עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
נו ו- ?
לענ''ד יש מקום לחשוש לזה לחומרא, אמנם לענ''ד מדינא אפשר להקל כהמנהג, אבל אני מחמיר ע''ע ממידת חסידות ...
עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א
- יוזם האשכול שמעון טרבלסי
- תאריך התחלה
לענ''ד יש מקום לחשוש לזה לחומרא, אמנם לענ''ד מדינא אפשר להקל כהמנהג, אבל אני מחמיר ע''ע ממידת חסידות ...
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
ציינתי מראי מקום לעיון. אם עיינת והסקת בכבוד. לענ''ד אין לזה כל מקום. ע''ש.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
למדתי הסוגיא הזאת רק ממש לאחרונה, עוד לא עברתי על כל מה שהבאת, אבל בינתים זה מה שיצא לי ...
הולך את חכמים יחכם
חבר חדש
- הצטרף
- 6/2/25
- הודעות
- 58
צ"ב רב
מבואר בגמ' שבת מז. הנח לנר שמן ופתילה הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור והאי טעמא דשמא יכבה הוא לר"י דאוסר דבר שאין מתכוין ולר"ש משום דהוי בסיס לדבר האסור, דהשלהבת היא מוקצה.
וה"ה פלטה, דהגוף חימום הוא ממש שלהבת.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
גם לי הוא גרם לשנות את עמדתי בכמה נושאים, אבל בהחלט לא "תמיד" מדייק, וכמו שהבאתי לעיל.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
אם יורשה לי לשאול באיזה נושאים ?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,922
למה לא לקולא? לך עם האמת עד הסוף. אפשר בהחלט לסמוך על דברי הגאונים שקדמו לראשונים, והיו הסמכות העליונה של כלל ישראל בתקופתם, כאשר יש מגדולי הדורות האחרונים הסבורים כמותם.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
לא ברור לי עד הסוף שזה ''האמת'' ...
בוודאי מי שהולך לפי הפוסקים והמנהג יש לו ע''מ לסמוך
אבל היות ויש כאן ראיות שלא ניתן לבטל בהנפת יד - אני מחמיר ע''ע
אפשר בהחלט לסמוך על המנהג והשלחן ערוך, כאשר רבים מגדולי הדורות האחרונים סבורים כמוהו
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,922
מדהים לראות כיצד בעבר הרחוק היה נדרש לפרסם ספר במאות אלפי עותקים, או למסור שיעור בלווין למאות אלפי צופים, כדי לגרום לאנשים לשנות את דעתם, והיום כל אוחז בעט יכול באמצעות האינטרנט לגרום לאנשים לשנות את דעתם.
כח ההשפעה של היחיד התחזק מאוד, ולא רק בתחום הנ"ל אלא בכל התחומים, גם בעולם הרחב.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
אז בא נעשה סיכום:
א. מבואר שדעת השו''ע שבלח יש בישול אחר בישול.
ב. יש מח' הפוסקים האם בנצטמק ורע לו שרי או לא.
ג. יש פוסקים שמפורש בהם שבמים צוננים הוי מצטמק ויפה לו, וכן משמע גם מתוס'. ומבואר להדיא ברוה''פ.
ד. יש מנח''כ שיכול להשתמע לשני פנים והוי ספק לדידיה.
ועל בסיס זה עומד ההיתר.
או קי.
צריך לדעת על מה זה יושב. לענ''ד הצורה הכללית של הסוגיא ברורה לאיסור לדעת השו''ע. וגם הסברא הישרה שמים צוננים שרוצה בחימומם הוי מצטמק ויפה לו.
מנח''כ שיש להסתפק בכוונתו נגד דברים מפורשים אחרים ברוה''פ. וגם קשה מסברא. מהוה מקור לא איתן לעקור את כל השאר.
ועוד דמים הרי בטל הבישול הראשון לגמרי ויש יותר סברא לומר שיש בישול אחר בישול, ובכלל כבר הבאתי לעיל מדברי מרן זצ"ל שדעתו נוטה לכך והרי הראשל"צ מבטל דעתו אם ימצא בספרי אביו דלא כדבריו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
פרסם באשכול 'עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א' https://forum.mizrach.co.il/threads/ywnym-vtwrt-rvy-wfyr-mlkh-slyt.1109/post-19948
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
מצטמק ורע לו זה סברא להתיר בישול שני ולא להתיר בישול ראשון.
