המבט ההשקפתי על תופעת קרעסטיר

לחסידים שזו דרכם בקודש - זו מצווה, לכל השאר - טיול (כשר)
אינני יודע נסתרות אבל יתכן שגם בשמים כך דנים, שהרי ע' פנים לתורה והחסידות היא גם דרך, ובפרט שהרציניים שבהם וודאי מתכוונים לקדושה.
אבל כל "דרך" היא עקבית ולא למי שלוקח מה שקורץ מכאן ומה שקורץ מכאן ונשאר קרח מכאן ומכאן.
 
(אני לא מבין בזה, אני באמת שואל).
מי שלא הכיר אותו עד עכשיו ולא זו הייתה עבודת ה' שלו כל ימיו, אז מה הוא פתאום עושה ...

יש כאן בארץ ישראל, בירושלים, צדיקים מכל הדורות שכולנו מכירים, מחוברים וכו',

ושו"ר שהקדמני בדברי חכמה הרב @אנו עמלים .

ועוד משהו, אם הוא מרגיש צורך לטיול או 'לצאת לנשום' איך שנקרא לזה, ותופס 'טרמפ', לדעתי זה מצויין וכך ראוי לעשות, יהיה לו שם כל מה שצריך כדי להחליף כח.
טענתי לאלו שפתאום נזכרו שהם צריכים ישועות ולכן הם טסים ..
טענתי הייתה מול ה'מודה' הזו כאילו הנסיעה הזו תפתור להם את כל הבעיות.
 
ועוד משהו, אם הוא מרגיש צורך לטיול או 'לצאת לנשום' איך שנקרא לזה, ותופס 'טרמפ', לדעתי זה מצויין וכך ראוי לעשות, יהיה לו שם כל מה שצריך כדי להחליף כח.
אבל מודעות זה גם משהו שאין לזלזל בו, שלפחות יידע שהוא הולך לטיול ובטיול הוא גם מתפלל..
 
אני לא מבין מה קורה כאן, בשנה שעברה 3 בחורי ישיבות שאני מכיר נסעו לשם.

תחילת הזמן הפך להיות מקום שני בחשיבותו. עם כל הכבוד, זה זר לי.

ואמנם יש לשאול מ"ש מקברם של צדיקים אחרים, רשב"י ועוד. ויש לחלק. ודו"ק.

אבל מה שכן, שמי שירצה יוכל בכל יום למצוא את הקבר הפועל ישועות לאותו היום - עיין לוח עיתים לבינה למעלה צד שמאל....
 
אם אתה שואל אותי, סתם ביזבוז זמן, כסף, אנרגיות, ומה לא ...
אבל כנראה שיש כאלו שצריכים את זה, אז אין לנו לדון אותם.
 
מי הוא היה?
שמעתי שהיה גבאי שהפך לאדמור בגיל 22
והיה מכין כל היום אוכל במטבח.
האמנם?!
 
מי הוא היה?
שמעתי שהיה גבאי שהפך לאדמור בגיל 22
והיה מכין כל היום אוכל במטבח.
האמנם?!

נניח והוא היה שרף אלוקי קדוש ייאמר לו זיע"א אכי"ר [אני אומר מתוך הבנה שאיני מכיר ואינני יודע כלום].

האם זה מצדיק את כל מה שקורה סביבו במיוחד אצל הבני תורה?!

אצל בעלי בתים - לא איכפת לן, בעיניי, כל מה שיכול לחבר אותם לרוחניות הוא טוב, אבל אברכים?! בחורי ישיבות?!

והשאלה קיימת גם לגבי ר' מיילך מליז'ענסק \ רבי יצחק אבוחצירא \ או כל קבר של צדיק שמעורר אמוציות רוחניות, שלרוב, מבטלות כמה ימים לפני ואחרי,

האם שווה בנזק המלך?!?!
 
מי הוא היה?
שמעתי שהיה גבאי שהפך לאדמור בגיל 22
והיה מכין כל היום אוכל במטבח.
האמנם?!
במקרה קראתי עליו היום באיזה עלון ובכלל הדברים היה כתוב שעל מצבת קבורתו כתוב שלא כעס מעולם. זה ודאי אדם מרומם.
 
