האם החזו"א חזר בו בעניין הס"ת הספרדים? - הערה על דברי הרב עובדיה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כאחד העם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
הרב ווזנר עצמו מספר!
אתה מפקפק?
הפוך
הרב וואזנר מספר דברים אחרים "שהראה לחזו"א" ואינו יודע אפי' אם חזר בו אח"כ או לא

זה מצויין - וזה נכון .

אבל מכאן סיפורי בדים שהתווספו לעיל [שהחזו"א החויר, או היה בהלם, והיה צריך משענת, זה מתאים לשלוח לסיפורי "אנשים מספרים על עצמם"]
וכל אחד מספר זאת אחרת , וכל אחד מספר זאת על עצמו...
 
בלת"ק כראוי.

באמת אין נפק"מ מה היתה תגובת החזו"א.
מ"מ לדעתי ישנם כמה דברים ברורים.

א. החזו"א לא ידע כלל מהתשובה הנ"ל (ומ"ש במעשה איש באמת תמוה, דבסי' ו' התייחס למ"ש החת"ס בענין גט, וכותב לדייק ממנו דבסת"ם פוסל. וכמו שהעיר הרב כאחד העם).
ב. החזו"א סבר מעיקרא שהנוהגים כן יש להם ע"מ לסמוך.
ג. גם לאחר שראה התשובה לא שינה דעתו דלאשכנזים לכתחילה אין לנהוג כן.

להבנתי מה שהשתנה זה שאחר שראה התשובה הנ"ל הסכים שיש להורות כן לספרדים לכתחילה.
 
להבנתי מה שהשתנה זה שאחר שראה התשובה הנ"ל הסכים שיש להורות כן לספרדים לכתחילה.
חבל שאתה לא קורא הודעות קודמות

החזו"א הכשיר לספרדים לכתחילה מתחילת דרכו

וכבר לעיל הבאתי ב- 3 מכתבים שונים שכתב להדיא שהספרדים ימישיכו במנהגם, ולא זו בלבד אלא שכששואלים אותו הוא מכשיר להם ושיש להם מסורת בזה וכו' וכו'
 
חבל שאתה לא קורא הודעות קודמות

החזו"א הכשיר לספרדים לכתחילה מתחילת דרכו

וכבר לעיל הבאתי ב- 3 מכתבים שונים שכתב להדיא שהספרדים ימישיכו במנהגם, ולא זו בלבד אלא שכששואלים אותו הוא מכשיר להם ושיש להם מסורת בזה וכו' וכו'

אז כנראה שהחזו"א החויר (האדים) בגלל האשכנזים,
שאיך הוא פסל להם, והלא ר"נ אדלר אשכנזי ועכ"פ פוסק מוסמך אצלם והכשיר.
ולספרדים הוא הכשיר מעיקרא, ולאשכנזים כמו שכתב הרב איני יודע מה היה אח"כ.
(ואל תקשקשו שרנ"א הסתפרד, כי הוא סה"כ למד מהספרדים את ההיגוי הנכון של ח' ו-ע' כמו שכתוב במקור - ולא כמו שעשה מזה מישהו שהתפלל בהיגוי ספרדי).
ועכ"פ עיקר החוורתו של החזו"א היתה, מזה שהוא סבר שהזוהר דיבר על צ' הפוכה לפני בריאת העולם.
ורנ"א שהיה מקובל הכריח דלא כן, וגם לאחר בריאת העולם. - ודלא כהבנת החזו"א.
 
אז כנראה שהחזו"א החויר (האדים) בגלל האשכנזים,
שאיך הוא פסל להם, והלא ר"נ אדלר אשכנזי ועכ"פ פוסק מוסמך אצלם והכשיר.

ולכן הבאתי את המכתב האחרון של החזון איש שכבר מכיר את החת"ס הנ"ל ואעפ"כ לא חזר בו
 
אבל זה מעניין,
והיותר מעניין הוא

שיש ג' אנשים שכותבים שהראו לחזו"א ושהוא לא ידע.

א. בעל צדקת הצדיק
ב. הר' וואזנר
ג. הר' וולץ.

וכנראה הוא שכיון שלא כ"כ ייחס לחת"ס הנ"ל חשיבות אז לא כ"כ שם לב או שלא זכר.

וזה רק מראה - כמה ממה שהתווסף לסיפורים "שהחויר" "ושכמעט נפל" וכד' , כמה זה רחוק מלהיות נכון.

כי אע"פ שכבר הכיר לא כ"כ שינה לו
 
והיותר מעניין הוא

שיש ג' אנשים שכותבים שהראו לחזו"א ושהוא לא ידע.

א. בעל צדקת הצדיק
ב. הר' וואזנר
ג. הר' וולץ.

וכנראה הוא שכיון שלא כ"כ ייחס לחת"ס הנ"ל חשיבות אז לא כ"כ שם לב או שלא זכר.

וזה רק מראה - כמה ממה שהתווסף לסיפורים "שהחויר" "ושכמעט נפל" וכד' , כמה זה רחוק מלהיות נכון.

כי אע"פ שכבר הכיר לא כ"כ שינה לו

אז כנראה שהמידות הטובות של החזו"א גרמו להעמיד פנים כאילו אינו יודע,
כדי לתת להם הרגשה הטובה כאילו חידשו לו דבר, (שלפיו גם לאשכנזים אין לפסול).
 
אז כנראה שהמידות הטובות של החזו"א גרמו להעמיד פנים כאילו אינו יודע,

לו יהי כדבריך - אזאי א"כ יש פה מבט אחר מכל הסיפורים לעיל , וכל התיאורים שהחוירו פניו או שנפל מהכסא [אם היה בכלל כזה דבר] זה כל זה היה כמו בלשונינו "משחק" , בשביל לחזק ולעודד את הלומד הצעיר שבא לשאול אותו ולהראות לו כביכול דבר שלא ידע.

פה זה מקבל כבר "פן" אחר ו "עומק" אחר מכל הסיפורי בדים שסופרו ותוארו לעיל
 
ראשי תחתית