נמתין שיעלו.
אוכל בתענית באיסור אם מברך
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
א. זה לא רק ראשון אחד. הוא הביא גם ריטב"א וגם רא"ה. אבל עיקר העניין שעליהם מסתמך מי שאומר שלא מברכים (ברכת ה' ח"ב עמ' עז), אבל מהם עצמם (שהם המקור לכך שלא לברך) אפשר לדייק ולהוכיח שבכה"ג כן מברך.
ב. הסברא מובנת, שלא תיקנו ברכה על אכילת מאכל איסור, אבל על דבר שיש איסור בזמן אכילתו וכד' כן יברך.
לדוגמא, מי שאוכל מע"ש חוץ לירושלים, או מי שאוכל חלב אחרי בשר, או מי שאוכל ביצה שנולדה ביו"ט וכד' לכאו' כן יכול לברך, ורק על דבר גזול אמרו במפורש שאין זה מברך אלא מנאץ (ועי' בב"י בסי' קצו מש"כ שם). וכן דבר שהוא עצמו איסור. כגון בשר שנתבשל עם חלב, או נבילות וטריפות וכד'.
ואמנם יש לציין שהמשנ"ב בסי' קצ"ו ס"ק א' כתב שמש"כ "דבר איסור", אפילו אין איסורו בעצם אלא משום שהוא אסר ע"ע דבר זה.
ה. ברכה על מאכל היתר בזמן אסור או באופן האסור
יש לדון האם אכילת מאכל מותר באופן אסור או בזמן אסור, שווה לדין אכילת מאכל אסור, ואין לברך על אוכל זה, או שבאופנים אלו לכולי עלמא צריך לברך.
בספר ברכה אחרונה (5ב) כתב לתלות נדון זה בדרכים שנתבארו לעיל [אות ג] בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. בין לביאור האבן האזל ובין לביאור המחנה אפרים נראה כי אין כל חיסרון באכילת מאכל מותר באופן אסור, שכן לדבריהם פסק הרמב"ם והשלחן ערוך שאין לברך על מאכל אסור, הוא דין בחפצא – דבר אסור אינו נחשב אכילה, ולפי זה על מאכל היתר בזמן אסור שאין חיסרון באכילתו, צריך לברך. אך אם נפרש כי הטעם בדברי הרמב"ם והשלחן ערוך שאין לברך על מאכל אסור, הוא מפני שעובר עבירה באכילת המאכל, הרי זה דין בגברא העושה איסור, ולפי זה אין חילוק בין אוכל דבר איסור לאוכל דבר היתר בזמן איסור [ובהמשך דבריו מביא את דברי החמד משה שדן בנדון זה, והכריע שלא לברך].
ובנדון זה ישנם נפק"מ למעשה, האם מחוייב ברכה באופנים אלו: אכילה בתענית שלא לצורך; אכילה חוץ לסוכה; אכילת בשר בתשעת הימים; אכילת חלב לאחר בשר; אכילה לפני קיום מצוות; אכילה לפני קידוש והבדלה; אכילה לפני תפילת שחרית או לפני מנחה ומעריב; אכילת פת חלבית ללא היכר; אכילת שיירי אשתו נדה; בישולי עכו"ם וחלב עכו"ם, אכילה ללא הנחת עירוב תבשילין ועוד.
וראה עוד הרחבה בנדונים אלו, בדברי רבי שלמה זלמן אויערבך (6א; אות ב, ואות ז), בספר עיונים במשנה ברורה (6ב), בספר מאיר עוז (7) ובפסקי תשובות (8; אות ג).
olamot.net
יש לדון האם אכילת מאכל מותר באופן אסור או בזמן אסור, שווה לדין אכילת מאכל אסור, ואין לברך על אוכל זה, או שבאופנים אלו לכולי עלמא צריך לברך.
בספר ברכה אחרונה (5ב) כתב לתלות נדון זה בדרכים שנתבארו לעיל [אות ג] בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. בין לביאור האבן האזל ובין לביאור המחנה אפרים נראה כי אין כל חיסרון באכילת מאכל מותר באופן אסור, שכן לדבריהם פסק הרמב"ם והשלחן ערוך שאין לברך על מאכל אסור, הוא דין בחפצא – דבר אסור אינו נחשב אכילה, ולפי זה על מאכל היתר בזמן אסור שאין חיסרון באכילתו, צריך לברך. אך אם נפרש כי הטעם בדברי הרמב"ם והשלחן ערוך שאין לברך על מאכל אסור, הוא מפני שעובר עבירה באכילת המאכל, הרי זה דין בגברא העושה איסור, ולפי זה אין חילוק בין אוכל דבר איסור לאוכל דבר היתר בזמן איסור [ובהמשך דבריו מביא את דברי החמד משה שדן בנדון זה, והכריע שלא לברך].
