בחקירת הילקוט יוסף בגדר מעשה קידושין ועוד כמה ענינים כיו"ב

[מאן דהו]

די להיתממות.

 

[נוריאל עזרא]

די להתממות.

אני לא מיתמם מלמד זכות. דבריי יתכנו ולא מן הנמנע שכך היה.

 

[כאחד העם]

מלמד זכות

מלמדים זכות על מי שמלמד זכות על אחרים
אך מי שרואה חובה בכל נושא אצל אחרים , אסור ללמד זכות

[כ"ש שהלימוד זכות הזו רק מגחיכה את המציאות]

 

[נוריאל עזרא]

מלמדים זכות על מי שמלמד זכות על אחרים
אך מי שרואה חובה בכל נושא אצל אחרים , אסור ללמד זכות

[כ"ש שהלימוד זכות הזו רק מגחיכה את המציאות]

אני רוצה ללמד זכות בעניין הזה וכך אני עושה. ואיני רואה בזה שום איסור. (אדרבא אני רואה בכך מצווה גדולה!)
אני לא רואה כאן הגחכה כלל וכלל.

 

[כאחד העם]

(אדרבא אני רואה בכך מצווה גדולה!)

מצווה ללמד זכות על מי שמלמד זכות על אחרים

מלמדים זכות על מי שמלמד זכות על אחרים
אך מי שרואה חובה בכל נושא אצל אחרים , אסור ללמד זכות

[כ"ש שהלימוד זכות הזו רק מגחיכה את המציאות]

 

[דרופתקי דאורייתא]

אך מי שרואה חובה בכל נושא אצל אחרים , אסור ללמד זכות

זו מנא לן?

 

[נוריאל עזרא]

מצווה ללמד זכות על מי שמלמד זכות על אחרים

לא שמענו.

כאחד העם אמר:
מלמדים זכות על מי שמלמד זכות על אחרים
אך מי שרואה חובה בכל נושא אצל אחרים , אסור ללמד זכות

לא שמענו. (ואני לא מסכים שרואה חובה בכל נושא אצל אחרים).

[כ"ש שהלימוד זכות הזו רק מגחיכה את המציאות]

לדעתך לדעתי לא.

 

[כאחד העם]

לא שמענו.

לא שמענו.

????

לא שמעת על "באותה מידה שאדם מודד מודדים לו" ??

 

[נוריאל עזרא]

????

לא שמעת על "באותה מידה שאדם מודד מודדים לו" ??

זה מן השמיים אותנו לימדו לא תקום ולא תטור.

 

[כאחד העם]

זה מן השמיים אותנו לימדו לא תקום ולא תטור.

הפוך

לימודנו שת"ח נוקם ונוטר כנחש

 

[דעה את ה']

????

לא שמעת על "באותה מידה שאדם מודד מודדים לו" ??

מחילה, האם כוונתך לחדש להלכה בחיוב לדון לכף זכות שאינו כולל את הדן לכף חובה (אולי בזה עצמו גם ניתן לדונו לכף זכות, זה סתם הערה).

אני מבין את הקושי בדבר. אך חידוש הלכתי כזה לא נמצא לענ"ד בספרות הפוסקים.


מ"מ לענ"ד נידו"ד לא קשור כ"כ ללימוד זכות. צריך לדעת את האמת, כדי לדעת איך להתנהג בהרבה עניינים. וכשאחד מציג את עצמו כת"ח מובהק מאוד, ועי"ז רוצה שכולם יכפפו קומתם לפניו... אם יש מקום לברר שאינו בר סמכא באותה דרגא, וודאי יש חשיבות לידע את האמת, ולדעת את גדולי ישראל באופיים האמיתי. כדברי מרן החזו"א.


כמובן בתוספת זהירות לדון לגוש"ע ולא לגופו של אדם ח"ו, ולהתנקות מנגיעות אישיות. וזו עבודה קשה לכל אחד בפני עצמו!! אבל לא קשור להאשמות הדדיות חסרות תועלת שכל אחד יטיח בחבירו שהוא נגוע...

