בני תורה הספרדים צריכים סידור חדש!

[שמעון טרבלסי]

לא היה ולא נברא שום לשונות. סה''כ הביע גישה שונה.
זכותו של הגרע''י לסבור שהאמת איתו.
וזכותם של תלמידי חכם ב''צ לסבור שהאמת איתו.
וכך היא דרכה ש''ת.

יש תחת ידך את המהדו' ההיא?

 

[מערבי]

חבל להתוכח כאן על דברים פשוטים
כדאי לקרא מעט מספרי מרן הגרי"ח סופר על נוסחאות התפילה,
להציץ קצת בספרו רי"ח מזרחי והמשכיל מבין מה שצריך להבין.
אני חוזר על הראשונות שכתבתי כאן כבר, כי מרן הגאון החסיד הנאמ"ן, קדוש יאמר לו, ולומד 70 שנה תורה ביגיעה מתוך יסורים, ואוי למי שיזלזל בו ואבוי לנפשו.
אבל הסידור, הלא הוא בעצמו כבר העיד כמה פעמים [ונד' בכמה מקומות וגם בשיעורו השבועי] כי תלמידיו אינם שומעים לו בסידור, ומגיהים ככל העולה על רוחם, אשמח למי שיביא תיעוד.
והרבה דיו נשתייר בקולמוס בכאב גדול מאוד.

אחר המחילה מכבוד מתוק מדבש. חושבני שזה לא לגיטימי, לאחר שהצביעו לך על טעויות בכל דבריך, אתה מתעלם מהכל, וכותב שחבל להתווכח על דברים פשוטים...

 

[מערבי]

לא קראתי, אשמח אם תעלו את דבריו של האי גאון שליט"א.

יש גם טעימה מזה בהספד של הרב תומר זינר שהועלה כאן באשכול של מרן הנאמן זצ"ל

 

[מערבי]

אגב, לגבי סידור 'תפילת רפאל', הרוצה יהנה ממנו. אבל במחזורים צריך זהירות יתירה, כמעט כל חג גילינו מחדש שיש שם איזו טעות פטאלית שנגרמה עקב "העתק הדבק" לא מוצלח...
[סיפר לי ידיד, שבזמנו אחד הוציא סידור וביקש שיעבור עליו, אז הוא התחיל בברכות השחר והלאה, וכך גם במחזורים, אמר לו תתחיל באזור החם בברכות ק"ש והלאה או היכן שמתחילים השינויים של המועדים, אך לא שמע לו, אלא המשיך בתמימותו החיובית. והנה הוא רואה "הבכור והמעשר והסוכות"...].

כדאי להמתין עוד כמה שנים... או כמו שעשה מורנו הגאון בעל ההלכה ברורה שליט"א שנתן את סידורו לכבוד מרן האבא זצ"ל שיתפלל מתוכו תקופה, ואז קיבל גושפנקא, וזוכך מכל טעות (לשיטתם כמובן). אך אולי הגאון המקובל הי"ם שליט"א מתפלל בסידור עם כוונות, ולא יכל לעבור על הסידור של פשוטי העם.

 

[המעורר]

אבל במחזורים צריך זהירות יתירה, כמעט כל חג גילינו מחדש שיש שם איזו טעות פטאלית שנגרמה עקב "העתק הדבק" לא מוצלח...

זו בעיה בהרבה מחזורים.
יש מחזורים שבתפילת נעילה לא מופיע בוידוי של הש"ץ הזכרת שבת (כנפסק בשו"ע), כי העתיקו מהלחש.
במחזורי כוונת הלב הישנים ביום כיפור, ב'אבינו מלכנו' בשחרית ומנחה חסר כמה מהאבינו מלכנו (מאלה שמדלגים בשבת).

 

[עת שערי רצון]

זו בעיה בהרבה מחזורים.
יש מחזורים שבתפילת נעילה לא מופיע בוידוי של הש"ץ הזכרת שבת (כנפסק בשו"ע), כי העתיקו מהלחש.
במחזורי כוונת הלב הישנים ביום כיפור, ב'אבינו מלכנו' בשחרית ומנחה חסר כמה מהאבינו מלכנו (מאלה שמדלגים בשבת).

