האם יש לכסות את הראש בטלית בתפילת שמו"ע של שחרית?

וגם אני לא מבין מה הרוויחה למשל ישיבת חזו"ע שהתנגדה לכל האחרים ?
לא מבין מה כוונתך. למי התנגדה ואיזה מאבקים ניהלה מול בחורים?
ומה יצא משם ?
בשנים הראשונות הרבה ת"ח גדולים.
בשנים שאח"כ לא. ומי שמכיר את הישיבה יודע ג"כ למה.

עכ"פ אני לא למדתי שם, ולא אוחז מהישיבה הזו.

ומה זה בכלל קשור לאשכול? אם הם לא התנהלו נכון, אז זה אומר שמי שמתנהל אחרת זה נהיה אוטומט נכון?

אלא מה, עצם זה שרכסים לא עשו מהרב עובדיה אלילות הלכתית (סליחה על הבוטות - אבל לא מצאתי הגדרה אחרת, אז מי שיודע שיתקן, תודה), ובודאי לא מהרב יצחק, זה הכל.
רק שהם הוקמו בשנת תשנ"ט/ס (מעל עשור אחרי המהפכה הספרדית ההפוכה של אלו שאוהבים לכנות אותם כאן משוכנזים), והלכו בתלם שחרשו הם.
וכבר לא כ"כ נצרכו למלחמות שהם השקיעו בהם את תמצית דמם.
התדמית התורנית של בן תורה ספרדי כבר עוצבה על ידי...
אז ודאי שלא היה צריך מלחמה.
אני מדבר על אותם שנים שהיא כבר הוקמה, שהם לא עשו שום מלחמות ע"ז, ולעומתם יש ישיבות שעכ"פ לפי הידוע לי עד השנם האחרונות ניהלו מלחמות עם הבחורים. (אולי יש ישיבות שעדיין. איני יודע).

ועל זה אני טוען, שהם יצרו לעצמם בעיות.
ואילו בישיבות ליטאיות היו מתערבים לבחורים (הליטאים) ג"כ בענייני ההלכה הנהוגים בביתם, זה היה יוצר את אותה הבעיה בדיוק.
 
לא מבין מה כוונתך. למי התנגדה ואיזה מאבקים ניהלה מול בחורים?

הכוונה למי שעמד בראשה, ולמאבקים שהוא ניהל (ועד היום) עם עולם הישיבות.


אני מדבר על אותם שנים שהיא כבר הוקמה, שהם לא עשו שום מלחמות ע"ז, ולעומתם יש ישיבות שעכ"פ לפי הידוע לי עד השנם האחרונות ניהלו מלחמות עם הבחורים. (אולי יש ישיבות שעדיין. איני יודע).

ועל זה אני טוען, שהם יצרו לעצמם בעיות.

ועל זה אני מדבר, על המסית/מתסיס.
 
הכוונה למי שעמד בראשה, ולמאבקים שהוא ניהל (ועד היום) עם עולם הישיבות.
רבים פה אולי לא כ"כ מבינים או יודעים

אבל אני זוכר עוד מלפני 20 שנה ו- 18 שנה , כשהיה עדיין בישיבתו
היה מדבר תדיר על רא"י משכנות התורה הרב אפרים כהן, וכן על רא"י ברכת אפרים הרב בצלאל פנחסי, וכן על הרב עדס ועל עוד...

גם בישיבה שלו, וגם בחוץ כשהיה מוסר שיעורים לכל מיני אנשים, היה נוהג להזכיר כל פעם רא"י אחר בשביל לצאת נגדו
 
הכוונה למי שעמד בראשה, ולמאבקים שהוא ניהל (ועד היום) עם עולם הישיבות.




ועל זה אני מדבר, על המסית/מתסיס.
בחור שרוצה לקיים ד' השו"ע, ולהניח טלית על הראש, איך זה קשור לרב יצחק?!
בחור שמפריע לו הכובע עם התפילין, וזה מפריע לו ביישוב הדעת, איך זה קשור לרב יצחק?!

