נמתין שיעלו.כדאי להביא ממ"ש בספר, כי בשיעור לא תמיד מביאים את כל הדעות והסברות, בפרט שדיבר בזה די בקצרה.
נמתין שיעלו.כדאי להביא ממ"ש בספר, כי בשיעור לא תמיד מביאים את כל הדעות והסברות, בפרט שדיבר בזה די בקצרה.
את השיעור של הגר"י העליתי לעיל. (בהודעה מספר 8).רק לפני שנכנסים לדון בסוגיא הזאת, מוטב וראוי להעלות את כל השיעור עם כלל הצדדים שבו, כדי שנדע במה דברים אמורים.
א. זה לא רק ראשון אחד. הוא הביא גם ריטב"א וגם רא"ה. אבל עיקר העניין שעליהם מסתמך מי שאומר שלא מברכים (ברכת ה' ח"ב עמ' עז), אבל מהם עצמם (שהם המקור לכך שלא לברך) אפשר לדייק ולהוכיח שבכה"ג כן מברך.אי אפשר להתיר אכילה בצומות בגלל 'דיוק' בראשון אחד, כששאר הראשונים סתמו, והסברא לא מובנית
ותעניות לא גרע מזהואמנם יש לציין שהמשנ"ב בסי' קצ"ו ס"ק א' כתב שמש"כ "דבר איסור", אפילו אין איסורו בעצם אלא משום שהוא אסר ע"ע דבר זה.
כמובן. כוונתי היתה לציין בסוף דבריי, שלפי שיטת המשנ"ב באמת נראה שה"ה בתעניות שלא יברך.ותעניות לא גרע מזה
ודלא כהריטבא והמאיריתשובה:
שלום וברכה
גם מי שאוכל ביום כיפור מברך על מזונו… כיון שהאיסור אינו בעצם המאכל אלא מחמת היום.
שבת שלום ומבורך.
כמדומני שכבר השו"ע בסי' תריח פסק לא כמוהם, שהם פסקו שחולה לא יברך, והשו"ע פסק שכן.ודלא כהריטבא והמאירי
כך ראיתי שמביאים, לא פתחתי בפנים את הראשונים, ובעז"ה עוד חזון למועד.נ.ב. המאירי גם סובר כן? לעיל הובא מהרא"ה.
ראיתי שקדמו אותי ב4 דקות...מצ"ב
לא בדיוק העלה שצריך לברך, רק כתב שיש בזה כמה ספיקות והעלה שאין לומר להם כלום.והעלה ג"כ שצריך לברך.
זה כשלא עושה איסור,, והרי גם ביום הכפורים העלה מרן הגרע"י זצוק"ל ועוד שצריכים לברך ולא אמרינן סב"ל, ואע"פ ששם דיבר ב"חולה" מ"מ מדברי הפוסקים לא משמע שיש חילוק כ"כ ביניהם. וכ"ש בשאר צומות)
השאלה אם יש אחד מהפוסקים שמחלק בין "חולה" לבין "בריא" שאוכל.זה כשלא עושה איסור,
בנ"ד עושה איסור.
והחילוק מבואר.
הסברא הפשוטה נותנת לחלק בין מי שאוכל דבר באיסור (שאולי לא יברך) לבין מי שאוכל את אותו דבר בהיתר (שאולי כן יברך).השאלה אם יש אחד מהפוסקים שמחלק בין "חולה" לבין "בריא" שאוכל.
כי הרי גם "חולה" ביום הכיפורים דעת כמה מהראשונים שאינו מברך אפי' שמותר לו לאכול. (ועיין שם מדוע לא אמרינן סב"ל)
ומאידך הראשונים שחולקים משמע דעתם בגלל ש"הזמן" אוסר, וטעם זה שייך גם בבריא.
- לכן שאלתי היא אם מישהו מחלק בין בריא לחולה?
יש לך כשרון מיוחד להפוך את הקערה על פיה, ולכפות על האמת פסכתר.- לכן שאלתי היא אם מישהו מחלק בין בריא לחולה?
חבל שלא ראית מה שכתב בעלון שהובא לעיל ותתענג בדשן, שם הוא מתייחס למה שאתה מעיר כאןוהשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.
[לבד ממהרש"ם וסיעתו שהקילו במקום שיכול לעשות בהיתר וכגון לפני קידוש, אבל לא עלה על דל שפתותיו שלו וכל האחרונים שעימו שזה תלוי בזמן, ח"ו]
בא חכם אחד ועושה חילוק, שאם זה תלוי בזמן שאני שהגם שהוא חילוק פשוט שעולה מיד על הדעת, אבל לא קדמו בשום ספר! והלא דבר הוא!!!
וכלפיו לייא!
למה אף א' לא עושה חילוק זה???????
והתשובה ברורה ופשוטה לכל מבין עם תלמיד.
[וכבר הזכרנו שכל דרבנן זה גברא ואינו בחפצא כך שאין נפק"מ אם זה תלוי בזמן או לא].
והאמת עד לעצמו.
התיחסתי לדברים של הרב יצחק.חבל שלא ראית מה שכתב בעלון שהובא לעיל ותתענג בדשן, שם הוא מתייחס למה שאתה מעיר כאן
ושם תראה שיש ראשונים ואחרונים שעלה על שפתותיהם בהקיץ - החילוק בין איסור בעצם לאיסור התלוי בזמן.
לא חלום ולא חס ושלום...
חבל שמיהרת להעיר בלשון מדברת גדולות (ושוב כמובן עם נסיון לבזות) כאילו אתה בקי בכל הראשונים והאחרונים.
תתבונן ותראה שבזכות השיעור השבועי של מרן הראש"ל שליט"א, נתחדשו לך חידושים שלא ידעת עד כה.
אשרי העם שככה לו.
אני התכוונתי על התרברבות שלך, ועל לשונותך כדלהלן.והשאלה מדוע אף א' לא חלם לחלק בין איסור בעצם או איסור התלוי בזמן
וכל גדולי האחרונים דור אחר דור לא חילקו בזה, ולא למדו תורת החילוק בענין זה, והפשוט בזה, דהסברא ברורה, דסו"ס עושה איסור.
[לבד ממהרש"ם וסיעתו שהקילו במקום שיכול לעשות בהיתר וכגון לפני קידוש, אבל לא עלה על דל שפתותיו שלו וכל האחרונים שעימו שזה תלוי בזמן, ח"ו]
בא חכם אחד ועושה חילוק, שאם זה תלוי בזמן שאני שהגם שהוא חילוק פשוט שעולה מיד על הדעת, אבל לא קדמו בשום ספר! והלא דבר הוא!!!
וכלפיו לייא!
למה אף א' לא עושה חילוק זה???????