ועוד כהנה וכהנה
יש לי על כל מחזור עשרות הוספות תיקונים והגהות, ואינם תח''י כעת

 

[המעורר]

ועוד כהנה וכהנה
יש לי על כל מחזור עשרות הוספות תיקונים והגהות, ואינם תח''י כעת

אולי באמת כדאי לפתוח אשכול מיוחד לטעויות בסידורים ומחזורים. (טעויות גמורות בלבד, לא דברים שנעשו לפי מנהגים מסויימים או שיטות מסויימות).

 

[עת שערי רצון]

לא דברים שנעשו לפי מנהגים מסויימים או שיטות מסויימות).

גם זה מן הראוי לעורר ולהזכיר, כי זה מבלבל
רוב ההערות שלי זה על 'מנהגים' וכדו'
לדוגמא במחזור של סוכות מביאים מנהג מסוים ובמחזור של פסח לא מביאים את אותו מנהג, וכל כיו"ב

 

[מים חיים]

יש סידור חדש מאוד יפה של הגאון רבי אלעזר נידאם

 

[אדני פז]

ברצוני להוציא סידור חדש לבני התורה שליט"א.
וכפי שהגיבו שם שם באשכול זה אומר בכה וזה אומר בכה, ובכו בכה להולך וכו'...
ובודאי שאי אפשר לרצות את כולם
אך בודאי שאפשר ליצור כאן מצב חדש שירצה את רוב בני התורה עכ"פ.
ובודאי שנעשה זאת בעיצה אחת עם רבותינו ראשי הישיבות ומרנן מעתיקי השמועה שליט"א
אך קודם שאגיע אליהם, אשמח לשמוע מהציבור שליט"א מה לדעתכם כדאי שיהיה בסידור, שלא היה עד היום, וכן מה שכן נמצא אם יש מה לשפר.
כפי שכתבתי בהודעתי שם שאני עצמי כבר הרבה שנים משתמש בסידורו של הגאון רבי יעקב משה הלל שליט"א, ונהנה מאד.

 

[המעורר]

גם זה מן הראוי לעורר ולהזכיר, כי זה מבלבל
רוב ההערות שלי זה על 'מנהגים' וכדו'
לדוגמא במחזור של סוכות מביאים מנהג מסוים ובמחזור של פסח לא מביאים את אותו מנהג, וכל כיו"ב

בין המחזורים של בית תפילה לסידורים יש גם לא מעט 'סתירות', אבל אכן לא דברים מהותיים כ"כ

 

[אדני פז]

https://forum.mizrach.co.il/threads/hsydwr-hhds-sl-vny-htwrh.1506/

 

[מבקש השם]

אינו תחת ידי כעת, כשאתקל בו שוב אשתדל להעתיק כמה לשונות.
[באוצה"ח יש את מהדו' ד' של הסידור שיצאה לאור בשנת תשע"ז, ובאמת בחיפוש בו לא מצאתי לשונות כאלו, אני עברתי עליו בשנת תשס"ח בערך. וצריך למצוא את המהדו' ההיא].

לא היה ולא נברא שום לשונות. סה''כ הביע גישה שונה.
זכותו של הגרע''י לסבור שהאמת איתו.
וזכותם של תלמידי חכם ב''צ לסבור שהאמת איתו.
וכך היא דרכה ש''ת.

היה ונברא. מרוב זעזוע אני זוכר בע"פ חלק מהלשונות מלפני מס' שנים (בחיי מרן זצ"ל): "ואטו כך הדרך לפסוק... ולפי"ז נוציא ש"ע חדש ונחלוק על כל גדולי האחרונים ע"פ ראשונים שנמצא". "וביבי"א לא ירד לכ"ז". ועוד כהנה וכהנה.

