איזה מרן ואיזה מנהג?וכן מרן זצוק"ל לגבי אכילה ביוה"כ לא חשש לסב"ל מטעם המנהג
איזה מרן ואיזה מנהג?וכן מרן זצוק"ל לגבי אכילה ביוה"כ לא חשש לסב"ל מטעם המנהג
איפה אתה רואה שהוא לא חשש לסב"ל מטעם המנהג?
עיי"ש שדעת כמה מהראשונים (ריטב"א, רא"ה, אהל מועד ועוד) שגם חולה האוכל ביום הכיפורים לא מברך.איפה אתה רואה שהוא לא חשש לסב"ל מטעם המנהג?
מישהו יכול להביא צילום דברי הרב עובדיה יוסף?עיי"ש
מישהו יכול להביא צילום דברי הרב עובדיה יוסף?
וגם מה שכתב שם אח"כאני רואה שיש כאלה שלא מבינים, וסתם צוחקים כהרגלם בקודש...
אז נסביר לך ביותר פירוט, כיון שיש לנו כמה ספיקות לברך וודאי שחילוני שמברך לא "נמנע" ממנו לברך ונורה לו לא לברך, מחמת שכבר כולם נוהגים כך. (והיינו שאע"פ שס"ס בברכות לא מורים לברך, אבל מי שכבר מברך וודאי שיכול לסמוך על כל הנ"ל)
ואולי אם לא היו נוהגים כך ועכשיו אנחנו באים "לחדש" שכן יברכו היה מקום יותר לחשוש, אבל בנידוננו שהמקרה הפוך, אין לחשוש.
נכון שהוא כותב ש"כך המנהג".וסב"ל במקום מנהג לא אמרינן, כונתו משום מנהג, ולא מה שכתבת שלא נמנע ולא התכונת למנהג וכו'.
וממילא אין קשר בין דבריך לברי הגרע"י בענין המנהג.
אז איפה אתה רואה בדברי הגרע"י את הסברא שלך להתיר בגלל המנהג?נכון שהוא כותב ש"כך המנהג".
אבל זה לא כמו כל המנהגים שיש להם מקורות מבוססים מהפוסקים בדוקות האחרונים, אלא זה רק "המנהג שנוהגים היום" (ולדוגמא אם דעת השו"ע ורוב הראשונים הייתה לא לברך, וודאי שגם מרן הגרע"י זצוק"ל היה מורה לא לברך ולא היה "מתחשב" במנהג הזה)
אני רואה שהתחשב במנהג שנוהגים היום וצירף את זה להורות להמשיך לברך, וה"ה כאן.אז איפה אתה רואה בדברי הגרע"י את הסברא שלך להתיר בגלל המנהג?
נחזור על הדברים.אני רואה שהתחשב במנהג שנוהגים היום וצירף את זה להורות להמשיך לברך, וה"ה כאן.
והסברתי לך שוודאי מרן הגרע"י זצוק"ל לא התכוון ש"המנהג קדום" אלא זה מנהג שאנחנו רואים בעין שחולים מברכים ביום הכיפורים, ולכן כתב שאין לחשוש לסב"ל.וכשנשאלת מה מנהג יש בזה, ענית שזו סברא סה"כ לא 'למנוע' מהם לברך.
משהו חדש שהגר"ע יוסף לא הזכיר כלל.
אבל הגרע"י דיבר על מנהג (לא קדום), ואתה מדבר על מי שנוהג ולא על מנהג, והחילוק ברור.והסברתי לך שוודאי מרן הגרע"י זצוק"ל לא התכוון ש"המנהג קדום" אלא זה מנהג שאנחנו רואים בעין שחולים מברכים ביום הכיפורים, ולכן כתב שאין לחשוש לסב"ל.
(דהיינו מחמת שככה המנהג היום אז ככה נמשיך להורות, ולא "נחדש" לא לברך)
- אותו דבר כאן, שה"מנהג" שחילוני/מסורתי שמברך כל השנה מברך גם בצומות, ולכן נמשיך להורות כך ולא "נחדש" לא לברך.
מה החילוק?אבל הגרע"י דיבר על מנהג (לא קדום), ואתה מדבר על מי שנוהג ולא על מנהג, והחילוק ברור.
ברור שאין לזה תוקף כמנהג ותיק (מר כדאית ליה ומר כדאית ליה),מה החילוק?
לשתי המנהגים אין תוקף ולא דוחים סב"ל?
ואז מה? אין לזה תוקף נגד סב"ל.אך בכ"ז כתב הגרע"י דהמנהג במציאות כדבריו.
שגם זה המנהג במציאות שמי שמברך מברך גם בצומות.משא"כ אותם נוהגים החילונים.
הוא לא כתב שיש לזה תוקף נגד סב"ל, אלא כתב דהמנהג במציאות כדבריו.ואז מה? אין לזה תוקף נגד סב"ל.
אתה משווה מנהג עם ישראל למנהג חילונים???שגם זה המנהג במציאות שמי שמברך מברך גם בצומות.
ולכן לא אמרינן סב"ל, ולפי מה שכתבתי מובן מאוד דבריו הקדושים.הוא לא כתב שיש לזה תוקף נגד סב"ל, אלא כתב דהמנהג במציאות כדבריו.
מה הקשר להשוות?אתה משווה מנהג עם ישראל למנהג חילונים???
ח"ו, לא בגלל שהמציאות כדבריו זו הסיבה שלא אומרים סב"ל.ולכן לא אמרינן סב"ל, ולפי מה שכתבתי מובן מאוד דבריו הקדושים.