עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
חקרי לב, מאן דכר שמיה ?
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (4)
- יוזם האשכול כאחד העם
- תאריך התחלה
- מומלץ
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
בכל מקרה החיד''א לא כתב שם שאסור להחמיר נגד מרן
תראה במבוא לחלק ב' בענין שקבלת מרן היא מדין רוב ולא מדין ודאי
אגב, זו טענה מבית מדרשכם שאין בה ממש.
מרן הגרבץ אומר דברים מפורשים אז אתם יודעים יותר טוב ממנו וזו מליצה וחבל שנכתבה בספר
וכתב שאיפה "שאפשר בקל" יש לחוש להם.
איפה כתב ש"חובה" לפסוק כאחרונים נגד מרן?
בשבילי כולם לומדים באותו בית מדרש ואין שתי תורות.
כנראה מרן הגרע"י זצוק"ל הבין טוב מאוד שלא יכול להיות שהגרב"צ זצוק"ל יאמר שמי שהולך כמו השו"ע "אין לו יראת שמים"...
- באמת נראה לך שהאור לציון היה בא ואומר שלמרן הגרע"י זצוק"ל "אין יראת שמים"!?
וודאי שלא!
וכוונתו למליצה בעלמא, ופה הסביר זאת יותר טוב.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
בעלון השבועי חקת תשפ''ה כתב שדעת מרן לא לברך על ההלל בר''ח, והוא פלא גדול בעיני דהרי בשו''ע הביא דעות הראשונים בזה, ולא הכריע, וכתב רק דמנהג א''י כהרמב''ם ולא כתוב שהמברך זה ברכה לבטלה, וצ''ע.
דנו על זה במקו"א.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
היכא ?
תמשיך הלאה לד"ה ונראה ומה שהביא שם מהחיד"א.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
ותלמידי הגרב"צ שמחמירים גם נגד מרן השו"ע, יש להם יראת ה' או יראת חכם בן ציון?
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
לפי חכם בן ציון עצמו זה נקרא יראת השם
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
לדעת מרן הב"י גם מי שרוצה להחמיר צריך למצוא מקור לדבריו: "והוצרכתי לכתוב כל זה לפי שראיתי מחמירים לאסור לחמץ בשאור של גוים וכבר הוכחתי שאין להם על מה שיסמוכו" (ב"י יו"ד ר"ס קיב סד"ה פת של גויים). וכעי"ז מבואר בב"י (שם סי' קצו) ע"ד התה"ד משם האו"ז "וכל דברים אלו חומרות יתירות הן ואין להם סמך בגמרא לגבי הדין ולפיכך לא נהגו העולם בכל מקומותינו".
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
כנ"ל לגבי השו"ע.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
ברור שחכם בן ציון לא אמר את זה בתור מליצה, כי הוא הביא את דברים אלו בדברי מוסר, ועיינו שם באור לציון חכמה ומוסר את הקשר הדברים
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
אז כנראה שנעלמו דברי הבית יוסף מחכם בן ציון ...
או שגם אור לציון מוסר נכתב ע''י תלמידים טועים ... לך תדע ...
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
כוונת הדברים של הגרב''צ לענ''ד פשוטה, אדם לומד את תורת ה', לומד את הסוגיא והראשונים, בעיון היטב כי זה רצון השם, וודאי שסומך על השו''ע שהוא גדול הפוסקים, אך יש מקרים בהם אנו רואים שרוב גדולי האחרונים חששו לדעות אחרות, ומסתברא טעמייהו, וכגון לגבי סוכר לימון מים, זהו דעת הרדב''ז, החיד''א, הבא''ח, וגם הנשמ''א, הגרח''פ, וכך היה מנהג פשוט. ומובן מה טעם המנהג. והרי כל דברי מרן בבית יוסף באים ליישב מנהג מצרים. והרדב''ז רבם דהוי קשיש מיניה דהב''י לימדם לעשות כן. ובכל כי האי גוונא. לדעת הגרב''צ א''ש אם אדם אומר למה לי לחוש, מותר, כיון שמרן התיר, הרי ששם הצידה את שאר גדולי הפוסקים והמחברים, ולא איכפ''ל, מהם כלל. הרי זה יראת שו''ע ולא יראת ה'.
כי התורה לא ניתנה לנו לפני חמש מאות שנה במעמד חיבור השו''ע, אלא כל התורה מהקב''ה, אלא דהשו''ע הוא גדול הפוסקים, והקו הכללי ללכת כמוהו, אולם במקום שאנו רואים שנהגו להחמיר לא כוותיה מכח גדולי הפוסקים וסברותיהם, לדעת חכם בן ציון אין זה יראת ה'.
ולאחר המחילה רבה מבעל הנטעי גבריאל, שהוא חביב עד לאחת, ובמקומות אחרים בפורל''ת שזלזלו בדבריו שאינם פסיקה אלא ליקוטים, מאד השבתי מלחמה כנגד דבריהם.