 

[המעורר]

יש סידור חדש מאוד יפה של הגאון רבי אלעזר נידאם

החידוש שם הוא שילוב של הרבה מנוסחאות מרוקו

 

[עת שערי רצון]

בין המחזורים של בית תפילה לסידורים יש גם לא מעט 'סתירות', אבל אכן לא דברים מהותיים כ"כ

זה לא כ''כ מהותי, אבל זה עדיין לא מדויק, ואם כבר 'מעירים' אז 'נעיר' על הכל 'על הדרך'
סתם אני נזכר בדוגמא, במחזור של בית תפילה לא (!) מופיעה כלל הפיוט 'אם אפס רובע הקן' במוסף של ראש השנה למרות שבנוסח ירושלמי אומרים אותו (ברוב הקהילות עכ''פ) ביום השני במקום (או בנוסף) ל''עת שערי רצון''
זה מהותי

 

[עת שערי רצון]

לשים לב לכל הפרטים, שלא יהיו סתירות, ללכת בקו אחיד לכל האורך וכו',
ברוב הסידורים המצוים זה לא המצב, וחבל, כי הציבור בד'כ לא שם לב לכ''ז

 

[המעורר]

זה לא כ''כ מהותי, אבל זה עדיין לא מדויק, ואם כבר 'מעירים' אז 'נעיר' על הכל
סתם אני נזכר בדוגמא די חמורה, במחזור של בית תפילה לא (!) מופיעה כלל הפיוט 'אם אפס רובע הקן' במוסף של ראש השנה למרות שבנוסח ירושלמי אומרים אותו (ברוב הקהילות עכ''פ) ביום השני במקום (או בנוסף) ל''עת שערי רצון''
זה בעייתי

מעולם לא ראיתי מי שנוהג כך, וגם בסידורים הישנים כמו חוקת עולם ותפילת ישרים זה לא מופיע.
מי נוהג כך?

 

[עת שערי רצון]

מעולם לא ראיתי מי שנוהג כך, וגם בסידורים הישנים כמו תפילת ישרים זה לא מופיע.
מי נוהג כך?

היום בהרבה מההבי''כ ירושלמי אומרים 'אם אפס רובע הקן' ביום השני,
אולי בית תפילה הולך לפי המנהג הישן או מנהג בבל,
האמת זה לא כ''כ נורא, כי הפיוט 'אם אפס' מופיע ב'סליחות' שבתחילת המחזור של ראש השנה

 

[עשרה זהב]

אחד הדברים הלא ברורים בסידורים הספרדיים, הוא התוספות.

הלשם יחוד והכוונות, התפילות והסגולות.

חלק הורידו, חלק הוסיפו,

צריכה להיות מדיניות ברורה בנושא הזה.

 

[עשרה זהב]

ועיקר העיקרים,
לא משנה מה תכתוב, ולא משנה מה תשמיט,
העיקר (לענ"ד כמובן) זה שיהיה נקי משגיאות, בכתב נאה ומשובח, ובסדר מאיר עיניים.
ואם כולם מזכירים כאן את בית תפילה, לטעמי זה בעיקר מה שיש בו. למרות כל מה שאין בו...

 

[המעורר]

היום ברוב הבי''כ ירושלמי אומרים 'אם אפס רובע הקן' ביום השני, אני חזן למעלה מ-20 שנה בהרבה מניינים שונים
אולי בית תפילה הולך לפי המנהג הישן או מנהג בבל,
האמת זה לא כ''כ נורא, כי הפיוט 'אם אפס' מופיע ב'סליחות' שבתחילת המחזור של ראש השנה

זה לא מופיע גם במחזורי ליוורנו וחוקת עולם.
איזה מחזור הוא הראשון שהדפיס זאת?

ולפי מה קבעת שכך נוהגים רוב הבתי"כ?

 

[עת שערי רצון]

לענ''ד לא צריך להוסיף את כל התפילות של ה'לשון חכמים' וכדו', זה מאוד מכביד
בזה צריך ללכת כמו ה'בית תפילה', להביא בעיקר את מה שצריך לפי שער הכוונות, ולא להעמיס בדברים, אח''כ צריך לדפדף כל הזמן

 

[עשרה זהב]

לענ''ד לא צריך להוסיף את כל התפילות של ה'לשון חכמים' וכדו', זה מאוד מכביד
בזה צריך ללכת כמו ה'בית תפילה', להביא בעיקר את מה שצריך לפי שער הכוונות, ולא להעמיס בדברים, אח''כ צריך לדפדף כל הזמן

הנה לך סלע מחלוקת:

התפילות בפתיחת ההיכל בימים נוראים.
לשם יחוד הארוך בספירת העומר (כמדומה שבבי"ת ישנו).
ועוד ועוד וכיו"ב.

