מרנן ורבנן
חבר מוביל
הנחתום העיד על עיסתו בהודעתו והדגיש על מה מעיר.
הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים
- יוזם האשכול זולדן
- תאריך התחלה
- מומלץ
מסתבר שאני כן ידעתי על מה שדיברתי והיה לי מושג בהם
להלן מספר עדויות
א. על ישיבת "עץ חיים" במרוקו מי פתח אותה ובזכות מי, מתוך ספר "גאוני משפחת אביחצירא", ושם יעויין שתלמיד הר' דסלר הלוא הוא "הר"ז ולטנר" הוא שהקים שם הישיבה.
ב. עדות של הר' אברהם חפוטא על ישיבות שהקים הר' "אברהם קלמנוביץ" במרוקו, והוא היה אחד התלמידים שם.
ג. עוד עדות על הקמת ישיבות במרוקו ע"י הר' "גרשון ליבמן" שהיה נובהרדוקער והקים הרבה מוסדות בחו"ל, מתוך ספר "דגל המוסר" לזכרו של הר' יוסף ליבמן.
ד. עוד עדויות על הקמת ישיבה במרוקו ע"י הר' "יששכר מאיר".
ה. עוד מספר עדויות על ישיבות במרוקו ע"י הר' ניסים טולידאנו ז"ל, וכן הר' יאשיהו פינטו.
עדות א על ישיבת עץ חיים שע"י הר"ז ולטנר.
עדות ב על ישיבת הר' אברהם קלמנוביץ.
עדות ג על ישיבת הר' גרשון ליבמן.
עדות ד על ישיבת הר' יששכר מאיר.
אני אעלה עוד נקודה חשובה וגדולה, ועוד תובנה שיש לי, שעד עכשיו נמנעתי מלהעלותה, אך מכיון שאת הטענות לעיל כבר מצינו [בפרט ע"י הרבנים הגדולים @כהנא דמסייע @אלישמע ו @מבקש השם], אעלה את החלק השני.
[ובגלל שלעיל בתגובה הראשונה שלי, זה הקפיץ פה הרבה מהחברים, אשתדל כמה שיותר לנסח זאת בעדינות].
אם נתבונן במשך דורות ועשרות שנים יצאו לנו מישיבות דאשכנז הרבה תלמידים שהמשיכו את מורשת רבם ע"י העלאת כתיבת השיעורים והחידושים והוצאתם לאור.
למותר לציין- מהדורות הקודמים של ראשי ישיבות דחו"ל, שיעורי ר' שמעון שקאפ, שיעורי ר' ברוך בער, שיעורי ר' אלחנן, שיעורי ר' חיים בריסק [סטסניל], קונטרס השיעורים של הר"י גוסטמאן, ועוד ועוד.
וכלה בדורות היותר מאוחרים - שיעורי ר' שמואל, שיעורי ר' דוד, שיעורי הרמי"ם [סטנסיל], וכן ע"ז הדרך.
היה מה לכתוב היה מה לחדש היה מה להעלות על הכתב ולהפיץ, ולהעביר לדורות הבאים.
לעומת זאת- בפורת יוסף, מישהו ראה או נפגש בשיעורי הר' עזרא עטייה?, שיעורי הר' יהודה צדקה?, שיעורי הר' בן ציון?.
[אצל הר' בן ציון ספיציפי בזכות יוצאי חלציו שהתחנכו אצל האשכנזים, יש לנו כתבים וחידושים שהעלו, וגם זה אחרי עמל ויגע, כמו שאכתוב לקמן ביותר הדגשה בסיום]
עשרות שנים מאז שהוקמה היו שם הרבה שיעורים, הרבה ת"ח, איפה התלמידים? לא כתבו שיעורים? לא ערכו והפיצו החידושים הלאה?.
היה בכלל מה לכתוב ומה לחדש?, וא"כ- איפה הפירות איפה התוצאות?
מאות של תלמידים שיצאו משם, איפה הסחורה?, מה התוצר? מה התוצאה?.
אצל אחינו- כל שיעור שנמסר יש מלא תלמידים שכותבים כל אחד בסגנונו, אח"כ עורכים את השיעורים ומוציאים קונטרסים הלאה והלאה ומפיצים וממשיכים את התורה את החידוש את הרעיונות את הסוגיות.
