אוכל בתענית באיסור אם מברך

[אור יעקב]

בפשטות נראה שלדעת מרן השו"ע שחולה שאוכל מאכל אסור צריך לברך כל שכן הכא שיברך שרק הזמן גורם לאיסור. (הן אמת שמרן השו"ע דיבר בחולה, אבל וודאי שמאכל שהזמן גורם לו לאסור יותר קל)

- ואע"פ שאמרינן סב"ל נגד מרן השו"ע הכא שיש כמה ספיקות להקל ודעת מרן השו"ע משמע לברך, אפשר שכן נורה לו לברך, וצ"ע עדין.

- ועיין מה שהאריך בזה הרב דוד נקי שליט"א בשיעורו השבוע.

 

[אור יעקב]

מצ"ב

ראיתי שקדמו אותי ב4 דקות...

 

[אור יעקב]

והעלה ג"כ שצריך לברך.

לא בדיוק העלה שצריך לברך, רק כתב שיש בזה כמה ספיקות והעלה שאין לומר להם כלום.

(ובכל מקרה לענ"ד נראה לצרף שדעת מרן השו"ע נראית לברך, והרי גם ביום הכפורים העלה מרן הגרע"י זצוק"ל ועוד שצריכים לברך ולא אמרינן סב"ל, ואע"פ ששם דיבר ב"חולה" מ"מ מדברי הפוסקים לא משמע שיש חילוק כ"כ ביניהם. וכ"ש בשאר צומות)

 

[ספיר ויהלום]

, והרי גם ביום הכפורים העלה מרן הגרע"י זצוק"ל ועוד שצריכים לברך ולא אמרינן סב"ל, ואע"פ ששם דיבר ב"חולה" מ"מ מדברי הפוסקים לא משמע שיש חילוק כ"כ ביניהם. וכ"ש בשאר צומות)

זה כשלא עושה איסור,
בנ"ד עושה איסור.
והחילוק מבואר.

 

[אור יעקב]

זה כשלא עושה איסור,
בנ"ד עושה איסור.
והחילוק מבואר.

השאלה אם יש אחד מהפוסקים שמחלק בין "חולה" לבין "בריא" שאוכל.

כי הרי גם "חולה" ביום הכיפורים דעת כמה מהראשונים שאינו מברך אפי' שמותר לו לאכול. (ועיין שם מדוע לא אמרינן סב"ל)
ומאידך הראשונים שחולקים משמע דעתם בגלל ש"הזמן" אוסר, וטעם זה שייך גם בבריא.

- לכן שאלתי היא אם מישהו מחלק בין בריא לחולה?

 

[אברימי]

השאלה אם יש אחד מהפוסקים שמחלק בין "חולה" לבין "בריא" שאוכל.

כי הרי גם "חולה" ביום הכיפורים דעת כמה מהראשונים שאינו מברך אפי' שמותר לו לאכול. (ועיין שם מדוע לא אמרינן סב"ל)
ומאידך הראשונים שחולקים משמע דעתם בגלל ש"הזמן" אוסר, וטעם זה שייך גם בבריא.

- לכן שאלתי היא אם מישהו מחלק בין בריא לחולה?

הסברא הפשוטה נותנת לחלק בין מי שאוכל דבר באיסור (שאולי לא יברך) לבין מי שאוכל את אותו דבר בהיתר (שאולי כן יברך).

 

[מתוק מדבש]

- לכן שאלתי היא אם מישהו מחלק בין בריא לחולה?

יש לך כשרון מיוחד להפוך את הקערה על פיה, ולכפות על האמת פסכתר.
כל בר דעת מבין שהנדון כאן אם הוא עושה איסור או לא. וכיון שעושה איסור, אין לו לברך.
וזה החילוק הפשוט והמיידי שכל אחד מבין בין חולה לבריא!!!
לשיטתך והבנתך
יש לשאול כך:
מרן וכל האחרונים כתבו בפירוש בסי' קצו שעושה איסור דרבנן אין לו לברך,
וכידוע כל דרבנן זה גברא וכד' הנתיבות.
והשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.
[לבד ממהרש"ם וסיעתו שהקילו במקום שיכול לעשות בהיתר וכגון לפני קידוש, אבל לא עלה על דל שפתותיו שלו וכל האחרונים שעימו שזה תלוי בזמן, ח"ו]
בא חכם אחד ועושה חילוק, שאם זה תלוי בזמן שאני שהגם שהוא חילוק פשוט שעולה מיד על הדעת, אבל לא קדמו בשום ספר! והלא דבר הוא!!!
וכלפיו לייא!
למה אף א' לא עושה חילוק זה???????
והתשובה ברורה ופשוטה לכל מבין עם תלמיד.
[וכבר הזכרנו שכל דרבנן זה גברא ואינו בחפצא כך שאין נפק"מ אם זה תלוי בזמן או לא].
והאמת עד לעצמו.

