תורת רבי יעקב חיים סופר שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
לא, אני לא חבדניק.

ושוב, אתה יכול לכתוב שלטעמך פלוני יותר גאון, אבל לכתוב שזו "ליצנות" - היא גופא ליצנות.
היא גופא ליצנות- לא הבנתי כוונתך אני הסברתי שלא שייך למדוד בין שניהם
ואסביר דברי יותר
אם כווונתך לגאונות באיזה מאמרים חסידים אני לא חושב שאפשר למדוד לחיבורים בלומדות
ואם אתה מדבר בחיבור למדני כמו חלק מהליקו''ש נראה שהחיבור חזו''א גדול פי כמה.
 
לא דיברתי על דבריך כלל, הגבתי על מה שהגבתי.
לגבי דבריך לענ"ד לא לי ולא לך יש כלים למדוד את כח עיונם. (בהרבה מקומות לא רואים את כח עיונו של הגרע"י, אבל יש מקומות שרואים היטב את גודל עיונו, זכורני שיש התכתבות שלו עם רבינו עזרא עטיה זצ"ל בעומק העיון, כמדומה שזה ביבי"א ח"ו אה"ע סי' ה. וכבר המליץ עליו מי שהמליץ שמרוב בקיאות לא רואים עיון. וראה דוגמא לזה בהסכמת ר' עזרא עטיה ליבי"א שכמדומה שעל כל הערה של המורה הביא בגליון מי שהעיר כן כבר, ומי שתירץ זאת. ע"ש).
אכן יש בח"ו אבה"ע סימן ה' התכתבות ביניהם
 
ואסביר דברי יותר
אם כווונתך לגאונות באיזה מאמרים חסידים אני לא חושב שאפשר למדוד לחיבורים בלומדות
ואם אתה מדבר בחיבור למדני כמו חלק מהליקו''ש נראה שהחיבור חזו''א גדול פי כמה.

אני מתכוון לגאונות בלומדות, שגם את זה אפשר לראות בליקוטי שיחות שהזכרת, בביאוריו לרש"י ועוד, אבל יש ספרים רבים ממנו שיש בהם לומדות - ראה התכתבויותיו עם גדולי ישראל שנדפסו בשו"ת בפני עצמו ונקרא מנחם משיב נפשי, וגם בסדרת הספרים מה"רשימות" שרשם לעצמו.

וגאונות אינה נמדדת בגודל החיבור (שגם בזה איני יודע אם כתב פחות מהחזו"א כי יש ממנו מאות ספרים) אלא ניתן לראותה בדף אחד בלבד.

בימי ההילולה של אביו, של אימו ושל אדמו"רי חב"ד היה עורך הדרן, סיום מסכת על אחת המסכתות בש"ס. לעיתים היה הדרן על כל הש"ס. ההדרנים של הרבי היו אורכים לפעמים כמה התוועדויות ברציפות. סך ההדרנים של הרבי הוא 174 הדרנים. 18 מהם על כל הש"ס. גם שם אפשר למצוא גאונות, תירוצים המקשרים כחוט השני בין כל סוגיות הש"ס.

כמו כן גדולים רבים שנפגשו עמו תיארו לאחר מכן את גאונותו העצומה בכל תחום אפשרי. הגר"מ אליהו אמר: "הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל".
 
אני מתכוון לגאונות בלומדות, שגם את זה אפשר לראות בליקוטי שיחות שהזכרת, בביאוריו לרש"י ועוד, אבל יש ספרים רבים ממנו שיש בהם לומדות - ראה התכתבויותיו עם גדולי ישראל שנדפסו בשו"ת בפני עצמו ונקרא מנחם משיב נפשי, וגם בסדרת הספרים מה"רשימות" שרשם לעצמו.

וגאונות אינה נמדדת בגודל החיבור (שגם בזה איני יודע אם כתב פחות מהחזו"א כי יש ממנו מאות ספרים) אלא ניתן לראותה בדף אחד בלבד.

