האם אפשר לסמוך על ספר מעין אומר?

[משיב כהלכה]

הוצאת שם רע שהמחבר כתב זאת בעצמו כמו שכבר כתבו לך קודם.

ברור שהמחבר הגזים בדבריו, כי רק לשאול את השאלה ולשמוע את התשובה זה יותר מ"תוך כדי דיבור". וכוונתו היתה להסיר לעז מעל הגר"ע יוסף בדברים שהם מרפסן איגרי (למרות שמתחילה לא היה צריך להעתיקם, כמו המקובל והחור בבגד).

ולאחר מכן כתב במפורש שכל דבריו היו "לחומרת הענין שלא יתייחסו למובא בספרים כמו שמו"ר כתבם"... אבל בבירור גמור, זה מה שנשאל וזה מה שהשיב.

וכל זה יאמר לשבחו של המחבר הדייקן שלא ניסה לקחת עטרה לעצמו (כאשר כל אחד רוצה להיות מעתיק השמועה וממשיך הדרך...) אבל לנצל זאת לגנותו זה מעשה שלא יעשה.

והגר"ע יוסף הסכים להלכה ולמעשה עם הנאמר בספרים (ואי אפשר לומר עליו שנעלם מעיניו, כי היה סורק הכל כמו מחשב), ואף בנו רבי אברהם עבר על זה.

וברור שהגר"ע לא היה טרוד בין גברא לגברא במה שהיה עם הגברא הקודם.

 

[אור יעקב]

לא הבנתי את דבריך [כוונתי לר' @אור יעקב]

כי באחד הקבצים שהעלת, הוא כותב להדיא שהביא את הספרים לר' עובדיה שיעבור ויראה מה צריך לתקן
וכתב שהרב עבר על הרבה מהתשובות והסכים עמם
וכן בנו ר' אברהם עבר וכו'

כוונתי רק להראות שגם המחבר עצמו כתב שאין לסמוך על הספר בכל פרט. (אני לא מפקפק שכך שאל וכך מרן ענה לו, השאלה באיזה מצבים זה היה ובאיזה נסיבות)

- ודרך אגב חלק א' בהרבה יותר אפשר לסמוך מחי"ב.

 

[משיב כהלכה]

ודרך אגב חלק א' בהרבה יותר אפשר לסמוך מחי"ב

ברור, הרי בחלק י"ב מתיר פאה רח"ל.

 

[אור יעקב]

ברור, הרי בחלק י"ב מתיר פאה רח"ל.

התכוונתי שעל זה מרן זצוק"ל לא עבר כמו השאלה עם המקובל...

 

[שמעון טרבלסי]

הכל הוצאת שם רע. ולמעשה היה שואל בניחותא בין גברא לגברא (כאשר הרב לא היה טרוד בכלום), והעתיק בדייקנות גם את נוסח השאלה וגם את התשובה, ואפילו את הבעת הפנים (אם כעס או צחק וכדו').

מנין לך? היית שם?

 

[משיב כהלכה]

מנין לך? היית שם?

רואים זאת מכל סגנון השאלות והתשובות שהועתק במדוייק, כולל הבעות פנים וכו'.

גם שמעתי מכמה מקורבים להגר"ע שהנ"ל הוא דייקן גדול.

כמו כן המחבר מעיד על כך, ואף שאין הנחתום מעיד על עיסתו, ניכר שאינו מייפה שום דבר אלא אומר הכל ללא כחל ושרק ומתוך ענווה והתבטלות.

מאידך גיסא, בעדויות של הרב יצחק בשם אביו, מצינו שמכחישים אותו. ובנדון זה, הסכמת הגר"ע יוסף מכחישה אותו.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

והגר"ע יוסף הסכים להלכה ולמעשה עם הנאמר בספרים (ואי אפשר לומר עליו שנעלם מעיניו, כי היה סורק הכל כמו מחשב), ואף בנו רבי אברהם עבר על זה.

רק יצויין שכל מ"ש המחבר בשם הגר"א יוסף, לא הוזכר כלל בהסכמתו, [והגרע"י בעיקר סמך על בנו הגר"א, למרות ש"נאמר לו" להמחבר שהוא עבר על חלקים מסויימים], זה לא היה מיועד להיות הסכמה רשמית על כל מה שכתוב בספר, כי אם לברר שאין שם טעויות

לסיכום: הספר הזה יותר מוסמך מאשרי האי"ש שהוא רק שמועות מכל מיני מקורות, אבל פחות מוסמך מחוט שני [או אור לציון ח"ב], שהחמבר עבר עליו בעצמו בכוונה שהספר ישקף את דעותיו, וסמכותו דומה לזה של ספר הליכות שלמה [שגם עליו עברו תלמידיו הקרובים של הגרשז"א]

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

התכוונתי שעל זה מרן זצוק"ל לא עבר כמו השאלה עם המקובל...

