האם לא הגיע הזמן להקים ישיבה גדולה ספרדית בסגנון של 'חברון'?

[עת שערי רצון]

צריך להקים כמה וכמה ישיבות ספרדיות,
שלא יחקו את הישיבות הליטאיות בשום דבר!

אם צריך, שיחזרו 150 שנה אחורה,
ויחשבו כיצד היו נראות ישיבות באותם ימים.

הבעיה היא שהר"מים שנמצאים היום בישיבות הספרדות,
הוסללו על הדרך הליטאית ופשוט לא מכירים מציאות אחרת...!

לליטאים יש את המשפט ש'אי אפשר לשנות ממתכונת הישיבות בוולאז'ין'
(משפט שצריך עיון מכמה פנים, ואכמ"ל).

אך לציבור הספרדי אין חובה להתיישר עם וולאז'ין,
ולא עם כל הישיבות שבאו בעקבותיה.

ואדרבה,
יש כמה וכמה דברים בישיבות מהסגנון הליטאי,
שלא מתאימים לבחור ספרדי אותנטי, (כלומר שאינו משוכנז מלידה).

ובאותה מידה שישבות חסידיות לא מנסות להיות חיקוי של ישיבה ליטאית,
וישיבות חב"ד שונות ממש מישיבות של שאר החסידויות,
כך צריך שלציבור הספרדי יהיה ישיבות שמותאמות לו.

עקרונית זה נכון
מציאותית המערכת כבר בנויה ואי אפשר לשנות אותה, את זה היו צריכים לחשב לפני 40-50 שנה,
בסה''כ הישיבות שלא הושפעו מעולם הליטאי, שהם כסא רחמים ופורת יוסף גאולה, הם לא הישיבות הכי ''מבוקשות'' בלשון המעטה
כי הישיבות נפתחות לפי מה שהצבור מחפש
ואת זה הציבור כמעט לא מחפש

 

[כהנא דמסייע]

מציאותית המערכת כבר בנויה ואי אפשר לשנות אותה, את זה היו צריכים לחשב לפני 40-50 שנה,

צריך אנשים שהכירו דמויות של ת''ח גדולים ספרדים, מנחילי דרך
עם זאת ודאי שמכירים גם את העושר הטמון בדרך הלימוד של הישיבות
ודרך המוסר
הגר''מ מזוז זצ''ל דיבר על כך שהיה בימ''ד של ר''ח רי''ף ורמב''ם שהיה בסגנון העמקה מקומית
והיה בימ''ד של תוס' שעשו התורה ככדור.
הרמב''ן שילב, מצד אחד למד אצל הר''ש משאנץ אך למד גם בדרך חכמי ספרד הקדמונים
נוצר בימ''ד חדש!
שילוב.
וגם הרא''ש מצד אחד תלמיד מהר''ם מרוטנבורג
ומצד שני חבר של גדולי ספרד כהרשב''א שילב בצד אחר.
והוא טוען שהשילוב זה הכי מוצלח.
חושבני שבדור שלנו חייב להגיע לשילוב של מקוריות תורנית משלנו
אך לקחת את כל הטוב שיש אצל כולם
א''צ להימנע מדבר טוב ואמיתי בגלל שום גורם.
רק צריך חכמה.

 

[בית ועד לחכמים]

צריך להקים כמה וכמה ישיבות ספרדיות,
שלא יחקו את הישיבות הליטאיות בשום דבר!

אם צריך, שיחזרו 150 שנה אחורה,
ויחשבו כיצד היו נראות ישיבות באותם ימים.

הבעיה היא שהר"מים שנמצאים היום בישיבות הספרדות,
הוסללו על הדרך הליטאית ופשוט לא מכירים מציאות אחרת...!

לליטאים יש את המשפט ש'אי אפשר לשנות ממתכונת הישיבות בוולאז'ין'
(משפט שצריך עיון מכמה פנים, ואכמ"ל).

אך לציבור הספרדי אין חובה להתיישר עם וולאז'ין,
ולא עם כל הישיבות שבאו בעקבותיה.

ואדרבה,
יש כמה וכמה דברים בישיבות מהסגנון הליטאי,
שלא מתאימים לבחור ספרדי אותנטי, (כלומר שאינו משוכנז מלידה).

ובאותה מידה שישיבות חסידיות לא מנסות להיות חיקוי של ישיבה ליטאית,
וישיבות חב"ד שונות ממש מישיבות של שאר החסידויות,
כך צריך שלציבור הספרדי יהיה ישיבות שמותאמות לו.

