגיע למחרת לבוש בחליפה בצבע זית. תלמיד אחד ענה בהצלחה על השאלה, אך כשהגיע למחרת, הוא לבש את חליפתו הרגילה. כאשר שאלו אותו על כך, ענה בתמיה: "מעולם לא ראיתם זיתים שחורים?!"

 

[מאמין בניסים]

וגם הפסיקתא לא יודע מה זה שאומר שגופו גדל עמו

ענו על זה לעיל, מצו"ב. בלי נדר זו פעם אחרונה שאני עונה לך בענין שאלתך החוזרת ונשנית "מהו חלזון".

אי' במדרש (בכמה מקומות[1]) חלזון הזה, כל מה שהוא גדל, נרתיקו[2] גדל עמו. והביאו הערוך (ערך חלזון ב'), השבולי הלקט (סי' רי"ח, מהדו"י דף צ"ח מהדו"ח עמ' של"ג), והתניא רבתי (סי' מ"ח). וכ"כ הרמב"ם ז"ל (פיהמ"ש כלים פי"ב מ"א, תרגום הגר"י קפאח זצ"ל[3]) שיש לחלזון "צדף".

וכ"כ בפי' קדום למס' שבת (גנזי קדם ח"ד עמ' צ"ג) שהחלזון הוא "תולעת [שיש] עליה מעטפה". וכ"כ ר' תנחום הירושלמי ז"ל (בס' "אלמרשד אלכאפי"- המדריך המספיק ערך חלזון) והיד רמ"ה (סנהדרין צ"א ע"א) שהוא "חאלזון" בערבית, דהיינו חומט.[4] [ורש"י ז"ל (ע"ז כ"ח ע"ב [בנוס' כת"י]) פי' ד"משקדי חלזוני" [פי' מין חלזון] הוא לימ"ץ,[5] דהיינו חומט (עי' רש"י ור"י מלוניל חולין קכ"ב ע"א ועוד)].

אבל בס' הפליאה (דף ס"ט ע"ב), ובפי' ס' יצירה המיוחס להראב"ד ז"ל [והוא לרבינו יוסף הארוך ז"ל] (הקדמה ד"ה הנתיב השמיני (ב')), ועוד[6], כ' שהחלזון ממוצע בין הצומח והחי, והוא הנקרא "צדפה"[7].[8] [ובתשוה"ג (הרכבי סי' מ"ז עמ' כ"ג) והערוך (ערך משקר) מבואר ש"משקרי חלזוני" (הנ"ל) הוא "צדפה", עי' מוסף הערוך וערוך השלם שם].

אבל רש"י ז"ל (סנהדרין צ"א ע"א) כ' שהחלזון תולעת, ולא מצינו בשום מקום שחומט קרוי תולעת [וכמו שלא יתכן לקרות לאריה "חתול"]. וכן מבואר ברש"י (ויקרא כ"א־כ') שדבר הדומה לתולעת קרוי חלזון. [וע"ע רש"י (שבת ק"ז ע"א, בדפוס רומי), רע"ב (שם), ורבינו ירוחם (ספר אדם נתיב י"ב ח"י דף פ' סוע"ג), דמוכח דחלזונות אינם בכלל "חומט"]. וכ"כ רבינו נתן ז"ל אב הישיבה (מנחות ריש פ"ד), הראבי"ה ז"ל (שבת סי' קצ"ד), והראב"ד ז"ל ומיוחס להר"ש [וכנר' הוא לרבינו משה ב"ר חסדאי ז"ל[9]] (בפי' לתו"כ מצורע פרשת נגעים פר' א' הי"ד). וצ"ע מהמדרש הנ"ל.

ונר' ליישב ש"חלזון" הוא שם כללי הכולל בתוכו כמה מינים, וכולל גם חומט ו"צדפה", וגם תולעת.[10] ויש להוכיח כן מלשון רש"י (ע"ז כ"ח ע"ב) שכ' "מין" חלזון. וכן מוכח ממה שנזכר בכ"מ[11] חלזון שביבשה. וכן דייקו האחרונים[12] מדברי הערוך (ערך חלזון ג' ד') שחילקם לב'. [ועי' שו"ת אמרי יושר (סי' ט' או' ה')]. אבל חלזון התכלת לכו"ע הוא תולעת, וכמ"ש רש"י בסנהדרין, ר"נ אב הישיבה, הראבי"ה, הראב"ד, והמיוחס להר"ש.