והגרע''י ידוע דהיה לו קו אחר בענינים רבים ואכמ''ל. אולם גם הגרע''י במקומות מסויימים שמצא ראשונים וכדו' החמיר לפעמים דלא כהשו''ע. אך יש בזה ענין של נתינת משקל לדברים, בשקל הקודש, כדרכה ש''ת. וז''ב.
כי התורה לא ניתנה לנו לפני חמש מאות שנה במעמד חיבור השו''ע, אלא כל התורה מהקב''ה, אלא דהשו''ע הוא גדול הפוסקים, והקו הכללי ללכת כמוהו, אולם במקום שאנו רואים שנהגו להחמיר לא כוותיה מכח גדולי הפוסקים וסברותיהם, לדעת חכם בן ציון אין זה יראת ה'.
ולאחר המחילה רבה מבעל הנטעי גבריאל, שהוא חביב עד לאחת, ובמקומות אחרים בפורל''ת שזלזלו בדבריו שאינם פסיקה אלא ליקוטים, מאד השבתי מלחמה כנגד דבריהם.
והגרע''י ידוע דהיה לו קו אחר בענינים רבים ואכמ''ל. אולם גם הגרע''י במקומות מסויימים שמצא ראשונים וכדו' החמיר לפעמים דלא כהשו''ע. אך יש בזה ענין של נתינת משקל לדברים, בשקל הקודש, כדרכה ש''ת. וז''ב.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
אם הם יקלו בכל מקום שחכם בן ציון היקל, הגם שלמדו הסוגיא וראו שיש סברות המסתברות וגדולי הפוסקים שחולקים עליו. זה היה יראת חכם בן ציון. ושוב לתפוס את העומק והקודה הפנימית. ולא את הגלד החיצוני של הדברים. לנסות להבין. לפני שמשיגים.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
מחילה, אבל על אול"צ חכמה ומוסר, אין ויכוח שלא נכתב ונערך על ידו, ואפי' לא עבר עליו. כמבואר בהקדמתו.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
זה כמו מחלוקות גדולות, לדוגמא מחלוקת הגאונים ור"ת בזמן ביה"ש וכיו"ב, שהרי בודאי אם נלך לפרש את סוגיית הגמ' לא יתכן ששני הפירושים אמיתיים ואחד מהם טועה, או במח' ב"ש וב"ה וכיו"ב, וא"כ איך שייך לומר אלו ואלו דא"ח ?
אלא וודאי שאם באנו לדון מה רצון ה' יתכן ששניהם צודקים ולא כן אם באנו לדון מה כוונת הגמ' - ראשונים - שלחן ערוך וכדו'. ולכן אמרו במדרש ובזוהר ששבעים פנים לתורה
אלא וודאי שאם באנו לדון מה רצון ה' יתכן ששניהם צודקים ולא כן אם באנו לדון מה כוונת הגמ' - ראשונים - שלחן ערוך וכדו'. ולכן אמרו במדרש ובזוהר ששבעים פנים לתורה
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,916
תלמידים טועים כתבתי
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
יתכן שטעו בדבר אחד.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
זה נערך על ידי בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול זצוק''ל, והן אמת שלא נכתב על ידו, אך שימר את סגנון אביו בדיקנות ככל האפשר. ומנין לנו להחליט, טעה וכדו'.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
מרן הגרע"י כותב שזו לא דרכו, המקום החריף ביותר הוא בשו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח וז"ל:
"והנה בשו"ת יביע אומר ח"ד הנ"ל בסוף הסימן הבאתי מ"ש הגר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סי' ה אות ד), וז"ל: ולענין אם נזכר בבין השמשות וספר אז, ע' בית דוד ובספר צרור הכסף, ובברכי יוסף, דעלתה לו, ומונה בשאר הימים בברכה. עכ"ל. נמצא שיש לנו תנא דמסייע לן דמסיק הכי לדינא. ע"כ. וכתב ע"ז האברך הנ"ל, שעל זה סמכתי סמיכה בכל כחי, ותמה ע"ז שהרי הב"ד וצרור הכסף לא כתבו כן, ואיך סמכתי ע"ז סמיכה בכל כחי. הביטו וראו איך מסלף את הדברים, שהרי אני הארכתי בס"ד להסביר בטוב טעם ודעת למה נטיתי מדברי הבית דוד, וכל כחי אינו אלא בסברא שהרחבתי בה כיד ה' הטובה עלי תלי"ת. והבאתי סיוע מכמה אחרונים שכתבו כדברי. אלא שמצאתי עזר לי גם במסקנת הגאון ר' חיים פלאג'י, אשר גם הוא לי לעזר ולהועיל, כי עינו הבדולח ראתה מ"ש מרן החיד"א שאין דברי הב"ד מוכרחים, וגם על זוגא דרבנן בס' צרור הכסף כתב שאין דבריהם נכונים. לכן כתב דעתו הקדושה שיספור בשאר לילות בברכה. וזוהי הכרעתו ומסקנתו, ולא כמ"ש האברך הזה בעזות מצח שזכרונו של הגרח"פ הטעהו. והוא כמתלהלה יורה זקים, וכל דבריו אין להם שחר, שאין תורתו אלא מן השפה ולחוץ".