 

[נוריאל עזרא]

הפוך

לימודנו שת"ח נוקם ונוטר כנחש

מכיוון שאיני ת"ח אבל יש בי מעט דעת ללמד זכות שפיר עבדי.
(גם ת"ח שמגן על כבוד התורה צריך ליזהר שלא יהנה מזה ושיהיה נטו לכבוד תורה ראה מהר"ץ חיות על שבת סג[כמו שראינו כמה שמתבדחים פה בפורום מהעניינים הללו וכמדומה שלא שייך בהם היתר זה).

 

[נוריאל עזרא]

מחילה, האם כוונתך לחדש להלכה בחיוב לדון לכף זכות שאינו כולל את הדן לכף חובה (אולי בזה עצמו גם ניתן לדונו לכף זכות, זה סתם הערה).

אני מבין את הקושי בדבר. אך חידוש הלכתי כזה לא נמצא לענ"ד בספרות הפוסקים.


מ"מ לענ"ד נידו"ד לא קשור כ"כ ללימוד זכות. צריך לדעת את האמת, כדי לדעת איך להתנהג בהרבה עניינים. וכשאחד מציג את עצמו כת"ח מובהק מאוד, ועי"ז רוצה שכולם יכפפו קומתם לפניו... אם יש מקום לברר שאינו בר סמכא באותה דרגא, וודאי יש חשיבות לידע את האמת, ולדעת את גדולי ישראל באופיים האמיתי. כדברי מרן החזו"א.


כמובן בתוספת זהירות לדון לגוש"ע ולא לגופו של אדם ח"ו, ולהתנקות מנגיעות אישיות. וזו עבודה קשה לכל אחד בפני עצמו!! אבל לא קשור להאשמות הדדיות חסרות תועלת שכל אחד יטיח בחבירו שהוא נגוע...

האמת שהדברים לא מקוריים אלא מועתקים ממקום אחר זה נכון השאלה האם האמת שזה נעשה בזדון ומכיוון שמדובר בשיעור פנימי של הישיבה שצורף אחרי 8 שנים ומסירתו יש צד גדול לדון לכף זכות שנעשה בשגגה.

 

[משיב כהלכה]

קריאה בהקדמה של המו"ל הרב אליהו שטרית מגלה שפרק זה של ענייני קידושין הוא צירוף של שיעורים שמסר בישיבת חזון עובדיה בתשנ"ז - תשנ"ח (ונזכר כבר בשער שיש מאמרים כאלו רק בהקדמה נכתב בפירוש שאלו הם המאמרים) כ-8 שנים לפני הוצאת הילקוט יוסף הנ"ל.
וכדרכם של מעבירי שיעור בעיון לישיבה לפעמים מלמדים מהלכים שראו בספרים ולא תמיד מציינים זאת גם לא מן הנמנע שהיה הספר פתוח לפניו כשלימד או שאמר בע"פ מן הסתם כשנכנסו כ"כ הרבה מאמרים 8 שנים אחר כך אי אפשר לזכור מה מקור כל דבר.

אם הספר נערך מתוך רשימות התלמידים, ניחא. וגם על זה קשה, כיצד מסר שיעור שלם מתוך ספר מסויים ולא הזכירו כלל. וכפי שהעירו, שבאת לתקן ונמצאת מקלקל שגם בכתב וגם בע"פ לא הזכירו.

אבל אם הספר נכתב ונערך על ידו (ככל ספרי ילקוט יוסף, כידוע וכמפורסם) מתוך רשימות שרשם לעצמו כאשר מסר שיעורים, הדרא קושיא לדוכתא - כיצד לא ציין ברשימות הללו מה מקור הדברים.

 

[משיב כהלכה]

וכדרכם של מעבירי שיעור בעיון לישיבה לפעמים מלמדים מהלכים שראו בספרים ולא תמיד מציינים זאת גם לא מן הנמנע שהיה הספר פתוח לפניו כשלימד או שאמר בע"פ מן הסתם כשנכנסו כ"כ הרבה מאמרים 8 שנים אחר כך אי אפשר לזכור מה מקור כל דבר.

אני לא מכיר (ב"ה) מגיד שיעור שאומר מהלך שלם מתוך ספר ולא מציין לו.

 

[נוריאל עזרא]

אם הספר נערך מתוך רשימות התלמידים, ניחא. וגם על זה קשה, כיצד מסר שיעור שלם מתוך ספר מסויים ולא הזכירו כלל. וכפי שהעירו, שבאת לתקן ונמצאת מקלקל שגם בכתב וגם בע"פ לא הזכירו.

