בן י"ח לחופה - גם בדורנו?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
כל ראש ישיבה מנהיג כפי דעתו בישיבתו.
פתאום כל ראש ישיבה בן 50 (גדול וחשוב ככל שיהיה ופי 1000 יותר ממני) נהיה גדול יותר מכל גדו"י הנ"ל?!
הרי בדברים אחרים אם היה חולק עליהם היית מוחה בו ותוקף אותו כידוע...
ומילא היה טענות ענייניות, הכל עניין של ללכת עם ה'תלם' כי כך כולם עושים והם לא רוצים להיות המוזרים, וע"ז צעקו כל הגדולים הנזכרים אם תעיין בהם
 
כנראה הרב וולבה אתה יודעו ומכירו אבל לא מקבל דברו
בציטוט הנ"ל כתב מפורש שרק הוא בעצמו יכול להחליט... (וכי מה חשבת שהר"י יתחיל להמליץ לבחורים לעזוב את הישיבה?!)
אינך מבין שיגו ושיחו, הוא בא לומר שאין כאן ענין הלכתי יבש, אלא ודאי לב יודע מרת נפשו, וצריך לדון עם זה עם ת''ח המכירו, ויש לעמדת והרגשת ומצב הבחור עמדה מכרעת בנושא, אם מרגיש מוכרח, על הת''ח להמליץ לו להתחתן מוקדם, וכמו שאמרתי זה לא המצוי, ותשאל בחורים שלמדו בישיבתו, מתי התחתנו אם בגיל תשע עשרה או יותר, בדרך כלל. הצורך בת''ח כי פעמים זה נעשה לא משיקולים אמתיים, אלא מפזיזות, וחוסר הבנה למה מצפה בחיים לאחר החתונה, חוסר הבנה, ולכן דרוש זה וזה.
 
כל ראש ישיבה מנהיג כפי דעתו בישיבתו.
מרן החפץ חיים ספר המצות הקצר - חלק מצוות עשה
מג. מצות עשה לישא אשה לפרות ולרבות. שנאמר (בראשית א, כח): "ויאמר להם אלהים פרו ורבו". ויכוין לקיום המין. והאיש שהוא בשנת שמונה עשרה, נתחייב בפריה ורביה. ואם עבר עליו עשרים שנה ולא נשא, הרי זה עובר ומבטל מצות עשה זו. ואם עוסק בתורה, ומתירא שלא יבטל מחמת טרדת מזונות, מותר להתאחר, ועל כל פנים, לא יותר מן עשרים וחמש שנה. ונוהג בכל מקום ובכל זמן:
 
פתאום כל ראש ישיבה בן 50 (גדול וחשוב ככל שיהיה ופי 1000 יותר ממני) נהיה גדול יותר מכל גדו"י הנ"ל?!
הוא גם יודע מה זה גדולי ישראל
ויש לו שיקול דעת במקומו
ואת החוברות שקראת הביאו לו לפניך
רק שהוא לא מכריע מחוברות ופשקוילים מגמתיים.
וכמובן אם אתה רוצה להתחתן בכבוד...
זכותך
 
הצורך בת''ח כי פעמים זה נעשה לא משיקולים אמתיים, אלא מפזיזות, וחוסר הבנה למה מצפה בחיים לאחר החתונה, חוסר הבנה, ולכן דרוש זה וזה.
לזה אני בהחלט מסכים איתך!
אבל רק ת"ח ניטרלי, כי הראש ישיבה שלו (לצערנו) לא תמיד יהיה נקי משיקולים אחרים וד"ל
 
רק שהוא לא מכריע מחוברות ופשקוילים מגמתיים.
אשמח לדעת למה מתוך הדברים שציטטתי אתה קורא חוברות מגמתיים?
לא קראתי אגב שום חוברת אלא ספרים של מחברי זמנינו שדיברו בזה והביאו את כל הצדדים מגדולי ישראל
 
אבל רק ת"ח ניטרלי, כי הראש ישיבה שלו (לצערנו) לא תמיד יהיה נקי משיקולים אחרים וד"ל
אני מריח כאן מרדנות בראשי הישיבות והבעת חוסר אמון
למה באת לישיבה שלו?
זה בית הבראה?
אם אתה לא מאמין בשיקול דעתו תעבור ישיבה!
 
