לפי ההלכה שדברים פגומים מותרים וכן ידיעה בסיסית של כללי הפסיקה רובא וחזקה וכו׳, מרן הגרע״י זצ״ל התיר כבר את הבזוקה וכן בנו אחריו, מניין לך ידיעה שכל הכללים הללו לא תקפים כאן?
תביא לי משגיח מהעדה שיאמר מפורש שיש חומר שנותן טעם לשבח ואינו פגום והוא אסור/טרף ואבטל את דעתי, אבל ככה לזרוק מהשרוול טענה שרכיבים משתנים וכו׳ כשרב אומר לך שהוא ישב עם מומחי כשרות מהרבנות וOU ולכן הוא מתיר, אתמהה?
אני כותב את הדברים הבאים לאחר הרבה שיחות עם הגר"ד טהרני שליט"א מבד"ץ יורה דעה, צריך לזכור ב' דברים:
ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך גם מתפתחת האפשרות להחליף את הרכיבים במוצרי המזון, מסיבה פשוטה מאוד, לכל דבר יש תחליף, והראייה הטובה ביותר, זה המוצרים לפסח שבהם משנה לשנה אתה רואה התפתחות כפטריות לאחר הגשם של מוצרים נוספים, שעם קצת עבודה, משנים את הרכיבים בהתאם והכל נהיה כשר לפסח, ומהסיבה הזאת הדברים משתנים ללא הרף,
יחד עם זאת צריך לזכור שOU והכשרים נוספים שמראש מודיעים לך שהם באים להיות כהכשר בסיסי שנועד בעיקר להציל ממאכלות אסורות ולא כדי להדר, הסיכון בהם גדול הרבה יותר מכשרויות מהדרין, הרבה פעמים יש לך מפעל ענק מאוד שבמשך כל השנה הוא מייצר טריפות ורק בזמן מסויים בשנה הוא מייצר קו כשר, לפעמים המרחק בין המפעל לבין ישוב יהודי הוא כמה שעות טיסה ובכל זמן נתון יש לבעל המפעל אפשרות לעשות ככל העולה על רוחו,
כדוגמא, אמר לי יהודי ששמע שיחות בפורום סגור של הרב שמואל בורינשטין לחסידי בויאן, שאמר להם שלדעתו הדבר הטוב ביותר הוא בכלל לא לגעת בשום הכשר של חו"ל, וכדוגמא הוא סיפר להם על בעל מפעל שיחד עם השותף שלו סיכם דרך הטלפון עם אחד ההכשרים בחו"ל על נתינת כשרות, וכשהכל היה כבר סגור והם היו בטוחים שהמשגיח כבר ירד מהקו, הוא שוע את השותף אומר לחבר שלו משהו בסגנון הבא: על כל 400 פעימות של ייצור כשר, נכניס 100 פעימות של ייצור רגיל, אין מצב שהוא יעלה על זה בתוך כל המפעל הגדול הזה.....
ואגב הכשרי חו"ל אמר לי הרב הגר"ד טהרני שליט"א שלדעתו ההכשר חו"ל היחיד שאפשר לאכול זה שוקולד ציריך, ומכל השאר כדאי להימנע, כדוגמא הוא סיפר לי שהוא פגש את אחד מנותני הכשרות בחו"ל והוא שאל אותו מה אתה עושה עם בישולי גויים? והוא עונה לו: שמעתי שיש עם זה בעייה, אבל מה היא?....