 

[אור תורה]

והשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.
[לבד ממהרש"ם וסיעתו שהקילו במקום שיכול לעשות בהיתר וכגון לפני קידוש, אבל לא עלה על דל שפתותיו שלו וכל האחרונים שעימו שזה תלוי בזמן, ח"ו]
בא חכם אחד ועושה חילוק, שאם זה תלוי בזמן שאני שהגם שהוא חילוק פשוט שעולה מיד על הדעת, אבל לא קדמו בשום ספר! והלא דבר הוא!!!
וכלפיו לייא!
למה אף א' לא עושה חילוק זה???????
והתשובה ברורה ופשוטה לכל מבין עם תלמיד.
[וכבר הזכרנו שכל דרבנן זה גברא ואינו בחפצא כך שאין נפק"מ אם זה תלוי בזמן או לא].
והאמת עד לעצמו.

חבל שלא ראית מה שכתב בעלון שהובא לעיל ותתענג בדשן, שם הוא מתייחס למה שאתה מעיר כאן

ושם תראה שיש ראשונים ואחרונים שעלה על שפתותיהם בהקיץ - החילוק בין איסור בעצם לאיסור התלוי בזמן.

לא חלום ולא חס ושלום...

חבל שמיהרת להעיר בלשון מדברת גדולות (ושוב כמובן עם נסיון לבזות) כאילו אתה בקי בכל הראשונים והאחרונים.

תתבונן ותראה שבזכות השיעור השבועי של מרן הראש"ל שליט"א, נתחדשו לך חידושים שלא ידעת עד כה.

אשרי העם שככה לו.

 

[מתוק מדבש]

חבל שלא ראית מה שכתב בעלון שהובא לעיל ותתענג בדשן, שם הוא מתייחס למה שאתה מעיר כאן

ושם תראה שיש ראשונים ואחרונים שעלה על שפתותיהם בהקיץ - החילוק בין איסור בעצם לאיסור התלוי בזמן.

לא חלום ולא חס ושלום...

חבל שמיהרת להעיר בלשון מדברת גדולות (ושוב כמובן עם נסיון לבזות) כאילו אתה בקי בכל הראשונים והאחרונים.

תתבונן ותראה שבזכות השיעור השבועי של מרן הראש"ל שליט"א, נתחדשו לך חידושים שלא ידעת עד כה.

אשרי העם שככה לו.

התיחסתי לדברים של הרב יצחק.
הוא לא הביא מקור לדבריו, ורק חילק מדעתו.
ואת דברי ר' דוד נקי לא ראיתי.
יהיה איך שיהיה, כבר הוכחתי דסב"ל מד' מרן,
ולא יעזרו ראשונים לחייב ברכה לפי כללי מרן זיע"א בכל כיו"ב לכל מודה על האמת.
וחבל לחדש כללים בהלכה תוך כדי תנועה, מבלי לרדת לשורש דברי מרן, וגדולי האחרונים אשר בית ישראל נשען עליהם ודי בהערה זו.

נהניתי מלשונך "חבל שלא ראית",
לשון זו מורגלת בפיכם כל אימת ש,,,
מתוך דברי תבין שלא העיקר בקיאות ומ"מ, אלא ידיעת ד' מרן בשורש הדברים עם הבנת גדולי האחרונים, וכנ"ל.
"וחבל שלא עיינת בנקיות, ובעומק העיון".

 

[אור תורה]

והשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.
[לבד ממהרש"ם וסיעתו שהקילו במקום שיכול לעשות בהיתר וכגון לפני קידוש, אבל לא עלה על דל שפתותיו שלו וכל האחרונים שעימו שזה תלוי בזמן, ח"ו]
בא חכם אחד ועושה חילוק, שאם זה תלוי בזמן שאני שהגם שהוא חילוק פשוט שעולה מיד על הדעת, אבל לא קדמו בשום ספר! והלא דבר הוא!!!
וכלפיו לייא!
למה אף א' לא עושה חילוק זה???????

אני התכוונתי על התרברבות שלך, ועל לשונותך כדלהלן.