ובנדון זה ישנם נפק"מ למעשה, האם מחוייב ברכה באופנים אלו: אכילה בתענית שלא לצורך; אכילה חוץ לסוכה; אכילת בשר בתשעת הימים; אכילת חלב לאחר בשר; אכילה לפני קיום מצוות; אכילה לפני קידוש והבדלה; אכילה לפני תפילת שחרית או לפני מנחה ומעריב; אכילת פת חלבית ללא היכר; אכילת שיירי אשתו נדה; בישולי עכו"ם וחלב עכו"ם, אכילה ללא הנחת עירוב תבשילין ועוד.
וראה עוד הרחבה בנדונים אלו, בדברי רבי שלמה זלמן אויערבך (6א; אות ב, ואות ז), בספר עיונים במשנה ברורה (6ב), בספר מאיר עוז (7) ובפסקי תשובות (8; אות ג).
ברכה על מאכלים אסורים או מזיקים - עולמות
א. ברכה על מאכלות אסורות - סוגיות הגמרא סוגיית הגמרא בעניין האוכל טבל וצירופו לזימון • ברכה על לחם שנאפה מחיטים גזולות • ברכה על מצה גזולה • דברי התוספתא בעניין ברכה ועניית אמן על מאכלים אסורים [כגון אבר מן החי לבן נח או כוס יין לנזיר]. ב. ברכה על מאכלות האסורות - דברי רבותינו
olamot.net
שאלה:
שלום רב!אדם האוכל בצום ואינו חולה האם צריך לברך או אסור לו לברך כי הוא מנאץ?
בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
תשובה:
שלום וברכהגם מי שאוכל ביום כיפור מברך על מזונו… כיון שהאיסור אינו בעצם המאכל אלא מחמת היום.
שבת שלום ומבורך.
מקורות:
הדין של “אין זה מברך אלא מנאץ” נאמר באכילת דבר איסור, לא בכל אופן בו היתה עברה כל שהיא באכילה. ראה מטה אפרים סי’ תרב סעי’ כד, דעת תורה סי’ רעא סעי’ ה, אגרות משה ח”ד סי’ סט, אבני נזר או”ח סי’ לז, לקח טוב סי’ יא מנחת שלמה סי’ יח אות ח. כל אחד מאותם פוסקים דן במקרה אחר, כגון אכילה לפני קידוש, אכילה בתענית או ללא נטילת ידים, אבל יסוד הדברים הוא אחד.ברכה על אכילה ביום כיפור באיסור | דין | שאל את הרב
שאלה: שלום רב! אדם האוכל בצום ואינו חולה האם צריך לברך או אסור לו לברך כי הוא מנאץ? בברכה, ויקטור בוחניק רחובות. תשובה: שלום וברכה גם מי שאוכל ביום כיפור מברך על מזונו… כיון שהאיסור אינו בעצם המאכל אלא מחמת היום. שבת שלום ומבורך. מקורות: הדין של “אין זה מברך אלא מנאץ” נאמר באכילת דבר … להמשיך...
din.org.il
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,468
ותעניות לא גרע מזה
כמובן. כוונתי היתה לציין בסוף דבריי, שלפי שיטת המשנ"ב באמת נראה שה"ה בתעניות שלא יברך.
ודלא כהריטבא והמאירי
כמדומני שכבר השו"ע בסי' תריח פסק לא כמוהם, שהם פסקו שחולה לא יברך, והשו"ע פסק שכן.
נ.ב. המאירי גם סובר כן? לעיל הובא מהרא"ה.
כך ראיתי שמביאים, לא פתחתי בפנים את הראשונים, ובעז"ה עוד חזון למועד.
בפשטות נראה שלדעת מרן השו"ע שחולה שאוכל מאכל אסור צריך לברך כל שכן הכא שיברך שרק הזמן גורם לאיסור. (הן אמת שמרן השו"ע דיבר בחולה, אבל וודאי שמאכל שהזמן גורם לו לאסור יותר קל)
- ואע"פ שאמרינן סב"ל נגד מרן השו"ע הכא שיש כמה ספיקות להקל ודעת מרן השו"ע משמע לברך, אפשר שכן נורה לו לברך, וצ"ע עדין.
- ועיין מה שהאריך בזה הרב דוד נקי שליט"א בשיעורו השבוע.
- ואע"פ שאמרינן סב"ל נגד מרן השו"ע הכא שיש כמה ספיקות להקל ודעת מרן השו"ע משמע לברך, אפשר שכן נורה לו לברך, וצ"ע עדין.
- ועיין מה שהאריך בזה הרב דוד נקי שליט"א בשיעורו השבוע.
ראיתי שקדמו אותי ב4 דקות...
לא בדיוק העלה שצריך לברך, רק כתב שיש בזה כמה ספיקות והעלה שאין לומר להם כלום.
