באנר תרומה

האם לא הגיע הזמן להקים ישיבה גדולה ספרדית בסגנון של 'חברון'?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חבר
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

חבר

חבר חדש
הצטרף
27/3/25
הודעות
120
פגשתי עכשיו בחור טוב מישיבה ספרדית שמסיים צ'יקטנה, הרושיבה אומר לו שאין לו ישיבה ספרדית שמתאימה לו מה שיש צו'''ל מדי או ספרדי/קפדני מדי ופשוט חבל..
 
האם לא הגיע הזמן לבקש סגנון ישיבות חדשות וטובות מבלי להיתלות ולהדמות לאחרים,
למקד על הצורך האמיתי שלנו כציבור, ולא על נסיון להעלות את קרנינו בהעתק הדבק מגוחכים.....
מה לדעתך הצורך שלנו כספרדים?

אני מרגיש שהציבור הצעיר, הרבה יותר גאה במורשתו,
פעם לשיר שיר פיוט מהראשונים הספרדים, זה היה פרענק...
היום זה לא.
ואולי הוא יותר בשל ליצור משהו עצמאי.

יש לנו מורשת רצינית מאד,
של גדולי עולם,
למדנים אבות הלומד'ס
ופוסקי ההלכה.

מה לדעתך צריך בישיבה שתענה לצורך הציבור הספרדי?
 
האם לא הגיע הזמן לבקש סגנון ישיבות חדשות וטובות מבלי להיתלות ולהדמות לאחרים,
למקד על הצורך האמיתי שלנו כציבור, ולא על נסיון להעלות את קרנינו בהעתק הדבק מגוחכים.....
אין כאן העתק הדבק אלא יש ציבור גדול שההיצע הקיים כיום לא מספק אותו ואת הדרך החינוכית שלו (מבלי להיכנס לדיון על עצם הדרך), ובמציאות של היום יש הרבה בחורים ספרדים בישיבות אשכנזיות שהם שמה לא בגלל שהם מוצלחים יותר אלא שמבחינה מנטלית חינוכית זה יותר מתאים להם.
 
אין כאן העתק הדבק אלא יש ציבור גדול שההיצע הקיים כיום לא מספק אותו ואת הדרך החינוכית שלו (מבלי להיכנס לדיון על עצם הדרך), ובמציאות של היום יש הרבה בחורים ספרדים בישיבות אשכנזיות שהם שמה לא בגלל שהם מוצלחים יותר אלא שמבחינה מנטלית חינוכית זה יותר מתאים להם.
אתה טוען טוב,
וצריך מודל
אבל א''א להיות העתק הדבק,
ולכן צריך להעלות צרכים
ולבנות מודל לפי הצורך
ולא להביא מודל
ולקרוא למי שצריך מודל זה לבא
 
11 הישיבות המובילות היום:
השלישה הפותחת: יסודות (זיאת), משכנות התורה, בית שמעיה,
אחריה מייד: מאור התורה, יסודות התורה, קול יעקב, רכסים, הלוי שתפסה שם בזמן האחרון
ואחריה אש התלמוד, דעת חיים, באר התלמוד וגם הם לא ברמה של פונביז וחברון כמובן מאליו
 
הריני שואל שאלת תם:
לפי מה אנחנו מגדירים את ה'ישיבות הפותחות'?
מסתבר לומר שלפי הביקוש.
אממה,
עולם הישיבות זה לא שוק, והישיבה היא לא בסטה,
כמה מכרתי, וכמה עשיתי יומית...
שהרי בסופו של דבר כל זה הוא עניין של יח"צ,
הישיבה שהכי השקיעה בזה תמכור את הבסטה, סליחה, תסיים את הרישום הכי טוב שיש.

אבל אני מציע,
אולי ננסה להסתכל בפרספקטיבה של חיים:

מי הישיבה שהצמיחה את הכי הרבה ת"ח מבין שורותיה,
מי הישיבה שבה מספר הנושרים הוא הנמוך ביותר,
מי הישיבה שבה הבחורים מחזיקים הכי הרבה מעמד עד החתונה...
מי הישיבה שבוגריה הכי מחוברים אליה ואל רבניה,

אני מאמין שנהיה מופתעים מהתוצאות.
ואני מדבר גם על חברון....
 
הערת אגב ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן שליט"א (למדתי אצלו בחברון) אמר לי בכמה פעמים שמבנה ישיבת חברון במתכונתה אינו מתאים למבנה הנפש הספרדית, כפי שהוא רואה בחברון ובמאור התורה, בכמה פעמים הוא אמר זאת שאפ' בנים של בוגרים של חברון הוא רואה שהיה יותר מתאים להם מבחינה מנטלית ישיבה ספרדית.
 