אף אחד לא חלם לחלק.
דור אחר דור לא חילקו
לא עלה על דל שפתותיו.
בא חכם ועשה חילוק... אבל לא קדמו בשום ספר הלא דבר הוא.
למה אף אחד לא עושה חילוק זה??????????

אם היית כותב בנקיות הדעת ללא נגיעות ומגמה גרועה, אלא היית דן בעניין לש"ש, הרי לא היית כותב כך. וזה עוד ראיה ודוגמא לתורה שלא לשמה. נקודה.

אגב. מהיכן הביטחון עצמי שלך, לכתוב דור אחר דור לא חילקו ולא חלמו לחלק....

 

[יעקבי]

מהיכן הביטחון עצמי שלך

הרב יצחק יוסף הקריא דברי מרן הגרי"ח סופר שליט"א, ותכ"ד הדברים אמר - תראו באיזה ביטחון כותב את זה...

 

[מתוק מדבש]

אני התכוונתי על התרברבות שלך, ועל לשונותך כדלהלן.

אף אחד לא חלם לחלק.
דור אחר דור לא חילקו
לא עלה על דל שפתותיו.
בא חכם ועשה חילוק... אבל לא קדמו בשום ספר הלא דבר הוא.
למה אף אחד לא עושה חילוק זה??????????

אם היית כותב בנקיות הדעת ללא נגיעות ומגמה גרועה, אלא היית דן בעניין לש"ש, הרי לא היית כותב כך. וזה עוד ראיה ודוגמא לתורה שלא לשמה. נקודה.

אגב. מהיכן הביטחון עצמי שלך, לכתוב דור אחר דור לא חילקו ולא חלמו לחלק....

עי' בר' דוד נקי שאף א' לא חלם ורק ספר הפרדס
דבריו לא הבואו בב"י ונו"כ
וכאמור עמודי ההוראה אשר בית ישראל נשען עליהם לא למדו תורת החילוק בענין זה. נבעך.
לא היה להם אוצר החכמה. רחמנות.
על כגון דא אמר רש"ז אוריבך, תחפש בספרים תמצא גם שיטה הפוכה.
ואחזור על הראשונות לכל המתעקשים לחלוק בלי שכל
שבשו"ע ונו"כ ברור וכמעט מפורש שאין שום חילוק בזה, וכדמוכח מד' המהרש"ם ושאר פוסקים בקידוש.
וכדפשיטא להו לשני גאוני ספרד בדור האחרון הגר"מ לוי והגר"א מלכה.
וכך דרך ההוראה שקיבלנו מרבותינו לברר את הדברים קודם בשו"ע ונו"כ עם סברא בעומק העיון, ואח"כ לחפש בספרים.
ובנ"ד הדברים ברורים בדעתם.
וכבר שאלתי מה הסברא לחלק בין דבר שהזמן גורם וכו' הלא סו"ס שניהם עובר על דרבנן, ובפרט שכל דרבנן בלא"ה זה גברא.
וכנראה שהחברל'ך פה לא למדו קצות ונתיבות ולא יודעים להסביר דברי רבם שאין בהם טעם וסברא וכמשנ"ת.

 

[מתוק מדבש]

אגב. מהיכן הביטחון עצמי שלך, לכתוב דור אחר דור לא חילקו ולא חלמו לחלק....

תשובה נקודתית לענין זה.
כאשר ב' עמודי הוראה כהגר"מ לוי והגר"א מלכה
גאונים מבהילים שהשקיעו רבות בהל' ברכות וספריהם נקיים משגיאות [כמובן שאף א' לא חף מטעיות]
ועומק עיונם נורא,
ושינהם איתי בהבנת הסוגיא.
אז יש לי ביטחון עצמי.
נקודה. סוף פסוק.
מה גם שמבחינה עובדתית כבר הסברתי שדור אחר דור, כל האחרונים, צריך לפתוח פוסקים ולא לסמוך על עצמו, דור אחר דור, כמו מרן, אף א' לא חלם זאת.

 

[אור יעקב]

הסברא הפשוטה נותנת לחלק בין מי שאוכל דבר באיסור (שאולי לא יברך) לבין מי שאוכל את אותו דבר בהיתר (שאולי כן יברך).

הסברא הפשוטה כן, השאלה אם מאן דהו מחלק ביניהם.

כל בר דעת מבין שהנדון כאן אם הוא עושה איסור או לא. וכיון שעושה איסור, אין לו לברך.
וזה החילוק הפשוט והמיידי שכל אחד מבין בין חולה לבריא!!!