אני מריח כאן מרדנות בראשי הישיבות והבעת חוסר אמון
תגיד את זה למרן הגראי"ל לא לי!
אגב חשבת פעם על זה שאולי בחור לא תמיד מרגיש בנוח לפתוח את הלב לרבותיו בישיבה??
ואולי כדאי שתפסיק להציע לי הצעות בנוגע לישיבה שלי כי אני כבר ב"ה תכף שולח את בניי לישיבות...
ואני ב"ה תלמיד של אחד מגדולי וזקני הראשי ישיבות (הליטאיים) בדורנו ואני גאה בעולם הישיבות שלנו וברבותיו
ועם כל זה ניסיוני בחיים עם הרבה בחורים לימד אותי דבר אחד או שתיים בנושא המסויים הזה
נראה שאתה פועל עם 'סטיגמות' אולי כי אינך מכירני...
 
אשמח לדעת למה מתוך הדברים שציטטתי אתה קורא חוברות מגמתיים?
לא קראתי אגב שום חוברת אלא ספרים של מחברי זמנינו שדיברו בזה והביאו את כל הצדדים מגדולי ישראל
אני חושב שצריך ללמוד את הסוגיא ברצינות הרמב''ם ושו''ע ונו''כ, לפתוח בפנים, להבין הסוגיא. לכה''פ.
יש שיעור מוקלט של הגר''ש זעפרני, מסתמא בקול הלשון המדבר על זה, אשמח מי שיעלה,
שם תלמד הסוגיא
הסתירות ברמב''ם
בסוגיות
שיטות הפוסקים בעומק
ואז שיקול דעת של פוסק.
זה א' ב'
לפני כל הסיפורי מעשיות שהובאו בספרים מעין אלו.
אח''כ תראה כשהרב שך ידוע אצל כל בוגרי הישיבה שעיכב, ואפי' הוציא מהישיבה, באמרו אתה צריך להתחתן, ואין בזה ספק, אבל תעשה זאת ממקום אחר, וכן הגאון ר' משה הלל הירש, אומר לבחור אתה תעשה מה שאתה צריך, בכל הכנות, אבל הישיבה צריכה שלא תעשה זאת מכאן. התפיסה שלהם הייתה שבחור ממוצע, ששקוע בלימוד רוב הסדרים, שזה מטרת הישיבה, ועיקר הישיבה, צריך לבנות לעצמו יסודות איתנים כמבואר בשו''ע הרב, לפני הכוללים, שבהם לא תמיד יש הדרכה בלימוד, וחסר המון דברים. ועבורם הוקמה הישיבה. ואין ספק שמי שלבו פנוי מן החכמה, בחלקים נרחבים מהזמן, ולומד רק פחות או יותר בסדרים, וגם מאחר בהם וכו' ונפשו לא חשה במתיקות התורה, איה''נ צריך להתחתן מוקדם, אך אם יווצר סחף, הישיבה תאבד את תפקידה, לגדל את הת''ח של הדור הבא. זה דעת רבים מגדולי הת''ח בדורנו. ואם יש חולקים, צריך לדון ענינית ובכבוד. וא''א לקחת משפט שאמר הרב שטיינמן לנכדו הרב הוניסברג ולעשות מזה תורה שלימה, נגד רוב גדולי ראשי הישיבות. וד''ב.
 
אח''כ תראה כשהרב שך ידוע אצל כל בוגרי הישיבה שעיכב, ואפי' הוציא מהישיבה, באמרו אתה צריך להתחתן, ואין בזה ספק, אבל תעשה זאת ממקום אחר, וכן הגאון ר' משה הלל הירש, אומר לבחור אתה תעשה מה שאתה צריך, בכל הכנות, אבל הישיבה צריכה שלא תעשה זאת מכאן. התפיסה שלהם הייתה שבחור ממוצע, ששקוע בלימוד רוב הסדרים, שזה מטרת הישיבה, ועיקר הישיבה, צריך לבנות לעצמו יסודות איתנים כמבואר בשו''ע הרב, לפני הכוללים, שבהם לא תמיד יש הדרכה בלימוד, וחסר המון דברים. ועבורם הוקמה הישיבה. ואין ספק שמי שלבו פנוי מן החכמה, בחלקים נרחבים מהזמן, ולומד רק פחות או יותר בסדרים, וגם מאחר בהם וכו' ונפשו לא חשה במתיקות התורה, איה''נ צריך להתחתן מוקדם, אך אם יווצר סחף, הישיבה תאבד את תפקידה, לגדל את הת''ח של הדור הבא. זה דעת רבים מגדולי הת''ח בדורנו. ואם יש חולקים, צריך לדון ענינית ובכבוד. וא''א לקחת משפט שאמר הרב שטיינמן לנכדו הרב הוניסברג ולעשות מזה תורה שלימה, נגד רוב גדולי ראשי הישיבות. וד''ב.
דבריך דברי טעם!
ואגב אני מכיר היטב את ישיבת סלבודקא אף היום, וגם שמעתי מרבותי שלמדו אצל מרן הגראמ"מ שך כיצד הייתה נראית הישיבה ועוד כיו"ב שבהחלט בהם אני חותם על כל מילה שכתבת (ומי אני אחרי גדולי ישראל), אבל כל מה שאני מנסה לטעון (ועל זה הבאתי מימרות מגדו"י כנ"ל) שבחלק גדול מעולם הישיבות (כדוגמה חברון ומאור התורה ועוד עשרות בסגנון הזה) המצב ממש לא כך, ובשנים המאוחרות אנו יודעים היטב מה קורה עם הרבה בחורים, ושם צריך לעודד רבים מהם שיתחתנו מוקדם, אבל דא עקא ששיקולי הישיבה גוברים ולעולם לא יתמכו בהם ויעדיפו להעלים עין (או אולי מתמימות שהכל בסדר), וכן תופעה בכל מיני ישיבות שמעיפים אותם בבזיון ואוסרים על בחורים להשתתף וכו' וכו' שאין זה כמנהג הגדולים שהזכרת...
 
