עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
חקרי לב, מאן דכר שמיה ?
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (4)
- יוזם האשכול כאחד העם
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
בכל מקרה החיד''א לא כתב שם שאסור להחמיר נגד מרן
תראה במבוא לחלק ב' בענין שקבלת מרן היא מדין רוב ולא מדין ודאי
אגב, זו טענה מבית מדרשכם שאין בה ממש.
מרן הגרבץ אומר דברים מפורשים אז אתם יודעים יותר טוב ממנו וזו מליצה וחבל שנכתבה בספר
וכתב שאיפה "שאפשר בקל" יש לחוש להם.
איפה כתב ש"חובה" לפסוק כאחרונים נגד מרן?
בשבילי כולם לומדים באותו בית מדרש ואין שתי תורות.
כנראה מרן הגרע"י זצוק"ל הבין טוב מאוד שלא יכול להיות שהגרב"צ זצוק"ל יאמר שמי שהולך כמו השו"ע "אין לו יראת שמים"...
- באמת נראה לך שהאור לציון היה בא ואומר שלמרן הגרע"י זצוק"ל "אין יראת שמים"!?
וודאי שלא!
וכוונתו למליצה בעלמא, ופה הסביר זאת יותר טוב.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
התחדש השבוע (ומסתמא זה כבר נאמר פעמים רבות בלוין) שהאול''צ אף פעם לא חלק על היבי''א !!! זה חידוש עצום !!!
עלון השבועי חקת תשפ''ה:
ז. סיפרתי כמה פעמים, לפני כ -35 שנה, חכם בן ציון זצ"ל היה אצלנו בישיבה, לרגל שמחת שבע ברכות של אחד הבחורים שהיה תלמידו בפורת יוסף, וחכם בן ציון ישב לידי ואמר לי: תגיד, אתה חושב שאני חולק הרבה על אביך? אמרתי, אני לא חושב, אני רואה.. הוא צחק ואמר, תדע לך, אני לא חולק עליו, הרבה דברים ליבנו יחד, ויש הבדל אחד ביני לבינו, אני ממשכן את נפשי – כמו משכון - בשביל המנהגים, כגון נשים ספרדיות שנהגו לברך על הדלקת הנרות אחרי ההדלקה, תניחן במנהגן, ורק כלה חדשה תברך ואחר כך תדליק (אול"צ ח"ב פרק יח אות ג), וכן אשה שמברכת על לולב ועל סוכה, תניח לה לברך (ח"ד פרק לז אות ז). אבל אביך פוסק, יש לנו שלחן ערוך, וקיבלנו הוראות מרן. כך אמר חכם בן ציון.
וממילא מתורצות כל הקושיות של הרב @אור יעקב ורבנו @ידידיה ...
עלון השבועי חקת תשפ''ה:
ז. סיפרתי כמה פעמים, לפני כ -35 שנה, חכם בן ציון זצ"ל היה אצלנו בישיבה, לרגל שמחת שבע ברכות של אחד הבחורים שהיה תלמידו בפורת יוסף, וחכם בן ציון ישב לידי ואמר לי: תגיד, אתה חושב שאני חולק הרבה על אביך? אמרתי, אני לא חושב, אני רואה.. הוא צחק ואמר, תדע לך, אני לא חולק עליו, הרבה דברים ליבנו יחד, ויש הבדל אחד ביני לבינו, אני ממשכן את נפשי – כמו משכון - בשביל המנהגים, כגון נשים ספרדיות שנהגו לברך על הדלקת הנרות אחרי ההדלקה, תניחן במנהגן, ורק כלה חדשה תברך ואחר כך תדליק (אול"צ ח"ב פרק יח אות ג), וכן אשה שמברכת על לולב ועל סוכה, תניח לה לברך (ח"ד פרק לז אות ז). אבל אביך פוסק, יש לנו שלחן ערוך, וקיבלנו הוראות מרן. כך אמר חכם בן ציון.
וממילא מתורצות כל הקושיות של הרב @אור יעקב ורבנו @ידידיה ...
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
עוד כתב שם שדעת מרן לא לברך על ההלל בר''ח, והוא פלא גדול בעיני דהרי בשו''ע הביא דעות הראשונים בזה, ולא הכריע, וכתב רק דמנהג א''י כהרמב''ם ולא כתוב שהמברך זה ברכה לבטלה, וצ''ע.
דנו על זה במקו"א.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
היכא ?
תמשיך הלאה לד"ה ונראה ומה שהביא שם מהחיד"א.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,095
ותלמידי הגרב"צ שמחמירים גם נגד מרן השו"ע, יש להם יראת ה' או יראת חכם בן ציון?
