ברכת הבמבה, 'האדמה' או 'שהכל'?

[ספיר ויהלום]

ג. אף שכמה אחרונים חולקים על המג"א, אפשר לומר שדיברו רק בנידונם אולם בנידוננו מודים לחילוקו.
הצג קובץ מצורף 4635

למש"כ בהודעתי הקודמת ברור שדברים אלו אינם נכונים להלכה. ואכן עיינתי בד' הישועות יעקב וראיתי כי הכותב לא הבין דבריו כלל, וסילף דבריו בצורה חמורה ביותר וכן לא יעשה.
ואסביר טעותו.
הישועות יעקב ר"ל דבנדון הבוסר יתכן והרא"ש חולק כיון שמעולם לא הגיע לכלל פרי, אבל מעולם הישועות יעקב לא כתב זאת לגבי פירות המרוסקין שאין כאן שום ספק אלא ודאי שהיו פרי, וגם ודאי שלמ"ד שהכל זה יצא מתורת פרי.
ומה שכתב הכותב ללמוד מזה לפירות המרוסקים שכילו יש כאן ספק, זה ממש טעות חמורה מאוד בהבנת כל הענין, דבאמת למי שכותב שמברך שהכל זה ממש כמו זיעא בעלמא, ואין כאן שום ספיקות ולכן הרמ"א חשש לו. והרי שלך לפניך

 

[שמעון טרבלסי]

יש לי הרבה מה להשיב על הנ"ל, אבל בכל מקרה כבודו לא נכנס לנידון העיקרי שדיברנו עליו בדעת המג"א שלא אומרים סב"ל. (ואני לא יודע איך אפשר לכתוב כזאת תשובה ולהסיק שמברכים שהכל בלי להכנס לנידון העיקרי...)

גם בהלכה ברורה בתשובה על חטיפי התירס לא נכנס לנידון זה, רק בקצרה ממש בסוף דבריו.

 

[שמעון טרבלסי]

מחלוקת במציאות.

כבר הבאתי לעיל שכל הקמח תירס הוא מזן שונה מהזן של התירס המתוק, ושלפי"ז לכאו' בכל חטיפי התירס וכן כל המאכלים שנעשים מקמח תירס יש לברך האדמה.
ואולי לזה התכוונו אותם מומחים שאמרו לרב דוד שזה מאותו זן שעושים שאר דברים. אך אינו הזן של התירס המתוק.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

ר' יוסף ידיד הלוי הוא לא מספיק לך??

אדכרתן מילתא...

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

פעם שאלתי את מו"ר רבי יעקב חיים סופר שליט"א. מה ברכת הבמבה וענה לי מה זה במבה?

קשה להאמין.
חכם יעקב חיים נטריה רחמנא ופרקיה, יהודי שהולך בין אנשים ונדמה - לאדם, הרואה לעיניים - כבן אדם...

 

[כהן]

למש"כ בהודעתי הקודמת ברור שדברים אלו אינם נכונים להלכה. ואכן עיינתי בד' הישועות יעקב וראיתי כי הכותב לא הבין דבריו כלל, וסילף דבריו בצורה חמורה ביותר וכן לא יעשה.
ואסביר טעותו.

תעיין בספרים שציין ותראה אם כתוב שם מה שכתב או לא [לא כדאי שאני אעשה את זה. זה יהיה חריף מדאי]

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

ואני לא יודע למה בכל מקום צריך ליישב את דברי הרב יצחק בכח, רבותי, צריך בכל דבר להבין אם אתה מסכים או לא, אין ענין ליישב בכח. זה מצחיק שאצל הספרדים נהיו הרבה כמו החבדניקים שיש רק את הרבי, והוא נשיא הדור, ואסור להרהר אחריו.

