פתיחת ההיכל של הפרנסה - האם יש לזה מקור?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אדם שחייב אלף שקל בבנק, ויש לו מאה בקושי לארוחת בוקר משפחתית אחת, והוא מבזבז 20 כי זה חומש, הוא מטומטם גמור

לשיטתך הוא מטומטם, וכנראה גם ישאר לנצח במצב הזה שהוא חייב כסף בבנק.

לשיטת חז"ל הוא יתעשר. כי מלח ממון חסר. וכתב רבינו יונה משלי פרק ג פסוק י: "והנה זה מדרכי הבטחון, שיבטח לבו כי כאשר יחסר ממונו למצוה, כן ירבה וכן יפרוץ".

אז ה"מטומטם" שאין לו כסף, זו הדרך להגדיל את ממונו - לחסר את ממונו הדל.
 
הבנתי שזאת דעתך, ועל זה שאלתי: אז מדוע יש עניין להחכים ולהעמיק וללמוד את התורה לאורכה ולרוחבה ולדקדק בפרטי המצוות המעשיות? מדוע אי אפשר להישאר טיפש ולעבוד את ה' בלי שום פניות ע"י עמידה על הראש והכנסת לחמים לארונות?

לפי דבריך נמצא כי ככל שהאדם עולה ומתעלה בעבודת ה' ובהשגות הרוחניות שלו - כך הוא מתרחק מה', שהרי כאשר היה טיפש ובור ולא הבין כלום היה חביב על הקב"ה כל מעשה שלו, וכעת כבר סרה חביבותו וטעמו מלפני ה'.

ושוב, לא הבנת את הרעיון שכתבתי וגם לא את המשל הבהיר שכתבתי מתינוק.

מתינוק המשמיע קולות שונים ומשונים כולם מתלהבים, מה תגיד לילד בן 10 וישאל "מדוע מחכמתי לא מתלהבים כמו שמתלהבים מהקולות שלו? אולי עדיף לי להיות טיפש כמו התינוק הזה"?

יש אנשים שהם טיפשים, זה מצב נתון, ולפי טיפשותם הם מבינים בתמימותם שצריך לעשות כך וכך, והקב"ה מתלהב מזה, וזה מפורש במדרש:

"אמר הקדוש ברוך הוא ודגלו עלי אהבה, אמר ר' אחא עם הארץ שקורא לאהבה איבה כגון ואהבת ואייבת אמר הקדוש ברוך הוא ודילוגו עלי אהבה, אמר ר' יששכר תינוק שקורא למשה משה לאהרן אהרן לעפרן עפרן אמר הקדוש ברוך הוא וליגלוגו עלי אהבה" (שיר השירים רבה פרשה ב).

אז מה תאמר, שעדיף להיות עם הארץ כדי שהקב"ה יאהב אותך?

ולכן גם לחכם מופלג יש את ענין התמימות שבאה לידי ביטוי באמונה שברכת ה' היא תעשיר, ופתיחת ההיכל של הפרנסה תביא לו עשירות, וק"ל.
 
אתה בעצמך העדת שאתה קונה פתיחת ההיכל, רק לא של הפרנסה, ולא בסכום גבוה.

מה ההבדל בינך לבין "אישפוז בכפיה"?

וכבר שאלתי אותך לעיל, והתחמקת:
אתה קורא לזה "מצווה"?
ממתי זה הפך למצווה?
פותחים את ההיכל כי אין דרך אחרת להוציא את ספר התורה... ואתה עוד קונה את זה בכסף?
ממתי אתה מאמין באמונות תפלות?
לא עדיף לממן את הניקיון של שכנתך או את הניתוח של החבר שלך?