עכ"פ אתם לא עונים האם ראשי הישיבות נהגו בחכמה, ומשמע שאתם מסכימים שלא נהגו בחכמה בזה שנלחמו בבחורים בעניינים אלו.
 
רבים פה אולי לא כ"כ מבינים או יודעים

אבל אני זוכר עוד מלפני 20 שנה ו- 18 שנה , כשהיה עדיין בישיבתו
היה מדבר תדיר על רא"י משכנות התורה הרב אפרים כהן, וכן על רא"י ברכת אפרים הרב בצלאל פנחסי, וכן על הרב עדס ועל עוד...

גם בישיבה שלו, וגם בחוץ כשהיה מוסר שיעורים לכל מיני אנשים, היה נוהג להזכיר כל פעם רא"י אחר בשביל לצאת נגדו
וראשי ישיבות שהיו מדברים תדיר נגד הרב עובדיה, והרב עמאר והרב יצחק, וכגון ר' שמואל טולדאנו מישיבת ברית יעקב שהיה מדבר בועדים בליל שב"ק תדיר נגדם, זה בסדר מבחינתך?
או שאתה מותח ביקורת רק על הצד אחד. ולצד השני מותר לעשות את אותם מעשים?
 
זה המציאות היום - שהישיבות שאינם ברוח של המרביצי שהיו פעם , פירותיהם נראים ונשמעים בצורה לא כ"כ טובה בלשון המעטה , כלפי הלבוש והסגנון הרחובי
המציאות היום שיותר ויותר בחורים ליטאים מסתובבים בלי כובע וחליפה ברחובות קריה. וכן, גם עם חולצות בחוץ.
אלא שהספרדים תמיד מחפשים את הפגמים ועושים מזה עניין, והם יודעים להעביר הלאה.

אתה יכול לראות את זה בבין הזמנים שאתה נמצא בחנות של נעלים וביגוד, נכנסים בחורי ישבות בלי כו"ח. מכל המגזרים.
הירידה... בתחום הזה היא אצל כולם כולל כולם.
 
וראשי ישיבות שהיו מדברים תדיר נגד הרב עובדיה, והרב עמאר והרב יצחק, וכגון ר' שמואל טולדאנו מישיבת ברית יעקב שהיה מדבר בועדים בליל שב"ק תדיר נגדם, זה בסדר מבחינתך?
או שאתה מותח ביקורת רק על הצד אחד. ולצד השני מותר לעשות את אותם מעשים?

יש הבדל מהותי בין מה שאתה מדבר פנימה בתוך הבית ולבין "בחוץ"

רא"י חזון עובדיה דאז , היה מדבר בפומבי כשהיה מדבר בחוץ, לא רק מה שהיה מדבר לפני בחוריו בישיבה.


הבדל שני ועיקרי - מה שאני מכיר ויודע שרא"י מה שהיו מדברים על הר' עובדיה, שדרכו לא מתאימה לבני תורה .

וזה נכון במאת האחוזים - א"א בכל הלכות שבת החמורות לעשות צירופים וצירופי צירופים ואז לכתוב שזה עיקר הדין , ורק המחמיר תע"ב , הפכו את עיקר הדין למחמיר ואת הצירופים לעיקר הדין

וכך זה בכל נושא כמעט - וזה דרך לא נכונה ואף דרך לא ישרה בעיני המתבונן

אלא מאי- לעמך זה מתאים כי ודאי שיחפשו את הקולות

אך לבן תורה - זה דרך עקלקלות, שבכל נושא של "דברים העומדים בשערה" , עושים צירופים וצירופים ואז אומרים שה עיקר הדין , ואילו את עיקר הדין זה נהפך רק למידת חסידות או חומרא.

וכן בשאר הדברים - בצורת התפילה, שלא מתאים לבן תורה, הן המהירות וקצב התפילה , והן שכל מי שהיה מתפלל עמו היו עם טליטות על הכתפיים, ובלי חליפות , בלי צורה של "בן תורה"
וזה מציאות - שא"א לטשטש , דרכו והשקפותיו , ומה שהיה סביבו , זה לא דרך של בן תורה, הן בצורת ההופעה וכו'.

