תורת רבי אברהם יוסף שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ושוב, אחד המאזינים בתוכנית הרדיו של הרב אברהם יוסף ברדיו קול חי שאל אותו על לבישת פאה:

המאזין סיפר על בני זוג בני יותר משבעים, שלדבריו "יש להם ויכוח ארוך שנים לגבי שהאישה לובשת פאה, והבעל כל הזמן מפריע לו שהיא לובשת פאה כי הוא רוצה כמו הרב עובדיה". לדבריו, האישה מתעקשת להמשיך עם הפאה, והבעל מרגיש שזה מנוגד לדעת התורה.

הרב השיב: "הארכת הרבה בשאלה, והתשובה היא מאוד מאוד קצרה. לא יעלה על הדעת שבעל שרואה את אשתו מהלכת בפריצות שיעלים עין. הפאה זה פריצות. אין שום הגדרה אחרת".

"אם בעבר היינו רואים הרבה נשים חסידיות שהולכות עם פאה, היום אצל מרבית החצרות מלמדים את הבנות לשים לפחות איזה כיסוי שיהיה ניכר שזה פאה".

"אם התורה מחייבת כיסוי ראש, והפסוק אומר ופרע את ראש האישה, הרי שלאישה המחליפה את שערה האמיתי בפאה לא כיפרה ולא תיקנה שום דבר. צריך כיסוי ראש".


"אשת האדמו״ר מחב״ד הייתה הולכת עם כיסוי ראש. ממציאים היום שהרבי אמר שפאה יותר טובה מכיסוי ראש. יש יותר מהמציאות? יש יותר מהתמונה? למה לדבר דברים שבודים מהלב?"

עד כאן תשובתו, ודבריו צ"ע.

א. מה שאמר ש"לא יעלה על הדעת", אין זו דעת הגר"ע, אלא דעתו היא שהבעל "יעלים עין" כאשר האשה רוצה פאה, וינסה מידי פעם לשכנעה בדרכי נועם ותו לא. יתירה מכך, במקרה שהאשה רוצה פאה - הגר"ע יוסף גם מתיר להתחתן על דעת זה שהיא תלבש פאה כל ימי חייה, ואולי בהמשך תסכים לשנות את דעתה. וכמבואר בשו"ת מעין אומר חלק י"ב, וכן ידוע ומפורסם בשמו.

ב. מה שאמר שהפאה היא פריצות, גם זה אינו נכון, כי לא שייך פריצות בשיער שהוא דבר נדוש ברחוב, וכפי שבהיותה רווקה לא היתה פרוצה עם שערה, כך בהיותה נשואה איננה פרוצה עם כיסוי שנראה כשערה. וכן כתב הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ו' סימן י"ג.

ג. בקהילות החסידיות אין שינוי בנושא הזה, והם ממשיכים במסורת שהורגלו בה.

ד. מה שאמר שאשתו של הרבי מליובאוויטש היתה יוצאת בכיסוי, אינו נכון. אלא לגודל צניעותה כמעט ואין תמונות ממנה, חוץ מאירוע אחד שהשתתפה בו והונצחה בתמונה, ואז חבשה כובע על הפאה, משיקולים אופנתיים ותו לא.

ומגוחך ממש להתעלם מדברים ברורים שאמר וכתב הרבי בהזדמנויות רבות, שפאה עדיפה ממטפחת, ולומר "ממציאים היום שהרבי אמר"... וכל זה בגלל תמונה אחת של הרבנית. הכיצד אפשר להתעלם מעשרות מקורות ולקרוא להם "דברים הבדויים מן הלב"? תמוה מאוד.

ה. מה שאמר הרב שאשה עם פאה "לא תיקנה שום דבר", גם זה אינו נכון לדעת הגר"ע יוסף, שהתבטא שבוודאי עדיף פאה על גילוי ראש (שו"ת מעין אומר חלק י"ב). זאת מבלי להיכנס לעצם הדברים, כי לא פוסקים הלכה ע"פ פשט הפסוק (שממילא לא מוכח ממנו שום דבר, אלא שמנהג הנשים לכסות, וברמז בעלמא, ויש ראשונים ואחרונים הסבורים שזו מצווה מדרבנן, וגם להסוברים שזה דאורייתא, אינו נכלל במנין המצוות).
 
