אפשר לדייק עוד יותר;
בית של תורה הוא בית שמהותו היא תורה.
שמטרתו היא להוות מקום ומשכן לתורה, הא ותו לא.
האב - מקדיש את חייו לעמל התורה.
האם - מסכימה ליטול ממנו את התחייבות הפרנסה כדי שיוכל לעשות זאת וזכותו תהא זכותה.
הילדים - מחונכים לדרך זו של הקדשת החיים לתורה בלבד.
באמת כיום המושג קצת הוזל.
במקום מושג נחשק שהוא נחלת מעטים, הפך לדרך בסיסית וכמעט הכרחית.
מצד אחד ברור שזה טוב, מצד שני - זה יוצר אתגרים.