אבל אם הספר נכתב ונערך על ידו (ככל ספרי ילקוט יוסף, כידוע וכמפורסם) מתוך רשימות שרשם לעצמו כאשר מסר שיעורים, הדרא קושיא לדוכתא - כיצד לא ציין ברשימות הללו מה מקור הדברים.

אי אפשר לדעת וגם אם אחרי שהעורך צירף את הכל הרב עבר על זה לרוב כמות החומר שיש בספר לא מן הנמנע שלא שם לב שזה לא ממנו.

 

[נוריאל עזרא]

אני לא מכיר (ב"ה) מגיד שיעור שאומר מהלך שלם מתוך ספר ולא מציין לו.

אני כן. גם מהלכים מיביע אומר גם מהלכים משערי התוספות וכדו'. גם ממתיבתא.

 

[כאחד העם]

אני כן. גם מהלכים מיביע אומר גם מהלכים משערי התוספות וכדו'. גם ממתיבתא.

יש הבדל בין "לבאר פשט" ע"פ מתיבתא וכד'

ולבין "לבנות מהלך" "ולבנות בניין" ולייחס המהלך והעוצמה אליך

 

[משיב כהלכה]

עכ"פ ייש"כ לרב @יוסף הלוי הי"ו על פרסום הדבר שנדע מקור הדברים.

אכן מגיע יישר כח על הגילוי, אבל לא מצד "שנדע מקור הדברים" (מקווה שכבודו מבין שזו בדיחה) אלא מצד שנדע כיצד התחבר ילקוט יוסף, למי שלא הספיק ענין תכלא דפזלון.

וב"ה אכשר דרא, בעבר היה משמש ילק"י בעיקר לעיון קצר במה שפסק להלכה, וכעת נכנסו ת"ח לעיין בהרחבה גם באותיות הקטנות, וככל שיעיינו ימצאו עוד פנינים כהאי גוונא (תכלא דפזלון התגלה רק לאחר 4 שנים מהדפסתו).

 

[משיב כהלכה]

אי אפשר לדעת וגם אם אחרי שהעורך צירף את הכל הרב עבר על זה לרוב כמות החומר שיש בספר לא מן הנמנע שלא שם לב שזה לא ממנו.

אתה יוצא מנקודת הנחה שיש איזשהו "עורך" דמיוני (אשמח לדעת את שמו אם הוא קיים במציאות), למיטב ידיעתי כבר התברר מעל לכל ספק שהרב יצחק יושב עם מחשב נייד ומקליד בעשר אצבעותיו כל מילה שכתובה בילקוט יוסף.

יתכן שתלמידיו מביאים לו חומר לעיון - אבל הוא באופן אישי מקליד ועורך את הספר.

ובמקרה זה לא הביאו לו חומר אלא הוא ערך מתוך רשימותיו.

 

[נוריאל עזרא]

יש הבדל בין "לבאר פשט" ע"פ מתיבתא וכד'

ולבין "לבנות מהלך" "ולבנות בניין" ולייחס המהלך והעוצמה אליך

זה בסך הכל שיעור פנימי בישיבה לחדד התלמידים כנראה אספו הכל והכניסו קרתה טעות. יכול לקרות.

 

[כאחד העם]

זה בסך הכל שיעור פנימי בישיבה לחדד התלמידים כנראה אספו הכל והכניסו קרתה טעות. יכול לקרות.

בסך הכל מסרת שיעור ואמרת לתלמידים מהלך "מבריק" מבלי להגיד להם של מי המהלך

 

[נוריאל עזרא]

אכן מגיע יישר כח על הגילוי, אבל לא מצד "שנדע מקור הדברים" (מקווה שכבודו מבין שזו בדיחה) אלא מצד שנדע כיצד התחבר ילקוט יוסף, למי שלא הספיק ענין תכלא דפזלון.

וב"ה אכשר דרא, בעבר היה משמש ילק"י בעיקר לעיון קצר במה שפסק להלכה, וכעת נכנסו ת"ח לעיין בהרחבה גם באותיות הקטנות, וככל שיעיינו ימצאו עוד פנינים כהאי גוונא (תכלא דפזלון התגלה רק לאחר 4 שנים מהדפסתו).

