תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

ידוע שדברי הרב אור לציון אזלי הרבה פעמים ע"פ הבא"ח והאריז"ל, ודרכו הרבה פעמים לפסוק ע"פ קבלה, וע"פ הקבלה ענין קלא אילן אינו דוקא כשבא לרמות, אלא קל"א הוא בגימ' סמא"ל, לפי שהקליפה נאחזת בכל צבע תכלת שאינו מן החלזון, וכמש"כ בבן יהוידע ב"מ ס"א ב' מהאריז"ל עיי"ש.
חזק מאוד מאוד!!!!
לענ''ד בוודאי שלא לכך נתכוין הגרב''צ בתשובה הנ''ל ...
 
לענ''ד בוודאי שלא לכך נתכוין הגרב''צ בתשובה הנ''ל ...
הנקודה היא כך.
מה שכתוב שם זה בגדר לא ניתן להיאמר.
כיון שידענו שהרב בן ציון היה עמקן נורא ולא מלקט,
לא יתכן ש"פישל" בכזה דבר,
זה לא פשלה, זה הרבה יותר גרוע. [כאמור, לא עיינתי בדברי הראשונים שם בדיוק, אבל כך הציג לי הרב מהתכלת, ויתכן שצריך לעיין שוב בגמרא].
והפירוש שהביא הרב @מאמין בניסים הוא מתאים לאדם עם מחשבות עמוקות כמו הרב בן ציון
בפרט שהיה מקובל גדול מאוד כידוע,
ומה גם שזה בן איש חי שהיה משועבד אליו בנר"ן שלו,
כך שזה לא כ"כ מופקע.
 
חזק ואמץ מאוד. יש לך חילזון שצובע תכלת! וזה כל מה שצריך שיהיה אין לך כל היתר להפסיק
טעות. האם אתה יודע את צורת הפקת הצבע [עם או בלי סממנים]? הצבע המדוייק שצריך לצאת [י"א ירוק, עיי' תוס' סוכה ל"א ב' מהירושלמי, ואף אם הוא כחול כהה או בהיר יש נידון ואכמ"ל]? מנין החוטים? צורת הקשירה?
ברור לך שלא צריך מסורת לחדש מצוה [הגרנ"ק והגרח"ק סוברים שצריך מסורת]? שאם כתוב במדרש שהתכלת נגנז זה לא מחייב שהוא גנוז אף בימינו [נגד דעת הגריש"א, הגרח"ק ועוד]?

בקיצור, הנידון היחיד הוא לא האם הפורפורא הוא חלזון התכלת או לא, אלא יש עוד אריכות גדולה בזה, ואף אם הוא חלזון התכלת בוודאות גמורה [שגם על זה נשתבו קולמוסים רבים ואינו מוכח כלל], יש הרבה מניעות נוספות לצביעת התכלת בזה"ז.

מה שברור, שהמשפט "אין לך כל היתר להפסיק", מטופש לכל בר דעת, כי כל אחד ואחד מישראל רשאי לסמוך על רוב מנין ובנין גדו"י שלא הטילו תכלת בבגדיהם, ופשוט.
 
[עם או בלי סממנים]?
כתוב בגמ שיש סממנים
הצבע המדוייק שצריך לצאת
בצבע של קלא אילן כחול כהה ו{לא צריך מדויק שהרי אין רואי צבע כמו בנדה}
מנין החוטים?
הגר"א הכריע כראב"ד
צורת הקשירה?
לא מעכב
שקר
יש הרבה מניעות נוספות לצביעת התכלת בזה"ז.
הרבה קליפות
מה שברור, שהמשפט "אין לך כל היתר להפסיק", מטופש לכל בר דעת, כי כל אחד ואחד מישראל רשאי לסמוך על רוב מנין ובנין גדו"י שלא הטילו תכלת בבגדיהם, ופשוט.
לא מי שברור לו המציאות
 
כתוב בגמ שיש סממנים
רק שכחת לעיין בדברי רש"י שהסממנים מיועדים רק לצמר אבל אין להכניסם לתוך הצביעה
הגר"א הכריע כראב"ד
ובמקום אחר הכריע כהרמב"ם, ובמקום אחר הכריע כרש"י ותוס'...
חידה: מי כתב המילים האלו: "כבר הוחזק אצל ישראל זה יותר מאלף שנה שנגנז התכלת, ופשט לשון הספרי בפרשת ברכה ומדרשו של האריז"ל מסכים לזה שאין תכלת אלא בזמן ביהמ"ק"
הרבה קליפות
ל"קליפות" אלו יש שמות: הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף, הגר"ח קניבסקי, הגר"מ שטרנבוך, הגר"ד לנדו, הגר"א וייס....
 
כתוב בגמ שיש סממנים
שכחת לעיין ברש"י וכנ"ל.
בצבע של קלא אילן כחול כהה ו{לא צריך מדויק שהרי אין רואי צבע כמו בנדה}
הגר"א נבנצל כתב בדעת הרמב"ם שהוא כחול בהיר, והאריכו להוכיח כאן לעיל. והראיה הכי גדולה שהגוון המדוייק מעכב הוא מזה שהרמב"ם לא כתב "וצבעו כחול כשמים" אלא האריך לתאר במדוייק "כפתוך שבכחול וכו' כמראה השמים לעין השמש בטהרו של רקיע" [אינני זוכר את לשון הרמב"ם במדוייק, עיי"ש].
הגר"א הכריע כראב"ד
והרמב"ם הכריע כהרמב"ם... [תגלה לי מה מנהג הפסיקה הספרדי בכה"ג]?
כבר ענה לך איסקופה הנדרסת.
הרבה קליפות

לא מי שברור לו המציאות
"מי שברור לו המציאות", הצחקת אותי. בכל עבודת מחקר באים חוקרים אחרי כמה שנים וסותרים את הדעה הקודמת, וכן על זה הדרך. לשם משל האדמו"ר מראדזין היה בטוח במאה אחוז שהדיונון הוא התכלת, והתברר אח"כ הכל כעורבא פרח, ומי אמר שזה לא יהיה אף בתכלת שלנו.
בכל עבודת מחקר הדרך היא על פי הסתברות, ואח"כ מוצאים משהו אחר.
 
