האם לא הגיע הזמן להקים ישיבה גדולה ספרדית בסגנון של 'חברון'?

האם לא הגיע הזמן לבקש סגנון ישיבות חדשות וטובות מבלי להיתלות ולהדמות לאחרים,
למקד על הצורך האמיתי שלנו כציבור, ולא על נסיון להעלות את קרנינו בהעתק הדבק מגוחכים.....
 
האם לא הגיע הזמן לבקש סגנון ישיבות חדשות וטובות מבלי להיתלות ולהדמות לאחרים,
למקד על הצורך האמיתי שלנו כציבור, ולא על נסיון להעלות את קרנינו בהעתק הדבק מגוחכים.....
מה לדעתך הצורך שלנו כספרדים?

אני מרגיש שהציבור הצעיר, הרבה יותר גאה במורשתו,
פעם לשיר שיר פיוט מהראשונים הספרדים, זה היה פרענק...
היום זה לא.
ואולי הוא יותר בשל ליצור משהו עצמאי.

יש לנו מורשת רצינית מאד,
של גדולי עולם,
למדנים אבות הלומד'ס
ופוסקי ההלכה.

מה לדעתך צריך בישיבה שתענה לצורך הציבור הספרדי?
 
האם לא הגיע הזמן לבקש סגנון ישיבות חדשות וטובות מבלי להיתלות ולהדמות לאחרים,
למקד על הצורך האמיתי שלנו כציבור, ולא על נסיון להעלות את קרנינו בהעתק הדבק מגוחכים.....
אין כאן העתק הדבק אלא יש ציבור גדול שההיצע הקיים כיום לא מספק אותו ואת הדרך החינוכית שלו (מבלי להיכנס לדיון על עצם הדרך), ובמציאות של היום יש הרבה בחורים ספרדים בישיבות אשכנזיות שהם שמה לא בגלל שהם מוצלחים יותר אלא שמבחינה מנטלית חינוכית זה יותר מתאים להם.
 
אין כאן העתק הדבק אלא יש ציבור גדול שההיצע הקיים כיום לא מספק אותו ואת הדרך החינוכית שלו (מבלי להיכנס לדיון על עצם הדרך), ובמציאות של היום יש הרבה בחורים ספרדים בישיבות אשכנזיות שהם שמה לא בגלל שהם מוצלחים יותר אלא שמבחינה מנטלית חינוכית זה יותר מתאים להם.
אתה טוען טוב,
וצריך מודל
אבל א''א להיות העתק הדבק,
ולכן צריך להעלות צרכים
ולבנות מודל לפי הצורך
ולא להביא מודל
ולקרוא למי שצריך מודל זה לבא
 
11 הישיבות המובילות היום:
השלישה הפותחת: יסודות (זיאת), משכנות התורה, בית שמעיה,
אחריה מייד: מאור התורה, יסודות התורה, קול יעקב, רכסים, הלוי שתפסה שם בזמן האחרון
ואחריה אש התלמוד, דעת חיים, באר התלמוד וגם הם לא ברמה של פונביז וחברון כמובן מאליו
 
הריני שואל שאלת תם:
לפי מה אנחנו מגדירים את ה'ישיבות הפותחות'?
מסתבר לומר שלפי הביקוש.
אממה,
עולם הישיבות זה לא שוק, והישיבה היא לא בסטה,
כמה מכרתי, וכמה עשיתי יומית...
שהרי בסופו של דבר כל זה הוא עניין של יח"צ,
הישיבה שהכי השקיעה בזה תמכור את הבסטה, סליחה, תסיים את הרישום הכי טוב שיש.

אבל אני מציע,
אולי ננסה להסתכל בפרספקטיבה של חיים:

מי הישיבה שהצמיחה את הכי הרבה ת"ח מבין שורותיה,
מי הישיבה שבה מספר הנושרים הוא הנמוך ביותר,
מי הישיבה שבה הבחורים מחזיקים הכי הרבה מעמד עד החתונה...
מי הישיבה שבוגריה הכי מחוברים אליה ואל רבניה,

אני מאמין שנהיה מופתעים מהתוצאות.
ואני מדבר גם על חברון....
 
הערת אגב ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן שליט"א (למדתי אצלו בחברון) אמר לי בכמה פעמים שמבנה ישיבת חברון במתכונתה אינו מתאים למבנה הנפש הספרדית, כפי שהוא רואה בחברון ובמאור התורה, בכמה פעמים הוא אמר זאת שאפ' בנים של בוגרים של חברון הוא רואה שהיה יותר מתאים להם מבחינה מנטלית ישיבה ספרדית.
 
הערת אגב ראש ישיבת חברון הגר"ד כהן שליט"א (למדתי אצלו בחברון) אמר לי בכמה פעמים שמבנה ישיבת חברון במתכונתה אינו מתאים למבנה הנפש הספרדית, כפי שהוא רואה בחברון ובמאור התורה, בכמה פעמים הוא אמר זאת שאפ' בנים של בוגרים של חברון הוא רואה שהיה יותר מתאים להם מבחינה מנטלית ישיבה ספרדית.
משפט סתום ללא ראיות
יש הרבה ספרדים שהצליחו מאוד בחברון
 
משפט סתום ללא ראיות
יש הרבה ספרדים שהצליחו מאוד בחברון
פעם דיבר איתי הרב פנחסי מברכת אפרים וטען שהסגנון החברונאי, להיות מודרני, ועם זה שאיפות ברזל לגדלות וכו', אצל הספרדים זה לא עובד.
ובדרך כלל שנפתחים
מירא''ש מתקלקלים.
הוא טען שהוא רואה זאת אצל המון בוגרים שהלכו בקיבוץ למקומות בסגנון פתוח יותר. לא החזיק מעמד.
והביא כדוגמא ישיבת הגאון הרב שאול גבאי בקיבוץ שהוא ת''ח גדול, והתחילה בהצלחה גדולה,
אך ביחס למה שהיה בתחילה הפתיחות לא תרמה להצלחת המקום, וד''ב.
 
