הדלקת נרות חנוכה בשקיעת החמה (דעת הרב יצחק ברדא)

  • יוזם הנושא יוזם הנושא כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
היסוד לשיטתו הוא שבארץ ישראל 3 כוכבים נראים רק כעבור ד' מילין, ובאירופה זה יותר מוקדם
דבר שהוכח לכל כטעות גמורה !
לפי מה שהובא בבאה"ל לא הבנתי כך.
אלא שמרן מודה במקום שיש ג' כוכבים, וזה נראה דעת הבאה"ל.
ר"ת תירץ את הסתירה בגמרות משבת לפסחים,
בלי ר"ת אין לנו איך ליישב הסוגיות, ואף א' לא עשה זאת עד שבא הגר"א.
 
מרן לא סובר כהגאונים !
איך מרן יכול לסבור כמו שיטה שלא ראה אותה ??
 
לפי מה שהובא בבאה"ל לא הבנתי כך.
אלא שמרן מודה במקום שיש ג' כוכבים, וזה נראה דעת הבאה"ל.
עיין במנחת כהן
סוגיא זו למדתי שנים רבות, והיא אחת הסוגיות החמורות והקשות בהלכה, אם לא הסוגיא הקשה ביותר, ובעיקר אי הבהירות בסוגיא ובמציאות
ר"ת תירץ את הסתירה בגמרות משבת לפסחים,
בלי ר"ת אין לנו איך ליישב הסוגיות, ואף א' לא עשה זאת עד שבא הגר"א.
מהר"ם אלשקר שהיה לפני הגר"א כבר תירץ שר' יהודה חזר בו
 
עיין במנחת כהן
סוגיא זו למדתי שנים רבות, והיא אחת הסוגיות החמורות והקשות בהלכה, אם לא הסוגיא הקשה ביותר, ובעיקר אי הבהירות בסוגיא ובמציאות

מהר"ם אלשקר שהיה לפני הגר"א כבר תירץ שר' יהודה חזר בו
לא ידעתי, וכמדומה אני [מה אני מה חיי, ורק כותב לברר הדברים יותר] שסגנון תירוץ זה מעט מחודש בביהמ"ד, ולא מצאנו הרבה כיו"ב,
בפרט שזה תלוי במציאות שהרי בגמ' אמרו כמה מהלך אדם ביום וכו' וע"ז בנו את הענין. מקופיא דקופיא כמובן.
 
לא ידעתי, וכמדומה אני [מה אני מה חיי, ורק כותב לברר הדברים יותר] שסגנון תירוץ זה מעט מחודש בביהמ"ד, ולא מצאנו הרבה כיו"ב,
בפרט שזה תלוי במציאות שהרי בגמ' אמרו כמה מהלך אדם ביום וכו' וע"ז בנו את הענין. מקופיא דקופיא כמובן.
אין הכי נמי, אני מקבל את תירוץ הגר''א, אבל זו המציאות שכך כתב מהר''ם אלשקר
המנחת כהן בנוי על טעות במציאות
גם שיטת הגאונים לא תואמת את המציאות ולא את מנהג ישראל בכל הקהילות בכל הדורות שהיה לחשב לפי ראיית 3 כוכבים ולא 13-17 דק' אחר השקיעה, שאז א''א לראות בעין רגילה 3 כוכבים בינונים
 
שיטת מרן מעולם לא נתבארה בספרי חכמי זמנינו
אף א' לא הסביר את הסתירה מסימן רסא לסימן רצג
בסי' רסא, ר"ת, ד' מילין.
בסי' רצג, שלוש כוכבים לילה!!!
בבאה"ל עמד בזה. ולדבריו [לחד תירוצא] אין כזה דבר רבינו תם בא"י ושכ"כ במנחת כהן. מדהים.
ועדיין רב הנסתר על הנגלה בסוגיא חמורה זו

עיין להגר"ש טולדנו בספרו דברי שלום ואמת שביאר מדוע גם מרן סובר כהגאונים.
 

קבצים מצורפים

דברי השו"ע אכן צ"ע, גם בסתירות הנ"ל, וגם לענין פלג המנחה מסי' רל"ב לסי' רס"ג כנודע, ועוד ועוד סתירות.
קשה לעמוד על אופיו של מרן.
ולכן אין אני דן כ"כ בדבריו, אלא מברר את עיקרי הדברים בראשונים ובמציאות ובמנהג. ובודאי שהעיקר כגאונים כנודע.
 
לגבי נר חנוכה יש כמה ראשונים שכתבו במפורש סוף שקיעה כר''ת
הראש בתענית יב
המנהיג וכמובן מרן והתוס
 
לגבי נר חנוכה יש כמה ראשונים שכתבו במפורש סוף שקיעה כר''ת
הראש בתענית יב
המנהיג וכמובן מרן והתוס
ידוע. כולם סוברים כר"ת.
כל הראשונים שסוברים כגאונים כתבו בשקיעה, והדברים ידועים.
 
לגבי הדלקה בשקיעה, מסתבר שהמנהג לאחר ההדלקה לצאת הכוכבים לא היה ולא נברא, כיון שיכול להיות שנהגו להדליק עד חצי שעה מהשקיעה, כמ''ש הרמב''ם וצה''כ של הגאונים הוא מוקדם מחצי שעה בד''כ, ובמהלך הדורות האחרונים טעו וחשבו שיש אפשרות לאחר ההדלקה לצה''כ דהגאונים, דבלא''ה אין בזה איסור דהוא תוך חצי שעה לשקיעה ויוצא גם לרמב''ם (עכ''פ בדיעבד) למרות שאין שום מקום ויסוד לשיטה כזו !!!
אלא א''כ תסבור כר' יוסי לגמרי !!! ואז יוצא דלא כהשו''ע שפסק בספיה''ע בביה''ש שאפשר, אלא מי שספר בביה''ש חוזר וסופר בברכה וזאת לא שמענו
 
יתכן
אבל ברח מן הארי ופגע בו הדוב.
מה נעשה, סוגיא מסובכת.
נכון, אבל זה מה שיצא לי בדוחק, לאחר שנים של ליבון דעת מרן בזה
ולכן אני נוהג לחומרא במוצ''ש להמתין ל-16 מעלות,
אמנם לענ''ד הזמן לדעת מרן הוא מעט יותר מוקדם מ-16 מע', אולי 12-13 מעלות או קצת יותר.
 
ואין כאן חשש ברכה לבטלה, לכו''ע מותר להלדליק בשקיעה, גם למי שאוחז כהמנהג זה רק 'הידור' ויש רבים מן הראשונים שסוברים שזמן ההדלקה הוא בבין השמשות.
ובפרט שלפי ראשונים רבים אפשר להלדיק בברכה בפלג
 
ראשי תחתית