רק שכחת לעיין בדברי רש"י שהסממנים מיועדים רק לצמר אבל אין להכניסם לתוך הצביעה
אכן הסממנים לא נשארים כלל אחרי הצביעה ויש מאה אחוז צבע מהחילזון. אגב מה עם תוס זה קשה לך ללמוד?
ובמקום אחר הכריע כהרמב"ם
רק לאפוקי מתוס {ןספרדים שהולכים אחרי האריזל ובא"ח מה הספק?}
ובמקום אחר הכריע כרש"י ותוס'...
לא הכריע כך בשום מקום וגם אם כן הולכים אחרי מה שכתב באחרונה
תגלה לי מה מנהג הפסיקה הספרדי בכה"ג]
כנ"ל
כבר ענה לך איסקופה הנדרסת.
ענה שקר
"מי שברור לו המציאות", הצחקת אותי. בכל עבודת מחקר באים חוקרים אחרי כמה שנים וסותרים את הדעה הקודמת, וכן על זה הדרך. לשם משל האדמו"ר מראדזין היה בטוח במאה אחוז שהדיונון הוא התכלת, והתברר אח"כ הכל כעורבא פרח, ומי אמר שזה לא יהיה אף בתכלת שלנו.
בכל עבודת מחקר הדרך היא על פי הסתברות, ואח"כ מוצאים משהו אחר.
ח"ו אינני סומך על מחקרים כלל! מענין טותי רק ב דברים א שזה חילזון. וזה אני יודע בוודאות {אם תרצה למעשה אני יאריך לך} ושזה צובע תכלת זה גם אני יודע בוודאות! וא"כ חייבים ללבוש. אין לי עסק עם מחקר כלל אני אברך
 
הגרי"ש אלישיב,
הוא לא ידע שמדובר בחילזון וכפי שמוכח מתשובתו
הגר"ח קניבסקי,
אמר שמי שודאי לו חייב ללבוש וזה מתועד
הגר"מ שטרנבוך
לובש בעצמו לפרקים וזה ההוראה לפרסום מב"ב
 
אכן הסממנים לא נשארים כלל אחרי הצביעה ויש מאה אחוז צבע מהחילזון. אגב מה עם תוס זה קשה לך ללמוד?
או שזה מתאים עם רש"י או שזה מתאים עם תוס', תחליט
לא הכריע כך בשום מקום
את הביאוהגר"א למדת (מתחילתו ועד סופו)?
וגם אם כן הולכים אחרי מה שכתב באחרונה
דעת החזו"א שהעיקר כמ"ש בביאורו לשו"ע
נייתי ספר ונחזי
מה קורה אם כל הנ"ל אומרים לך על חלב שהוא שומן מותר לך לסמוך עליהם?
אני סומך עליהם בשאלות של איסורי כריתות כל יום, כ"ש בנדו"ד שלכל היותר הוא ביטול מ"ע
 
אמר שמי שודאי לו חייב ללבוש וזה מתועד
וגם אמר שיכוון להוציא אותו... או כמו שאמר אחר כך "אמרתי לו שהוא משוגע!"
לובש בעצמו לפרקים וזה ההוראה לפרסום מב"ב
הוא מעולם לא פרסם שחזר בו ממ"ש בספרו, וידועים דברי החזו"א בקונטרס השיעורים
 
ח"ו אינני סומך על מחקרים כלל! מענין אותי רק ב דברים א שזה חילזון. וזה אני יודע בוודאות {אם תרצה למעשה אני יאריך לך} ושזה צובע תכלת זה גם אני יודע בוודאות! וא"כ חייבים ללבוש. אין לי עסק עם מחקר כלל אני אברך
גם אם זה חלזון וזה צובע תכלת, מנין שהוא החלזון הכשר לצביעה? אם זה כ"כ פשוט כדבריך שכל חלזון שצובע תכלת כשר, מדוע רוב גדולי ישראל לא מטילים תכלת בציציותיהם?
בקשר למש"כ עם הגר"מ שטרנבוך שליט"א, אמת שהוא לובש בצינעא כל יום לכמה רגעים, אך בנו אמר לגיסי, שהגר"מ שטרנבוך אמר לו כמה וכמה פעמים שהוא לא חזר בו כלל ממה שהוא כתב בתשובה, והוא עושה את זה רק לחומרא בעלמא.
ואם אתה תעשה את כל החומרות שהוא עושה, צדי צדדים של הו"א בראשונים וכו' וכידוע לכל מי שמכיר אותו, תוכל להטיל גם תכלת אם יש לך נערווים בענין. אבל בעיקה"ד הוא סובר שזה לא התכלת.
ובקשר למרן הגריש"א, עיי' הערות למסכת שבת (כ"ז ב') שנקט שצריך בתכלת מן המותר בפיך, ועד כמה שזכור לי בפורפורא אין סנפיר וקשקשת...
 
ראשי תחתית