הרי הגרע"י בלא"ה לא עבר על הכל, ואילו בנו הגר"א שליט"א עבר גם על חלק י"ב -

ולענין השאלה עם המקובל, כדאי להביא לשונו של המעין אומר -

ובהערה הוסיף:

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

עכשיו ראיתי שבהקדמה לחלק י"ג חזר על הסיפור [של הסכמת הג"ר אברהם] עם קצת שינויים -

ויצויין עוד הסכמת הגרש"מ עמאר שליט"א לחלק זה -

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וכדאי להבהיר ששו"ת מעין אומר חלקים י"ג - ט"ז אינם מתורת הגר"ע יוסף, ומי שמגיע אליהם רק ע"י חיפוש אוצה"ח בקל יוכל לטעות בזה
[וכדאי שמנהלי אוצה"ח יבהירו את זה איכשהו]

 

[מתוק מדבש]

רק יצויין שכל מ"ש המחבר בשם הגר"א יוסף, לא הוזכר כלל בהסכמתו, [והגרע"י בעיקר סמך על בנו הגר"א, למרות ש"נאמר לו" להמחבר שהוא עבר על חלקים מסויימים], זה לא היה מיועד להיות הסכמה רשמית על כל מה שכתוב בספר, כי אם לברר שאין שם טעויות

לסיכום: הספר הזה יותר מוסמך מאשרי האי"ש שהוא רק שמועות מכל מיני מקורות, אבל פחות מוסמך מחוט שני [או אור לציון ח"ב], שהמחבר עבר עליו בעצמו בכוונה שהספר ישקף את דעותיו, וסמכותו דומה לזה של ספר הליכות שלמה [שגם עליו עברו תלמידיו הקרובים של הגרשז"א]

היסוד הוא אחד,
יש הבדל בין מה שנכתב לדורות ביבי"א, לבין שאלה פרטית במעין אומר.
ובזה א"ש כל מש"כ המלעיגים על ס' אור לציון, דיש הבדל בין מה שענה לשואל לבין מש"כ בספרו.

 

[משיב כהלכה]

רק יצויין שכל מ"ש המחבר בשם הגר"א יוסף, לא הוזכר כלל בהסכמתו, [והגרע"י בעיקר סמך על בנו הגר"א, למרות ש"נאמר לו" להמחבר שהוא עבר על חלקים מסויימים], זה לא היה מיועד להיות הסכמה רשמית על כל מה שכתוב בספר, כי אם לברר שאין שם טעויות

"רק לברר שאין שם טעויות"...

הגר"ע יוסף שבשמו נכתבו הפסקים הללו, לא התרגש כלל מזה, גם כשאמרו לו שיש בספר הזה "טעויות", מינה את בנו ר' אברהם להגיה ועל חלק מהדברים עבר בעצמו, וכתב בכתב ידו הסכמה חמה לספר, שהוא ערב לו.

ואילו בנו של הגר"ע, רבי יצחק, רואה צורך לצאת נגד הספר ולקעקע את אמינותו, וכל זה בשם אביו.

 

[כאחד העם]

למעשה היה שואל בניחותא בין גברא לגברא (כאשר הרב לא היה טרוד בכלום),

יש הסרטה של ר' יצחק עליו, שאומר שהיה שואל "בדרך"

 

[מתוק מדבש]

יש הסרטה של ר' יצחק עליו, שאומר שהיה שואל "בדרך"

לפי איך שאני מכיר את הגאון הגדול רבי יהודה נקי שליט"א בעל המעיין אומר
אין לי ספק שהוא מחל לרה"ר לשעבר על המעשה עם הבצל, הגם שזה הלבנת פנים חמורה מאוד, אבל הגר"י נקי צדיק גדול.

 

[יזדי]

לפי איך שאני מכיר את הגאון הגדול רבי יהודה נקי שליט"א בעל המעיין אומר
אין לי ספק שהוא מחל לרה"ר לשעבר על המעשה עם הבצל, הגם שזה הלבנת פנים חמורה מאוד, אבל הגר"י נקי צדיק גדול.

 

[כאחד העם]

אין לי ספק שהוא מחל לרה"ר לשעבר על המעשה עם הבצל,

ושמא יש לחלק
שסיפר שם על כמה אנשים, ומה שסיפר בראש הדברים זה היה על הר' נקי
והסיפור עם הבצל זה היה על מישהו אחר

 

[יזדי]

ומה מאוד נפלאתי על רבנים מסויימים שלא אנקוב בשמם,
שבדרשותיהם להמונים אומרים שלא יגידו את השם במפורש בכדי שלא לעבור בשבעה עשר לאוין,
ובסוף רומזים לזה והציבור מבין,
וכנראה שכחו שלשון הרע אסור גם ברמז.