ואת זה ראשי ישיבות- רצו להוקיע, ולכן היו מדברים מה זה צורה של בן תורה צורה של תפילה, קוי מחשבה , עיקר הדין ולא לחפש קולות, וכן ע"ז הדרך
 
וזה נכון במאת האחוזים - א"א בכל הלכות שבת החמורות לעשות צירופים וצירופי צירופים ואז לכתוב שזה עיקר הדין , ורק המחמיר תע"ב , הפכו את עיקר הדין למחמיר ואת הצירופים לעיקר הדין

וכך זה בכל נושא כמעט - וזה דרך לא נכונה ואף דרך לא ישרה בעיני המתבונן
אתה מטיח האשמות בוטות...

אתה חושב שבכל נושא שהוא "עיקר הדין" בהלכות שבת החמורות הוא מיקל בו?

זו המסקנה שעלתה למר מששת כרכי חזון עובדיה על הלכות שבת?

וכן בשאר הדברים - בצורת התפילה, שלא מתאים לבן תורה, הן המהירות וקצב התפילה
עוד לא מצאתי איזה ר"י חמום מבני אשכנז... שביקר את הגרי"ש על מהירות וקצב התפילה ואני נוטה לחשוב כרגע שלאמיתו של דבר לא ביקרו את הגר"ע ר"י ממדינות האיסלאם על מהירות תפילתו... אלא מר הוא שמגבב טיעונים מדיליה נגד הגר"ע ומייחס אותם לראשי הישיבות...
 
אתה חושב שבכל נושא שהוא "עיקר הדין" בהלכות שבת החמורות הוא מיקל בו?

לא בכל נושא היקל.

אך - בכל נושא שהקל נגד עיקר הדין, עשה את הצירופים לכתחילה ואת עיקר הדין לחומרא ומידת חסידות
והיינו- להפוך את הדיעבד ללכתחילה, ואילו את הלכתחילה למידת חסידות וחומרא.

שביקר את הגרי"ש על מהירות וקצב התפילה

אני מדבר על "מכלול" של דברים , ולא על נקודה אחת בלבד

אלא - על צביון של בן תורה , הן בכל הקולות והצירופים שנהפכו לעיקר הדין , הן בצורה של בן תורה עם כובע וחליפה בתפילה , וגם בקצב התפילה , טלית על הכתפיים , ועוד .
 
בחור שרוצה לקיים ד' השו"ע, ולהניח טלית על הראש, איך זה קשור לרב יצחק?!

אז הרב עובדיה עבר על דברי השו"ע ?


בחור שמפריע לו הכובע עם התפילין, וזה מפריע לו ביישוב הדעת, איך זה קשור לרב יצחק?!

אם ישטפו לך את המוח שהוא בא להעביר אותך על דעתך, אז גם אוֹרֵז-לָבָן יפריע לך.
ואם ישטפו לך את המוח שהוא בא לרומם אותך (גם אם זה לא נכון בפרט הזה ספיציפית, אבל הרעיון עכ"פ), אז גם מכות לא יפריעו לך.


עכ"פ אתם לא עונים האם ראשי הישיבות נהגו בחכמה, ומשמע שאתם מסכימים שלא נהגו בחכמה בזה שנלחמו בבחורים בעניינים אלו.

לפי תפיסת עולמם כך היה צריך לנהוג,
השאלה אם זה שהסית את תלמידיהם נגדם נהג בהגינות או לא.
אתה רוצה שהם לא יעבירו את תפיסת עולמם בגלל האיום שההוא ידבר עליהם ויכפיש,
נו באמת ?
(למרות שזו השיטה מאז ומעולם, להטיל אימה ופחד ולזרות שנאה כדי להפריד ולמשול. - אבל אל תצפה שראשי הישיבות ירקדו לפי החליל שלך. - איך העויילם אומר "יכנעו ללחצים/לטרור").
 