ומה אצלינו- כלום.
ואידך זיל.....
ואסיים בדוגמא קטנה ומבהילה- יעויין באור לציון על כתובות בתחילת הספר ב- דברים אחדים, וכך נכתב שם בזה"ל "כי מכל אלפי השיעורים שנמסרו על ידו, כמעט לא היה מי שכתב וחקק את הדברים להיות למשמרת ברכה לדורות"
[ובגלל שלעיל בתגובה הראשונה שלי, זה הקפיץ פה הרבה מהחברים, אשתדל כמה שיותר לנסח זאת בעדינות].
אם נתבונן במשך דורות ועשרות שנים יצאו לנו מישיבות דאשכנז הרבה תלמידים שהמשיכו את מורשת רבם ע"י העלאת כתיבת השיעורים והחידושים והוצאתם לאור.
למותר לציין- מהדורות הקודמים של ראשי ישיבות דחו"ל, שיעורי ר' שמעון שקאפ, שיעורי ר' ברוך בער, שיעורי ר' אלחנן, שיעורי ר' חיים בריסק [סטסניל], קונטרס השיעורים של הר"י גוסטמאן, ועוד ועוד.
וכלה בדורות היותר מאוחרים - שיעורי ר' שמואל, שיעורי ר' דוד, שיעורי הרמי"ם [סטנסיל], וכן ע"ז הדרך.
היה מה לכתוב היה מה לחדש היה מה להעלות על הכתב ולהפיץ, ולהעביר לדורות הבאים.
לעומת זאת- בפורת יוסף, מישהו ראה או נפגש בשיעורי הר' עזרא עטייה?, שיעורי הר' יהודה צדקה?, שיעורי הר' בן ציון?.
[אצל הר' בן ציון ספיציפי בזכות יוצאי חלציו שהתחנכו אצל האשכנזים, יש לנו כתבים וחידושים שהעלו, וגם זה אחרי עמל ויגע, כמו שאכתוב לקמן ביותר הדגשה בסיום]
עשרות שנים מאז שהוקמה היו שם הרבה שיעורים, הרבה ת"ח, איפה התלמידים? לא כתבו שיעורים? לא ערכו והפיצו החידושים הלאה?.
היה בכלל מה לכתוב ומה לחדש?, וא"כ- איפה הפירות איפה התוצאות?
מאות של תלמידים שיצאו משם, איפה הסחורה?, מה התוצר? מה התוצאה?.
אצל אחינו- כל שיעור שנמסר יש מלא תלמידים שכותבים כל אחד בסגנונו, אח"כ עורכים את השיעורים ומוציאים קונטרסים הלאה והלאה ומפיצים וממשיכים את התורה את החידוש את הרעיונות את הסוגיות.
ומה אצלינו- כלום.
ואידך זיל.....
ואסיים בדוגמא קטנה ומבהילה- יעויין באור לציון על כתובות בתחילת הספר ב- דברים אחדים, וכך נכתב שם בזה"ל "כי מכל אלפי השיעורים שנמסרו על ידו, כמעט לא היה מי שכתב וחקק את הדברים להיות למשמרת ברכה לדורות"
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,209
אתה מעיר על הכתיבה בפורת יוסף הערה נכונה.