וכ"כ להדיא היד רמ"ה (הנ"ל) שהחומט אינו חלזון התכלת, אלא "מינא אחרינא". וכיון לדבריו בשו"ת דברי יוסף [להר"ב תבואות הארץ] (ח"ד סי' ל"ט).[13] וכן העלו הר"ב יד דוד ז"ל (מנחת עני ערך לא הוכשרו למלאכת שמים) והליקוטי חבר בן חיים (ח"א הערות על החת"ס סי' ל"ט) בשם מהר"ם א"ש ז"ל, דאיכא תרי מיני חלזון, וחלזון התכלת אין נרתיקו גדל עמו. וכ"כ הר"ב באר משה זצ"ל (קובץ עץ חיים שנה י"א חוברת ב'). [וכן משמע מלשון הבאר שבע (סנהדרין צ"א ע"א ד"ה שהיום), ע"ש].

אבל מהר"י הכהן ז"ל (פי' על מדרש תהלים שם), והמתנות כהונה (על דברים רבה שם)[14] כתבו שחלזון שבמדרש הוא חלזון התכלת. וע"ע בהערה [15]. וצ"ל דס"ל שרש"י גרס במדרש "חומט" במקום "חלזון", וכמו שהעתיקו בפירושו עה"ת (דברים ח'־ד').[16] אבל קשה לומר שבכל המדרשים הנ"ל [ובכל הכת"י שלהם] נכפל אותו טעות, ויותר נר' ששינה בכוונה מלשון המדרש. ובאמת, רש"י גופיה כ' שהחלזון הנזכר בע"ז (שם) הוא חומט, ועל כרחיך כמ"ש.

וכן מוכח ממה שהוכחתי מרש"י והרמב"ם לקמן (סי' ז') בענין "ברייתו דומה לדג", ע"ש. וכן מוכח ממ"ש התורי"ד (חגיגה י"א ע"א ד"ה שכן) דלא שייך צידה ב"חומט", [וחומט שבתורה הוא בריה אחרת[17]], ואילו בחלזון אמרי' (שבת ע"ה ע"א) דיש בו צידה. [אא"כ נימא שיש חילוק בין חומט שבים לחומט שביבשה, ואין לזה הכרח, כמו שיבואר להלן (סי' ...)]. ולכאו' יש להוכיח כן מדברי כמה אחרונים שכתבו שהחלזון דג כשר, ואכמ"ל.

אכן, הרמב"ם ז"ל (בפיה"מ הנ"ל) כ' שהחלזון שבמשנה דכלים שם הוא חומט או "צדפה", וכ' הש"ר משאנץ ז"ל, הרא"ש ז"ל, והרע"ב ז"ל (שם) ששם מיירי בחלזון התכלת. וצ"ל שהרמב"ם חולק עליהם.
​