נערך לאחרונה:
11 הישיבות המובילות היום:
השלישה הפותחת: יסודות (זיאת), משכנות התורה, בית שמעיה,
אחריה מייד: מאור התורה, יסודות התורה, קול יעקב, רכסים, הלוי שתפסה שם בזמן האחרון
ואחריה אש התלמוד, דעת חיים, באר התלמוד וגם הם לא ברמה של פונביז וחברון כמובן מאליו
עם טיפה מחקר אפשר לעלות מי אתה
האחים שלך לומדים בשלישיה, אח"כ הבני דודים, אח"כ השכנים...
ועכשיו ברצינות, מה המדד שלך לקביעה הזו
לדוגמא ישיבת קול יעקב יש הרבה שלא יסכימו ללכת לשום מקום אחר מלבדה, כנ"ל במאור התורה
קשה מאד לדרג בתוך הישיבות הללו
הצד השווה שבהם שכולם ישיבות טובות שדואגות לגדל את התלמידי חכמים של הדור הבא
 
יש הרבה ספרדים שהצליחו מאוד בחברון
בחברון אחוזי הספרדים מאד נמוכים יחסית כי אכן זה פחות מתאים וכמו שאמר הרב פנחסי.
אגב, משפחות רבניות אכן מצליחות שם
ע''ע משפ' יוסף ועוד הרבה.
אך גם בני עסקנים בכירים ממש לא מצליחים שם
 
עם טיפה מחקר אפשר לעלות מי אתה
האחים שלך לומדים בשלישיה, אח"כ הבנידודים, אח"כ השכנים
ועכשיו ברצינות, מה המדד שלך לקביעה הזו
לדוגמא ישיבת קול יעקב יש הרבה שלא יסכימו ללכת לשום מקום אחר מלבדה, כנ"ל במאור התורה
קשה מאד לדרג בתוך הישיבות הללו
הצד השווה שבהם שכולם ישיבות טובות שדואגות לגדל את התלמידי חכמים של הדור הבא
אמר לי פעם ת''ח מבוגר גאון מופלג היום כבן שישים פלוס אך בזמנו היה כבן 40 פלוס
בוגר ישיבת תפרח בהווסדה
שהוא זוכר את ישיבת תפרח שנפתחה עם עשרים שלושים בחורים...
והיה רמה לא גבוהה
ואל תסתכלו היום.
אלא שאחרי עשרות שנות ותק אכן פרצה תחומים והפכה למשהו טוב ומבוקש
לעומת זאת הישיבות הספרדיות שקמות
הם מטפסות די מהר למעלה למעלה.
זו דעתי.
יש כאן צורך ציבורי, ויש כאן הצלחה גדולה
 
פגשתי עכשיו בחור טוב מישיבה ספרדית שמסיים צ'יקטנה, הרושיבה אומר לו שאין לו ישיבה ספרדית שמתאימה לו מה שיש צו'''ל מדי או ספרדי/קפדני מדי ופשוט חבל..
ג''א מצטרף לזה
אבל עם הציבור שלנו יהיה קשה מאוד לייצר דבר כזה, מטעמים מובנים
למרות שבשקט בשקט יש הרבה שעובדים על זה שנים, לא הצליחו לייצר משהו בינתיים, וחבל ...

ולכן אני ממשיך לשלוח את ילדיי לישיבות ליטאיות...
 
מה לדעתך הצורך שלנו כספרדים?
...
מה לדעתך צריך בישיבה שתענה לצורך הציבור הספרדי?

צריך להקים כמה וכמה ישיבות ספרדיות,
שלא יחקו את הישיבות הליטאיות בשום דבר!

אם צריך, שיחזרו 150 שנה אחורה,
ויחשבו כיצד היו נראות ישיבות באותם ימים.

הבעיה היא שהר"מים שנמצאים היום בישיבות הספרדות,
הוסללו על הדרך הליטאית ופשוט לא מכירים מציאות אחרת...!

לליטאים יש את המשפט ש'אי אפשר לשנות ממתכונת הישיבות בוולאז'ין'
(משפט שצריך עיון מכמה פנים, ואכמ"ל).

אך לציבור הספרדי אין חובה להתיישר עם וולאז'ין,
ולא עם כל הישיבות שבאו בעקבותיה.

ואדרבה,
יש כמה וכמה דברים בישיבות מהסגנון הליטאי,
שלא מתאימים לבחור ספרדי אותנטי, (כלומר שאינו משוכנז מלידה).

ובאותה מידה שישיבות חסידיות לא מנסות להיות חיקוי של ישיבה ליטאית,
וישיבות חב"ד שונות ממש מישיבות של שאר החסידויות,
כך צריך שלציבור הספרדי יהיה ישיבות שמותאמות לו.
 
ראשי תחתית