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
לפי חכם בן ציון עצמו זה נקרא יראת השם
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,095
לדעת מרן הב"י גם מי שרוצה להחמיר צריך למצוא מקור לדבריו: "והוצרכתי לכתוב כל זה לפי שראיתי מחמירים לאסור לחמץ בשאור של גוים וכבר הוכחתי שאין להם על מה שיסמוכו" (ב"י יו"ד ר"ס קיב סד"ה פת של גויים). וכעי"ז מבואר בב"י (שם סי' קצו) ע"ד התה"ד משם האו"ז "וכל דברים אלו חומרות יתירות הן ואין להם סמך בגמרא לגבי הדין ולפיכך לא נהגו העולם בכל מקומותינו".
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,095
כנ"ל לגבי השו"ע.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
ברור שחכם בן ציון לא אמר את זה בתור מליצה, כי הוא הביא את דברים אלו בדברי מוסר, ועיינו שם באור לציון חכמה ומוסר את הקשר הדברים
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,474
אז כנראה שנעלמו דברי הבית יוסף מחכם בן ציון ...
או שגם אור לציון מוסר נכתב ע''י תלמידים טועים ... לך תדע ...
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,653
כוונת הדברים של הגרב''צ לענ''ד פשוטה, אדם לומד את תורת ה', לומד את הסוגיא והראשונים, בעיון היטב כי זה רצון השם, וודאי שסומך על השו''ע שהוא גדול הפוסקים, אך יש מקרים בהם אנו רואים שרוב גדולי האחרונים חששו לדעות אחרות, ומסתברא טעמייהו, וכגון לגבי סוכר לימון מים, זהו דעת הרדב''ז, החיד''א, הבא''ח, וגם הנשמ''א, הגרח''פ, וכך היה מנהג פשוט. ומובן מה טעם המנהג. והרי כל דברי מרן בבית יוסף באים ליישב מנהג מצרים. והרדב''ז רבם דהוי קשיש מיניה דהב''י לימדם לעשות כן. ובכל כי האי גוונא. לדעת הגרב''צ א''ש אם אדם אומר למה לי לחוש, מותר, כיון שמרן התיר, הרי ששם הצידה את שאר גדולי הפוסקים והמחברים, ולא איכפ''ל, מהם כלל. הרי זה יראת שו''ע ולא יראת ה'.
כי התורה לא ניתנה לנו לפני חמש מאות שנה במעמד חיבור השו''ע, אלא כל התורה מהקב''ה, אלא דהשו''ע הוא גדול הפוסקים, והקו הכללי ללכת כמוהו, אולם במקום שאנו רואים שנהגו להחמיר לא כוותיה מכח גדולי הפוסקים וסברותיהם, לדעת חכם בן ציון אין זה יראת ה'.
ולאחר המחילה רבה מבעל הנטעי גבריאל, שהוא חביב עד לאחת, ובמקומות אחרים בפורל''ת שזלזלו בדבריו שאינם פסיקה אלא ליקוטים, מאד השבתי מלחמה כנגד דבריהם.
והגרע''י ידוע דהיה לו קו אחר בענינים רבים ואכמ''ל. אולם גם הגרע''י במקומות מסויימים שמצא ראשונים וכדו' החמיר לפעמים דלא כהשו''ע. אך יש בזה ענין של נתינת משקל לדברים, בשקל הקודש, כדרכה ש''ת. וז''ב.
כי התורה לא ניתנה לנו לפני חמש מאות שנה במעמד חיבור השו''ע, אלא כל התורה מהקב''ה, אלא דהשו''ע הוא גדול הפוסקים, והקו הכללי ללכת כמוהו, אולם במקום שאנו רואים שנהגו להחמיר לא כוותיה מכח גדולי הפוסקים וסברותיהם, לדעת חכם בן ציון אין זה יראת ה'.
ולאחר המחילה רבה מבעל הנטעי גבריאל, שהוא חביב עד לאחת, ובמקומות אחרים בפורל''ת שזלזלו בדבריו שאינם פסיקה אלא ליקוטים, מאד השבתי מלחמה כנגד דבריהם.
והגרע''י ידוע דהיה לו קו אחר בענינים רבים ואכמ''ל. אולם גם הגרע''י במקומות מסויימים שמצא ראשונים וכדו' החמיר לפעמים דלא כהשו''ע. אך יש בזה ענין של נתינת משקל לדברים, בשקל הקודש, כדרכה ש''ת. וז''ב.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,653
אם הם יקלו בכל מקום שחכם בן ציון היקל, הגם שלמדו הסוגיא וראו שיש סברות המסתברות וגדולי הפוסקים שחולקים עליו. זה היה יראת חכם בן ציון. ושוב לתפוס את העומק והקודה הפנימית. ולא את הגלד החיצוני של הדברים. לנסות להבין. לפני שמשיגים.