---

[1] פסיקתא דר"כ (פיס' דויהי בשלח, מהדו' באבער עמ' צ"ב), ילקוט (פר' עקב רמז תת"נ), מדרש הגדול (שם ח'־ה'), ילקוט ת"ת (שם פסוק ד'), מדרש שוח"ט (תהלים פכ"ג), ילקוט תהלים (רמז תרצ"א), שה"ש רבה (פר' ד' סי' כ"ג). וכעי"ז דברים רבה (פר' ז' סי' י"א), ילקוט ת"ת (פר' כי תבא כ"ט־ג').
[2] נ"א: מלבושו, וכ"ה בדברים רבה (שם) וילקוט ת"ת (כי תבא). ורש"י ז"ל (דברים ח'־ד') ורבינו בחיי ז"ל (שם פסוק ב') כ' "לבושו". ובפי' המיוחס להרא"ש ז"ל (דברים כ"ט־ד') כ' "ביתו".
[3]בתרגום הישן תירגם בטעות "רמש".
[4] בלשון ערבי ופרסי בזמנינו "חַאלְזוּן" (בפרסי "חַאלַאזוּן") פי' חומט, אבל לא תולעת. וע"ע ס' השרשים לר"י אבן ג'נאח ז"ל (שרש שבל) שכ' שהשבלול הוא "חאלזון". אמנם יתכן שבזמנם "חאלזון" כלל גם "צדפה" ותולעת, וכמו מילת "חַאלְזוֹנוֹ" בארמית [מזרחית] של היום.
[5] וכ"ה בפי' [י"א: תלמידי] הרגמ"ה ז"ל (בכורות ל"ח ע"ב), אבל שם מיירי במין חולי עיניים, ונר' דט"ס הוא וצ"ל לימו"ן, וכמו ברש"י שם.
[6] הרלב"ג ז"ל (מלחמות ה' מאמר א' פי"ב ד"ה ועוד), והרמ"ע ז"ל מפאנו (מאמר צבאות ה' ח"ב סי"ד וסט"ו), והגיעב"ץ ז"ל (מטפחת ספרים ח"ב פכ"ח סי' פ"א). [ועי' בסידור היעב"ץ (פר' ויאמר ד"ה תכלת) שהוא דומה לחומט]. [יש להעיר דבמדרש תלפיות (ענף חוקים ד"ה א"ה ובפרקים) הביא בשם הרמ"ע ז"ל שהחלזון הוא צורת אדם. ובאמת במאמר הנ"ל מדמה החלזון לבר נש דטורא. (וע"ע במאמרי הרמ"ע מפאנו ח"ג מאמר צבאות ה' מכת"י עמ' ל"ד ד"ה ידוע כי בים)].
[7] בע"ח שבים [עם גוף רך ובלי שדרה] שיש לו ב' קליפת מחוברות ע"י גיד, ובלע"ז הוא קלא"ם או מאסע"ל.
[8] ויתכן גם שהכוונה לאלמוג, (עי' קונ' כולו הפך לבן טהור עמ' י"ב בשם אריסטו), אבל לא מצינו שנקרא חלזון. והרלב"ג הזכיר האלמוג קודם לכן, וכ"כ בהדיא הגיעב"ץ (הנ"ל) שהוא מושל"ן בלשון אשכנז.
[9] עי' שו"ת מהר"ח או"ז (סי' נ"ד), ובפי' לתו"כ (קדושים סוף פרק ד'). ועי' מ"ש בזה במבוא לתו"כ מהדו' אופק כרך ב'.
[10] יש להעיר שבהרבה לשונות יש שם א' לתולעת וחומט, וכגון בגרמנית שנעקק"ע, וכן באנגלית מאליס"ק.
[11] עי' תרגום המיוחס ליוב"ע (דברים כ"ח־מ"ב), מדרש תנחומא "הישן"– באבער (וארא סי' י"ט) והובא בילקוט (רמז קפ"ה) [אגב, מדרש זה הובא בסנגון אחר בתנחומא (סי' י"ד), ע"ש], הריטב"א ז"ל (שבת ע"ה ע"א) בשם הרמב"ן והרא"ה ז"ל, והר"ן ז"ל (חי' שבת ק"ז ע"א).
[12] באר שבע (סנהדרין צ"א ע"א ד"ה שהיום), יד דוד (שם), נר ערוך (על הערוך שם), ליקוטי חבר בן חיים (ח"א הערות על החת"ס סי' ל"ט) בשם מהר"ם א"ש ז"ל, תועפות ראם על היראים (מצוה ת"א או' י"ז), אמת ליעקב (שבת ע"ד ע"ב סוד"ה ולפיכך), והר"ב באר משה זצ"ל (קובץ עץ חיים שנה י"א חוברת ב'). [ומ"ש הבאר שבע דהוא מין ארבה, אף שמצינו "לבוש" לארבה (עי' בראשית רבה פר' כ"א סי' ה', מדרש הגדול שמות י'־י"ז), מ"מ לכאו' אינו מוכרח, כי גם החומט משחית לעצים ופירות, והתרגום הוא דלא כרש"י וראב"ע שם].
[13] ומה שמביאים מתבואות הארץ (ח"ב פ"א) שחלזון הוא חומט, לא מצאתי [וכנר' יש טעות בציון], ויתכן שכוונתו לחלזון שאינו חלזון התכלת.
[14] וכ"כ העץ יוסף (שם), אבל שוב מחק זה בכתב ידו.
[15] וכן נקט בפשיטות התפא"י (קופת הרוכלין כללי בגדי קודש של כהונה ד"ה והנה בענין חלזון) ובעבודה תמה (שער ה' ד"ה והנה מצאתי ראיתי, דף נ"ח ע"ב). גם המוסף הערוך (ערך חלזון ג') כ' שחלזון התכלת נרתיקו גדל עמו. [אמנם בעיקר הדבר שיש ב' מיני חלזונות נר' שאינו חולק, כיעו"ש. והר"ב יד דוד הקשה עליו מנ"ל הא. ואולי משום שכ"ה בערבית, כנ"ל הע' 4]. וכן מבואר מדברי אותם אחרונים שכ' שהחלזון הוא הפורפורא (החוו"י, התועפות ראם על היראים, ורשר"ה). והרמ"ע והגיעב"ץ שכ' שהוא "צדפה", כמדומה שאינם נמנעים מלחלוק על הראשונים. [ובאמת בפי' הקדום ורבינו תנחום הירושלמי מיירי בחלזון התכלת, אבל בודאי אין לסמוך על קדמונים לא ידועים נגד רבותינו גדולי הראשונים ז"ל].
[16] וכ"ה ברבינו בחיי ז"ל (שם פסוק ב'), בדרשות ר"י אבן שועיב ז"ל (פר' עקב), וכעי"ז בפי' המיוחס להרא"ש ז"ל (דברים כ"ט־ד'), [אבל הוא כ' שבלול].
[17] [וכדעת רס"ג (ויקרא י"א־ל') ורבינו יונה אבן ג'נאח ז"ל (ס' השרשים עמ' 159) שהוא בלשון ערבי "חרבא", והוא מה שקוראים היום זיקית מחליף צבעים. ובס' השרשים לרד"ק (שרש חמט) הביא ב' דעות [וע"ע רד"ק תהילים (נ"ח־ט') וברד"ק הארוך (שם)], וע"ע רלב"ג (ויקרא שם) שכ' שאינו "לימס"א" רק "אלאברינ"ה"].​