פספסת כמה הודעות -

רק לידיעתך אני מברך שהכל נהיה בדברו על הבמבה, ואיני הולך בהכל אחרי הגר"ע זצ"ל ולא אחרי בנו שליט"א ולא אחרי אף אחד

גם לי לפעמים יש ראיה נגד דבריהם. (ולכן אני מטלטל משחקים בשבת ולא כמו מרן הראשל"צ שליט"א שכתב שיש בזה מוקצה ועוד)

 

[אור יעקב]

למש"כ בהודעתי הקודמת ברור שדברים אלו אינם נכונים להלכה. ואכן עיינתי בד' הישועות יעקב וראיתי כי הכותב לא הבין דבריו כלל, וסילף דבריו בצורה חמורה ביותר וכן לא יעשה.
ואסביר טעותו.
הישועות יעקב ר"ל דבנדון הבוסר יתכן והרא"ש חולק כיון שמעולם לא הגיע לכלל פרי, אבל מעולם הישועות יעקב לא כתב זאת לגבי פירות המרוסקין שאין כאן שום ספק אלא ודאי שהיו פרי, וגם ודאי שלמ"ד שהכל זה יצא מתורת פרי.
ומה שכתב הכותב ללמוד מזה לפירות המרוסקים שכילו יש כאן ספק, זה ממש טעות חמורה מאוד בהבנת כל הענין, דבאמת למי שכותב שמברך שהכל זה ממש כמו זיעא בעלמא, ואין כאן שום ספיקות ולכן הרמ"א חשש לו. והרי שלך לפניך

גם הרב @כהן וגם כת"ר לא הבינו את דבריו, שכתב שאפשר לומר "על פי" דבריהם שהחולקים על המג"א לא חולקים כאן.
הוא לא כתב שהם עצמם אומרים זאת. אלא לפי מה שכתבו אפשר ליישב כנ"ל.

 

[אור יעקב]

כבר הבאתי לעיל שכל הקמח תירס הוא מזן שונה מהזן של התירס המתוק, ושלפי"ז לכאו' בכל חטיפי התירס וכן כל המאכלים שנעשים מקמח תירס יש לברך האדמה.

אבל החילוק הגדול הוא שבבמבה זה לא נעשה "קמח" כמו שאר החטיפים וזה בדיוק החילוק.

 

[אור יעקב]

בכל מקרה אציג את הסיכום לברך על במבה "האדמה".
א. לדעת מרן השו"ע והרמב"ם (וכן מוכח מהתוספתא וירושלמי וכמה ראשונים) וודאי שיש לברך כל במבה האדמה וכדין פירות המרוסקים.
ב. לענין פירות המרוסקים מצינו ראשונים שחולקים ואומרים לברך "שהכל", וכן נקט הרמ"א.
ג. לענין הבמבה הדבר ברור שיותר קל לברך עליו האדמה מחמת הסיבות הבאות,
1. לא ברור ש"נשתנה מראהו" דלא נעשה עיסה כמו שאר חטיפים אלא מנפחים את הגרעינים וכמו פופקורן.
2. לא ברור ש"נשתנה טעמו" דלבמבה עצמה לא מוסיפים שום חומרים ורק מזלפים כמות מועטה מאוד של חמאת בוטנים (שבמשקל שוקלת אולי יותר אבל בפועל אינה כמעט ככלום) ודמי למורח שוקולד על פרכית.
3. בבמבה יותר קל שהתירס נעשה לשם כך והוא זן מיוחד שא"א לאוכלו ללא ניפוח.
ד. בנוסף לכל הנ"ל יש לצרף את שיטת החיד"א ועוד רבים מהאחרונים שאומרים שהעושה כמרן אף בסב"ל אין מוחין בידו. (ויש כמה אחרונים שכתבו כן אפי' לכתחילה)
ה. בנוסף לכל הנ"ל יש לצרף את האומרים שאין פה חשש סב"ל דמברך סו"ס ברכה הראויה.

 

[כהן]

יש לזכור ולידע את דברי הרמב"ם (פ"ח מהל' ברכות) המובאים בביה"ל סעי' ט"ו (ד"ה על הסוקאר) לענין ברכת הסוכר דאף באופן שהו"ל לברך כברכת הפרי אפילו במרוסק (וכגון שרובו עומד לריסוק), מכל מקום "כל שאין ניכר כלל לעין אדם שמפרי או מירק פלוני יצא דבר זה שהרי הוא עכשיו כחתיכת מלח אין לברך בכגון זה אלא שהכל" (לשון הביה"ל) עי"ש.

כל 'ממתק' או 'חטיף' קיימים בו דברי הרמב"ם והבה"ל הנ"ל, וזו הסיבה העיקרית שרוב ת"ח מבינים בסברא 'פשוטה ומושכלת' שהדבר זר ומוזר לברך על חטיפים מעין אלו האדמה, ובצירוף כל מה שכתבנו ושכתבו אחרים בענין - בודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם הפשוט והסברא הפשוטה לברך ע"ז שהכל.

