סוטה דף ח' - "ר' יהודה חייש להרהורא"

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אלישמע
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
וחשש ר' יהודה לשלומה שלה שלא ירדפו אחריה (ולא להרהור הרואים)

זו המצאה משעשעת, הוא לא דאג לשלומה, ואין סברא כזו בחז"ל. יש לה בעל שידאג למי שירדוף אחריה.

החשש הוא להרהור הרואים, ולשון "יתגרו בה" פירושו יתגרו ממנה, דהיינו הרהור, ואין מקום כאן לדקדק דקדוקי לשון, והגמ' רק הסבירה את החילוק בין אשה נסקלת לבין אשה סוטה - בסוטה יתכן שתצא זכאית, וממילא ימשיכו לראותה ואז להרהר בה כל ימיה (הנה, זו האשה שראינו כשהיא לא לבושה), ובנסקלת היא מתה ונשכחת מלב, ואין במי להרהר.
 
הראב"ן מבאר את דברי הגמ' ר"י חייש להרהורא, ואינו קשור לפשט שלך בגמ'.

הראב"ן נוקט בפשטות שר"י חייש להרהורא, וזה נגד המצאתך שכביכול במסקנה הוא חזר בו ולא חייש להרהורא אלא "חושש לשלומה".
 
זו המצאה משעשעת, הוא לא דאג לשלומה, ואין סברא כזו בחז"ל. יש לה בעל שידאג למי שירדוף אחריה.

החשש הוא להרהור הרואים, ולשון "יתגרו בה" פירושו יתגרו ממנה, דהיינו הרהור, ואין מקום כאן לדקדק דקדוקי לשון, והגמ' רק הסבירה את החילוק בין אשה נסקלת לבין אשה סוטה - בסוטה יתכן שתצא זכאית, וממילא ימשיכו לראותה ואז להרהר בה כל ימיה (הנה, זו האשה שראינו כשהיא לא לבושה), ובנסקלת היא מתה ונשכחת מלב, ואין במי להרהר.

אני מבקש באופן אישי מכל מי שמתכונן להגיב - נא להגיב רק על זה!

אני עושה שוטנשטיין לקטע הגמ', מי שמבין אחרת אשמח לשמוע.

ר' יהודה אומר אם היה לבה וכו'. למימרא דר' יהודה חייש להרהורא חש לרואים שלא יבואו לידי הרהור, ורבנן לא חיישי לא חשו אליהם (ועל האדם לשמור את עצמו).
והא איפכא שמעינן להו, דתניא האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו, והאשה שני פרקים אחד מלפניה ואחד מלאחריה מפני שכולה ערוה (אבל ראשה ולבה מגולים) דברי ר' יהודה אלמא לא חייש להרואים, וחכ"א האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה אלמא חיישו להרואים.
אמר רבה, הכא בסוטה טעמא מאי אר"י אם היה לבה וכו', שמא תצא מב"ד זכאית שלא יבדקוה המים ותמצא טהורה ויתגרו בה פרחי כהונה (פרש"י: ויתגרו בה, ויהיו רודפים אחריה כל ימיה). וחשש ר' יהודה לשלומה שלה שלא ירדפו אחריה (ולא להרהור הרואים), התם ביוצאת ליהרג הא מסתלקא הרי היא מסתלקת, ואין חשש לשלומה.

מישהו מבין אחרת?
 
הגבתי רק על זה, לא מובן מה כבודו רוצה.

למעשה כל הקטע הוא פשוט, עד שמגיעים להמצאה שלך בדעת ר' יהודה בסוף הקטע.

או קיי, שמעתי
תודה.

הנימוקים שלך ושלי כתובים בשרשור שהועתק ממקום אחר בארוכה,
נשמח לשמוע עוד דעות.
 
ראשי תחתית