כל הישיבות החסידוית העמידו את הישיבות בדיוק כמו המתכונת הליטאית הן בסדרים והן בדרך הלימוד כי מה לעשות הליטאים היו הראשונים שהמציאו את זה וזה עבד ולכן כולם חיקו את זה החסידים הכניסו את הנויאנסים שלהם וגם אנו הספרדים צריכים לשלב את הנויאנסים והמנטליות שלנו אבל צורת הישיבה של הליטאים זה משהו שהתקבל אחרי השואה אצל כל כלל ישראל גם כאלה שלמדו לפני השואה בצורה שונה כמו הונגרים. פורת יוסף עיר העתיקה .חסידוית מסוימות

לגבי חב"ד גם הם בתומכי תמימים בתחילת דרכם היו ישיבה קלאסית עם רמים ליטאים כמו ר יחזקאל אברמסקי [שעלין מסופר שהרש"ב פיטר אותו מהישיבה כי בגללו הבחורים לא ילמדו תניא] והרב שך והרב ישראל גרוסמן רק הם נתנו דגש ללימוד חסידות ובמשך השנים השקיעו יותר בלימוד חסידות על פני הנגלה בתוספת כל מיני פעילויות של קירוב אבל הם יחידים בדבר זה

 

[אבני הכותל]

כי הישיבות נפתחות לפי מה שהצבור מחפש

לא לגמרי, יש כמובן ישיבות שנפתחו בסגנון פור"י העתיק, בעיקר ברכת יצחק של הרב ברכה, באר יהודה ואולי גם לב אליהו ועוד.
והישיבות האלו נפתחו לפי מה שראשי הישיבה מאמינים שאמור להיות.
אבל אתה בהחלט צודק ש-

את זה הציבור כמעט לא מחפש

ובישיבות הללו יש פחות מ- 100 בחורים בישי"ג
[אגב - למיטב ידיעתי, בפורת יוסף גאולה יש דווקא עלייה בכמות בשנים האחרונות, וכמדומה שעומדת כיום על בערך 150 בחורים]

 

[כהנא דמסייע]

לא לגמרי, יש כמובן ישיבות שנפתחו בסגנון פור"י העתיק, בעיקר ברכת יצחק של הרב ברכה, באר יהודה ואולי גם לב אליהו ועוד.
והישיבות האלו נפתחו לפי מה שראשי הישיבה מאמינים שאמור להיות.
אבל אתה בהחלט צודק ש-

ובישיבות הללו יש פחות מ- 100 בחורים בישי"ג
[אגב - למיטב ידיעתי, בפורת יוסף גאולה יש דווקא עלייה בכמות בשנים האחרונות, וכמדומה שעומדת כיום על בערך 150 בחורים]

אכן הציבור חייב שילוב
ספרדי מדאי
היום זה עקירת נתח משמעותי מהנפש של רוב הציבור
שלמד וגדל על עולם הישיבות הותיק
צריך להוסיף מוטיבים יחודיים
אך לא לזנוח דברים טובים אחרים.

 

[מבקש אמת]

צריך לדעת לאן חותרים. שיהיה ישיבות ספרדיות טובות? לענות על מחסור בסוג מסוים של ישיבה? או לנסות להמשיך מסורת?
המציאות כהיום שאין כ"כ מסורת להמשיך ... זה יותר נסיון ליצור מחדש ומי אמר שיש ענין כזה? יש ענין לחזור לדרך לימוד הספרדית של פעם? למה?
זה דבר נחמד ונפלא שיש שימור לזה. [בפורת יוסף, כסא רחמים וכדו'] אבל בחורים הם לא מוזיאון והם צריכים ללמוד איפה שיהיה להם תועלת, ואם כלל ישראל ברובו לומד היום בצורה מסוימת מה הענין לשנות?
[אפשר לפתוח דיון אם באמת נכון ללמוד כך, ולדון על המעלות והחסרונות של דרך הלימוד בעולם הישיבות היום, אבל ללא קשר לדרך לימוד ספרדית]

 

[אבני הכותל]

צריך לדעת לאן חותרים. שיהיה ישיבות ספרדיות טובות? לענות על מחסור בסוג מסוים של ישיבה? או לנסות להמשיך מסורת?
המציאות כהיום שאין כ"כ מסורת להמשיך ... זה יותר נסיון ליצור מחדש ומי אמר שיש ענין כזה? יש ענין לחזור לדרך לימוד הספרדית של פעם? למה?
זה דבר נחמד ונפלא שיש שימור לזה. [בפורת יוסף, כסא רחמים וכדו'] אבל בחורים הם לא מוזיאון והם צריכים ללמוד איפה שיהיה להם תועלת, ואם כלל ישראל ברובו לומד היום בצורה מסוימת מה הענין לשנות?
[אפשר לפתוח דיון אם באמת נכון ללמוד כך, ולדון על המעלות והחסרונות של דרך הלימוד בעולם הישיבות היום, אבל ללא קשר לדרך לימוד ספרדית]

בעיקרון אתה ממש צודק,
זה כמו שידונו לפתוח ישיבה כמו שלמדו בוואלוז'ין...
הרי גם אצל הליטאים דרך הלימוד השתנתה מאוד ב- 150 שנים האחרונות, ולא ידוע לי שקמה איזה ישיבה לאחרונה להחזיר עטרה ליושנה