 

[עת שערי רצון]

זה לא מופיע גם במחזורי ליוורנו וחוקת עולם.

נכון
זה לא נוסח 'ירושלמי' אלא נוסח 'צפון אפריקה', שונה לגמרי

איזה מחזור הוא הראשון שהדפיס זאת?

אין לי מושג
אבל היום זה נהוג בהרבה מאוד מקומות, שמתפללים 'ירושלמי'

ולפי מה שקבעת שכך נוהגים רוב הבתי"כ?

זה לפי מה שאני ראיתי בעיני ב30 השנים אחרונות ... בהרבה מניינים בתי כנסת וישיבות

 

[עת שערי רצון]

הנה לך סלע מחלוקת:

התפילות בפתיחת ההיכל בימים נוראים.
לשם יחוד הארוך בספירת העומר (כמדומה שבבי"ת ישנו).
ועוד ועוד וכיו"ב.

ברכי נפשי בערבית דראש חודש

 

[המעורר]

זה לפי מה שאני ראיתי בעיני ב30 השנים אחרונות ... בהרבה מניינים בתי כנסת וישיבות

תוכל לציין לכה"פ את הישיבות שנוהגים כך?

 

[עת שערי רצון]

והשתא דאייתינן להכי, זו אחת הבעיות שיש ב'בית תפילה' ש'ברכי נפשי' מופיע רק בערבית, למרות שבד''כ לא נהוג לומר בערבית (חוץ ממרוקאים וכדו') ובשחרית הוא לא מופיע וצריך לדפדף כל התפילה בראש חודש

 

[עשרה זהב]

והשתא דאייתינן להכי, זו אחת הבעיות שיש ב'בית תפילה' ש'ברכי נפשי' מופיע רק בערבית, למרות שבד''כ לא נהוג לומר בערבית (חוץ ממרוקאים וכדו') ובשחרית הוא לא מופיע וצריך לדפדף כל התפילה בראש חודש

כללית, בראש חודש בבי"ת יש שם חיסרון, שאחרי ההלל אתה צריך לחזור לשחרית של חול כדי לומר את כל השיר של יום וכו', ואחר כך צריך לחזור שוב למוסף.
בסידור אי"מ ובעוד סידורים עשו מיד אחרי ההלל את כל מה שיש לומר עד מוסף, וזה מיקל מאוד.

 

[עשרה זהב]

אחד הדברים הלא ברורים בסידורים הספרדיים, הוא התוספות.

הלשם יחוד והכוונות, התפילות והסגולות.

חלק הורידו, חלק הוסיפו,

צריכה להיות מדיניות ברורה בנושא הזה.

דוגמא פיצית שעולה לי בראש:

באהבת עולם יש בסידורים שלוש זכירות לזכור: מעמר ה"ס, מרים הנביאה, ועמלק. ע"פ שער הכוונות, והובא במג"א סימן ס'. [וזכירת יצ"מ בויאמר]

במחזורים של אי"מ במהדורות הישנות הביאו את זכירת חטא העגל ע"פ סידור הרש"ש. במהדורות החדשות זה נכנס לכל הסידורים שם.

לאחרונה ראיתי שבסידור של עוז והדר כתבו זאת בפשטות.

ואני שואל, האם כל רעיון שנמצא בכל סידור נכנס?!

מהם גבולות הגזרה בכגון דא?! מה מכניסים ומה לא?!

 

[עת שערי רצון]

מהם גבולות הגזרה בכגון דא?! מה מכניסים ומה לא?!

לענ''ד לא צריך להוסיף את כל התפילות של ה'לשון חכמים' וכדו', זה מאוד מכביד
בזה צריך ללכת כמו ה'בית תפילה', להביא בעיקר את מה שצריך לפי שער הכוונות, ולא להעמיס בדברים, אח''כ צריך לדפדף כל הזמן