איני רואה טעם להגיב,
להבנתי אנחנו מדברים בשתי שפות, אנסה שנית ואחרונה בל"נ.
מלבד מה שהמצות פתיחה וגלילה והולכה בכסף הוזכרו בפוסקים, ובשו"ע נידון אם הקונה גלילה זכה גם בלקיחת המעילים או לא.
ומלבד ההבדל השכלי, שכאן באמת הוא היכי תמצי וסיוע למצות קריאה"ת, וכאן הוא עניינים בלבד (עם או בלי מקור), להתפלל על הפרנסה ודלתות ההיכל פתוחות.
ומלבד ההבדל במחירים, שמסתמא לא היו קונים ב-1500 אלא בסכום נאות ח"י שקלים וכדו'.
אבל ההבדל הגדול הוא, מה אתה קונה ? - שם קונים היכי תמצי למצוה, כאן קונים סגולה לפרנסה...
ויחי ההבדל הכ"כ לא קטן, חוץ מכל ההבדלים באיכות הפתיחה לכשעצה האמורים למעלה.
מכאן, נראה לי שזהו.
 
מלבד מה שהמצות פתיחה וגלילה והולכה בכסף הוזכרו בפוסקים, ובשו"ע נידון אם הקונה גלילה זכה גם בלקיחת המעילים או לא

ואז מה, צריך לבזבז על כך כסף? לא עדיף לעזור לשכן ולשכנה?
 
ומלבד ההבדל השכלי, שכאן באמת הוא היכי תמצי וסיוע למצות קריאה"ת

יחי "ההבדל השכלי"... גם כאן זה היכי תימצי וסיוע לתפילה, וכל תפילה לה' היא מצווה, קל וחומר תפילת הפרנסה שתוקנה ע"י קדמונים.

ואפילו על סתם דיבור עם הקב"ה, כתב מוהר"ן "וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאד מְאד, וְהוּא דֶּרֶך וְעֵצָה טוֹבָה מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך".
 
ואז מה, צריך לבזבז על כך כסף? לא עדיף לעזור לשכן ולשכנה?

תקנֶה פתיחה ב-ח"י שקלים, ואת השאר (אם אתה מסוגל לתת) תן לניתוח של השכן.
ואם אתה רוצה לתת לביהכ"נ אשריך, גם זה מצוה.
אבל אל תגיד שמי שיתן מלנת'ה כסף ויפתח את ההיכל יקבל פרנסה...
ואם תשמע מישהו שאומר את זה, אז תגיד לו שאין כזה דבר, והסגולה היא עצם הצדקה, ובכלל לא נותנים בשביל סגולה,
ושיבדוק שהוא באמת יכול לתת את מה שהוא רוצה, כי זה לא השקעה בביזנס.
 
תקנֶה פתיחה ב-ח"י שקלים, ואת השאר (אם אתה מסוגל לתת) תן לניתוח של השכן.
ואם אתה רוצה לתת לביהכ"נ אשריך, גם זה מצוה.
אבל אל תגיד שמי שיתן מלנת'ה כסף ויפתח את ההיכל יקבל פרנסה...
ואם תשמע מישהו שאומר את זה, אז תגיד לו שאין כזה דבר, והסגולה היא עצם הצדקה, ובכלל לא נותנים בשביל סגולה,
ושיבדוק שהוא באמת יכול לתת את מה שהוא רוצה, כי זה לא השקעה בביזנס.

מה שאתה מסרב להפנים הוא שאנשים לא היו תורמים כסף לצדקה לולא "פתיחת הפרנסה", ואולי היו קונים בח"י שקלים.

ולכן הגבאים המוכשרים ממציאים פטנטים לרכוש את לב הקהל. והנה נבדק ונמצא שאכן זה עובד, אנשים שפתחו את ההיכל והזילו מכספם זכו לשפע גדול. לא אחד ולא שניים. אז מה אכפת לך? מה מפריע לך?

הצדקה היא ההשקעה בביזנס הכי גדולה!
 
יחי "ההבדל השכלי"... גם כאן זה היכי תימצי וסיוע לתפילה, וכל תפילה לה' היא מצווה, קל וחומר תפילת הפרנסה שתוקנה ע"י קדמונים.

ואפילו על סתם דיבור עם הקב"ה, כתב מוהר"ן "וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאד מְאד, וְהוּא דֶּרֶך וְעֵצָה טוֹבָה מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך".

אני אישית לא בדרך של ברסלב, אבל במה שהם צודקים איני מתווכח איתם.

ולעצם מה שאמר ר"נ, אה"נ תדבר עם הקב"ה, מה רע, אני עושה את זה כל הזמן. (לא מצד ברסלב, פשוט יש ענים של תפילה, וכל דבר זה תפילה).