נערך לאחרונה:
וראשי ישיבות שהיו מדברים תדיר נגד הרב עובדיה, והרב עמאר והרב יצחק, וכגון ר' שמואל טולדאנו מישיבת ברית יעקב שהיה מדבר בועדים בליל שב"ק תדיר נגדם, זה בסדר מבחינתך?
או שאתה מותח ביקורת רק על הצד אחד. ולצד השני מותר לעשות את אותם מעשים?

לי אין בעייה שתדבר עם תלמידיך נגדי, אבל אל תדבר עם תלמידי נגדי.
ועכ"פ אל תשלח את תלמידיך אלי, ואח"כ תמסור לי (דרכם כמובן) דשי"ם בלוויין.
 
השאלה היא איך צריך לנהוג התלמיד בישיבה, כשרבו לא שאל את הרב... או את תלמידיו מה להנהיג !!!
וודאי שצריך לשאול כמו שמורה לו ראש הישיבה כל עוד אין בזה איסור.

הטענה פה הייתה כלפי הרבנים לא כלפי התלמידים.
הכוונה היא, להתרחק מהרגשה של "בחורים ספרדים" ,

שרובם היום "שלומפרים" במלוא מובן המילה
שטות כזאת לא שמעתי מעולם.
 
לי אין בעייה שתדבר עם תלמידיך נגדי, אבל אל תדבר עם תלמידי נגדי.
ועכ"פ אל תשלח את תלמידיך אלי, ואח"כ תמסור לי (דרכם כמובן) דשי"ם בלוויין.
לא ששלח תלמידים לאף מקום, תלמידים שלו החליטו ללכת לכל מיני ישיבות. מה אתה רוצה שיעשה?
 
אתם הולכים סחור סחור בלי להגיב, האם המעשה הזה של ראשי הישיבות להילחם בדרך שהבחורים ינקו מהבית היא נכונה?
האם היא משיגה את המטרה או אדרבה גורמת לבאלגן בישיבה?
והם יש איזה ישיבה ליטאית שנוהגת כך מול הנהגת הבחורים מביתם?
 
לא ששלח תלמידים לאף מקום, תלמידים שלו החליטו ללכת לכל מיני ישיבות. מה אתה רוצה שיעשה?

לא התכוונתי שהוא דחף אותם ללכת לשם,
אלא כוונתי שאחרי שתלמידים כאלו בחרו להם ישיבה,
היה מצופה מאדם מרומם שלא יפנה אליהם (או להוריהם) באופן מתריס ומתסיס נגד בישיבה בהם הם לומדים וראשיה.
וזה לצערי לא נעשה. (הוא ידע טוב מאד לאיזה אזנים הוא מדבר, וזה לא היה מעשה תמים אלא מכוון. אא"כ הוא אדם מנותק).
 
לא התכוונתי שהוא דחף אותם ללכת לשם,
אלא כוונתי שאחרי שתלמידים כאלו בחרו להם ישיבה,
היה מצופה מאדם מרומם שלא יפנה אליהם (או להוריהם) באופן מתריס ומתסיס נגד בישיבה בהם הם לומדים וראשיה.
וזה לצערי לא נעשה. (הוא ידע טוב מאד לאיזה אזנים הוא מדבר, וזה לא היה מעשה תמים אלא מכוון. אא"כ הוא אדם מנותק).
כמדומה שכל פוסק מדבר לכל ההולכים לפי פסקיו ולא משנה לו היכן הם לומדים, בכל הישיבות הליטאיות יש תלמידים ההולכים אחרי כל מיני פוסקים, הגרשז"א, הגריש"א, הגרנ"ק, הגרח"ק, והגרמ"פ, ועוד, ומעולם לא שמענו שהתערבו לבחורים כמי נוהגים.
כשמתערבים לבחור בדברים אלו בכל מקום זה יגרום לתסיסה, מי שרוצה לגרום לתסיסה שיקח בחשבון מה זה גורם.
אני לא דן מי צודק, אלא האם זה חכם.
הגרא"צ סופר זצ"ל, אמר לתלמידיו בפירוש שאינו מתערב בזה, מסיבה זו.