בימי ההילולה של אביו, של אימו ושל אדמו"רי חב"ד היה עורך הדרן, סיום מסכת על אחת המסכתות בש"ס. לעיתים היה הדרן על כל הש"ס. ההדרנים של הרבי היו אורכים לפעמים כמה התוועדויות ברציפות. סך ההדרנים של הרבי הוא 174 הדרנים. 18 מהם על כל הש"ס. גם שם אפשר למצוא גאונות, תירוצים המקשרים כחוט השני בין כל סוגיות הש"ס.

כמו כן גדולים רבים שנפגשו עמו תיארו לאחר מכן את גאונותו העצומה בכל תחום אפשרי. הגר"מ אליהו אמר: "הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל".
בוודאי שלא היה כוונתי לכמות ספרים כיון שרק מהרבי האחרון אפשר למלאות עמודה ספרים אלא בעיקר בתוכן שהוא עמוק ומחושבן הלוך ושוב והכי חשוב בשדות שלא חרש אדם שם כמו טהרות ואפילו קדשים שבבריסק כבר חרשו החזו''א מיוחד בדרכו המיוחדת ואין להאריך בזה יותר.
 
על זה גופא אני מדבר, על תוכן עמוק ומחושבן ובשדות שלא חרש אדם שם, עמקות שנובעת מבקיאות מבהילה.

וכפי שהעיד הרבי זצ"ל על עצמו, "שיטתי בזה להוסיף עוד נקודה – על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגוצ'ובי – למצוא המשותף שבעניין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות ועל אחת כמה וכמה הרחבות – הבאות על ידי זה" (שערי הלכה ומנהג, חלק יורה דעה, עמ' קנא).

עיין למשל במכתב הרבי אל הגאון הרוגצ'ובר (גאון מבהיל בפני עצמו), ובביאור שטרחו לכתוב על מכתב זה.
 

קבצים מצורפים

מזעזע אני כעת כי לפני כשנה זכיתי להיות אצל מרן הגריח״ס בשיחת מוסר שנתן בישיבתו על שמירת הלשון
והשפיעה עלי מאד
מרן נכנס להיכל הישיבה בהכרזת מי רוצה חיים מי רוצה חיים
ואני זוכר את ההשפעה של זה
(ואפילו כמה חודשים לאחר מכן זכיתי להיות אצלו וסיפרתי לו שזה השפיע עלי ושמח בזה)
 
מזעזע אני כעת כי לפני כשנה זכיתי להיות אצל מרן הגריח״ס בשיחת מוסר שנתן בישיבתו על שמירת הלשון
והשפיעה עלי מאד
מרן נכנס להיכל הישיבה בהכרזת מי רוצה חיים מי רוצה חיים
ואני זוכר את ההשפעה של זה
(ואפילו כמה חודשים לאחר מכן זכיתי להיות אצלו וסיפרתי לו שזה השפיע עלי ושמח בזה)
א. למה נזכרת עכשיו להזדעזע שוב?
ב. היכן ניתן לשמוע את השיחות של הרב? בקול הלשון יש מאגר ישן [עד הקורונה]
 
על זה גופא אני מדבר, על תוכן עמוק ומחושבן ובשדות שלא חרש אדם שם, עמקות שנובעת מבקיאות מבהילה.

וכפי שהעיד הרבי זצ"ל על עצמו, "שיטתי בזה להוסיף עוד נקודה – על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגוצ'ובי – למצוא המשותף שבעניין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות ועל אחת כמה וכמה הרחבות – הבאות על ידי זה" (שערי הלכה ומנהג, חלק יורה דעה, עמ' קנא).