זה דבר ידוע לכל שאילולא בא ר' זושא וולטנר למרוקו לא היה נשאר משוניאם של ישראל מאומה
מו''ז היה מרבני העיר כל ילדיו נהפכו לחילונים אחד אחד עד שנפתחה ישיבת עץ חיים של ר''ז וולטנר וכך ניצל סבי ברגע האחרון, שריד אחרון למשפחת רבנים מפוארה של 300 שנה
שולשלות שלמות של רבנים כמו סיררו אבן דנאן אבן צור נכחדו כמעט לגמרי אחד מעיר שנים ממשפחה, משפחות שלא זזו מהם ת''ח 500 שנה
היו יחידים מוסרי נפש כמו רבי ברוך טולידאנו ששלחו את הילדים והנכדים ללמוד באנגליה בשניידער אבל זה היה מעשה שיגעון
[וגם עליהם עצמם יש כמה מעשים נוראים ואכמ''ל]
מו''ז היה מרבני העיר כל ילדיו נהפכו לחילונים אחד אחד עד שנפתחה ישיבת עץ חיים של ר''ז וולטנר וכך ניצל סבי ברגע האחרון, שריד אחרון למשפחת רבנים מפוארה של 300 שנה
שולשלות שלמות של רבנים כמו סיררו אבן דנאן אבן צור נכחדו כמעט לגמרי אחד מעיר שנים ממשפחה, משפחות שלא זזו מהם ת''ח 500 שנה
היו יחידים מוסרי נפש כמו רבי ברוך טולידאנו ששלחו את הילדים והנכדים ללמוד באנגליה בשניידער אבל זה היה מעשה שיגעון
[וגם עליהם עצמם יש כמה מעשים נוראים ואכמ''ל]
תגובתי לפוסטים האחרונים:
1. לא הכחשתי שהיו ישיבות שנפתחו ע"י אשכנזים. ידוע שלקראת סוף החיים היהודיים במרוקו, ההשכלה (האשכנזית, יש לומר) הגיעה גם לשם, ואמנם לא הפכה את היהודים לכופרים ואפיקורסים כמו במקור, אבל כן השפילה את קרן התורה וסחפה את הצעירים ללימודי חול. אז הפעילות של האשכנזים שם היתה מבורכת וחיובית (וגם שם הרמ"ים ואופן הלימוד היו מתוך הקהילות המקומיות). אבל מלבד עשרות שנים בודדות אלו, תמיד היו ישיבות, וגם בשנים אלה היו ישיבות מקומיות כמו ישיבת עץ חיים בראשות רבי חיים בירדוגו (במקנס - לא בטנג'יר), ישיבת מראקש בראשות רבי יעקב אדהאן ועוד. רבי ניסים טולדנו ודומיו היו ממש בתקופת שקיעת יהדות מרוקו בשנים שערב ובין העליות, ולכן נאלצו לצאת ממנה.
2. יש יתרון גדול טכני לאשכנזים - שהיה להם טכנולוגיה מתקדמת מאשר בארצות ערב, כמו דפוסים - שהפכו את הכתיבה וההוצאה לאור לתרבות. מאות ספרים של חכמי מרוקו למשל, אבדו בתהום הנשייה בגלל שלא היו דפוסים. ממילא גם לא התפתחה תרבות כתיבה והדפסה. (כתבי הגר"ע עטיה נשרפו במלחמת תש"ח).
3. נכתבו פוסטים רבים על 'מה הבעיה של הספרדים'. ולדעתי הבעיה היא שמחפשים באובססיה מה הבעיה שלהם. די עם זה. אפשר ללמוד מאחרים ולשפר, חובה להיות מחוברים לשורשים שלנו, וקצת להפריז בביטחון העצמי שלנו. קצת רוממות רוח במקום חיפוש פגמים. לא רוצה לומר שיש לנו הרבה מעלות ייחודיות - למרות שזה נכון, כי זה קצת היפך התחושה הטבעית של 'מצוין לנו וטוב לנו' - בלי סתירה לאפשרות לנו ללמוד ולהתפתח.
1. לא הכחשתי שהיו ישיבות שנפתחו ע"י אשכנזים. ידוע שלקראת סוף החיים היהודיים במרוקו, ההשכלה (האשכנזית, יש לומר) הגיעה גם לשם, ואמנם לא הפכה את היהודים לכופרים ואפיקורסים כמו במקור, אבל כן השפילה את קרן התורה וסחפה את הצעירים ללימודי חול. אז הפעילות של האשכנזים שם היתה מבורכת וחיובית (וגם שם הרמ"ים ואופן הלימוד היו מתוך הקהילות המקומיות). אבל מלבד עשרות שנים בודדות אלו, תמיד היו ישיבות, וגם בשנים אלה היו ישיבות מקומיות כמו ישיבת עץ חיים בראשות רבי חיים בירדוגו (במקנס - לא בטנג'יר), ישיבת מראקש בראשות רבי יעקב אדהאן ועוד. רבי ניסים טולדנו ודומיו היו ממש בתקופת שקיעת יהדות מרוקו בשנים שערב ובין העליות, ולכן נאלצו לצאת ממנה.