אבל לא קניתי פתיחה ב-1000 ש"ח לסגולה, תרמתי מה שיכולתי, וקניתי מה שיש בו באמת מצוה, ובסכום נורמלי, ובלי שום סגולות.
 
מה שאתה מסרב להפנים הוא שאנשים לא היו תורמים כסף לצדקה לולא "פתיחת הפרנסה", ואולי היו קונים בח"י שקלים.

ולכן הגבאים המוכשרים ממציאים פטנטים לרכוש את לב הקהל. והנה נבדק ונמצא שאכן זה עובד, אנשים שפתחו את ההיכל והזילו מכספם זכו לשפע גדול. לא אחד ולא שניים. אז מה אכפת לך? מה מפריע לך?

הצדקה היא ההשקעה בביזנס הכי גדולה!

על זה הגבתי, א' אסור לשקר (אם זה אכן פטנט של הגבאים). ב' עובד או לא עובד זה ענין של אמונה/תמימות. ג' האם הנזק רב על התועלת או להיפך.
וכאמור, הכל ענין של תפיסת עולם.
 
א' אסור לשקר (אם זה אכן פטנט של הגבאים)

הגבאי הראשון שמכר את הפתיחה בוודאי לא שיקר לאף אחד. הוא מכר את זכות פתיחת ההיכל.

והגבאי המיליון שמכר את הפתיחה, נשען על סיפורים רבים של אנשים שזה הועיל להם וראו ברכה, וממילא גם הוא לא שיקר ומדובר בסגולה בדוקה.
 
אבל לא קניתי פתיחה ב-1000 ש"ח לסגולה

שוב, אף אחד לא מכריח אותך לקנות. אבל אל תקרר אחרים ששמעו על הסגולה, היות ואם נפרק לגורמים את הסגולה הזו נמצא שהיא מכילה תפילה וצדקה ותו לא.

ומי שמרגיש צורך למנוע את עם ישראל מתפילה צדקה ואמונה, שיבדוק את עצמו.
 
אמרתי תפיסת עולם.

(ולגבי ברסלב, ככל וזה "תפילה", זה באמת לא ברסלב, זה מאז ומתמיד).
 
נראה שעד פתיחת ההיכל של שנה הבאה הוויכוח הזה לא יגמר...

(אני אישית אוחז שאין שום בעיה ומניעה למכור את פתיחת ההיכל, ולא צריך למסור "חבורה" על כך שאין לזה מקור... פשוט לא להגזים יותר מידי שזה סגולה עצומה וכו' וכו')
 
אמרת 50 פעם באשכול הזה. עדיין לא פוטר אותך מתגובות.

תגובות על מה ?
למה אני חושב שזה לא מועיל ?
למה אני חושב שהנזק רב על התועלת ?
למה אני חושב זה פגם לעשות את המצוות לצורך סגולות (אפי' היו אמיתיות) ?
למה אני חושב שיש אנשים שמוציאים על כך יותר מהמותר ?
למה אני חושב שזה מזיק להם ?
אני חושב שעל הרוב כבר עניתי כאן, וכבר אמרתי כמה פעמים שזו הפעם האחרונה וצחקת עלי.
אז מה אומר ומה אדבר ? - בחלק מהדברים כך חונכתי, ובחלקם כך התרשמתי בעצמי, והכל ביחד גיבש אצלי את התזה שלא צריך לגדל עַם מטומטם (בטח לא בדור כזה חכם, ובטח בטח לא בקרב ציבור של אנשים שעוסקים במושכלות), ולכן אל לנו להשלים עם ריצה של אנשים אחרי סגולות אפי' אם בסוף זה הולך למצוה, (ובכלל לא טוב להלביש את המצוות בסגולות כדי לגרום לאנשים לקיים אותם - כ"ש היכא שהקיום עצמו מפוקפק אם הוא כדין), ומי שמחפש מצוות אמתיות שישקיע באמת ולא בשקר.
ולסיפורי סבתא איני מאמין, זה אני, מה אעשה ?
ומעתה מה עוד אני צריך לומר ?
 
