כרגיל, הרב יצחק יוסף מציג את אלה שיצאו נגד הרב עובדיה כבורים ועמי הארצות ש"לא ידעו" מה דעת הרב עובדיה, וכאשר היא הובהרה להם, בא הכל על מקומו בשלום.... פשוט "הסבירו להם" שהם לא הבינו.
אבל ממהלך הדברים מובן שהרב עובדיה
חזר בו בלחץ חכם שלום, ומולו עמדו בני הבית שהתעקשו שלא יחתום על המכתב, ואם זה היה כל כך פשוט - לא היתה להם שום סיבה להתעקש, ולא היתה להם סיבה לשמור את המכתב הזה בסודי סודות.
חלק ממהלך הדברים ניתן לראות בעיתון
משפחה:
אחד העוזרים אמר לרב עובדיה שהוא "לא מוצא את העט", הרב שלום כהן שאג לעברו "חצוף", לאחר מכן הרב שלום כהן
התחייב לבני הבית שהמכתב ישמר אצלו ולא יראה אותו לאף אדם למעט הגרי"ש אלישיב והגר"מ שטרנבוך, אח"כ הרב עובדיה כתב את המכתב, לאחר מכן הרב שלום כהן יצא מהבית
ללא המכתב, כי הוא נלקח ע"י יד נעלמה, הגיע לבית של הגרי"ש ואז שם לב שהמכתב לא אצלו, התקשר למי שהתקשר
ואף אחד לא ענה לו, עד שהשאיר הודעה בתא קולי שאם המכתב לא מגיע תוך חצי שעה הוא מתפטר מהמועצת, ורק אז הואילו בטובם לשלוח את המכתב ע"י קטנוע.
חכם שלום היה אצל הגרי"ש אלישיב במשך שש שעות! עד שהצליח לשכנע אותו לרדת מזה.
וגם אצל הגר"מ שטרנבוך לא היה קל לשכנע,
כפי שסיפר חכם שלום בעצמו:
"בדיונים מול הבד"ץ של העדה החרדית ישבו שם כל חברי העדה החרדית - דיינים חשובים. הנחרץ שבהם היה הרב שטרנבוך. לאחר שהשמעתי את דברי, הביע הרב וייס את הסכמתו במילים ברורות, גם כל יתר חברי הבד"ץ הבינו את הדברים והסכימו עמם בהבנה ברורה. רק הרב שטרנבוך נשאר בשלו... כדי להפשיר את האווירה פניתי אליו בחיוך ואמרתי לו 'הרב שטרנבוך! אני מכיר אותך עוד מאז שהיית בחור שעלה מחוץ לארץ - כשהיית עולה לישון היית אומר לחבריך "תוכלו להעיר אותי גם באמצע השינה ומיד לשאול אותי כל שאלה בכל מקום בש"ס - ואני עונה"'...
"הרב שטרנבוך צחק בכל לב למשמע הדברים והאווירה הופשרה...
"חזרתי עם הבשורה לחכם עובדיה,
היו שם ממקורבי הרב שכעסו עלי: 'איך עשית מה שעשית?', אך חכם עובדיה אמר לי במילים ברורות: 'תודה רבה על כל מה שעשית למעני'.