ובשפה פשוטה יותר כל הדיון שאפשר להתחיל לדון זה רק לצד שאין חילוק בין מים לשאר דבר לח ולצד שמים חמיר טפי אין כאן דיון כלל.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
הנה הרב מלכה בהליכות שבת ח"ב גבי הנושא של ג'לי בשבת כתב
וז"ל בהליכות שבת ח"ב עמ' תתכ"ח- "וי"א שמותר להכין ג'לי בשבת היות ובשעת נתינת האבקה נשארים המים נוזליים והרי זה כמים עכורים שמותר לעשותם בשבת, ומה שאח"כ מתקשה ונעשה סמיך הרי זה כגרמא ומותר".
ובהע' שם כתב- "מיהו יש להסתפק בדעת החזו"ע האם התיר אף בנקרש ונעשה בלילה עבה כמו הג'לי הרגיל דכך משמע מלשונו בגוף ההלכה, או שהתיר רק באופן שנעשה בלילה רכה וכמו שכתב בהערה עמוד רפ"א עמודה ב', ואף אם נעשית אח"כ מעצמה לנוזל סמיך, מה בכך, וכן בעמוד רפ"ב סוף ההערה ובאגרות משה התיר לעשות פודינג בבלילה רכה וכן עיקר".
וכוונת דבריו מה שנראה לי- שמה שמסתפק הוא, דיש ג' שלבים, א- בלילה רכה, ב- בלילה עבה, ג- קרוש.
וברוב הפעמים- מה שמכינים בבית הוא שלב ב' של בלילה עבה, ולאחמ"כ זה מתקשה יותר ונהיה לשלב ג' קרוש
וא"כ שהחזון עובדיה כתב בהלכות למעלה, שמניחים אותה במקרר "והיא נקרשת מאליה", שמא כוונתו דשרי אף לעשות בלילה עבה ורק את השלב השלישי של "קרוש" זה אסור לעשות בידיים אלא א"כ נעשה מאיליו.
והנה בשיעור השבועי אמר שהרב מלכה עשה סתירה ב"מרן" ולכל אורך הדרך לא הבין את מרן, ואנשים צריכים לדעת לא ללכת אחריו...
ואליבא דאמת אין כאן שום סתירה - סה"כ כתב "שיש להסתפק בדברי החזון עובדיה"
ואה"נ יותר נראה דמה שכתב החזון עובדיה בהלכה למעלה כוונתו לבלילה רכה דווקא וכדכתב "כמי פטל" [והיינו שמי שמכין בשבת ישים יותר מים שיצא דליל מאוד מאוד כ"פטל", ומה שיתקשה אח"כ לית לן בה, אך ודאי להכין כמו שהעולם מכין שעושים זאת מתחילה סמיך (ואינו נשפך כ"פטל") ואח"כ זה מתקשה מאיליו עוד יותר ונקרש, זה ודאי אף לחזון עובדיה זה אסור].
אבל ודאי שלא עשה סתירה במרן ושלא הבין את מרן וכו' וכו' אלא רק הסתפק בדבריו גרידא.
וז"ל בהליכות שבת ח"ב עמ' תתכ"ח- "וי"א שמותר להכין ג'לי בשבת היות ובשעת נתינת האבקה נשארים המים נוזליים והרי זה כמים עכורים שמותר לעשותם בשבת, ומה שאח"כ מתקשה ונעשה סמיך הרי זה כגרמא ומותר".
ובהע' שם כתב- "מיהו יש להסתפק בדעת החזו"ע האם התיר אף בנקרש ונעשה בלילה עבה כמו הג'לי הרגיל דכך משמע מלשונו בגוף ההלכה, או שהתיר רק באופן שנעשה בלילה רכה וכמו שכתב בהערה עמוד רפ"א עמודה ב', ואף אם נעשית אח"כ מעצמה לנוזל סמיך, מה בכך, וכן בעמוד רפ"ב סוף ההערה ובאגרות משה התיר לעשות פודינג בבלילה רכה וכן עיקר".
וכוונת דבריו מה שנראה לי- שמה שמסתפק הוא, דיש ג' שלבים, א- בלילה רכה, ב- בלילה עבה, ג- קרוש.