 

[כאחד העם]

ובסוף רומזים לזה והציבור מבין,

ולפעמים נוצר מצב
שממציאים סיפור שלא היה ולא נברא, ורומזים על מישהו, או סיפור שהיה בכלל איתם, ומפילים זאת על אחרים
וכבר היה כן לעולמים.....

 

[משיב כהלכה]

אין לי ספק שהוא מחל לרה"ר לשעבר על המעשה עם הבצל, הגם שזה הלבנת פנים חמורה מאוד, אבל הגר"י נקי צדיק גדול.

מנין לך שהוא מתכוון לרב יהודה נקי שהיה לו ריח בצל? הוא דיבר בקטע הזה על מספר אנשים, לא על אדם אחד.

ובעצם הרב יצחק רוצה לומר שרק הוא מעתיק השמועה ואין עוד מלבדו, לא אחיו רבי דוד ולא הרב יהודה נקי ולא אחרים, כי אף אחד לא ידע מתי לשאול, רק הוא ידע. אבל האמת תורה דרכה.

ולמעשה, בין גברא לגברא היה הגר"ע יוסף פנוי לשמוע ולענות, אבל כאשר היה באמצע הלימוד, לא היה פנוי לשום דבר.

 

[חבר]

הלשון מסכים ומעריב זו מליצה ותול''מ
כשמרן זצ''ל סמך על מאן דהו הוא ידע לכתוב זאת במפורש.

 

[משיב כהלכה]

הלשון מסכים ומעריב זו מליצה ותול''מ

מליצה מוגזמת בנדון דידן, במקום שהיה לו לכתוב שאין לסמוך על ספר זה אלא לתועלת המעיינים.

 

[חבר]

 

[חבר]

 

[כאחד העם]

הצג קובץ מצורף 8254

אתה מעלה מה שנוח לך ומה שקרוב אליך ו @חבר שלך

אולם היית צריך להעלות ג"כ קטע אחר שכתב הר' נקי

 

[משיב כהלכה]

הוא אומר כאן בעצם שהלעז שהוציא עליו הרב יצחק יוסף היה עוד בחיי חיותו של הגר"ע יוסף, ואמרו זאת בשם הגר"ע, והוא שאל את הגר"ע יוסף על כך, ולא אמר לו "כתבת כך וכך, וזה אינו נכון"... ובזכרונו המופלג היה צריך לשלוף לו ברגע כמימריה את כל המקומות בהם לא דייק.

 

[חבר]

אתה מעלה מה שנוח לך ומה שקרוב אליך ו @חבר שלך

אולם היית צריך להעלות ג"כ קטע אחר שכתב הר' נקי

הצג קובץ מצורף 8256

כבר כתבתי שהמונח 'מסכים ומעריב' הוא מליצה ושווה ערך לנטע נאמן צנצנת המן, ואם זה מה שהוא כתב אחרי ה'בדיקה' הרי שהדברים מדברים בעד עצמם, ואם בידך להעלות את כלל ההסכמה השניה של מרן זצ''ל אשמח

 

[כאחד העם]

הרי שהדדברים מדברים בעד עצמם,

עדיין מכאן ועד "שהיה שואל בדרך", ושהיה שואל "בחדר מדרגות", "ובמהירות" וכו' וכו'
הדרך רחוקה שבעתיים [ואתה תצטרך לברך הגומל בדרך הזו]

בידך להעלות את כלל ההסכמה השניה של מרן זצ''ל אשמח

 

[בדרך התורה]

לא הבנתי שורה תחתונה, זה תקף כמו פסק של מרן? או לא.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לא הבנתי שורה תחתונה, זה תקף כמו פסק של מרן? או לא.

זה א' מספרי השמועות היותר מוסמכים, ותול"מ

 

[מתוק מדבש]

זה א' מספרי השמועות היותר מוסמכים, ותול"מ

אני רק יכול להעיד,
שהגר"י נקי אדם ירא שמים באופן מיוחד,
דייקן בלימודו, וידען גדול בתורת מרן הגרע"י.
ולשונו זהירה, גם במילי דעלמא.

בכלל צריך לדעת שמרן הגרע"י אוחז משיטת ה"צירופים", דהיינו לצרף שיטות רחוקות בשעה"ד.
וכנראה זה הפתרון לרוב הבעיות שנדמה שיש בס'.