ואגב, הוא עצמו בכמה דברים לא נהג כמקובל, לדוג' היה יושב בחזרת הש"צ, כי כך נהגו אבותינו.
 
כמדומה שכל פוסק מדבר לכל ההולכים לפי פסקיו ולא משנה לו היכן הם לומדים, בכל הישיבות הליטאיות יש תלמידים ההולכים אחרי כל מיני פוסקים, הגרשז"א, הגריש"א, הגרנ"ק, הגרח"ק, והגרמ"פ, ועוד, ומעולם לא שמענו שהתערבו לבחורים כמי נוהגים.
כשמתערבים לבחור בדברים אלו בכל מקום זה יגרום לתסיסה, מי שרוצה לגרום לתסיסה שיקח בחשבון מה זה גורם.
אני לא דן מי צודק, אלא האם זה חכם.
הגרא"צ סופר זצ"ל, אמר לתלמידיו בפירוש שאינו מתערב בזה, מסיבה זו.

ואגב, הוא עצמו בכמה דברים לא נהג כמקובל, לדוג' היה יושב בחזרת הש"צ, כי כך נהגו אבותינו.

לומר את פסקיו, מאה אחוז !
אבל לתת ציונים לכל ראש ישיבה, או לכל דעה, זה לא !
אני צריך לפרט ?
 
לא התכוונתי שהוא דחף אותם ללכת לשם,
אלא כוונתי שאחרי שתלמידים כאלו בחרו להם ישיבה,
היה מצופה מאדם מרומם שלא יפנה אליהם (או להוריהם) באופן מתריס ומתסיס נגד בישיבה בהם הם לומדים וראשיה.
וזה לצערי לא נעשה. (הוא ידע טוב מאד לאיזה אזנים הוא מדבר, וזה לא היה מעשה תמים אלא מכוון. אא"כ הוא אדם מנותק).
א"א להתכחש למציאות, שיש כאלו בישיבות, שמפריע להם שהבחורים נוהגים כמנהג הספרדים.
זה התחיל בהוצאת ציציות (שבזה גם דעת האול"צ ידועה שלא להוציא, ודוקא בנושא זה הגרע"י יותר גמיש וכתב במכתב דאלו ואלו דברי אלקים חיים) ואח"כ רצו שישמו מגבעת על התפילין כדי להידמות לבני אשכנז. כי מנהגי הספרדים הם לא ישיבתיים...
אולי זה התחיל ממניעים טובים, אבל נותר מצב שזה נעשה כזלזול בפוסקי ספרד, ובפרט בזלזול במרן הגרע"י זצ"ל. ומותר לבנו מרן הראש"ל שליט"א לכאוב את זה, כמו שכואב לרבים ובפרט להורים שרואים שהבן שלהם חוזר מהישיבה והולך לשחרית בלי טלית וכיו"ב. ואכמ"ל
 
וזה נכון במאת האחוזים - א"א בכל הלכות שבת החמורות לעשות צירופים וצירופי צירופים ואז לכתוב שזה עיקר הדין , ורק המחמיר תע"ב , הפכו את עיקר הדין למחמיר ואת הצירופים לעיקר הדין

וכך זה בכל נושא כמעט - וזה דרך לא נכונה ואף דרך לא ישרה בעיני המתבונן

אלא מאי- לעמך זה מתאים כי ודאי שיחפשו את הקולות

אך לבן תורה - זה דרך עקלקלות, שבכל נושא של "דברים העומדים בשערה" , עושים צירופים וצירופים ואז אומרים שה עיקר הדין , ואילו את עיקר הדין זה נהפך רק למידת חסידות או חומרא.

וכן בשאר הדברים - בצורת התפילה, שלא מתאים לבן תורה, הן המהירות וקצב התפילה , והן שכל מי שהיה מתפלל עמו היו עם טליטות על הכתפיים, ובלי חליפות , בלי צורה של "בן תורה"
וזה מציאות - שא"א לטשטש , דרכו והשקפותיו , ומה שהיה סביבו , זה לא דרך של בן תורה, הן בצורת ההופעה וכו'.