אז למה כמה אחרונים (ב"ח, חזו"ע בשם ספר בפרדס ושו"ת פנים מאירות) פוסקים כמו מרן לגבי יוהכ"פ שיש לברך לחולה שאוכל, ואילו לגבי חולה שאוכל איסור דרבנן פוסקים לא לברך!?

כי החילוק פשוט כמו שכותבים שפה הזמן אוסר ופה זה איסור בעצם. (ועיין ב"ח סי' רד)

והשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.

יש חילוק כמש"כ (ועיין חזו"ע ברכות עמ' קס)

השאלה שהחילוק הזה שכמה פוסקים כתבו הולך גם על "בריא" או רק על "חולה".
וא"א לומר כמש"כ שהעיקר אם עושה "איסור" כי הרי נתבאר שעושים סב"ל נגד השו"ע בסי' קצו ואילו לגבי יוהכ"פ כן מברכים.

 

[אור יעקב]

עי' בר' דוד נקי שאף א' לא חלם ורק ספר הפרדס
דבריו לא הבואו בב"י ונו"כ

וכנראה שהחברל'ך פה לא למדו קצות ונתיבות ולא יודעים להסביר דברי רבם שאין בהם טעם וסברא וכמשנ"ת.

כנראה שהחברל'ך (ספר הפרדס, ושו"ת פנים מאירות, והב"ח, ומרן הגרע"י זצוק"ל) לא למדו קצות ונתיבות...

 

[אור תורה]

ורק ספר הפרדס

כמדומני שהביא שכן דעת המאירי.
מלבד מה שהזכיר בשיעור שהרא"ה והריטב"א כתבו האוכל ביוה"כ כאוכל חזיר ונבילה. משמע דוקא אי' דאורייתא, ולא דרבנן וכ"ש תעניות אלו שמקורם ממנהג שהזכיר בעלון הנ"ל

וכך דרך ההוראה שקיבלנו מרבותינו לברר את הדברים קודם בשו"ע ונו"כ עם סברא בעומק העיון, ואח"כ לחפש בספרים.
ובנ"ד הדברים ברורים בדעתם.

גם דרך ההוראה היא, שלא לכתוב שאף אחד לא חלם ולא חילק ולא העלה על דל שפתותיו, כאילו אתה בקי בכל ספרי הראשונים ואחרונים.
וכשמראים לך את האמת בפנים, אתה בא וממעט בערכם של ראשונים.
מעניין אם למשל הגרי"ש אלישיב היה אומר לברך היית ג"כ מזלזל כמו שאתה מתייחס לפרדס והמאירי.

 

[מתוק מדבש]

כנראה שהחברל'ך (ספר הפרדס, ושו"ת פנים מאירות, והב"ח, ומרן הגרע"י זצוק"ל) לא למדו קצות ונתיבות...

כמובן.
עקשנות לשם עקשנות. העיקר להקשות מדוחק.
בין תבין שאף א' מהגדולי הפוס' לא כתב את זה כאן.
החילוק נכון וקיים בהמון מקומות
אבל לא כאן.
כבר כתבתי ללמוד את סי' קצו בעיון ולא להזדרז להשיג ולחלוק

 

[אור יעקב]

כמובן.
עקשנות לשם עקשנות. העיקר להקשות מדוחק.
בין תבין שאף א' מהגדולי הפוס' לא כתב את זה כאן.
החילוק נכון וקיים בהמון מקומות
אבל לא כאן.
כבר כתבתי ללמוד את סי' קצו בעיון ולא להזדרז להשיג ולחלוק

לא זכיתי להבין דבריך... (באמת, אני מקשה להבין וחבל שאתה סתם מדבר כך)

- לפי הפוסקים הנ"ל מה החילוק בין יוהכ"פ לבין מאכל איסור?
חילוק בין "מאכל איסור" לבין מאכל "שהזמן אוסרו".

- עכשיו השאלה אם חילוק זה שייך גם ב"בריא", וזה כל הדיון.
אבל מה שאמרת שאף אחד "לא הזכיר חילוק זה" נתבאר שכמה וכמה פוסקים כתבו אותו.

