לא נורא, עוד קצת קצות ונתיבות, ותבין הכל.לא הצלחתי לרדת לעומקה של טבלה, לכאו' אינו דומה צד אחד לחבירו.
לא הצלחתי לרדת לעומקה של טבלה, לכאו' אינו דומה צד אחד לחבירו.
מי זה בעל המידות לחקר ההלכה
יש לך הבנת הנקרא??מנ"ל שאיתא ד"ז בילקוט יוסף???
איתא ואיתא.מנ"ל שאיתא ד"ז בילקוט יוסף???
לא ראינו ולא שמענו בתוך ספרו ד"ז.
מופיע לך כל הענין מריש עד גמירא.ובדקת שלא הזכיר ש"לקח" דבריו מס' המידות לחקר ההלכה???
אולי מזכיר בסוף?
כנראה הוא שכח לציין... כפי שתירץ לי בעבר הרב @אור יעקב במקום אחר שהוא העתיק (מהרב עמאר) וכמובן "שכח" לצייןובדקת שלא הזכיר ש"לקח" דבריו מס' המידות לחקר ההלכה???
אולי מזכיר בסוף?
רא בדברי הילקו"י והדברים זרים הם עד מאד לסגנונו של מרן שליט"א
קריאה בהקדמה של המו"ל הרב אליהו שטרית מגלה שפרק זה של ענייני קידושין הוא צירוף של שיעורים שמסר בישיבת חזון עובדיה בתשנ"ז - תשנ"ח (ונזכר כבר בשער שיש מאמרים כאלו רק בהקדמה נכתב בפירוש שאלו הם המאמרים) כ-8 שנים לפני הוצאת הילקוט יוסף הנ"ל.כנראה הוא שכח לציין... כפי שתירץ לי בעבר הרב @אור יעקב במקום אחר שהוא העתיק (מהרב עמאר) וכמובן "שכח" לציין
קריאה בהקדמה של המו"ל הרב אליהו שטרית מגלה שפרק זה של ענייני קידושין הוא צירוף של שיעורים שמסר בישיבת חזון עובדיה בתשנ"ז - תשנ"ח (ונזכר כבר בשער שיש מאמרים כאלו רק בהקדמה נכתב בפירוש שאלו הם המאמרים) כ-8 שנים לפני הוצאת הילקוט יוסף הנ"ל.
וכדרכם של מעבירי שיעור בעיון לישיבה לפעמים מלמדים מהלכים שראו בספרים ולא תמיד מציינים זאת גם לא מן הנמנע שהיה הספר פתוח לפניו כשלימד או שאמר בע"פ מן הסתם כשנכנסו כ"כ הרבה מאמרים 8 שנים אחר כך אי אפשר לזכור מה מקור כל דבר.
עכ"פ ייש"כ לרב @יוסף הלוי הי"ו על פרסום הדבר שנדע מקור הדברים.
בא לסנגר ונמצא מקטרג.קריאה בהקדמה של המו"ל הרב אליהו שטרית מגלה שפרק זה של ענייני קידושין הוא צירוף של שיעורים שמסר בישיבת חזון עובדיה בתשנ"ז - תשנ"ח (ונזכר כבר בשער שיש מאמרים כאלו רק בהקדמה נכתב בפירוש שאלו הם המאמרים) כ-8 שנים לפני הוצאת הילקוט יוסף הנ"ל.
שם כבר הראו לך שבהמדו"ק ציין ובמהדו"ב הושמט.כנראה הוא שכח לציין... כפי שתירץ לי בעבר הרב @אור יעקב במקום אחר שהוא העתיק (מהרב עמאר) וכמובן "שכח" לציין
ושם כבר ענו שבמהדורות האחרונות ישנם כל מיני שינויים, וישנם שמות של רבנים שפחות רצה להכניס, כגון הגר"מ מאזוז זצ"ל.שם כבר הראו לך שבהמדו"ק ציין ובמהדו"ב הושמט.
אפשר הפנייה לאשכול המדוברושם כבר ענו
אפשר הפנייה לאשכול המדובר
בא לתקן ונמצא מקלקל,שם כבר הראו לך שבהמדו"ק ציין ובמהדו"ב הושמט.