 

[כהן]

והרב אלקנה האריך 'להוכיח' מכמה מקומות לא כמו הבנת הרב דוד [שגם הביא את הבה"ל הזה]



ואין מדברים אלו שום ראיה, ולא דייק כלל בלשון הבה"ל, שכתב 'שלא ניכר שמפרי או מירק יצא דבר זה', כלומר אם שוחקים ומערבים בסוכר וכדומה 'ועדיין ניכר שזה 'פרי' כל שהוא או 'ירק' כל שהוא - אה"נ מברכים העץ או האדמה לדעת השו"ע, אבל אם לא ניכר כלל שזה 'פרי או ירק' אלא הפך לאיזה 'עב"מ' - בזה ס"ל שהוא שהכל 'גם לדעת הרמב"ם ומרן'.

וממילא אין שום סתירה בדברי הב"י, ודברי הבה"ל והרב דוד ברורים. וחבל שהזדרז להשיג ללא עיון היטב.

 

[אור יעקב]

כל 'ממתק' או 'חטיף' קיימים בו דברי הרמב"ם והבה"ל הנ"ל, וזו הסיבה העיקרית שרוב ת"ח מבינים בסברא 'פשוטה ומושכלת' שהדבר זר ומוזר לברך על חטיפים מעין אלו האדמה, ובצירוף כל מה שכתבנו ושכתבו אחרים בענין - בודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם הפשוט והסברא הפשוטה לברך ע"ז שהכל.

אז אולי תברך גם על "פופקורן" שהכל...
ואדרבה בטח שניכר שהבמבה יצאה מהתירס ויותר מפופקורן. (אני אישית לקחתי במבה ללא חמאת בוטנים כלל והרגשתי שאני אוכל תירס! זה שמזלפים מעט חמאת בוטנים זה לא משנה כלום)

 

[כהן]

אז אולי תברך גם על "פופקורן" שהכל...
ואדרבה בטח שניכר שהבמבה יצאה מהתירס ויותר מפופקורן.

זה סברא רק בפרי שהשתנה 'לגריעותא' כמו ריסוק וכדומה. לא בפרי ששינה צורתו בעלמא, וכפי שכתב האור לציון גבי פופקורן.

(אני אישית לקחתי במבה ללא חמאת בוטנים כלל והרגשתי שאני אוכל תירס! זה שמזלפים מעט חמאת בוטנים זה לא משנה כלום)

כל שאין ניכר כלל לעין אדם שמפרי או מירק פלוני יצא דבר זה

 

[אור יעקב]

זה סברא רק בפרי שהשתנה 'לגריעותא' כמו ריסוק וכדומה.

ובדיוק בבמבה זה לא מתרסק כשאר חטיפים, אלא נעשה גרגירים.

 

[ספיר ויהלום]

גם הרב @כהן וגם כת"ר לא הבינו את דבריו, שכתב שאפשר לומר "על פי" דבריהם שהחולקים על המג"א לא חולקים כאן.
הוא לא כתב שהם עצמם אומרים זאת. אלא לפי מה שכתבו אפשר ליישב כנ"ל.

סליחה.
הסברתי ברור: אין קשר בין הדברים. זה טעות חמורה והטעיית הציבור.
צריך למחוק זאת מהספר.

 

[ספיר ויהלום]

והרב אלקנה האריך 'להוכיח' מכמה מקומות לא כמו הבנת הרב דוד [שגם הביא את הבה"ל הזה]
הצג קובץ מצורף 4673


ואין מדברים אלו שום ראיה, ולא דייק כלל בלשון הבה"ל, שכתב 'שלא ניכר שמפרי או מירק יצא דבר זה', כלומר אם שוחקים ומערבים בסוכר וכדומה 'ועדיין ניכר שזה 'פרי' כל שהוא או 'ירק' כל שהוא - אה"נ מברכים העץ או האדמה לדעת השו"ע, אבל אם לא ניכר כלל שזה 'פרי או ירק' אלא הפך לאיזה 'עב"מ' - בזה ס"ל שהוא שהכל 'גם לדעת הרמב"ם ומרן'.

וממילא אין שום סתירה בדברי הב"י, ודברי הבה"ל והרב דוד ברורים. וחבל שהזדרז להשיג ללא עיון היטב.