 

[אור תורה]

כמובן.
עקשנות לשם עקשנות. העיקר להקשות מדוחק.
בין תבין שאף א' מהגדולי הפוס' לא כתב את זה כאן.
החילוק נכון וקיים בהמון מקומות
אבל לא כאן.
כבר כתבתי ללמוד את סי' קצו בעיון ולא להזדרז להשיג ולחלוק

אתה דברת בלשון מדברת גדולות - לא היה לא נברא ולא נמצא בספרים רק חלום הוא.
וכשנתברר לך, שחילוק זה נזכר בספרים ראשונים ואחרונים.
במקום להודות על האמת.
אתה מתעקש ומתעקש, וחבל.

 

[אור יעקב]

- לכן נראה למסק' שיש כאן ג' ספיקות לברך (שמא כראב"ד ודעימיה שפוסקים לברך על מאכל איסור, ושמא יש חילוק בין מאכל איסור למאכל שהזמן אוסרו, ושמא הצומות הם רק "מנהג")

- ואע"פ שלא עבדינן ס"ס בברכות להורות לברך, הכא שלא מצאנו מי שאומר בהדיא לא לברך, לא שייך סב"ל.

- ועוד פוק חזי מה המנהג, שלא שמענו בעולם חילוני שנוהג לברך על כל מאכל ובצומות שאוכל אינו מברך. (וכן מרן זצוק"ל לגבי אכילה ביוה"כ לא חשש לסב"ל מטעם המנהג)

 

[יעקבי]

- ועוד פוק חזי מה המנהג, שלא שמענו בעולם חילוני שנוהג לברך על כל מאכל ובצומות שאוכל אינו מברך.

ראיה חזקה!

 

[אור יעקב]

- עכשיו השאלה אם חילוק זה שייך גם ב"בריא", וזה כל הדיון.

למרות שכעת ראיתי את לשונו של ספר הפרדס בפנים, ומדבר להדיא גם על "בריא".

 

[אור יעקב]

ראיה חזקה!

אני רואה שיש כאלה שלא מבינים, וסתם צוחקים כהרגלם בקודש...

אז נסביר לך ביותר פירוט, כיון שיש לנו כמה ספיקות לברך וודאי שחילוני שמברך לא "נמנע" ממנו לברך ונורה לו לא לברך, מחמת שכבר כולם נוהגים כך. (והיינו שאע"פ שס"ס בברכות לא מורים לברך, אבל מי שכבר מברך וודאי שיכול לסמוך על כל הנ"ל)
ואולי אם לא היו נוהגים כך ועכשיו אנחנו באים "לחדש" שכן יברכו היה מקום יותר לחשוש, אבל בנידוננו שהמקרה הפוך, אין לחשוש.

 

[ידידיה]

אני רואה שיש כאלה שלא מבינים, וסתם צוחקים כהרגלם בקודש...

אז נסביר לך ביותר פירוט, כיון שיש לנו כמה ספיקות לברך וודאי שחילוני שמברך לא "נמנע" ממנו לברך ונורה לו לא לברך, מחמת שכבר כולם נוהגים כך. (והיינו שאע"פ שס"ס בברכות לא מורים לברך, אבל מי שכבר מברך וודאי שיכול לסמוך על כל הנ"ל)
ואולי אם לא היו נוהגים כך ועכשיו אנחנו באים "לחדש" שכן יברכו היה מקום יותר לחשוש, אבל בנידוננו שהמקרה הפוך, אין לחשוש.

"מנהג" שייך בדבר מצוי.
כנראה שחילוני שמקפיד לברך זה לא דבר מצוי ולכן אין כאן מנהג.

 

[אור יעקב]

"מנהג" שייך בדבר מצוי.
כנראה שחילוני שמקפיד לברך זה לא דבר מצוי ולכן אין כאן מנהג.

כל הדיון פה הוא על מי ש"מברך".
על מי "שלא מברך" אין דיון...

(דהיינו זה כמו שנדון גבי "ברכת החמה" מה המנהג של הנשים, ונאמר שלא שייך "מנהג" כי זה פעם ב28 שנה... - אבל זה היום היחידי שאפשר לדון בו, ואותו דבר כאן כל הנידון הוא על "חילוני שמברך" אפי' שזה מקרה קצת רחוק)

- וגם הדגשתי שזה לא קשור כ"כ ל"מנהג", אלא בגלל שהם כבר מברכים, לא נורה להם להפסיק מחמת הטעמים הנ"ל.

- ודרך אגב בשנים האחרונות הדבר הזה מצוי הרבה, ולצערנו ישנם גם הרבה "מסורתיים" או "דתיים למחצה" שלא צמים את הצומות ובכל מקרה מברכים על כל דבר.