הערת אגב ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן שליט"א (למדתי אצלו בחברון) אמר לי בכמה פעמים שמבנה ישיבת חברון במתכונתה אינו מתאים למבנה הנפש הספרדית, כפי שהוא רואה בחברון ובמאור התורה, בכמה פעמים הוא אמר זאת שאפ' בנים של בוגרים של חברון הוא רואה שהיה יותר מתאים להם מבחינה מנטלית ישיבה ספרדית.
משפט סתום ללא ראיות
יש הרבה ספרדים שהצליחו מאוד בחברון
 
משפט סתום ללא ראיות
יש הרבה ספרדים שהצליחו מאוד בחברון
פעם דיבר איתי הרב פנחסי מברכת אפרים וטען שהסגנון החברונאי, להיות מודרני, ועם זה שאיפות ברזל לגדלות וכו', אצל הספרדים זה לא עובד.
ובדרך כלל שנפתחים
מירא''ש מתקלקלים.
הוא טען שהוא רואה זאת אצל המון בוגרים שהלכו בקיבוץ למקומות בסגנון פתוח יותר. לא החזיק מעמד.
והביא כדוגמא ישיבת הגאון הרב שאול גבאי בקיבוץ שהוא ת''ח גדול, והתחילה בהצלחה גדולה,
אך ביחס למה שהיה בתחילה הפתיחות לא תרמה להצלחת המקום, וד''ב.
 
נערך לאחרונה:
11 הישיבות המובילות היום:
השלישה הפותחת: יסודות (זיאת), משכנות התורה, בית שמעיה,
אחריה מייד: מאור התורה, יסודות התורה, קול יעקב, רכסים, הלוי שתפסה שם בזמן האחרון
ואחריה אש התלמוד, דעת חיים, באר התלמוד וגם הם לא ברמה של פונביז וחברון כמובן מאליו
עם טיפה מחקר אפשר לעלות מי אתה
האחים שלך לומדים בשלישיה, אח"כ הבני דודים, אח"כ השכנים...
ועכשיו ברצינות, מה המדד שלך לקביעה הזו
לדוגמא ישיבת קול יעקב יש הרבה שלא יסכימו ללכת לשום מקום אחר מלבדה, כנ"ל במאור התורה
קשה מאד לדרג בתוך הישיבות הללו
הצד השווה שבהם שכולם ישיבות טובות שדואגות לגדל את התלמידי חכמים של הדור הבא
 
יש הרבה ספרדים שהצליחו מאוד בחברון
בחברון אחוזי הספרדים מאד נמוכים יחסית כי אכן זה פחות מתאים וכמו שאמר הרב פנחסי.
אגב, משפחות רבניות אכן מצליחות שם
ע''ע משפ' יוסף ועוד הרבה.
אך גם בני עסקנים בכירים ממש לא מצליחים שם
 
עם טיפה מחקר אפשר לעלות מי אתה
האחים שלך לומדים בשלישיה, אח"כ הבנידודים, אח"כ השכנים
ועכשיו ברצינות, מה המדד שלך לקביעה הזו
לדוגמא ישיבת קול יעקב יש הרבה שלא יסכימו ללכת לשום מקום אחר מלבדה, כנ"ל במאור התורה
קשה מאד לדרג בתוך הישיבות הללו
הצד השווה שבהם שכולם ישיבות טובות שדואגות לגדל את התלמידי חכמים של הדור הבא
אמר לי פעם ת''ח מבוגר גאון מופלג היום כבן שישים פלוס אך בזמנו היה כבן 40 פלוס
בוגר ישיבת תפרח בהווסדה
שהוא זוכר את ישיבת תפרח שנפתחה עם עשרים שלושים בחורים...
והיה רמה לא גבוהה
ואל תסתכלו היום.
אלא שאחרי עשרות שנות ותק אכן פרצה תחומים והפכה למשהו טוב ומבוקש
לעומת זאת הישיבות הספרדיות שקמות
הם מטפסות די מהר למעלה למעלה.
זו דעתי.
יש כאן צורך ציבורי, ויש כאן הצלחה גדולה
 
פגשתי עכשיו בחור טוב מישיבה ספרדית שמסיים צ'יקטנה, הרושיבה אומר לו שאין לו ישיבה ספרדית שמתאימה לו מה שיש צו'''ל מדי או ספרדי/קפדני מדי ופשוט חבל..
ג''א מצטרף לזה
אבל עם הציבור שלנו יהיה קשה מאוד לייצר דבר כזה, מטעמים מובנים
למרות שבשקט בשקט יש הרבה שעובדים על זה שנים, לא הצליחו לייצר משהו בינתיים, וחבל ...

