כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,061
לענ''ד אינך צודק, הגר''א טוען שאין הבדל משמעותי בין בי''ת דגושה לרפויה, ומביא ראיה מדין חיתוך אותיות בק''ש "עשב - בשדך" ואם כמבטא המקובל היום, בין בּ לב מה צריך לדקדק כפי שנפסקה גמרא זו בשולחן ערוך גם כן בהאי לישנא (שו"ע אורח חיים - סימן סא, כ) "צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתה כסוף תיבה שלפניה, כגון: בכל לבבך; על לבבכם; בכל לבבכם; עשב בשדך; ואבדתם מהרה; הכנף פתיל; אתכם מארץ". הא תינח בכל לבבך, אם לא נותן ריוח זה מחסיר אות, אבל אם המבטאים שונים לחלוטין, אז מדוע צריך להפריד באלה יותר מכל מילה אחרת, בודאי שזה שונה, ובדיוק כמו שלא צריך להבדיל בין פ לב' או ג לד'.
והאמת יורה דרכו שבהרבה מדינות בחוץ לארץ הספרדים אכן לא היו מבדילים בין ב' לב', ועד היום יש ככה חלק מהספרדים בחו''ל. לא אומר בכל העדות, אבל אמר לי אבי מורי שיחי' שבחו''ל בג'רבא לא הבדילו בין ב' דגושה לרפויה, וזה למדו בארץ. וכשהייתי בצרפת פעם אחת הייתי בקהילה שם וראית גם שנוהגים כן. האמת שעד היום סברתי שזה טעות שלא שמעו מבטא זה. וכאן תיקנו. אך כאן אני רואה שהגר''א מביא לזה ראיות, וזה חידוש עבורי.
ואגב אולי מכאן המקור לשמועה שהתגלגלה לגבי קריאת שמע, כי הגר''א הביא ראיות מהגמרא מדיני קריאת שמע.
ומ''מ לא בא הגר''א לומר משהו כללי על מבטא הספרדים אלא על בגד כפת. שבזה קיבל קריאתם. מכח ראיות מהגמרא. ובזה כיום הספרדים עצמם לא נוהגים כן. וד''ב.