2. יש יתרון גדול טכני לאשכנזים - שהיה להם טכנולוגיה מתקדמת מאשר בארצות ערב, כמו דפוסים - שהפכו את הכתיבה וההוצאה לאור לתרבות. מאות ספרים של חכמי מרוקו למשל, אבדו בתהום הנשייה בגלל שלא היו דפוסים. ממילא גם לא התפתחה תרבות כתיבה והדפסה. (כתבי הגר"ע עטיה נשרפו במלחמת תש"ח).
3. נכתבו פוסטים רבים על 'מה הבעיה של הספרדים'. ולדעתי הבעיה היא שמחפשים באובססיה מה הבעיה שלהם. די עם זה. אפשר ללמוד מאחרים ולשפר, חובה להיות מחוברים לשורשים שלנו, וקצת להפריז בביטחון העצמי שלנו. קצת רוממות רוח במקום חיפוש פגמים. לא רוצה לומר שיש לנו הרבה מעלות ייחודיות - למרות שזה נכון, כי זה קצת היפך התחושה הטבעית של 'מצוין לנו וטוב לנו' - בלי סתירה לאפשרות לנו ללמוד ולהתפתח.
הדברים ידועים: יוזמתיות, ביקורתיות, ראש גדול, ביטחון עצמי קולקטיבי מופרז... לעומת היכרות מעמיקה יותר עם ההיסטוריה המפוארת שלנו ולא לחשוב שנולדנו או התגיירנו אתמול, למסורות ההלכתיות, הלימודיות, ההשקפתיות וההנהגתיות הייחודיות לנו, ומתוך כל זה - שוב, ביטחון עצמי מופרז...
במרקש הייתה ישיבה גדולה שיצאו ממנה הרבה רבנים ולמדנים, וכן הייתה ישיבה של משפחת אביחצירא בתפיללת שהעמידה הרבה רבנים ות"ח ויהודים חרדים יראים. גם הישיבות שהיו בצפון מרוקו אכלסו בעיקר בני הכפרים שפחות נחשפו לחילון והיו יותר בעלי אופי יותר חרדי (ללא סממנים של מודרנה).
אכן היו משפחות חשובות ומיוחסות של רבנים בצפון מרוקו, משפחות "בעלי השררה", אבל דווקא במשפחות אלה רווח המעבר למוקדי הכוח כשהחילון שלט, כך היה במרוקו ובכל מקום (הרבה מהחילונים האשכנזים הם צאצאי גדולי ישראל ואדמו"רים. ואכמ"ל). וברור שפעילות אשכנזית הצילה רבים רבים (במקביל לזו מהצד השני של המתרס שרבים חללים הפילה).
אבל העובדה פשוטה - לא פסקה תורה ממרוקו. רבים מהרבנים שכיהנו כאן בארץ לאחר קום המדינה היו יהודים שלמדו במרוקו מחכמים מרוקאים - לכאורה ללא זיקה לפעילות אשכנזית ובוודאי לא למשפחות השררה...
ואני מונה כמה מהם
הרבנים הגאונים
הרב יצחק אביחצירא - רבה של רמלה לוד
הרב יאיר חפוטא - רבה של באר יעקב
הרב דוד מלול - רבה של ירוחם
הרב אברהם אלמליח - רבה של דימונה
הרב שמעון ברוך אוחיון - רבה של יפו למד בישיבה מקומית בסאפי ואח"כ לימד בה
הרב יוסף שרביט - רבה של אשקלון
הרב משה מלכה - רבה פתח תקוה
הרב יחיא שניאור - רב שכונת מוסררה
הרב יוסף אבוחצירא - דיין בפאס ורבה של יבנה
הרב אליהו אבוחצירא - רבה של נצרת עילית
הרב אברהם אבוחצירא - רבה של יבנה לוד
הרב מכלוף לסרי (אלעסרי) - שו"ב ומקובל בבית שאן
הרב ישראל אליזרע - רבה של אשדוד
הרב יהודה שטרית - רבה של עפולה
הרב שמעון דיין - דיין בקזבלנקה ורבה של כפר יונה
אפשר להמשיך ולחפש ויש עשרות כאלה - מנהיגים כמו כמה ממשפחת אביחצירא, צדיקים דרשנים, שוחטים ובודקים, ואף דיינים חשובים, רבני שכונות, "רב עדה" ובעיקר מחברי ספרים במגוון תחומים - ש"ס, הלכה, דרוש, תנ"ך וקבלה. ובעיקר השפעה רוחנית גדולה שתרמה לכך שיש הרבה משפחות חרדיות מעדה זו.