א. מה שאמר ש"לא יעלה על הדעת", אין זו דעת הגר"ע, אלא דעתו היא שהבעל "יעלים עין" כאשר האשה רוצה פאה, וינסה מידי פעם לשכנעה בדרכי נועם ותו לא. יתירה מכך, במקרה שהאשה רוצה פאה - הגר"ע יוסף גם מתיר להתחתן על דעת זה שהיא תלבש פאה כל ימי חייה, ואולי בהמשך תסכים לשנות את דעתה. וכמבואר בשו"ת מעין אומר חלק י"ב, וכן ידוע ומפורסם בשמו.
זה דבר ברור שמשום מה השתרש בציבור אחרת.
הלא אם דעתו של רבינו חכם עובדיה היתה להתעלם לגמרי מהמתירים ולפסוק בסכינא חריפא אך ורק כהאוסרים, אם כן היה לו לחייב רווקות בכיסוי בכל זמן ועת, וביותר שהיה לו להורות לאנשים שנשותיהם הולכות עם פאה לגרש נשותיהם בלי כתובה, וחוששני שהדיבור בזה לוקה בהרבה מאוד שטחיות.
ובלי שום קשר - כאשר עוסקים בעניין של שלום בית, צריך זהירות יתירה, וכמו בחברותא וכמו בחינוך ילדים וכמו בעבודה עם תלמידים ועל אחת כמה וכמה בין איש ואשתו הדברים שמתקבלים הם כאשר אתה מבין לליבו של השני ולא בהתנצחות, ולענ"ד גם בעל שאשתו עושה משהו שהוא באופן ברור נגד ההלכה והתורה, כל עוד אין הוראה ברורה לגרש, [מחכם שהגיע להוראה ושימש תלמידי חכמים מובהקים] בוודאי שהדרך הנכונה היא להרבות מאוד בכבודה ולהבין לליבה, בטח ובטח שלא להתנצח איתה, זה מה שהייתי רוצה שאותו בעל ישמע.
 
כאשר עוסקים בעניין של שלום בית, צריך זהירות יתירה

ומה נאמר על זוג בני 70!! שהאשה כל ימיה חבשה פאה, והרב הנכבד מורה להם ש"לא יעלה על הדעת"...

כמובן שבסוף דבריו כאשר המאזין שאל אם עליהם להתגרש, הוא נסוג מדבריו, ואמר "לא אמרתי פירוד. ילכו לרב שינסה לפשר ביניהם. לא כל דבר זה או או. זה לא שחור לבן. יש דרכים לשכנע"... שגם זה רחוק מאוד מ"דרכי נועם". על כזה דבר לא הולכים לרב מגשר, לא מדובר בסכסוך, בפרט אם התחתן איתה על דעת זה (ואני מזכיר שוב, הרב עובדיה מתיר להתחתן על דעת זה).

ואגב רב מגשר, הרב אליהו אברג'ל ראב"ד ירושלים סיפר שבאו לפניו זוג, שהאשה היתה נכדה של בבא סאלי, והבעל רצה שתלבש פאה, ואמר לה "תאמיני לי שאם הסבא שלך היה כאן, הוא היה בעד שתעשי רצון בעלך".
 
אני מסכים.
אגב, לדעתי גם הוא הדין להיפך, אם הבעל רוצה פאה ואשתו רוצה מאוד מטפחת, אם מפני שאימה נהגה כן, אם מחמת הוראת רבינו חכם עובדיה, אם מפני שזה נראה לה יותר יפה, יש צורה איך מנהלים חילוקי דעות בין בני זוג, ויש צורה איך עוסקים ברבים בשאלות רגישות כאלה, שברור שאח"כ הוא יבוא ויאמר הרב אמר שאני צודק וכו'
 
תשובה מפתיעה: על מה צריך תפילת הדרך והגומל
מאזין עלה לשאול את הגר"א יוסף אם הוא צריך לשאת תפילת הדרך למרות נסיעה קצרה דרך כפרים ערביים

 
תשובה מפתיעה: על מה צריך תפילת הדרך והגומל
מאזין עלה לשאול את הגר"א יוסף אם הוא צריך לשאת תפילת הדרך למרות נסיעה קצרה דרך כפרים ערביים

אולי תביא את התשובה לטובת החסומים.
 