מחילה. כל בר דעת רואה שהקטעים בילקוט יוסף לקוחים אחד אחר השני, באופן מעובד, מספר המידות לחקר ההלכה. כך מוכיח על עצמו כאלף עדים סדר הרצאת הדברים, תוך יציקת מקורות מגוונים - שאינם קשורים זה לזה - לתבנית של מהלך אחד, וכמובן לבסוף התירוץ המבריק על קושית הרשב"א. זהו פלגיאט במיטבו ללא כחל ושרק.קריאה בהקדמה של המו"ל הרב אליהו שטרית מגלה שפרק זה של ענייני קידושין הוא צירוף של שיעורים שמסר בישיבת חזון עובדיה בתשנ"ז - תשנ"ח (ונזכר כבר בשער שיש מאמרים כאלו רק בהקדמה נכתב בפירוש שאלו הם המאמרים) כ-8 שנים לפני הוצאת הילקוט יוסף הנ"ל.
וכדרכם של מעבירי שיעור בעיון לישיבה לפעמים מלמדים מהלכים שראו בספרים ולא תמיד מציינים זאת גם לא מן הנמנע שהיה הספר פתוח לפניו כשלימד או שאמר בע"פ מן הסתם כשנכנסו כ"כ הרבה מאמרים 8 שנים אחר כך אי אפשר לזכור מה מקור כל דבר.
עכ"פ ייש"כ לרב @יוסף הלוי הי"ו על פרסום הדבר שנדע מקור הדברים.
יתכן והקריא מתוך הספר או מתוך סיכום שסיכם לחדד התלמידים ושוב אחרי שמונה שנים קיבצו כל השיעורים שמסר ונכנס לספר.מלבד מה שקצת מצחיק למסור שיעור מלא בחקירות וכן יש להסתפק וכן יש להסתפק שזה סגנון הר' עמיאל והוא סגנון מחודש [דומה לקובץ יסודות וחקירות אם כי הרב עמיאל מלא בתוכן על כל חקירה וחקירה כאשר יראה הקורא מעלעול קצר בספרו] ולא מתאים לסגנון מרן שליט"א להביא חקירה בלי נפק"מ לשם דוגמא בעלמא.
מה גם שסדר הדברים בדיוק כפי שמופיעים בספרו של הרב עמיאל ואין טעם שמגיד שיעור [שלא מקריא מתוך הספר (כמו שאומר מרן שליט"א שמים ילקוט יוסף על הברכיים ושואלים...)] יגיד דוקא בסדר זה.
ועוד שאין שום תוספת מלבד שינויי לשון מלשונו [המשובחת טפי] של הרב עמיאל.
אני לא מבין מה אתה אומר ודבריך סתומים וחתומים בכל אופן זה מצוי בשיעור פנימי בישיבות שהרב או הר"מ מוסר מהלכים שלמד בספרים ולא מציין מאיפה נגיד בימינו מתיבתא... עכ"פ יתכן וממש למד עמם כשהספר לפניו ושוב סיכמו לו השיעורים והתקבץ הרבה ואחרי שמונה שנים הכניסו לספר ונכנס גם זה.בא לסנגר ונמצא מקטרג.
היינו כביכול מרן הילקו"י שליט"א לקח גם בעל פה ולא רק בכתב. היו לא תהיה!
היכן אמרתי אחרת קראת בכלל דבריי?? כל דבריך בזה אינם ברורים במחילה.מחילה. כל בר דעת רואה שהקטעים בילקוט יוסף לקוחים אחד אחר השני, באופן מעובד, מספר המידות לחקר ההלכה. כך מוכיח על עצמו כאלף עדים סדר הרצאת הדברים, תוך יציקת מקורות מגוונים - שאינם קשורים זה לזה - לתבנית של מהלך אחד, וכמובן לבסוף התירוץ המבריק על קושית הרשב"א. זהו פלגיאט במיטבו ללא כחל ושרק.
קראתי, קראתי. כתבת "לא מן הנמנע שהיה הספר פתוח לפניו כשלימד או שאמר בע"פ". לכך הגבתי, כי ברור כשמש שהספר היה פתוח לפניו בעת שכתב את ילקוט יוסף, והעתיק ממנו בעיבוד ובעילום שם קטע אחר קטע. זה הכל.היכן אמרתי אחרת קראת בכלל דבריי?? כל דבריך בזה אינם ברורים במחילה.
לפעמים הברור לא נכון והלא ברור נכון...קראתי, קראתי. כתבת "לא מן הנמנע שהיה הספר פתוח לפניו כשלימד או שאמר בע"פ". לכך הגבתי, כי ברור כשמש שהספר היה פתוח לפניו בעת שכתב את ילקוט יוסף, והעתיק ממנו בעיבוד ובעילום שם קטע אחר קטע. זה הכל.