(ובכל מקרה לענ"ד נראה לצרף שדעת מרן השו"ע נראית לברך, והרי גם ביום הכפורים העלה מרן הגרע"י זצוק"ל ועוד שצריכים לברך ולא אמרינן סב"ל, ואע"פ ששם דיבר ב"חולה" מ"מ מדברי הפוסקים לא משמע שיש חילוק כ"כ ביניהם. וכ"ש בשאר צומות)
ספיר ויהלום
חבר חדש
- הצטרף
- 8/5/25
- הודעות
- 116
השאלה אם יש אחד מהפוסקים שמחלק בין "חולה" לבין "בריא" שאוכל.
כי הרי גם "חולה" ביום הכיפורים דעת כמה מהראשונים שאינו מברך אפי' שמותר לו לאכול. (ועיין שם מדוע לא אמרינן סב"ל)
ומאידך הראשונים שחולקים משמע דעתם בגלל ש"הזמן" אוסר, וטעם זה שייך גם בבריא.
- לכן שאלתי היא אם מישהו מחלק בין בריא לחולה?
הסברא הפשוטה נותנת לחלק בין מי שאוכל דבר באיסור (שאולי לא יברך) לבין מי שאוכל את אותו דבר בהיתר (שאולי כן יברך).
יש לך כשרון מיוחד להפוך את הקערה על פיה, ולכפות על האמת פסכתר.
כל בר דעת מבין שהנדון כאן אם הוא עושה איסור או לא. וכיון שעושה איסור, אין לו לברך.
וזה החילוק הפשוט והמיידי שכל אחד מבין בין חולה לבריא!!!
לשיטתך והבנתך
יש לשאול כך:
מרן וכל האחרונים כתבו בפירוש בסי' קצו שעושה איסור דרבנן אין לו לברך,
וכידוע כל דרבנן זה גברא וכד' הנתיבות.
והשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.
[לבד ממהרש"ם וסיעתו שהקילו במקום שיכול לעשות בהיתר וכגון לפני קידוש, אבל לא עלה על דל שפתותיו שלו וכל האחרונים שעימו שזה תלוי בזמן, ח"ו]
בא חכם אחד ועושה חילוק, שאם זה תלוי בזמן שאני שהגם שהוא חילוק פשוט שעולה מיד על הדעת, אבל לא קדמו בשום ספר! והלא דבר הוא!!!
וכלפיו לייא!
למה אף א' לא עושה חילוק זה???????
והתשובה ברורה ופשוטה לכל מבין עם תלמיד.
[וכבר הזכרנו שכל דרבנן זה גברא ואינו בחפצא כך שאין נפק"מ אם זה תלוי בזמן או לא].
והאמת עד לעצמו.
חבל שלא ראית מה שכתב בעלון שהובא לעיל ותתענג בדשן, שם הוא מתייחס למה שאתה מעיר כאן
ושם תראה שיש ראשונים ואחרונים שעלה על שפתותיהם בהקיץ - החילוק בין איסור בעצם לאיסור התלוי בזמן.
לא חלום ולא חס ושלום...
חבל שמיהרת להעיר בלשון מדברת גדולות (ושוב כמובן עם נסיון לבזות) כאילו אתה בקי בכל הראשונים והאחרונים.
תתבונן ותראה שבזכות השיעור השבועי של מרן הראש"ל שליט"א, נתחדשו לך חידושים שלא ידעת עד כה.
אשרי העם שככה לו.
התיחסתי לדברים של הרב יצחק.
הוא לא הביא מקור לדבריו, ורק חילק מדעתו.
ואת דברי ר' דוד נקי לא ראיתי.
יהיה איך שיהיה, כבר הוכחתי דסב"ל מד' מרן,
ולא יעזרו ראשונים לחייב ברכה לפי כללי מרן זיע"א בכל כיו"ב לכל מודה על האמת.
וחבל לחדש כללים בהלכה תוך כדי תנועה, מבלי לרדת לשורש דברי מרן, וגדולי האחרונים אשר בית ישראל נשען עליהם ודי בהערה זו.
נהניתי מלשונך "חבל שלא ראית",
לשון זו מורגלת בפיכם כל אימת ש,,,
מתוך דברי תבין שלא העיקר בקיאות ומ"מ, אלא ידיעת ד' מרן בשורש הדברים עם הבנת גדולי האחרונים, וכנ"ל.
"וחבל שלא עיינת בנקיות, ובעומק העיון".
אני התכוונתי על התרברבות שלך, ועל לשונותך כדלהלן.
אף אחד לא חלם לחלק.
דור אחר דור לא חילקו
לא עלה על דל שפתותיו.
בא חכם ועשה חילוק... אבל לא קדמו בשום ספר הלא דבר הוא.
למה אף אחד לא עושה חילוק זה??????????
אם היית כותב בנקיות הדעת ללא נגיעות ומגמה גרועה, אלא היית דן בעניין לש"ש, הרי לא היית כותב כך. וזה עוד ראיה ודוגמא לתורה שלא לשמה. נקודה.
אגב. מהיכן הביטחון עצמי שלך, לכתוב דור אחר דור לא חילקו ולא חלמו לחלק....