ולכן אני ממשיך לשלוח את ילדיי לישיבות ליטאיות...
 
מה לדעתך הצורך שלנו כספרדים?
...
מה לדעתך צריך בישיבה שתענה לצורך הציבור הספרדי?

צריך להקים כמה וכמה ישיבות ספרדיות,
שלא יחקו את הישיבות הליטאיות בשום דבר!

אם צריך, שיחזרו 150 שנה אחורה,
ויחשבו כיצד היו נראות ישיבות באותם ימים.

הבעיה היא שהר"מים שנמצאים היום בישיבות הספרדות,
הוסללו על הדרך הליטאית ופשוט לא מכירים מציאות אחרת...!

לליטאים יש את המשפט ש'אי אפשר לשנות ממתכונת הישיבות בוולאז'ין'
(משפט שצריך עיון מכמה פנים, ואכמ"ל).

אך לציבור הספרדי אין חובה להתיישר עם וולאז'ין,
ולא עם כל הישיבות שבאו בעקבותיה.

ואדרבה,
יש כמה וכמה דברים בישיבות מהסגנון הליטאי,
שלא מתאימים לבחור ספרדי אותנטי, (כלומר שאינו משוכנז מלידה).

ובאותה מידה שישיבות חסידיות לא מנסות להיות חיקוי של ישיבה ליטאית,
וישיבות חב"ד שונות ממש מישיבות של שאר החסידויות,
כך צריך שלציבור הספרדי יהיה ישיבות שמותאמות לו.
 
צריך להקים כמה וכמה ישיבות ספרדיות,
שלא יחקו את הישיבות הליטאיות בשום דבר!

אם צריך, שיחזרו 150 שנה אחורה,
ויחשבו כיצד היו נראות ישיבות באותם ימים.

הבעיה היא שהר"מים שנמצאים היום בישיבות הספרדות,
הוסללו על הדרך הליטאית ופשוט לא מכירים מציאות אחרת...!

לליטאים יש את המשפט ש'אי אפשר לשנות ממתכונת הישיבות בוולאז'ין'
(משפט שצריך עיון מכמה פנים, ואכמ"ל).

אך לציבור הספרדי אין חובה להתיישר עם וולאז'ין,
ולא עם כל הישיבות שבאו בעקבותיה.

ואדרבה,
יש כמה וכמה דברים בישיבות מהסגנון הליטאי,
שלא מתאימים לבחור ספרדי אותנטי, (כלומר שאינו משוכנז מלידה).

ובאותה מידה שישבות חסידיות לא מנסות להיות חיקוי של ישיבה ליטאית,
וישיבות חב"ד שונות ממש מישיבות של שאר החסידויות,
כך צריך שלציבור הספרדי יהיה ישיבות שמותאמות לו.
עקרונית זה נכון
מציאותית המערכת כבר בנויה ואי אפשר לשנות אותה, את זה היו צריכים לחשב לפני 40-50 שנה,
בסה''כ הישיבות שלא הושפעו מעולם הליטאי, שהם כסא רחמים ופורת יוסף גאולה, הם לא הישיבות הכי ''מבוקשות'' בלשון המעטה
כי הישיבות נפתחות לפי מה שהצבור מחפש
ואת זה הציבור כמעט לא מחפש
 
מציאותית המערכת כבר בנויה ואי אפשר לשנות אותה, את זה היו צריכים לחשב לפני 40-50 שנה,
צריך אנשים שהכירו דמויות של ת''ח גדולים ספרדים, מנחילי דרך
עם זאת ודאי שמכירים גם את העושר הטמון בדרך הלימוד של הישיבות
ודרך המוסר
הגר''מ מזוז זצ''ל דיבר על כך שהיה בימ''ד של ר''ח רי''ף ורמב''ם שהיה בסגנון העמקה מקומית
והיה בימ''ד של תוס' שעשו התורה ככדור.
הרמב''ן שילב, מצד אחד למד אצל הר''ש משאנץ אך למד גם בדרך חכמי ספרד הקדמונים
נוצר בימ''ד חדש!
שילוב.
וגם הרא''ש מצד אחד תלמיד מהר''ם מרוטנבורג
ומצד שני חבר של גדולי ספרד כהרשב''א שילב בצד אחר.
והוא טוען שהשילוב זה הכי מוצלח.
חושבני שבדור שלנו חייב להגיע לשילוב של מקוריות תורנית משלנו
אך לקחת את כל הטוב שיש אצל כולם
א''צ להימנע מדבר טוב ואמיתי בגלל שום גורם.
רק צריך חכמה.
 