ואת זה ראשי ישיבות- רצו להוקיע, ולכן היו מדברים מה זה צורה של בן תורה צורה של תפילה, קוי מחשבה , עיקר הדין ולא לחפש קולות, וכן ע"ז הדרך
דברי הבל וריק.
ברוב ככל ההלכות מרן הגרע"י פסק כמרן השו"ע, לא צירופים ולא צירופי צירופים. אלא שבאו ואמרו שבני תורה צריכים להחמיר כהרמ"א, כי שהשו"ע היקל לפי דעת הרמב"ם וכדינא דתלמודא, וזה לא לבני תורה...

אלא מאי, שגם כאשר ההלכה היא ברורה להקל, ביבי"א הביא ברוב בקיאותו עוד צירופים לרווחא דמילתא, ואז אולי נראה כי התיר או היקל בגלל הצירופים, אבל המעיין בכל התשובה, יראה בדיוק על מה מתבססת התשובה, פעמים רבות עיקר הדין הוא כי כן דעת מרן השו"ע, אלא שהוסיף שגם לדעת הרמ"א אפשר להקל ספסציפית בנידון ההוא בגלל איזה פרטים שבשאלה.

כך שאתה בא ואומר שרוב פסקי הגרע"י בנוי על צירופים זה לא נכון בעליל. עיקר מטרתו לפסוק כדברי מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו.
 
ברוב ככל ההלכות מרן הגרע"י פסק כמרן השו"ע

איני מדבר על מחלוקות שו"ע ורמ"א
אלא על שאר הלכות וצירופים אף נגד השו"ע [ויש מלא מלא מקומות כאלה]

כל הצירופים נהפכו לעיקר הדין וללכתחילה , ואילו הלכתחילה נהפכה להמחמיר תע"ב או למידת חסידות
 
א"א להתכחש למציאות, שיש כאלו בישיבות, שמפריע להם שהבחורים נוהגים כמנהג הספרדים.
זה התחיל בהוצאת ציציות (שבזה גם דעת האול"צ ידועה שלא להוציא, ודוקא בנושא זה הגרע"י יותר גמיש וכתב במכתב דאלו ואלו דברי אלקים חיים) ואח"כ רצו שישמו מגבעת על התפילין כדי להידמות לבני אשכנז. כי מנהגי הספרדים הם לא ישיבתיים...
אולי זה התחיל ממניעים טובים, אבל נותר מצב שזה נעשה כזלזול בפוסקי ספרד, ובפרט בזלזול במרן הגרע"י זצ"ל. ומותר לבנו מרן הראש"ל שליט"א לכאוב את זה, כמו שכואב לרבים ובפרט להורים שרואים שהבן שלהם חוזר מהישיבה והולך לשחרית בלי טלית וכיו"ב. ואכמ"ל

בא נחלק זאת לשנים,
הזלזול בפוסקי ספרד התחיל קודם כל במרן הגרע"י (ולכן פלא שפתאום מצטטים את פוסקי ספרד אחרי שמחקו אותם, ובפרט את האור לציון, אבל כשהמטרה מסומנת מראש והיינו להתנגח בראשי הישיבות שליט"א אזי כל האמצעים כשרים כולל אלו שבמקרים אחרים נפסלו).
והזלזול במרן הגר"ע יוסף, התחיל בזה שהוא (או סובביו) ניסו להשליט את דעתו ופסיקותיו בכח בכל מקום (נגד פוסקי ספרד).
זו המציאות.
תסכים או לא, זו המציאות.
מותר לבן שלו לכאוב, נכון - אבל תודה שהוא דיבר מתוך כאב ומתוך רגש אישי ולא ממניעים אחרים.
ועכשיו גם תבין למה לאחרים כואבים דברים אחרים, ולמה הם מתבטאים ומתנהגים בצורה הפוכה.
כי לא רק לכם מותר לכאוב את רבותיכם, ולא רק לרבכם מותר לכאוב את אביו הגדול ופסקיו. - גם לאחרים מותר, וגם כשזה מופנה כלפיו.
ובודאי שרצו להידמות לאשכנזים, כי פשוט רצו לברוח ממשהו, (נכון, האשכנזים ייצגו משהו מסויים, והספרדים בדור ההוא ייצגו משהו אחר, וחכם עובדיה עוד הוסיף שמן למדורה, והם רצו לברוח מזה). כעת אני יוצא ואם יש צורך עוד נידרש לסוגיא כאובה זו.
רק נא אל תנפנף במנהגי הספרדים, אותם חכם עובדיה מחק כסדר, ובודאי לא בדבר שהוא עצמו לא עשה (לא שם טלית), ובטח לא בדבר שאפי' בנו מורה לעשותו (כי גם רי"צ מורה לבחורים להוציא ציציות), ובודאי אל תשתמש בספר שמחקתם (קרי האור לציון)...
 