עיין למשל במכתב הרבי אל הגאון הרוגצ'ובר (גאון מבהיל בפני עצמו), ובביאור שטרחו לכתוב על מכתב זה.
המכתב מאד יפה.
א.אגב לא הבנתי מדוע א''א לומר גם בריאה הסמוכה לדופן שמתלא תלי וקאי להיכן ידבק הסירכא והוי טריפה על תנאי
ב. ואע''פ שאי''ז דומה לכסדרן שמעיקרא אין אני רואה זאת בתור טריפה כיון שאני יודע לכשייצא כאן סירכא היא תסתום הנקב
ג. אבל באמת שגם שם זה על תנאי שהלא אין ברור שיצא ליחה ועל צד שייצא ליחה זה יהיה כשר וכיון שאומרים על תנאי מדוע א''א לומר כן גם בריאה המוכה לדופן

ודרך אגב ראיתי שכתב בשם תוס' שדרוסה איננה משם נקובה ולהעיר שברש''י מוכח שפליג על תוס' וס''ל שהוא משום נקובה.
 
כמו כן גדולים רבים שנפגשו עמו תיארו לאחר מכן את גאונותו העצומה בכל תחום אפשרי. הגר"מ אליהו אמר: "הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל".

1. מה רצית להוכיח מדברי הגר"מ אליהו על הגאונות של הרבי מליובאוויטש?

2. למה תלמידי חב"ד לא מופלגים בגאונות ולומדות כמו רבם, היינו בדרכו ובתורתו, כי אם בתורת החסידות בעיקר. בעוד שתלמידי החזון איש, ותלמידי תלמידיהם, שקועים כל היממה בהוויות אביי ורבא, בכל חלקי התורה, בעיון ובעומק הסברות (חוץ מקבלה וחסידות, כמובן).

עצה טובה, מהוויכוח הנוכחי - חזון איש לעומת הרמ"מ, תברח כמו מאש. בכל מקרה יצא לך ביזיון על אחד הגדולים. אין עניין להשוות בכוח על מיטת סדום שתי אסכולות שאינן קרובות ואינן נוגעות ואינן פוגעות.

כל אחד בדרכו ובעבודת השם שלו, ההשוואה לא קשורה ולא מתאימה.
 
עצה טובה, מהוויכוח הנוכחי - חזון איש לעומת הרמ"מ, תברח כמו מאש. בכל מקרה יצא לך ביזיון על אחד הגדולים. אין עניין להשוות בכוח על מיטת סדום שתי אסכולות שאינן קרובות ואינן נוגעות ואינן פוגעות.

אין כאן ויכוח כלל, אלא כל אחד כותב מה שנראה לו, ולמרות האסכולות השונות, מוח גאוני הוא ענין אחד, ושניהם גאונים, רק שאני חושב שהרבי מליובאוויטש גאון יותר, ואחרים יכולים לחשוב אחרת, מבלי לבזות אף אחד ח"ו.
 
טוב, שינית קצת את הנקודה, ואתה מדבר כעת על 'מוח גאוני', ובזה אינני יודע להביע דעה. אם מדברים על מוח גאוני תוכל לצרף גם את ליאונרדו דה וינצ'י ואת וולפגנג אמדאוס.

דיברנו על עיון בלומדות ובעומק התורה, ואתה מתייחס כעת למוח גאוני באופן כללי, ובהחלט היה לו מוח גאוני, זכר כל פרט וכל איש, ידע לנווט ספינה מסורבלת וכבדה ואף לנהל הרבה מענייני הכלל מעבר לחצרו, בלי מנוחה מחד ובלי התפרצויות מאידך, ברוגע ובעקביות וביסודיות, כאמור זה נושא אחר.

לגבי עיסוק בש"ס ופוסקים בחב"ד, המשפט "כפי שטועים לחשוב", שייך למאורעות היסטוריים או למושגים מופשטים. שם תוכל לומר שאחרים טועים לחשוב, כי אתה יודע יותר. אבל מחילה, בתוך עמנו אנחנו יושבים, נמצאים גם בבתי מדרש של חב"ד וגם של מקומות אחרים. תוכל למנות עשרה ספרים בלימוד, חידושי ש"ס או תשובות בהלכה, שיצאו על ידיהם בעשר השנים האחרונות - ואינם קשורים במישרין או בעקיפין לתורת חב"ד?
 
ראשי תחתית