יש מי שילגלג ויש מי שילמד זכות והפורום מכיל כנראה את כולם. ועדיין כבודו אהוב אצלי באופן מיוחד. גם לרוב חביבותך וגם לגודל חכמתך בהרבה עניינים ממש הפלא ובלא אך את הלגלגנות קשה עלי לקבל.

 

[נוריאל עזרא]

בסך הכל מסרת שיעור ואמרת לתלמידים מהלך "מבריק" מבלי להגיד להם של מי המהלך

ואולי הוא אמר להם? ורק בדף סיכום לעצמו לא היה רשום ואחר כך קיבצו הכל?

 

[נוריאל עזרא]

אתה יוצא מנקודת הנחה שיש איזשהו "עורך" דמיוני (אשמח לדעת את שמו אם הוא קיים במציאות), למיטב ידיעתי כבר התברר מעל לכל ספק שהרב יצחק יושב עם מחשב נייד ומקליד בעשר אצבעותיו כל מילה שכתובה בילקוט יוסף.

יתכן שתלמידיו מביאים לו חומר לעיון - אבל הוא באופן אישי מקליד ועורך את הספר.

ובמקרה זה לא הביאו לו חומר אלא הוא ערך מתוך רשימותיו.

בכרך ההוא הרב אליהו שטרית לכאורה.

 

[משיב כהלכה]

יש מי שילגלג ויש מי שילמד זכות והפורום מכיל כנראה את כולם. ועדיין כבודו אהוב אצלי באופן מיוחד. גם לרוב חביבותך וגם לגודל חכמתך בהרבה עניינים ממש הפלא ופלא אך את הלגלגנות קשה עלי לקבל.

תודה על מילותיך החמות, אבל לגבי הלגלוג - אין אצלי שמץ לגלוג, נהפוך הוא, מדובר בנושא רציני מאוד על היחס לחיבור ילקוט יוסף לאור כל הגילויים ובראשם הנ"ל. והתירוצים שניסו לתרץ בזה הם דחוקים ומגוחכים כמבואר לכל מעיין וכאשר כבר נדוש כאן בפורום.

 

[מבקש אמת]

לא צריך להיות נביא כדי לדעת שמעולם לא נמסר שיעור בישיבת חזון עובדיה עם החקירות הנ"ל, ובסגנון הנ"ל, משום שאין שום שייכות בין סגנון זה לבין צורת הלימוד שם. ברוב עולם הישיבות לא מדברים בסגנון כזה וק"ו בחזון עובדיה, וחבל ללמד זכות בצורה מגחיכה שכזו.
עכ"פ פלא על הגר"י שליט"א שהעתיק דבר זה כ"כ שאינו מאמין כלל בסגנון למוד כזה, וצ"ע.

 

[משיב כהלכה]

בכרך ההוא הרב אליהו שטרית לכאורה.

ובכן בדקתי כעת בספר, הוא קיים באוצר החכמה, והרב אליהו שיטרית חתום כמו"ל, ולא כעורך. אף אחד לא חתום כעורך הספר, מהסיבה הפשוטה שציינתי, הרב יצחק יוסף הוא העורך היחיד של כל ספריו...

אם אכן הספר היה נערך מתוך רשימות תלמידים, זה היה מצויין בהבלטה. אבל הוא נערך ע"י הרב יצחק יוסף, מתוך רשימותיו.

 

[דעה את ה']

אני כן. גם מהלכים מיביע אומר גם מהלכים משערי התוספות וכדו'. גם ממתיבתא.

זה נקרא ליקוט של כמה מהלכים.
אם זה יותר מדי מאחד, מתרעמים על כך מאוד... פוק חזי בשיעורים הנדפסים כמה מקפיד על חוסר איזכור מקור... ואכמ"ל וצ"ע.

 

[דעה את ה']

הפורום מכיל כנראה את כולם. ועדיין כבודו אהוב אצלי באופן מיוחד. גם לרוב חביבותך וגם לגודל חכמתך בהרבה עניינים ממש הפלא ו(ב)[פ]לא

אהבתי!!!

שווה ציטוט. ממנו יראו וכן יעשו.

אשרינו!