א"א להתכחש למציאות, שיש כאלו בישיבות, שמפריע להם שהבחורים נוהגים כמנהג הספרדים.
זה התחיל בהוצאת ציציות

א"א לקרוא לזה מנהג הספרדים
משום שכל אבותינו ואבות אבותינו הלכו עם "בגד עליון" כמין גלימה רחבה, ושהיה אפשר לראות הציציות מתוכם .

לעומת זאת - היום שהחלו ללבוש מכנס וחולצה, וכשאתה מכניס הציצית בפנים אין לך אפשרות לראות את הציצית

ומה שנהגו כהאריז"ל הוא - שהבגד של הציצית היה בתוך הבגדים, אך את הציצית היה אפשר לראות בנקל .

והאידנא - זה בדיוק מנהג הספרידם האמיתי , שהבגד תחת הבגדים , ואילו הפתילים נראים , ודלא כהשו"ע דס"ל שאף הבגד הוא צריך להיות על בגדיו.

אצרף את דברי כף החיים להדיא - שאחרי שהביא את האר"י שצריך ללבשו תחת בגדיו, הביא גם דמיהו צריך שהציציות יהיו נראות וניכרות

וזה מנהג הספרדים האמיתי - ואילו אלו שהיום אף מכניסים הציצית היינו את החוטים שלא יהיו ניכרים, אין זה אלא מנהג חדש.

ציצית- כף החיים.JPG


ואח"כ רצו שישמו מגבעת על התפילין כדי להידמות לבני אשכנז.

גם בזה לא שייך לומר מנהג הספרדים

משום שהספרדים בכלל נוהגים שהטלית היא על הכתפיים ולא על ראשם
וממילא - אין פה שום מנהג הספרדים לומר שאם אני שם כובע זה שזה נגד מנהג הספרדים, כי בכלל לא מכסים את ראשם כלל ואף לא בטלית
 
דברי הבל וריק.
ברוב ככל ההלכות מרן הגרע"י פסק כמרן השו"ע, לא צירופים ולא צירופי צירופים. אלא שבאו ואמרו שבני תורה צריכים להחמיר כהרמ"א, כי שהשו"ע היקל לפי דעת הרמב"ם וכדינא דתלמודא, וזה לא לבני תורה...

אלא מאי, שגם כאשר ההלכה היא ברורה להקל, ביבי"א הביא ברוב בקיאותו עוד צירופים לרווחא דמילתא, ואז אולי נראה כי התיר או היקל בגלל הצירופים, אבל המעיין בכל התשובה, יראה בדיוק על מה מתבססת התשובה, פעמים רבות עיקר הדין הוא כי כן דעת מרן השו"ע, אלא שהוסיף שגם לדעת הרמ"א אפשר להקל ספסציפית בנידון ההוא בגלל איזה פרטים שבשאלה.

כך שאתה בא ואומר שרוב פסקי הגרע"י בנוי על צירופים זה לא נכון בעליל. עיקר מטרתו לפסוק כדברי מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו.

