מה שהתייחסו להר"י הלל וכוחו בציור,
פעם קיבלתי את המצורף מר"י אוהב ציון תלמיד הר"ד קוק:
מיהו מקובל ואיך לנהוג בלימוד קבלה
רגיל על לשונו של רבינו תמיד, כי ענין לימוד קבלה הוא פנימי מאד, ולא מספיק לזה להיות בעל מח מבין ומוכשר וכן בעל זכרון, אלא צריך להרגיש ולחוש את מה שלומד, ובזה הוא באמת מקבל את הקבלה האמיתית, ולכן סובר רבינו שבזמנינו היום כמעט ולא מצויים “מקובלים” אמיתיים …
שאלתי מרבינו מה ללמוד כשרוצים להתחיל את לימוד הקבלה, ואמר לי ללמוד בספר “דעת ותבונה” של הגרי”ח מבבל בעל בן איש חי, וציין גם לקונטריסו “חוט המשולש” הנדפס בספרו עוד יוסף חי, ששם הדברים מבוארים בקיצור נמרץ.
אמר לי רבינו כמה פעמים, כי לא הצליח להתחבר כל כך לתורת הרש”ש בקבלה, [ומאידך אמר לי ידידי הרה”ג ר’ מיכאל שמואל רביע שליט”א ששמע מרבינו שעבר על סידור הרש”ש מאה פעמים …], כי לזה צריך להיות מחושבן מאד מאד והכל ציורים ע”ג ציורים וכמעט שאין לדבר סוף, וכשאמרתי לרבינו פעם שהגאון המקובל ר’ יעקב הלל שליט”א ראש ישיבת אהבת שלום, היה בצעירותו צייר, מיד אמר לי, עתה אני מבין את כחו הגדול בתורת הרש”ש, כי רק צייר אומן יכול להתחבר לציוריו של הרש”ש …
רבינו אומר תמיד, כי ראוי לכל אדם לעלעל מידי פעם, או לפחות פעם בחיים, בסידור הרש”ש, והגם שאין אתנו יודע ומבין בסוד הענין, מ”מ ראוי הדבר מאד כדי להראות לאדם כמה וכמה עוצמות יש בכל מילה שאומרים בתפלה, ומזה יבין לבבנו איזו רצינות צריך בכל מילה שמוציאים מהפה בתפלה. וע’ נפש החיים (שער ב פרק יג). ודו”ק.
כמה שרבינו הולך בסוד קדושים ומכוין כונות וכו’, מ”מ אם יש דבר המבואר בספרים והוא נגד הפשט המפורש בדברי חז”ל והראשונים, רבינו אזיל בתר הפשט, ותמיד אומר שלא שייך לבנות סוד ע”ג שיבוש הפשט. [וכן ידוע מהגר”א שלעולם לא שייך באמת מחלוקת בין הפשט לקבלה וכו’]. אחד הדברים הבולטים הוא בענין ברכת הלבנה שלפי פשט מברכים מיד בתחילת החודש, וכל הענין של שבעה ימים מתחיל בענין של סוד הנסתר מהפשט, ולכן רבינו מברך בתחילת החדש. [ובמקום אחר אבאר ענין זה בפרטות].