חמור מאוד.
הערתך כואבת מאוד.
פלא שדברים כאלו מודפסים בספר. ה"י.
איני יודע איזה משמעות יש לספר שנדפסים בו טעיות חמורות שכאלו בריש גלי.
ה"י.

 

[ספיר ויהלום]

אז אולי תברך גם על "פופקורן" שהכל...
ואדרבה בטח שניכר שהבמבה יצאה מהתירס ויותר מפופקורן. (אני אישית לקחתי במבה ללא חמאת בוטנים כלל והרגשתי שאני אוכל תירס! זה שמזלפים מעט חמאת בוטנים זה לא משנה כלום)

ניכר, זה רק בצורה לא בטעם.
ניכר שלא למדת כלל סי' רב.
ע"ש שכל הנדון בתמרים, ושם ודאי הטעם ניכר, אבל הצורה לא ניכרת.
כמו"כ כל נידון האחרונים על פירה שהוא תפו"א מרוסק.
א"א כלל לטעות בטעם, ורק בצורה.
נדמה שצריך ללמוד הל' ברכות בעיון ולא מס' קיצורים.

 

[מתוק מדבש]

ובדיוק בבמבה זה לא מתרסק כשאר חטיפים, אלא נעשה גרגירים.

אין בזה שום נפק"מ הלכתית.
לפי הידוע לי.אשמח למקורות

 

[מתוק מדבש]

בכל מקרה אציג את הסיכום לברך על במבה "האדמה".
א. לדעת מרן השו"ע והרמב"ם (וכן מוכח מהתוספתא וירושלמי וכמה ראשונים) וודאי שיש לברך כל במבה האדמה וכדין פירות המרוסקים.
ב. לענין פירות המרוסקים מצינו ראשונים שחולקים ואומרים לברך "שהכל", וכן נקט הרמ"א.
ג. לענין הבמבה הדבר ברור שיותר קל לברך עליו האדמה מחמת הסיבות הבאות,
1. לא ברור ש"נשתנה מראהו" דלא נעשה עיסה כמו שאר חטיפים אלא מנפחים את הגרעינים וכמו פופקורן.
2. לא ברור ש"נשתנה טעמו" דלבמבה עצמה לא מוסיפים שום חומרים ורק מזלפים כמות מועטה מאוד של חמאת בוטנים (שבמשקל שוקלת אולי יותר אבל בפועל אינה כמעט ככלום) ודמי למורח שוקולד על פרכית.
3. בבמבה יותר קל שהתירס נעשה לשם כך והוא זן מיוחד שא"א לאוכלו ללא ניפוח.
ד. בנוסף לכל הנ"ל יש לצרף את שיטת החיד"א ועוד רבים מהאחרונים שאומרים שהעושה כמרן אף בסב"ל אין מוחין בידו. (ויש כמה אחרונים שכתבו כן אפי' לכתחילה)

לצערי לא זוכה להבין דבריך. כמדומה שלא עברת על כל תשובת מרן הגרע"י.
א. טעות. נפישי רברבי שסוברים בדעת מרן והרמב"ם שבריסוק גמור מברך שהכל, ומהם הנהר שלום והאור לציון. ועוד. חלקם הובואו ביבי"א.
ואיך אפשר לומר ודאי שלדעת השו"ע צריך לברך האדמה.
ג.1. טעות במציאות. נעשה עיסה ואח"כ מחלקים לחלקים.
ג.2. גרוע מכך במאה מעלות. לבמבה בלי החמאת בוטנים יש טעם של עפר וגרוע מכך, ואינה ראויה לברכה כלל, ובודאי שאין בה טעם של תירס. במקום להתוכח כדאי שתנסה בעצמך, קלף את הבמבה הביתית, ותבדוק.
ד. מרן הגרע"י לא קיבל כלל זה, ותמיד עושה סב"ל וחושש לכל שיטה.

יש עימי עוד מה להעיר לך, אבל ניכר שכוונתך ליישב דברי רבך, מבלי לעיין בדברים כלל, ובודאי שלא עיון הראוי.
לכה"פ היה לך לעיין בד' מרן היבי"א בתשובתו העצומה, קודם שאתה מגיב.
וכתבתי זאת רק להוציא מליבן של הרואים שיחשבו שמא ואולי יש ממש בדבריך.
אז זהו. שלא.