המודגש נוסח לא כ"כ מדוייק, אם כי הוא נכון שכך אמרו, אך לא כ"כ מדוייק.
כי בדורות הקודמים גם לבעלי בתים החמירו מאד בהרבה דברים כמו הרמא, דוק ותשכח.
חכם עובדיה רצה ללכת כמו מרן, והם רצו ללכת קודם כל כמו המנהג הקדום (ברוב העניינים),
וגם אם לבעלי בתים (אחרי חכם עובדיה) ובעלי תשובה יש להקל, עדיין לבני תורה ראוי להחמיר בהרבה עניינים.
רק דייקתי קצת את הנוסח.
 
ברור שבעיניך זה שטות כי אתה הרי מקדש את העממיות
ונלחם עליה , לבצר אותה ולהרחיב אותה.
אין סוף לשטויות היוצאות מפיך.

לשים טלית על הראש זה "מקדש את העממיות"!?
לא לשים טלית על הראש אין בזה איסור, אא"כ חכם עובדיה עשה איסור.
נכון.
ולכן ברור שהתלמידים יעשו כפי שמורים הרבנים.
הטענה לא הייתה כלפיהם.
 
אין סוף לשטויות היוצאות מפיך.

לשים טלית על הראש זה "מקדש את העממיות"!?

נכון.
ולכן ברור שהתלמידים יעשו כפי שמורים הרבנים.
הטענה לא הייתה כלפיהם.

הטענה היתה כלפי מי שחינך לא לשמוע אליהם.

והם הורו מה שהורו בדיוק בשביל להרחיק ממנו ומהדומים אליו. וזו התשובה אף לדבריך הראשונים שהערת לדברי @כאחד העם (תתבונן מה הוא טוען לך, מבלי להיכנס לנוסח החריף, אלא למסר שהוא אומר לך).
 
הטענה היתה כלפי מי שחינך לא לשמוע אליהם.

והם הורו מה שהורו בדיוק בשביל להרחיק ממנו ומהדומים אליו. וזו התשובה אף לדבריך הראשונים שהערת לדברי @כאחד העם (תתבונן מה הוא טוען לך, מבלי להיכנס לנוסח החריף, אלא למסר שהוא אומר לך).
@כאחד העם טען כלפי שאני "מקדש את העממיות".
ועל זה אני תמה על מה ולמה?
 
@כאחד העם טען כלפי שאני "מקדש את העממיות".
ועל זה אני תמה על מה ולמה?

אסביר לך,
כוונתו היא לא אליך אישית (אא"כ הוא יודע עליך דברים נסתרים, ולא נראה לי).
כוונתו היא, עצם היותך מקדש את הרב יצחק (וחכם עובדיה) ומגן עליהם בחרוף נפש, הרי זה כאילו אתה מקדש את העממיות שהם הטביעו.
חכם עובדיה דיבר אל העממיים ולא ידע להבדיל בין לבין, כי הוא לא ראה את מה שנוצר אח"כ, ואז כבר הזקין והתנתק מהציבור, וכבר סיפרתי באיזשהו מקומן על מפגשו עם הגר"ב פנחסי רא"י ברכת אפרים, ועל דמעותיו. אך הרי"צ כבר עשה זה ביודעין, כי הוא כבר גדל עם האשכנזים והוא ידע והכיר את ההבדל בין בעלי בתים ובעלי תשובה לבין בני תורה, והוא ידע מה זה בני תורה וכו' - והיום גם הוא קצת משנה את הנסוח, רק שזה קצת מאוחר מדאי - ואעפ"כ בזמנו קידש עליהם מלחחמה (וגם היום) וכל זה כדי שלא להפוך את אבא לרב של בעלי בתים ואז יהיה להם רב אחר אח"כ.
אתה יכול להסכים ויכול שלא, אך עכ"פ התבונן נא בדברי במתינות ולא בכעס או ברוגז רגשי, כי בזה תלוי כל הויכוח עם חכם עובדיה והרב יצחק.
 
ראשי תחתית