לא הבנתי מה רצית לומר בזה. אכן - גם אם אין ראיה מהגמ' שהפאה גלויה בכ"ז יש לנו את השלטי גיבורים והרמ"א וכו' שסברו שהפאה היתה אכן גלויה. אבל מ"מ לפי מה שהתבאר, בראשונים מבואר שלא כדבריהם.
הערות על ספר "אוצר השיער" בדין פאה
- יוזם האשכול משיב כהלכה
- תאריך התחלה
לא הבנתי מה רצית לומר בזה. אכן - גם אם אין ראיה מהגמ' שהפאה גלויה בכ"ז יש לנו את השלטי גיבורים והרמ"א וכו' שסברו שהפאה היתה אכן גלויה. אבל מ"מ לפי מה שהתבאר, בראשונים מבואר שלא כדבריהם.
ראשית, כבר כתבתי בבגדי קודש (עמ' רמד והלאה) וכן בעטרת קודש (עמ' קכג-קפו) שמדברי הראשונים נראה שזה דאורייתא, וכן כתבו כמה וכמה אחרונים, עי"ש, וא"כ לא שייך לומר בזה ספק 'דרבנן' לקולא.
שנית, גם את"ל שזה רק דרבנן, מ"מ צריך שיהיה 'ספק', אבל אם יש ראיות ברורות לצד אחד, אין זה ספק.
וראה ברמב"ם (פ"א מהל' ממרים ה"ה), שכתב, וז"ל: שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין או עד שלא היה הדבר ברור להן, בין בזמן אחד בין בזה אחר זה, אחד מטהר ואחד מטמא, אחד אוסר ואחד מתיר, אם אינך יודע להיכן הדין נוטה – בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל. עכ"ל.
מפורש שספק דרבנן לקולא אינו דבר החלטי אלא זהו דוקא 'אם אינך יודע להיכן הדין נוטה'.
וכן כתב במהרי"ק (החדשים, סי' מט), וז"ל: דבר פשוט דלא אזלינן אחר המיקל בשל סופרים, אלא היכא דפליגי תרי תנאי או תרי אמוראי ולא חזינן טעמא להכריע כחד מנהון, אבל היכא דאיכא טעמא להכריע כאחד מהם, פשיטא דהולכין אחריו. עכ"ל. (וכ"ה בשו"ת המיוחס לריב"ש המובא במהד' מכון ירושלים ח"ב, סי' לד). [ועוד, שכבר התבאר לעיל שנראה מדקדוק דברי השלטי גיבורים דלא איירי אלא בקליעה מסויימת באופן שניכר שהוא קישוט חיצוני, וא"כ גם השלט"ג ודעימיה יודו בפאות זמנינו שאסור לחלוטין. עי"ש].
ועיין למהר"ח פלאג'י בספרו חקקי לב (ח"א דף מח ע"א) שכתב וז"ל: בודאי כי הסברא והדין נוטה כי פוסק שכותב הדין בספר בראיות ברורות ופוסק אחר נוהג היתר, ואנחנו לא נדע דעת המתיר וראיותיו, בודאי כי יש לנו לילך אחר הפוסק הכותב דבריו וראיותיו בספר בראיות ברורות ומילתא בטעמא, וכל שכן כשהפוסק הכותב לאסור כותב טעם וראיה לדבריו ובא להחמיר וכלפי לייא דעת המתיר לא כתב טעמו וראיותיו כלל, כי בודאי דהו"ל כמאן דליתיה. עכ"ל. ואם כן בנידון דידן, רוב המיקלים בזה לא דחו לטענות הבאר שבע, אלא רק העתיקו אותו, וגם האחרונים שכן נחתו לדון בראיות, מ"מ כבר התבאר לעיל שבראשונים [שלא דנו בהם לא הבאר שבע ולא החולקים] מוכח כדברי הבאר שבע, וא"כ פשוט שכך יש לנקוט.
וע"ע להר"ש קמחי בספרו ימי שלמה (פרק ח מהלכות סנהדרין הלכה א),שאחרי שהביא דברי הגרח"פ הנ"ל הוסיף, וז"ל: היכא שהיחיד בא להחמיר וכותב דבריו וראיותיו על הספר ובדיו, ומראה פנים לאסור איסר מפי סופרים וספרים כפי מה שהורו לו מן השמים ורבים לוחמים עליו להתיר את האיסור שאסר היחיד בלי שום הוראת פנים וטעם לדבריהם, בכי הא ודאי אין דבריו של יחיד בטלין בפני המרובים כיון שהיחיד הזה בא מכח אבהתיה אבותינו הראשונים שאנו בטוחים ונסמכים עליהם בכל פסקי תורתינו הקדושה, ושכנגדו לא ביררו דבריהם על מה הם נשענים להתיר, נראה ודאי שלזה היחיד דין רבים יש לו. עכ"ל. ע"ש.
לא היתה כוונתי להשוות את זה לגמרי, דזה פשוט שבגילוי ראש גמור הסמך להקל הוא יותר קלוש מפאה, אלא עיקר כוונתי לומר שכמו ששם פשוט גם לך שאין אדם יכול להתעקש שסוף סוף הוא סומך על אותו פוסק שמתיר, כי יש משקל רב יותר לצד השני, א"כ מוכח דלאו מילתא פסיקתא הוא, ולכן כך גם בנידוננו, המשקל לאסור הוא הרבה יותר חזק, וכפי שמבואר בראשונים, ולכן פשוט שכך יש לנקוט אף ש"יש פוסקים שהתירו".
שוב, זה לא הנחה שהנחתי, אלא מפורש בראשונים ובאחרונים. כבודו מוזמן לעיין לפחות לעיל שהבאתי עיקרי הדברים, ולנסות להשיב על כך כדבעי.
ואתה מציג את זה הפוך מהרמ"א וכו', וזה אינו, כי להאמור מאחר שהם סברו שהפאה של הש"ס היתה גלויה, ממילא על כרחינו לתת בזה סברות מחודשות, לא כן כאשר הבסיס הזה נפל ע"פ הראשונים - הדרינן לפשטות הדברים שאסור.
ובאמת שכבר הבאתי לעיל, שגם בדברי השלי גיבורים עצמו מוכח שהבין שחיוב התורה הוא מצד פריצות, ראה כאן.
כבר התבאר שאין זה נכון כלל. עיקר הטעם לאסור הוא מצד שזה אותו פריצות כמו השיער המקורי, וכמבואר בעטרת זקנים ובמשנ"ב ועוד, ראה לעיל, וכן בעטרת קודש באורך.
כתבתי תגובה לזה בהודעות הקודמות.
אה"נ, כבודו מוזמן לדון בראיות שהבאתי לעיל ל"הנחת יסוד" ששיער הוא פריצות. ואח"כ נעבור לנידונים המסתעפים. אם יש לכבודו עדיפות מאיזו סיבה לדון בזה שלא במסגרת פורום ציבורי, אפשרי.
אה"נ, אבל אתה לא יכול לסמוך עליו שהוא באמת צודק בדבריו, אתה צריך לראות בעצמך.
אכי"ר. וכן למר!
לפי מה שהבנתי, המכתב דלהלן לא התפרסם כ"כ (עד שאפילו ה @משיב כהלכה לא ידע ממנו), ולכן אביאנו כאן, לתועלת הכלל. (מצורף גם המכתב עם הכת"י שלו).
נערך לאחרונה:
נושאים דומים:
- נעול