1. סיסמאות בלי דוגמאות, מה אתה יכול ליזום חדש או חיקוי מבלי להצטרך את המקור מחד, ולשכנע את הציבור שיבואו איתך מאידך ?
2. האם זה כולל את הגרע"י ?
3. מה היה לנו ייחודי בלימוד והשקפה שתקף להיום ?
(אני לא תוקף, אני מנסה לברר למה ירמזון מיליך ?).
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 589
רבי אברהם אבוחצירא – המכלול
www.hamichlol.org.il
אבני הכותל
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 589
השאלה על יבנהרבי אברהם אבוחצירא – המכלול
כמדומה רמלה לוד, לא?
מופיע שם יבנה
חצי מהאנשים שמנית הם מהדור שלפני החילון
כדוגמת הר' יחיא שניאור וכו'
את החצי השני אינני מכיר, אבל מהשמות נראה שהם בעיקר מבני הכפרים שההשכלה הגיעה לשם מאוחר יותר, וכן שהם צעירים למדי ורוב גידולם היה בא''י
אני לא חושב שאם הם היו נשארים במרוקו היה נשאר מהם משהו
הראיה הגדולה לדברי היא מיהדות עיראק שבעלייה הגדולה לאחר קום המדינה עלו כמעט כולם כחילונים [שמאלנים]
אין לי תכנית עבודה מפורטת ולא ניסיתי לומר שיש לי. שאלת מה למשל אפשר ללמוד והתשובה מתמקדת בתכונות. זה יכול לבוא לידי ביטוי באופן מקורי אבל רק ע"י מי שלא חי בתודעת גלות. אבל יש את המוסדות הספרדיים החדשים שהם דוגמא טובה.
בודאי שלא - כעיקרון. שיטה הלכתית [אגב - לגיטימית!] אינה חלק מהדיון. ועדיין יש הרבה מה.
3. ארוך לעכשיו. אשתדל לענות כשאוכל מה שאפשר במסגרת זו.
לפחות רובם הגדול למדו במרוקו עד שהיו שם במעמד דתי ורבני. וכך כל המשפחות החרדיות שאני מכיר... בנים של רבנים ונשמעו לרבנים שלא לשלוח לאליאנס... שאגב החל את פעילותו במרוקו מ-1862. עכ"פ עיקר טענתי שלא פסקה משם תורה בזכות עצמם, למרות ניכוס "כל" המציאות של חרדים ותלמידי חכמים לכמה מבני יהדות אשכנז שזכו וכף רגלם דרכה במרוקו וזכו בה לכבוד וקרבה וכסף מבני המקום - שהיו יהודים שורשיים עם לב חם לתורה ולומדיה. (היו כאלה שדווקא פקרו בגלל הגזענות של אחינו - כמו שקורה היום... עיין ספר ש"ס דליטא, ייתכן והיה טוב יותר שהיו ממשיכים לישיבות מקומיות בכספי המקומיים - עבור חכמים מקומיים. זה אז בדיוק כמו היום. ודי בזה) ולמעשה ההיפך הוא הנכון - בלי אליאנס מן הסתם כמעט ולא היו חילוניים במרוקו. בדיוק כמו היכן שלא נתנו להם דריסת רגל - כמו באיזורים "קיצוניים" בדרום מרוקו, או כיהדות ג'רבה המעטירה - למרות השלטון הצרפתי.
ועכ"פ גם אלה שהתחלנו לפני מאה שנה אינם בהכרח שמאלניים, ולדעתי יש בזה גם עניינים של אופי ושורשים תרבותיים ורוחניים.
אליאנס לא קשור לאשכנזים
במקנס הבית ספר שפתח רבי ברוך טולידאנו ושם למדו כל נכדיו התייחד בזה שלא לומדים בשבת
וכמובן שהיה מעורב לגמרי
בדרך אגב אני לא יודע מה אתה יודע אבל כמה מהחכמים הגדולים שם בתקופה האחרונה היו מעט מקולקלים ולא אאריך