ושוב, לא הבנת את הרעיון שכתבתי וגם לא את המשל הבהיר שכתבתי מתינוק.

מתינוק המשמיע קולות שונים ומשונים כולם מתלהבים, מה תגיד לילד בן 10 וישאל "מדוע מחכמתי לא מתלהבים כמו שמתלהבים מהקולות שלו? אולי עדיף לי להיות טיפש כמו התינוק הזה"?

יש אנשים שהם טיפשים, זה מצב נתון, ולפי טיפשותם הם מבינים בתמימותם שצריך לעשות כך וכך, והקב"ה מתלהב מזה.​
במחילה, אך כל דבריך נובעים מחוסר הבנה.

אני לא שאלתי למה הקב"ה אינו רוצה שאנשים חכמים יתנהגו כמו טיפשים, (שזה לק"מ, שיתכן שהקב"ה שמח רק כאשר אדם עושה זאת מתוך תמימות, וכמו שכתבת), אלא מדוע יש עניין לטיפש להחכים ולהפסיק להיות טיפש?

הרי לפי דבריך - הקב"ה שמח כפי שלא שמח מאז בית שני מאותו טיפש שהכניס לחמים לארון קודש, כך שמסתמא איסור חמור הוא ללמד ילד קטן תורה וחכמה, איזה טעם יש להפוך אותו לחכם ומפולפל, שכדי לשמח את הקב"ה יצטרך לקיים את כל המצוות קלה כבחמורה, או לבנות בניינים אנליטיים מסובכים בסוגיות בחושן משפט, כאשר אפשר להשאיר אותו טיפש ולשמח את הקב"ה הרבה יותר?

וזהו שכתבתי, שגישתך עוקרת את כל התורה, שלפי דבריך - אין טעם וריח בשום מצוה ומעשה, שהרי בסופו של דבר - הקב"ה שמח באותו שוטה שהכניס לחמים יותר מהכול, כך שאין שום טעם לעבוד להגיע למצב של דקדוק ההלכה וקיום המצוות קלה כבחמורה.​
 
במחילה, אך כל דבריך נובעים מחוסר הבנה.

אני לא שאלתי למה הקב"ה אינו רוצה שאנשים חכמים יתנהגו כמו טיפשים, (שזה לק"מ, שיתכן שהקב"ה שמח רק כאשר אדם עושה זאת מתוך תמימות, וכמו שכתבת), אלא מדוע יש עניין לטיפש להחכים ולהפסיק להיות טיפש?

חוסר ההבנה הוא דוקא אצלך.

על אותו משקל תשאל מדוע אנחנו משתדלים להחכים את הילדים, שישארו טיפשים ונהנה מהם כמו שאנחנו נהנים מטיפשותם בעודם תינוקות?

הטיפש הוא טיפש, זה מצב נתון. עד שיחכים, כרגע הוא טיפש / תמים ומתוך תמימותו עושה דברים שהקב"ה מאוד נהנה מהם, כי רחמנא ליבא בעי. מסובך?
 
וזהו שכתבתי, שגישתך עוקרת את כל התורה, שלפי דבריך - אין טעם וריח בשום מצוה ומעשה, שהרי בסופו של דבר - הקב"ה שמח באותו שוטה שהכניס לחמים יותר מהכול

וזהו שכתבתי, שהילד בן ה13 אומר לעצמו שאין טעם במה שהוא לומד תורה כל היום ועושה נחת לאביו, והראיה - התינוק שפולט שתי מילים ראשונות עושה לו נחת הרבה יותר, והוא ממש מאושר כשהתינוק מדבר. מכאן שצריך לחזור להיות טיפש כתינוק.
 
