איתא בטוש"ע (או"ח סי' צ') שאסור לעבור מאחורי ביהכנ"ס בשעה שהציבור מתפללין וה"מ היכא דליכא ביהכנ"ס אחריתי וה"מ מצד פתח ביהכנ"ס והיכא דלא נושא משאוי ולא רהיט ולא מנח תפילין (וי"א ולא רכיב חמרא. עיין ב"י שם). וכתב הטור שאי מנח תפילין לית לן בה מפני דמוכח שאינו כופר. וכתב המ"ב שה"ה אם יש עוד מניינים אף באותו ביהכנ"ס לל"ב.
והנה א"ל מורה הוראה חשוב שיש לדון בימינו, שהרי ביום אחד ניתן להגיע ברכב לכמו"כ מקומות וא"כ אף במניין אחד וביכנ"ס אחד בעיר ליכא חשד בימינו.
והוספתי אני הקטן עפ"י דעת הט"ז (או"ח ח, ג), שכיום מנהג ישראל הוא ללכת עם כיפה ואיכא בזה חיובא (וי"א שכ"ד מרן השו"ע ואכמ"ל), הרי שבימינו כל החובש כיפה על ראשו אף בזה מוכח שאינו כופר, שהרי הדבר נהפך להיות סימן היכר לאנשים שומרי תומ"צ, וא"כ יוצא שכ"ד הגמ' מצטמצמים בימינו למס' גדרים: א. ביכנ"ס אחד בעיר. ב. אין בו ב' מניינים. ג'. רק בשבת (שאז אין רכבים). ד. רק למי שלא חובש כיפה. ה. מצד פתח ביהכנ"ס. וא"כ כמעט ולא מצוי הדבר הזה.
האם נכונים הדברים? מה אומרים הרבנים שליט"א?
והנה א"ל מורה הוראה חשוב שיש לדון בימינו, שהרי ביום אחד ניתן להגיע ברכב לכמו"כ מקומות וא"כ אף במניין אחד וביכנ"ס אחד בעיר ליכא חשד בימינו.
והוספתי אני הקטן עפ"י דעת הט"ז (או"ח ח, ג), שכיום מנהג ישראל הוא ללכת עם כיפה ואיכא בזה חיובא (וי"א שכ"ד מרן השו"ע ואכמ"ל), הרי שבימינו כל החובש כיפה על ראשו אף בזה מוכח שאינו כופר, שהרי הדבר נהפך להיות סימן היכר לאנשים שומרי תומ"צ, וא"כ יוצא שכ"ד הגמ' מצטמצמים בימינו למס' גדרים: א. ביכנ"ס אחד בעיר. ב. אין בו ב' מניינים. ג'. רק בשבת (שאז אין רכבים). ד. רק למי שלא חובש כיפה. ה. מצד פתח ביהכנ"ס. וא"כ כמעט ולא מצוי הדבר הזה.
האם נכונים הדברים? מה אומרים הרבנים שליט"א?