מאזין עלה לשאול את הגר"א יוסף אם הוא צריך לשאת תפילת הדרך למרות נסיעה קצרה דרך כפרים ערביים
פלא גדול
הרי להיכנס דרך כפרים ערביים זוהי סכנת נפשות של ממש!
וכבר היו הרבה פעמים שאנשים נכנסו לשם וכמעט שנרצחו, ויש לזה תיעודים רבים
ובשנת תשפ"ה הוציא מכתב מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בו הוא כותב בחריפות שהנכנס לכפרים אלו הוא מכניס את עצמו לספק מאבד עצמו לדעת!

ועוד יותר תמוה, שהרב אברהם התייחס אמנם לסכנת נפשות מצד הרכבים שנוסעים בפראות ולא מצד הערבים עצמם שיכולים זרוק עליו אבנים ולהורגו או לגרום לו לאבד שליטה ברכב...

ואמנם השואל לפי איך שאני מבין (אם הולך ממוצ"ש עד יום חמישי) כנראה נוסע למקום לצורך פרנסתו, וכידוע לצורך כך מותר לאדם להסתכן מעט כפי שכתבו הפוסקים, אך יש לזה גדרים, וכאן כאמור הוא ממש מסכן את נפשו והוא בריא היזקא ואין סומכים על הנס, ולכו"ע בכה"ג אסור לסכן את נפשו, וחזרנו לכלל 'וחי בהם ולא שימות בהם' שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה.
 
מדובר על שטחי הרשות הפלסטינאית או על יישובים שיש בהם אזרחי מדינת ישראל ערבים?
בתמרה יש סכנה? בשפרעם?
באום אל פחם אולי כן קצת. בנצרת?
לרוב אלו שבתוך מה שנקרא הקו הירוק פחות מסוכנים.
 
ג. בקהילות החסידיות אין שינוי בנושא הזה, והם ממשיכים במסורת שהורגלו בה.
כחסיד אני אומר שאתה לא צודק, ישנם קהילות חסידיות רבות שהצעירות מחליפות למטפחת או לפאה עם כיסוי מעליה.
 
כחסיד אני אומר שאתה לא צודק, ישנם קהילות חסידיות רבות שהצעירות מחליפות למטפחת או לפאה עם כיסוי מעליה.
עיין בספר לימוד שו"ע במשנת ברסלב, (חיבר הרב יעקב נתן אנשין) מש"כ בזה שמקובל בברסלב שאין כוונתו שיעשו כך לכתחילה.
יש קשר?
 
כחסיד אני אומר שאתה לא צודק, ישנם קהילות חסידיות רבות שהצעירות מחליפות למטפחת או לפאה עם כיסוי מעליה.

זה שאתה חסיד הופך אותך לאחד שיודע מה קורה בכל בית חסידי בישראל?

אני אומר לך שבמשך עשרות שנים חוזרים על הפזמונים הללו, "קהילות חסידיות רבות" וכיו"ב, ועולם כמנהגו נוהג, חנויות הפאות עמוסות לעייפה. על כל אחת שמחליפה מפאה למטפחת, יש עשר שמחליפות ממטפחת לפאה (לא מזמן נערך סקר בנדון בפורום דידן).

ולא הועיל שום דבר, גם לא ההמצאה שרוב השיער מגיע מהע"ז (שאליבא דאמת אין כאן לא רוב ולא ע"ז...) וגם לא מה שהגרי"ש שוכנע לחזור בו, והגרי"ש עצמו כאשר דיבר על פאות ארוכות מאוד ואמר שיש בזה פריצות, הגיב בביטול ואמר "ירצו יקבלו, לא ירצו לא יקבלו..." זאת בניגוד גמור למקרה אחר, שנכנסו לדבר עמו על מכונות גילוח בחשש תער, ואמרו שהציבור לא מקבל, וענה להם "צריך לזעוק עוד ועוד עד שיקבלו".

ולמעשה כל פרסומי השקר והמרמה הובילו לשני דברים: א. הציבור הפסיק להתייחס אליהם ברצינות. ב. קמו אחרים שהעמידו את האמת על תילה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

הלא אני בעצמי כאשר הכרתי רק את "יביע אומר" ועלון "בעקבתא דמשיחא" הזהרתי את אשתי שתמעט במנהג הרע הזה ותלבש פאה רק באירועים וכדו', ועל מנת "לכפר" על הפאה שחבשה אשתי לפעמים - תרמתי כסף לקמפיינים נגד פאה.