הרעיון בכל סגולה הוא, שעצם האמונה בישועת ה' מביאה אותה. כתוב בספרים שכשהאדם מאמין שה' לבדו יכול להוציא אותו מצרה, אכן הוא זוכה להשגחה פרטית, אך כשהאדם מאמין בסיבות הטבעיות הקב"ה משאיר אותו כביכול לסיבות וזהו כנראה היסוד לסגולת הנפש החיים להתעצם באמונת אין עוד מלבדו בשעת צרה. כשעושים איזושהי סגולה והסגולה עוזרת 'להתפיס' את האמונה הרי שהישועה באה מכח האמונה.
לכן, השאלה היא לא כמה הקב"ה שמח בעשיית הסגולה, שכפי שהעירו אין זו מצווה (ולכן במצווה שייך דקדוק באופן עשייתה מה שלא שייך כל לסגולה כמובן), העניין הוא באמונה ב'אין עוד מלבדו'. (בטח יהיה מי שיעיר שאין זה אמונה בה' אלא בסגולה, אבל זה בוודאי לא כך, כפי שברכת צדיק או תפילה בקברות צדיקים אינה אמונה בצדיק גופו.)
 
הרעיון בכל סגולה הוא, שעצם האמונה בישועת ה' מביאה אותה. כתוב בספרים שכשהאדם מאמין שה' לבדו יכול להוציא אותו מצרה, אכן הוא זוכה להשגחה פרטית, אך כשהאדם מאמין בסיבות הטבעיות הקב"ה משאיר אותו כביכול לסיבות וזהו כנראה היסוד לסגולת הנפש החיים להתעצם באמונת אין עוד מלבדו בשעת צרה. כשעושים איזושהי סגולה והסגולה עוזרת 'להתפיס' את האמונה הרי שהישועה באה מכח האמונה.
לכן, השאלה היא לא כמה הקב"ה שמח בעשיית הסגולה, שכפי שהעירו אין זו מצווה (ולכן במצווה שייך דקדוק באופן עשייתה מה שלא שייך כל לסגולה כמובן), העניין הוא באמונה ב'אין עוד מלבדו'. (בטח יהיה מי שיעיר שאין זה אמונה בה' אלא בסגולה, אבל זה בוודאי לא כך, כפי שברכת צדיק או תפילה בקברות צדיקים אינה אמונה בצדיק גופו.)

אני מבין מדבריך שאתה נגד קניית סגולה ב-1500 ש"ח,
ושאתה נגד הפיכת מצות הצדקה לסגולה,
ואתה מעדיף סגולה פשוטה אמונית בחינם. פשוט להאמין שמי שיבקש מה' פרנסה בעת הגדולה הזאת כשההיכל פתוח (וחבר שלו פתח),
הוא יוושע בעזה"י.
 
חוסר ההבנה הוא דווקא אצלך.
על אותו משקל תשאל מדוע אנחנו משתדלים להחכים את הילדים, שיישארו טיפשים ונהנה מהם כמו שאנחנו נהנים מטיפשותם בעודם תינוקות?​
משום שלמרות ההנאה שיש לנו מהתינוקות - אנו לא רוצים שהם יישארו תינוקות, או בצורה ברורה יותר: יש הבדל בין הדבר ממנו אנו נהנים לבין הדבר אותו אנו רוצים, ואה"נ - את מטרתנו הייתה רק ליהנות - היינו משאירים את התינוקות כאלו עד זקנה ושיבה (במידה והדבר היה מתאפשר).

אך כל זה אצלנו, שיש לנו הנאות כל שהם שאינם בהכרח מילוי רצוננו, היינו יותר רוצים שהתינוקות היו יודעים את כל התורה כולה, אך אנו נהנים יותר מזה שהם מדברים, אך האם גם אצל הקב"ה זהו המצב? האם אתה טוען שגם הקב"ה אינו נהנה מהטיפשים ואינו רוצה שיהיו כאלו? איזה טעם וריח יש לטענה הזו?
 
אנחנו אכן רוצים שהתינוק יגדל, בקצב שלו, אבל כרגע במצב הנתון הוא מספק לנו הנאה מרובה.

צר לי שנשגב ממך להבין את הנמשל הכל כך פשוט לענייננו.

אגב, גם אותו רב חשב כמוך, ורץ מיד להעמיד את אותו עם הארץ על טעותו הגסה. אבל למעשה פסקו לו מן שמיא מיתה לאלתר.

כדי להבין את עומק המושג של התמימות, ואת העובדה שהתם יכול להיות חכם ביום מן הימים, אבל החכם בעיני עצמו לעולם לא יוכל להשיג את התמימות, כדאי שתקרא היטב את מעשה החכם והתם, כפי שכבר המלצתי לך לעיל.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית