כנראה שטענות הר' יהודה חטאב היו והינם עדיין חזקות ומוצקות כברזלאם הגר"ע יוסף ראה לנכון להתיר זאת, יש לו כתפיים רחבות להתיר. תמוה מאוד שבנו מתבייש בהיתר שכתב אביו במו ידיו.
שלא נשאר ברירה אלא לומר "שחבל שנכתב"
כנראה שטענות הר' יהודה חטאב היו והינם עדיין חזקות ומוצקות כברזלאם הגר"ע יוסף ראה לנכון להתיר זאת, יש לו כתפיים רחבות להתיר. תמוה מאוד שבנו מתבייש בהיתר שכתב אביו במו ידיו.
אולי תקרא קודם מה כתוב שם?אם הגר"ע יוסף ראה לנכון להתיר זאת, יש לו כתפיים רחבות להתיר. תמוה מאוד שבנו מתבייש בהיתר שכתב אביו במו ידיו.
קשור לתשובה באבן העזר, שלא נזכרו כל הפרטים בשאלה ונגרם מכשול.
?????אכן.
א. שהיה שואל בצרורת
ב. שלא תמיד הבין מה שענו לו.
ג. שהיה שואל בשעות לחץ.
ד. וכן שלא דייק הרבה פעמים בדברי הר' עובדיה.
אפשר להעלותיש שמה תשובה להיתר "ממזרות"
וכנראה על זה יצא הקצף
ונראה שהאריך בזה הר' יהודה חטאב במקומו.............
לא אני הוא בעל הדברים, אלא סה"כ כמראה מקום גרידאהכל הוצאת שם רע
הוצאת שם רע שהמחבר כתב זאת בעצמו כמו שכבר כתבו לך קודם.הכל הוצאת שם רע. ולמעשה היה שואל בניחותא בין גברא לגברא (כאשר הרב לא היה טרוד בכלום), והעתיק בדייקנות גם את נוסח השאלה וגם את התשובה, ואפילו את הבעת הפנים (אם כעס או צחק וכדו').
בהקדמת המחבר כתב:
הצג קובץ מצורף 5178
ובהקדמה למהדו"ח הוסיף:
הצג קובץ מצורף 5179
וזה נוסח מכתבו של הג"ר אברהם יוסף שליט"א:
הצג קובץ מצורף 5180
הוצאת שם רע שהמחבר כתב זאת בעצמו כמו שכבר כתבו לך קודם.
כוונתי רק להראות שגם המחבר עצמו כתב שאין לסמוך על הספר בכל פרט. (אני לא מפקפק שכך שאל וכך מרן ענה לו, השאלה באיזה מצבים זה היה ובאיזה נסיבות)לא הבנתי את דבריך [כוונתי לר' @אור יעקב]
כי באחד הקבצים שהעלת, הוא כותב להדיא שהביא את הספרים לר' עובדיה שיעבור ויראה מה צריך לתקן
וכתב שהרב עבר על הרבה מהתשובות והסכים עמם
וכן בנו ר' אברהם עבר וכו'
ודרך אגב חלק א' בהרבה יותר אפשר לסמוך מחי"ב
התכוונתי שעל זה מרן זצוק"ל לא עבר כמו השאלה עם המקובל...ברור, הרי בחלק י"ב מתיר פאה רח"ל.
מנין לך? היית שם?הכל הוצאת שם רע. ולמעשה היה שואל בניחותא בין גברא לגברא (כאשר הרב לא היה טרוד בכלום), והעתיק בדייקנות גם את נוסח השאלה וגם את התשובה, ואפילו את הבעת הפנים (אם כעס או צחק וכדו').
מנין לך? היית שם?
רק יצויין שכל מ"ש המחבר בשם הגר"א יוסף, לא הוזכר כלל בהסכמתו, [והגרע"י בעיקר סמך על בנו הגר"א, למרות ש"נאמר לו" להמחבר שהוא עבר על חלקים מסויימים], זה לא היה מיועד להיות הסכמה רשמית על כל מה שכתוב בספר, כי אם לברר שאין שם טעויותוהגר"ע יוסף הסכים להלכה ולמעשה עם הנאמר בספרים (ואי אפשר לומר עליו שנעלם מעיניו, כי היה סורק הכל כמו מחשב), ואף בנו רבי אברהם עבר על זה.