אבל באותו רגע שגיליתי שיש כל כך הרבה פוסקים שמתירים, ופשוט הסתירו את זה ממני (אין הגדרה אחרת), שיניתי את דעתי מקצה לקצה, ואדרבה נולד אצלי דחף להגיב בפורום על הנושאים האלה, על מנת למנוע מאחרים את אותה עגמת נפש שהיתה לי ולאשתי (וכמובן שהרגשה של "חוטאים" מובילה לחטאים נוספים, כי אם כבר אז כבר, מה נפק"מ בין פאה לחצאית מיני...).
 
זה שאתה חסיד הופך אותך לאחד שיודע מה קורה בכל בית חסידי בישראל?
וזה שאתה מתגורר באחד מערי ישראל בצפון הארץ (החשוך) הופך אותך לאחד שיודע מה קורה בכל בית חסידי בישראל?
 
לא הבנתי מה אתה רוצה מהצפון, אבל לא התיימרתי לדעת מה קורה בכל בית חסידי, אלא כתבתי שעולם כמנהגו נוהג.
 
אין שום משמעות לסקר, ובכל זאת הוא עדיף על גיבובי דברים של אדם ש"כחסיד" הוא יודע מה קורה בעשרות או מאות אלפי בתים חסידיים.
 
אין שום משמעות לסקר, ובכל זאת הוא עדיף על גיבובי דברים של אדם ש"כחסיד" הוא יודע מה קורה בעשרות או מאות אלפי בתים חסידיים.
לדעתי אין משמעות לשניהם.
אבל מותר לו להגיד את דעתו מה חושב.
משא"כ אתה שה"מקור" שלך הוא ודאי לא אמין.
 
נקוט כלל זה בידך, בדרך כלל המדברים בשם "רבים" - במציאות מדובר במיעוט רבים שניים.

ובדיון הספציפי הזה אני מוסיף שאת אותן זמירות אני שומע במשך עשרות שנים, ועולם כמנהגו נוהג.
 
אני ג"כ אברך חסידי, וגר באחד מערי הארץ במרכז, ואני יודע שאין שום שינוי אצל החסידים בשנים האחרונות, בקהילות שנהגו ללבוש פאה ממשיכים ללבוש, ובקהילות שנהגו עם מטפחת על הפאה ממשיכים, בקיצור, עולם כמנהגו נוהג.
כמובן שיש יחידים בכל מקום שמשנים פריטי לבוש, חלק מוסיפים מטפחת, וחלק מורידים את המטפחת ולובשים פאה לבד.
 
כחסיד אני אומר שאתה לא צודק, ישנם קהילות חסידיות רבות שהצעירות מחליפות למטפחת או לפאה עם כיסוי מעליה.
אני ג"כ אברך חסידי, וגר באחד מערי הארץ במרכז, ואני יודע שאין שום שינוי אצל החסידים בשנים האחרונות, בקהילות שנהגו ללבוש פאה ממשיכים ללבוש, ובקהילות שנהגו עם מטפחת על הפאה ממשיכים, בקיצור, עולם כמנהגו נוהג.
כמובן שיש יחידים בכל מקום שמשנים פריטי לבוש, חלק מוסיפים מטפחת, וחלק מורידים את המטפחת ולובשים פאה לבד
יבוא השלישי ויכריע ביניהם...
 
יבוא השלישי ויכריע ביניהם...
שים לב שלא כתבתי כלל שאצל כולם השתנה, וודאי שיש כאלו שלא שינו אך אני יודע על הרבה ששינו, וזה קו שמעודדים בקהילות שלהם, ולכן אי אפשר לומר שהכול נשאר כמו שהיה.
 
כחסיד אני אומר שאתה לא צודק, ישנם קהילות חסידיות רבות שהצעירות מחליפות למטפחת או לפאה עם כיסוי מעליה.
אותי יותר מעניין עצם העניין;
א. האם תוכל לתת פירוט יותר אם נח לך באיזה חסידויות ובאלו ערים, [אם אתה לא חושש להסגיר פרטים על עצמך שזה בהחלט מובן].
ב. מה הנימוק, זאת אומרת מה ראו אותם רבני קהילות, מטעם מה הם מעוררים, הרי לא מסתבר שיש שינוי בעצם הפסיקה ההלכתית מהרבה הקודם וכיו"ב, אלא משהו בדור שהשתנה, א"כ מה הוא?
 
ראשי תחתית