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אם תסתכל על החילזון כשהוא חי תראה צבע שחור מעל הבלוטה

לפעמים, ולפעמים הוא חום כהה או אפור

 

[אמת]

ענו על זה לעיל, מצו"ב. בלי נדר זו פעם אחרונה שאני עונה לך בענין שאלתך החוזרת ונשנית "מהו חלזון"

גם לי נמאס. לסיכום אני רוצה מקור שהתכלת מהאק"ק פסול. הרי קלא אילן זה לא אז מנין שזה פסול?

 

[מאמין בניסים]

גם לי נמאס. לסיכום אני רוצה מקור שהתכלת מהאק"ק פסול. הרי קלא אילן זה לא אז מנין שזה פסול?

בספרי (שלח קט"ו) מבואר דשאר מיני צבעונין שוים לקלא אילן בדין זה, וז"ל "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, וכי מה ענין יציאת מצרים לכאן אלא שלא יאמר הרי אני נותן צבעונים וקלא אילן והם דומים לתכלת ומי מודיע עלי בגלוי אני ה' אלהיכם דעו מה עשיתי להם למצריים שהיו מעשיהם בסתר ופרסמתים בגלוי", ע"כ.

ועוד, כתוב הרי שהתכלת דמיו יקרים, ולכן היו שטרחו לזייף בקלא אילן, והזהיר על זה הכתוב. ויש לעיין מפני מה לא צבעו בצבע זול מהטמבור, שאינו קלא אילן ואינו פסול???

ובגוף העניין, אין שום מקור בתורה שפוסל קלא אילן, ואם חז"ל הבינו שהוא פסול, בהכרח שהבינו שצריך מהחלזון דוקא, דאל"ה מפני מה קלא אילן פסול, ובהכרח הוא שכל פסולו אינו אלא משום שאינו מן החלזון, ודו"ק.

 

[נחום]

"מהו חלזון".

ויעו"ע https://tora-forum.co.il/threads/מיהו-אינו-חילזון.67548/#:~:text=?? מיהו [אינו] חילזון ??