המצב ממש לא כך, ובשנים המאוחרות אנו יודעים היטב מה קורה עם הרבה בחורים, ושם צריך לעודד רבים מהם שיתחתנו מוקדם, אבל דא עקא ששיקולי הישיבה גוברים ולעולם לא יתמכו בהם ויעדיפו להעלים עין (או אולי מתמימות שהכל בסדר), וכן תופעה שמעיפים בבזיון ואוסרים על בחורים להשתתף וכו' וכו' שאין זה כמנהג הגדולים שהזכרת...
אני חושב שיש לעודד באמת לדון כ''א לגופו.
אולם כשיש מגמת התרסה, וזלזול, בר''י, זה לא מתקבל ופועל הפוך.
 
אולם כשיש מגמת התרסה, וזלזול, בר''י, זה לא מתקבל ופועל הפוך.
אני לא יודע למי יש לו מגמה כזו, בכל אופן בספרים שאני עיינתי וציטטתי מחלקם למעלה לא ראיתי זלזול או קמפיין וכיו"ב אלא הבאת הדברים כהוויתם מגדו"י תוך תיאור המציאות הכואבת, ולפעמים יש טענות ענייניות שמותר לטעון בכאב גם על ראשי הישיבות מתוך כבוד כמובן ובמטרה להעלות מודעות למצב שקורה בשטח (ובפרט בשם אומרם שהם עצמם גדו"י) ואכמ"ל!
 
אני לא יודע למי יש לו מגמה כזו, בכל אופן בספרים שאני עיינתי וציטטתי מחלקם למעלה לא ראיתי זלזול או קמפיין וכיו"ב אלא הבאת הדברים כהוויתם מגדו"י תוך תיאור המציאות הכואבת, ולפעמים יש טענות ענייניות שמותר לטעון בכאב גם על ראשי הישיבות מתוך כבוד כמובן ובמטרה להעלות מודעות למצב שקורה בשטח (ובפרט בשם אומרם שהם עצמם גדו"י) ואכמ"ל!
ברוב הספרים הללו הדברים מוצגים באור חד צדדי, ורק מה שמתאים לשיטתם.
והמסרים העולים
שר''י שייסגרו את הישיבה,
פוחדים על כבודם...
וכו'
ממש חוצפה ייסגא.
תגיד לי תגיד לרב שטיינמן, אם זה היה כתוב באילת השחר הייתי מדקדק בדבר, אבל דבר שנכתב אגב אורחיה בספר מנכדו, ולא כתב ע''ז כלום, ואפי' מכתב לא הוציא בחייו, בענין. זה נשמע לי הוצאת דברים מפרופורציה. ועוד ועוד.
 
ברוב הספרים הללו הדברים מוצגים באור חד צדדי, ורק מה שמתאים לשיטתם.
הם מצטטים לשונות של גדולי ישראל ובדקתי אותם במקורותיהם והכל אחד לאחד, חבל לזלזל
אגב רבים מגדו"י שהביאו זה כתבים שלהם עצמם ולא סיפורים (הח"ח בקונ' דבר בעתו, מכתבים מהחזו"א, ועוד)
 
הם מצטטים לשונות של גדולי ישראל ובדקתי אותם במקורותיהם והכל אחד לאחד, חבל לזלזל
אגב רבים מגדו"י שהביאו זה כתבים שלהם עצמם ולא סיפורים (הח"ח בקונ' דבר בעתו, מכתבים מהחזו"א, ועוד)
חד צדדי, ורק מה שמתאים לשיטתם.
לא אמרתי משקרים... וד''ב.
 
ראשי תחתית