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
אם כוונתך לומר שהגרע''י אינו רק סומך על רוב הפוסקים אלא מברר הסוגיא בראיות, זה אמת ונכון ולא חלקתי על זה. והוא עצמו כותב שמי שיש לו כח בהוראה וכו'. ועיין גם בספר רבינו שאמר כן בפירוש שהעיקר זה הפוסק שמונח בסוגיא לעומק בראיות ברורות. הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב @מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.
ומ''מ הרבה מאלה שמנסים לחקות את הגרע''י ודאי שהרבה פעמים משתמשים באוצה''ח, ללקט מערכה כנגד מערכה, וד''ב.
בגמרא (שבת קל.) אמרו שבמקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת, ובמקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב, ולא אמרו שזה רק יראת ר"א או ר"י הגלילי.
השאלה היא עד כמה יש להתייחס למרן השו"ע בתור מרא דאתרא...
ברור שכוונת הגרב"ץ הוא נגד אלו שתמיד מחפשים קולות, ותולים את זה בקבלת הוראות מרן, אבל גם בשאר דברים שמרן לא דיבר עליהם, הם עדיין מחפשים קולות, ודבריו הם מליצה בעלמא לענין זה.
אבל א"א להכריע בטענה זו את השאלה הנ"ל. וזה פשוט לכל בר דעת.
מי שאולי "נכנס לנושא" ויצא לו להחמיר יכול להיות...
אבל מי שלדוגמא הולך כפסקיו של מרן הגרע"י זצוק"ל וסוחט לימונים בשבת נאמר שאין לו "יראת שמים" אלא "יראת הרב עובדיה"!?
- וכי מרן הגרע"י זצוק"ל שפסק כן לא היה לו "יראת שמים"??
פשוטים הדברים שכת"ר כתב, והלוואי שיבינו זאת.
השיעור השבועי האחרון מהרב יצחק יוסף:
היה אחד ברדיו שאמר שמצטרפים לכתחילה ויכולים לברך ברכות התרה ולעשות חזרת הש"ץ, וכששאל אותו אחד המאזינים ששמע ביזדים במוצ"ש (שמיני, נשא, בהעלותך תש"פ), שאמרנו שיש 35 פוסקים הסוברים שזו ברכה לבטלה, ענה לו: גם אני יודע פוסקים! אבל מה עם ברכה לבטלה, אתה לא מפחד?! מי שעבר ועשה כמו הרב הזה, לא יענה אחריו אמן.
ולא הבנתי למה נטפל דוקא להגר"א מלכא שליט"א, בעוד שכבר פסקו כן מרן שר התורה ר' חיים קניבסקי זצוק"ל ומרן הגר"ש כהן זצוק"ל הגר"א וייס שליט"א ועוד רבים.
והדברים ברורים.
היה אחד ברדיו שאמר שמצטרפים לכתחילה ויכולים לברך ברכות התרה ולעשות חזרת הש"ץ, וכששאל אותו אחד המאזינים ששמע ביזדים במוצ"ש (שמיני, נשא, בהעלותך תש"פ), שאמרנו שיש 35 פוסקים הסוברים שזו ברכה לבטלה, ענה לו: גם אני יודע פוסקים! אבל מה עם ברכה לבטלה, אתה לא מפחד?! מי שעבר ועשה כמו הרב הזה, לא יענה אחריו אמן.
ולא הבנתי למה נטפל דוקא להגר"א מלכא שליט"א, בעוד שכבר פסקו כן מרן שר התורה ר' חיים קניבסקי זצוק"ל ומרן הגר"ש כהן זצוק"ל הגר"א וייס שליט"א ועוד רבים.
והדברים ברורים.
יש להוסיף עוד שרואים בתשובות שכתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי. [לדוגמא ראה תשובתו שם סימן פ' בענין אכנסאי ובמש"כ בחזו"ע חנוכה (עמ' קמ"ה)].
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,344
איני יודע אם הדברים שכתבת ראויים להכתב, אבל ראיתי בעיני כמה תשבות שהדפיס בספריו, ובכת"י יש בהם עוד מו"מ והשמיטו בהדפסה (ואיני יודע טעמו).
והרואה יראה שבספריו הראשונים פלפל יותר, ובמאוחרים יותר פלפל פחות, ושמעתי בזה כמה טעמים, אך בכולם טחן הסוגיא הדק היטב. ועי' במצו"ב דברים חשובים מאוד.