וברוב הפעמים- מה שמכינים בבית הוא שלב ב' של בלילה עבה, ולאחמ"כ זה מתקשה יותר ונהיה לשלב ג' קרוש
וא"כ שהחזון עובדיה כתב בהלכות למעלה, שמניחים אותה במקרר "והיא נקרשת מאליה", שמא כוונתו דשרי אף לעשות בלילה עבה ורק את השלב השלישי של "קרוש" זה אסור לעשות בידיים אלא א"כ נעשה מאיליו.
והנה בשיעור השבועי אמר שהרב מלכה עשה סתירה ב"מרן" ולכל אורך הדרך לא הבין את מרן, ואנשים צריכים לדעת לא ללכת אחריו...
ואליבא דאמת אין כאן שום סתירה - סה"כ כתב "שיש להסתפק בדברי החזון עובדיה"
ואה"נ יותר נראה דמה שכתב החזון עובדיה בהלכה למעלה כוונתו לבלילה רכה דווקא וכדכתב "כמי פטל" [והיינו שמי שמכין בשבת ישים יותר מים שיצא דליל מאוד מאוד כ"פטל", ומה שיתקשה אח"כ לית לן בה, אך ודאי להכין כמו שהעולם מכין שעושים זאת מתחילה סמיך (ואינו נשפך כ"פטל") ואח"כ זה מתקשה מאיליו עוד יותר ונקרש, זה ודאי אף לחזון עובדיה זה אסור].
אבל ודאי שלא עשה סתירה במרן ושלא הבין את מרן וכו' וכו' אלא רק הסתפק בדבריו גרידא.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
???
לשונו: "מיהו יש להסתפק בדעת החזו"ע האם התיר אף בנקרש ונעשה בלילה עבה כמו הג'לי הרגיל דכך משמע מלשונו בגוף ההלכה, או שהתיר רק באופן שנעשה בלילה רכה וכמו שכתב בהערה"
לי זה משתמע כמו סתירה [בלי להתייחס לשאר דברי הגר"י יוסף]
ברור
לא העלתי בדעתי שתחשוב אחרת
אבל ברור לי שלשאר חברי הפורום זה לא נקרא סתירה ולא נעליים [וכפי שכתבתי לעיל "שהסתפק בדברי החזון עובדיה", הלזה יקרא סתירה?]
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,922
יותר משתמע כמו צ"ע בכוונתו, ולא סתירה מיניה וביה.
וצ"ל שכנראה למד את דבריו מספרי הקיצורים... ודו"ק.
מעולם לא נתפס כמי שמשיג על מישהו בלא לעיין היטב בדבריו, להבדיל מאחרים.
כח השתיקה של הרב אופיר, ואוו! הלואי עלי!
התכוונתי על הכותב שכתב על הרב אופיר שכולו בקיאות בלי עיון.... שכנראה הוא למד את דבריו מספרי הקיצורין. ודו"ק.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
אצלי הערתי ע"ד הילקו"י בזה"ל (אחר שדנתי בעצם דבריו):
ולקושטא לא מצאתי כזאת בהליכות ברכות, כי אם מש"כ בעמ' קפז עצה 5, ושם לא כתב להפריד מהרוגלך אלא שיקח דבר מאכל שברכתו שהכל. ובעמ' קפג שכ' "שוקולד עוגיות, יברך על מעט שוקולד לבד ויפטור העוגיות", י"ל דלא דק, ובפרט שכ' "ועי' בסעי' הבא כיצד יש לנהוג בהם למעשה".
ומכאן תשו' מוצאת לרב המעיר, שאכן נמצא כזאת בהליכו"ב.
לא תשובה ולא מוצאת, היא מוצאת ותישרף!
אתה מודה במפורש שלא נמצא כזה דבר בהליכות ברכות, אז מה אתה מתכוון לומר, שצריך לומר שהליכות ברכות לא דק והתכוון גם להוציא שוקולד מתוך העוגה, ולפי כל זה אפשר להקשות בדוחק עצום בדרך אפשר...
העיקר לנסות ליישב את אחד מאלפי המקומות התמוהים שמורך ורבך מזדרז להשיג על אחרים גדולים וטובים בלא להבין את דבריהם.
אתמהה!!!
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 294
הבעיה היא שבילקוט יוסף כתוב רק את שם הספר, בלי פרק וסעיף או עמוד
כאייל תערוג
חבר חדש
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 168
במחכ"ת אך ראיתי כו"כ הכנת ג'לי ואף פעם לא נעשה מייד כשלב ב' תמיד נעשה קודם כמי פטל (כאשר שופכים מים חמים).