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

ואתה יותר חכם מכל החכמים בזמן ראדזין שאף אחד לא דחה אותו בשני ידיים בגלל "מותר בפיך" כולל הבה"ל אבל אתה החכם הגדול. הגריש"א לא הכריע כך אל תעליל עלילות שוא אלא אמר שאולי צריך מותר בפיך. אם היה סובר כך לא היה טוען עוד טענות שכבר היה לעולמים וכו

לא נכון
בספר אור לישרים דן באריכות גדולה בזה (בסימן ב'), וגם הגרי"מ טוקצינסקי העלה את זה כא' הסיבות שלא נתקבל התכלת של ראדזין (עיר הקדש והמקדש ח"ה עמ' נ"ח)
לגבי הבית הלוי, הרי טען שמחמת טענה שלו א"צ לפלפל כלל בענין, ולכן לא פלפל בזה, שהוא נידון רחב ועמוק מאד

 

[אמת]

לא נכון
בספר אור לישרים דן באריכות גדולה בזה (בסימן ב'), וגם הגרי"מ טוקצינסקי העלה את זה כא' הסיבות שלא נתקבל התכלת של ראדזין (עיר הקדש והמקדש ח"ה עמ' נ"ח)
לגבי הבית הלוי, הרי טען שמחמת טענה שלו א"צ לפלפל כלל בענין, ולכן לא פלפל בזה, שהוא נידון רחב ועמוק מאד

ולמה התפא"י אומר שהארגמן זה פורפורא הרי זה אסור בפיך? וכן החו"י ושל"ג ורש"ר הירש שאומרים שהתכלת היא פורפורא כולם לפניך כקליפת השום .

 

[מאמין בניסים]

ולמה התפא"י אומר שהארגמן זה פורפורא הרי זה אסור בפיך? וכן החו"י ושל"ג ורש"ר הירש שאומרים שהתכלת היא פורפורא כולם לפניך כקליפת השום .

הם לא דנו בזה הלכה למעשה, אלא בהשערה בעלמא וכפי שהבאתי לעיל מדברי הגר"א וייס שליט"א.
ואף אם סברו כן לדינא, הרי רבינו בחיי, המג"א, הגריש"א, הגרימ"ט, תועפות ראם, דברי יוסף, כל הנ"ל סבירא להו דבעינן מן המותר בפיך.

 

[אמת]

ובגוף העניין, אין שום מקור בתורה שפוסל קלא אילן, ואם חז"ל הבינו שהוא פסול, בהכרח שהבינו שצריך מהחלזון דוקא, דאל"ה מפני מה קלא אילן פסול, ובהכרח הוא שכל פסולו אינו אלא משום שאינו מן החלזון, ודו"ק.

הרמב"ם אומר כי לא עמיד

 

[מאמין בניסים]

הרמב"ם אומר כי לא עמיד

תזכיר לי איפה הרמב"ם כתב שזה טעם הפסול של קלא אילן?
[ספוילר - אין כזה רמב"ם].

ולבד מזאת - בספרי מפורש להדיא שאף שאר מיני צבעונין פסול. ועיי' בשו"ת וישב הים ח"ד סי' ג' ענף ד' שהאריך לבאר שתכלת שבאה שלא מן חלזון התכלת פסולה [אבל אולי גם הוא לא יודע מה זה חלזון?...].

 

[אמת]

תזכיר לי איפה הרמב"ם כתב שזה טעם הפסול של קלא אילן?

תכלת של ציצית היא העומדת ביופיה עשאה...

לבד מזאת - בספרי מפורש להדיא שאף שאר מיני צבעונין פסול. ועיי' בשו"ת וישב הים ח"ד סי' ג' ענף ד' שהאריך לבאר שתכלת שבאה שלא מן חלזון התכלת פסולה [אבל אולי גם הוא לא יודע מה זה חלזון?...].

אתה עדיין מצטט משם? תדאג לכבודו של המחבר ותגנוז את הספר הזה. "מי שלובש תכלת חולק על כל גדו"י מהחורבן ועד ימינו" בעצם גם אתה אולי אוחז כך אני כבר מאמין עליך הכל

 

[אמת]

הם לא דנו בזה הלכה למעשה, אלא בהשערה בעלמא

שטויות והבלים

 

[מאמין בניסים]

תכלת של ציצית היא העומדת ביופיה עשאה...

מי אמר שזה טעם פסול קלא אילן?

אתה עדיין מצטט משם? תדאג לכבודו של המחבר ותגנוז את הספר הזה.

חצוף!!!

 

[מאמין בניסים]

שטויות והבלים

אז למה הם לא קיימו את מצוות התכלת אחר שהם ידעו מה הוא החלזון?
ואל תכתוב שטויות והבלים ע"ד ת"ח כמו הגר"א וייס!
חצוף!!!