רק שאצל הספרדים זה נראה לי יושב יותר על איזו שהיא הרגשה שזה שוב להתכופף תחת הליטאים

 

[כהנא דמסייע]

[אפשר לפתוח דיון אם באמת נכון ללמוד כך, ולדון על המעלות והחסרונות של דרך הלימוד בעולם הישיבות היום, אבל ללא קשר לדרך לימוד ספרדית]

אני חושב שיחד עם הלומד'ס הליטאי שהוא מבורך והיום נצרך מאד, ובירור שטות הראשונים
יש משהו שאכן אפשר לקחת מהמנטליות של הישיבות הנ''ל לכיוון הפראקטי,
ההלכתי בצורה משולבת עם העיון בלי הפרדה ודו''ק
אינני מתכוין שיתחילו ללמוד הלכה במקום סוגיות ישיבתיות, אלא קרקע מסויימת לזה בדרך הלימוד ועוד. יותר מבישיבה רגילה היום.

 

[אשיר לכבודו]

הבעיה שאצל הספרדים מי שפתוח הוא פרענק
ואצל הליטאים מי שפתוח הוא בסה"כ מודרני
ב"ה בישיבות הספרדיות של היום לאט לאט המנטליות הספרדית חוזרת לשלוט (לא זכיתי ללמוד אצל ספרדים אבל ממה שאני רואה אצל האברכים הצעירים) וזה מבורך
אני מדבר אפ' על האוכל, השירים והרגש. כי נפש של בחור ספרדי (שאחוז גבוה ממנו מהפריפריה) צריכה את מה שהוא ראה בבית
מרביצי התורה קצת בדור אחר, ועם הדור הצעיר לא כ"כ עוזר להכניס את המנטליות של האשכנזים, אולי בישי"ק
הדור הצעיר קצת מואס בזה

 

[עת שערי רצון]

הבעיה שאצל הספרדים מי שפתוח הוא פרענק
ואצל הליטאים מי שפתוח הוא בסה"כ מודרני
ב"ה בישיבות הספרדיות של היום לאט לאט המנטליות הספרדית חוזרת לשלוט (לא זכיתי ללמוד אצל ספרדים אבל ממה שאני רואה אצל האברכים הצעירים) וזה מבורך
אני מדבר אפ' על האוכל השירים והרגש כי נפש של בחור ספרדי (שאחוז גבוה ממנו מהפרפריה) צריכה את מה שהוא ראה בבית
מרביצי התורה קצת בדור אחר ועם הדור הצעיר לא כ"כ עוזר להכניס את המנטליות של האשכנזים אולי בישי"ק
הדור הצעיר קצת מואס בזה

אני מטיל ספק רב ב'עובדות' שאתה מציג, ואינני חושב שהם מייצגות יותר מרבע מהציבור

 

[מבקש אמת]

אני חושב שיחד עם הלומד'ס הליטאי שהוא מבורך והיום נצרך מאד, ובירור שטות הראשונים
יש משהו שאכן אפשר לקחת מהמנטליות של הישיבות הנ''ל לכיוון הפראקטי,
ההלכתי בצורה משולבת עם העיון בלי הפרדה ודו''ק
אינני מתכוין שיתחילו ללמוד הלכה במקום סוגיות ישיבתיות, אלא קרקע מסויימת לזה בדרך הלימוד ועוד. יותר מבישיבה רגילה היום.

אדרבא הלואי ומישהו יקום ויעשה מעשה.
אני שנים חושב שהמצב היום בעולם הישבות הולך וחותר לעמרציות, וצריך לחזור להניח את הדגש על העולה מהסוגיא ופחות על הלומדס, [כמובן באיזון הנכון ולא בצורה קיצונית] וכמובן יותר על הספק בעיון.

 

[דברי רבותינו]

הערת אגב ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן שליט"א (למדתי אצלו בחברון) אמר לי בכמה פעמים שמבנה ישיבת חברון במתכונתה אינו מתאים למבנה הנפש הספרדית, כפי שהוא רואה בחברון ובמאור התורה, בכמה פעמים הוא אמר זאת שאפ' בנים של בוגרים של חברון הוא רואה שהיה יותר מתאים להם מבחינה מנטלית ישיבה ספרדית.

שמעתי בשם הגר"פ איפרגן שליט"א (משגיח דישיבת אש התלמוד) בשם הגר"מ חדש זצ"ל כדברים אלו של הגר"ד כהן שליט"א.
אכן הגר"פ טוען שעם שינויים והתאמות נצרכות יש אפשרות.
כמובן שהכל לפי הענין והאדם וכל מתבונן יראה שיש הרבה מאוד טעם בחילוק בין אשכנזים לספרדים בהנהגת נכבדות ואליטיסטיות.
[ידוע מהרמ"ד וואלי וכמדומה שכ"ה בחיד"א שהספרדים חסד והאשכנזים גבורה וברור שההנהגה של חברון מתאימה מאוד לגבורה דווקא].