צריך להקים כמה וכמה ישיבות ספרדיות,
שלא יחקו את הישיבות הליטאיות בשום דבר!

אם צריך, שיחזרו 150 שנה אחורה,
ויחשבו כיצד היו נראות ישיבות באותם ימים.

הבעיה היא שהר"מים שנמצאים היום בישיבות הספרדות,
הוסללו על הדרך הליטאית ופשוט לא מכירים מציאות אחרת...!

לליטאים יש את המשפט ש'אי אפשר לשנות ממתכונת הישיבות בוולאז'ין'
(משפט שצריך עיון מכמה פנים, ואכמ"ל).

אך לציבור הספרדי אין חובה להתיישר עם וולאז'ין,
ולא עם כל הישיבות שבאו בעקבותיה.

ואדרבה,
יש כמה וכמה דברים בישיבות מהסגנון הליטאי,
שלא מתאימים לבחור ספרדי אותנטי, (כלומר שאינו משוכנז מלידה).

ובאותה מידה שישיבות חסידיות לא מנסות להיות חיקוי של ישיבה ליטאית,
וישיבות חב"ד שונות ממש מישיבות של שאר החסידויות,
כך צריך שלציבור הספרדי יהיה ישיבות שמותאמות לו.
כל הישיבות החסידוית העמידו את הישיבות בדיוק כמו המתכונת הליטאית הן בסדרים והן בדרך הלימוד כי מה לעשות הליטאים היו הראשונים שהמציאו את זה וזה עבד ולכן כולם חיקו את זה החסידים הכניסו את הנויאנסים שלהם וגם אנו הספרדים צריכים לשלב את הנויאנסים והמנטליות שלנו אבל צורת הישיבה של הליטאים זה משהו שהתקבל אחרי השואה אצל כל כלל ישראל גם כאלה שלמדו לפני השואה בצורה שונה כמו הונגרים. פורת יוסף עיר העתיקה .חסידוית מסוימות

לגבי חב"ד גם הם בתומכי תמימים בתחילת דרכם היו ישיבה קלאסית עם רמים ליטאים כמו ר יחזקאל אברמסקי [שעלין מסופר שהרש"ב פיטר אותו מהישיבה כי בגללו הבחורים לא ילמדו תניא] והרב שך והרב ישראל גרוסמן רק הם נתנו דגש ללימוד חסידות ובמשך השנים השקיעו יותר בלימוד חסידות על פני הנגלה בתוספת כל מיני פעילויות של קירוב אבל הם יחידים בדבר זה
 
כי הישיבות נפתחות לפי מה שהצבור מחפש
לא לגמרי, יש כמובן ישיבות שנפתחו בסגנון פור"י העתיק, בעיקר ברכת יצחק של הרב ברכה, באר יהודה ואולי גם לב אליהו ועוד.
והישיבות האלו נפתחו לפי מה שראשי הישיבה מאמינים שאמור להיות.
אבל אתה בהחלט צודק ש-
את זה הציבור כמעט לא מחפש
ובישיבות הללו יש פחות מ- 100 בחורים בישי"ג
[אגב - למיטב ידיעתי, בפורת יוסף גאולה יש דווקא עלייה בכמות בשנים האחרונות, וכמדומה שעומדת כיום על בערך 150 בחורים]
 
לא לגמרי, יש כמובן ישיבות שנפתחו בסגנון פור"י העתיק, בעיקר ברכת יצחק של הרב ברכה, באר יהודה ואולי גם לב אליהו ועוד.
והישיבות האלו נפתחו לפי מה שראשי הישיבה מאמינים שאמור להיות.
אבל אתה בהחלט צודק ש-

ובישיבות הללו יש פחות מ- 100 בחורים בישי"ג
[אגב - למיטב ידיעתי, בפורת יוסף גאולה יש דווקא עלייה בכמות בשנים האחרונות, וכמדומה שעומדת כיום על בערך 150 בחורים]
אכן הציבור חייב שילוב
ספרדי מדאי
היום זה עקירת נתח משמעותי מהנפש של רוב הציבור
שלמד וגדל על עולם הישיבות הותיק
צריך להוסיף מוטיבים יחודיים
אך לא לזנוח דברים טובים אחרים.
 