 

[יעקבי]

כל הדיון פה הוא על מי ש"מברך".
על מי "שלא מברך" אין דיון...

(דהיינו זה כמו שנדון גבי "ברכת החמה" מה המנהג של הנשים, ונאמר שלא שייך "מנהג" כי זה פעם ב28 שנה... - אבל זה היום היחידי שאפשר לדון בו, ואותו דבר כאן כל הנידון הוא על "חילוני שמברך" אפי' שזה מקרה קצת רחוק)

- וגם הדגשתי שזה לא קשור כ"כ ל"מנהג", אלא בגלל שהם כבר מברכים, לא נורה להם להפסיק מחמת הטעמים הנ"ל.

- ודרך אגב בשנים האחרונות הדבר הזה מצוי הרבה, ולצערנו ישנם גם הרבה "מסורתיים" או "דתיים למחצה" שלא צמים את הצומות ובכל מקרה מברכים על כל דבר.

זה גם מנהג קדום למרן, כנודע.

 

[יעקבי]

וגדול כח התלמידים מכם רבם הרב יצ. יוסף, שהוא לא התיר להורות לברך כלל, רק הורה בענין עניית אמן, והם הגדילו לעשות ב"ה.

 

[אור יעקב]

וגדול כח התלמידים מכם רבם הרב יצ. יוסף, שהוא לא התיר להורות לברך כלל, רק הורה בענין עניית אמן, והם הגדילו לעשות ב"ה.

אני לא יודע מה הקשר.
אבל אני לא "תלמיד של הרב יצחק יוסף שליט"א".
אני "תלמיד של מרן הגרע"י זצוק"ל"...

- ויונק תורה משני בניו הענקיים ומשאר ת"ח.

 

[ידידיה]

כל הדיון פה הוא על מי ש"מברך".
על מי "שלא מברך" אין דיון...

נכון. ומה בכך?
מנהג אין כאן.

(דהיינו זה כמו שנדון גבי "ברכת החמה" מה המנהג של הנשים, ונאמר שלא שייך "מנהג" כי זה פעם ב28 שנה... - אבל זה היום היחידי שאפשר לדון בו, ואותו דבר כאן כל הנידון הוא על "חילוני שמברך" אפי' שזה מקרה קצת רחוק)

תורת החילוק שלך להיכן הלכה.
ברכת החמה אכן נוהגת פעם ב28 שנה אבל היא דבר שווה בכל ויש מקום לברר ולדון מה מנהג הנשים. משא"כ במנהג חילוניים לברך שהוא דבר ששייך כל רגע. וחילוני שמברך זה דבר לא מצוי.

- וגם הדגשתי שזה לא קשור כ"כ ל"מנהג", אלא בגלל שהם כבר מברכים, לא נורה להם להפסיק מחמת הטעמים הנ"ל.

אבל כתבת

- ועוד פוק חזי מה המנהג, שלא שמענו בעולם חילוני שנוהג לברך על כל מאכל ובצומות שאוכל אינו מברך. (וכן מרן זצוק"ל לגבי אכילה ביוה"כ לא חשש לסב"ל מטעם המנהג)

יצאתי וחיפשתי וראיתי שחילונים אינם נוהגים לברך.

 

[אור יעקב]

נכון. ומה בכך?
מנהג אין כאן.

תורת החילוק שלך להיכן הלכה.
ברכת החמה אכן נוהגת פעם ב28 שנה אבל היא דבר שווה בכל ויש מקום לברר ולדון מה מנהג הנשים. משא"כ במנהג חילוניים לברך שהוא דבר ששייך כל רגע. וחילוני שמברך זה דבר לא מצוי.

אבל זה מה שהסברתי לך...
חילוני שבכלל לא מברך אינו קשור לדיון הזה בכלל.

כל הדיון על חילוני/מסורתי ש"נוהג" לברך, והשאלה היא אם יכול גם בצום "להמשיך לברך".

ועל זה כתבתי כיון שהוא "נוהג" לברך לא נמנע אותו מלברך בצום מהטעמים הנ"ל.

אבל כתבת

והסברתי שאין כוונתי לאיזה "מנהג קדום"...
אלא בגלל שהחילוני נוהג לברך שימשיך.

יצאתי וחיפשתי וראיתי שחילונים אינם נוהגים לברך.

רובם לא, אבל הרבה מהם כן מברכים. (וכן יש הרבה מסורתיים או דתיים למחצה שלא צמים אבל מברכים)