צריך לדעת לאן חותרים. שיהיה ישיבות ספרדיות טובות? לענות על מחסור בסוג מסוים של ישיבה? או לנסות להמשיך מסורת?
המציאות כהיום שאין כ"כ מסורת להמשיך ... זה יותר נסיון ליצור מחדש ומי אמר שיש ענין כזה? יש ענין לחזור לדרך לימוד הספרדית של פעם? למה?
זה דבר נחמד ונפלא שיש שימור לזה. [בפורת יוסף, כסא רחמים וכדו'] אבל בחורים הם לא מוזיאון והם צריכים ללמוד איפה שיהיה להם תועלת, ואם כלל ישראל ברובו לומד היום בצורה מסוימת מה הענין לשנות?
[אפשר לפתוח דיון אם באמת נכון ללמוד כך, ולדון על המעלות והחסרונות של דרך הלימוד בעולם הישיבות היום, אבל ללא קשר לדרך לימוד ספרדית]
 
צריך לדעת לאן חותרים. שיהיה ישיבות ספרדיות טובות? לענות על מחסור בסוג מסוים של ישיבה? או לנסות להמשיך מסורת?
המציאות כהיום שאין כ"כ מסורת להמשיך ... זה יותר נסיון ליצור מחדש ומי אמר שיש ענין כזה? יש ענין לחזור לדרך לימוד הספרדית של פעם? למה?
זה דבר נחמד ונפלא שיש שימור לזה. [בפורת יוסף, כסא רחמים וכדו'] אבל בחורים הם לא מוזיאון והם צריכים ללמוד איפה שיהיה להם תועלת, ואם כלל ישראל ברובו לומד היום בצורה מסוימת מה הענין לשנות?
[אפשר לפתוח דיון אם באמת נכון ללמוד כך, ולדון על המעלות והחסרונות של דרך הלימוד בעולם הישיבות היום, אבל ללא קשר לדרך לימוד ספרדית]
בעיקרון אתה ממש צודק,
זה כמו שידונו לפתוח ישיבה כמו שלמדו בוואלוז'ין...
הרי גם אצל הליטאים דרך הלימוד השתנתה מאוד ב- 150 שנים האחרונות, ולא ידוע לי שקמה איזה ישיבה לאחרונה להחזיר עטרה ליושנה

רק שאצל הספרדים זה נראה לי יושב יותר על איזו שהיא הרגשה שזה שוב להתכופף תחת הליטאים
 
[אפשר לפתוח דיון אם באמת נכון ללמוד כך, ולדון על המעלות והחסרונות של דרך הלימוד בעולם הישיבות היום, אבל ללא קשר לדרך לימוד ספרדית]
אני חושב שיחד עם הלומד'ס הליטאי שהוא מבורך והיום נצרך מאד, ובירור שטות הראשונים
יש משהו שאכן אפשר לקחת מהמנטליות של הישיבות הנ''ל לכיוון הפראקטי,
ההלכתי בצורה משולבת עם העיון בלי הפרדה ודו''ק
אינני מתכוין שיתחילו ללמוד הלכה במקום סוגיות ישיבתיות, אלא קרקע מסויימת לזה בדרך הלימוד ועוד. יותר מבישיבה רגילה היום.
 
הבעיה שאצל הספרדים מי שפתוח הוא פרענק
ואצל הליטאים מי שפתוח הוא בסה"כ מודרני
ב"ה בישיבות הספרדיות של היום לאט לאט המנטליות הספרדית חוזרת לשלוט (לא זכיתי ללמוד אצל ספרדים אבל ממה שאני רואה אצל האברכים הצעירים) וזה מבורך
אני מדבר אפ' על האוכל, השירים והרגש. כי נפש של בחור ספרדי (שאחוז גבוה ממנו מהפריפריה) צריכה את מה שהוא ראה בבית
מרביצי התורה קצת בדור אחר, ועם הדור הצעיר לא כ"כ עוזר להכניס את המנטליות של האשכנזים, אולי בישי"ק
הדור הצעיר קצת מואס בזה
 
הבעיה שאצל הספרדים מי שפתוח הוא פרענק
ואצל הליטאים מי שפתוח הוא בסה"כ מודרני
ב"ה בישיבות הספרדיות של היום לאט לאט המנטליות הספרדית חוזרת לשלוט (לא זכיתי ללמוד אצל ספרדים אבל ממה שאני רואה אצל האברכים הצעירים) וזה מבורך
אני מדבר אפ' על האוכל השירים והרגש כי נפש של בחור ספרדי (שאחוז גבוה ממנו מהפרפריה) צריכה את מה שהוא ראה בבית
מרביצי התורה קצת בדור אחר ועם הדור הצעיר לא כ"כ עוזר להכניס את המנטליות של האשכנזים אולי בישי"ק
הדור הצעיר קצת מואס בזה
אני מטיל ספק רב ב'עובדות' שאתה מציג, ואינני חושב שהם מייצגות יותר מרבע מהציבור
 
ראשי תחתית