אנא חכמים היזהרו בדבריכם
מקובל מאוד שהיה קדוש עליון ובעל חסד עצום
בנוסף מקובל שהיה ת"ח עצום והרבה אדמורים היו ממש כפופים אליו
לענין גוף הענין של נסיעה אינני יודע מה דעת כולם
אך נראה לי שאסור לבטל רגע א' של לימוד בשביל כל דבר כ"ש ללכת לציון בהונגריה
ועוד מי התיר לצאת מהארץ בשביל נסיעה לקברות צדיקים
הרב דב יפה זצ"ל אמר לי פעם שהוא מאוד לא רוצה לצאת מהארץ בשום אופן רק פעם אחת הוא טס נראה לי לקבר הגר"א
בשביל קופת העיר כלומר בשביל שיהיה יכולת לאסוף כסף לעניי ארץ ישראל
אני זכור שבמקרה כזה התיר השו"ע לצאת לחו"ל
 
אמר לי פעם חבר שגר בשכונת רמות:
"אני נוסע עם אשתי לר' ישעיהל'ה, אני זקוק לאיזו ישועה דחוף ורוצה לקרוע שם שערי השמיים".

שאלתי אותו: האם בדרך לנתב"ג אתה נוסע מכביש 443?
לתמיהתו על השאלה, הסברתי לו: "קצת אחרי היציאה מרמות, 2 ק"מ מהבית שלך, יש את קברו של שמואל הנביא. אתה יכול לעצור שם לתפילה, ואז להמשיך לר' ישעיהל'ה. כי גם שם זה מקום מסוגל מאוד לקרוע שערי שמיים".
 
קצת אחרי היציאה מרמות, 2 ק"מ מהבית שלך, יש את קברו של שמואל הנביא. אתה יכול לעצור שם לתפילה
וראה במצורף
 
כמובן, אפשר גם בשטיבל'ך מתחת הבית.

תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: אֵין תְּפִלָּה שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה״ (מלכים א ח׳:כ״ח), בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה, אֲמַר רַבִּין בַּר רַב אִדָּא, אָמַר רִבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״ (תהלים פ״ב:א׳). וּמִנַּיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״.

אֲמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ אֲמַר רַב הוּנָא: כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ, וּכְשֶׁמֵּת, אוֹמְרִים לוֹ: אֵי עָנָיו, אֵי חָסִיד, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ!

אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק לְרַב נַחְמָן: מַאי טַעֲמָא לָא אָתֵי מָר לְבֵי כְנִישְׁתָּא לְצַלּוֹיֵי? אֲמַר לֵיהּ: לָא יָכֵילְנָא. אֲמַר לֵיהּ: לִכַנְּפִי לְמָר עֲשָׂרָה וְלִיצַלֵּי! אֲמַר לֵיהּ: טְרִיחָא לִי מִלְּתָא. וְלֵימָא לֵיהּ מָר לִשְׁלוּחָא דְּצִבּוּרָא בְּעִידָּנָא דִּמְצַלֵּי צִבּוּרָא, לֵיתֵי וְלוֹדְעֵיהּ לְמָר! אֲמַר לֵיהּ: מַאי כּוּלֵּי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: דַּאֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:

מַאי דִּכְתִיב: ״וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לָךְ ה׳ עֵת רָצוֹן״ (תהלים ס״ט:י״ד)? אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״כֹּה אָמַר ה׳ בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ״ (ישעיהו מ״ט:ח׳) רִבִּי אֲחָא בֵּרִבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס״ (איוב ל״ו:ה׳), וּכְתִיב: ״פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי״ (תהלים נ״ה:י״ט). תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס״, וּכְתִיב: ״פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב לִי״ וְגוֹ׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִילּוּ פְּדָאַנִי, לִי וּלְבָנַי, מִבֵּין אוּמּוֹת הָעוֹלָם. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ, וְאֵינוֹ נִכְנָס שָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִקְרָא שָׁכֵן רַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנּוֹגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל״ (ירמיהו י״ב:י״ד). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם גָּלוּת לוֹ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנְנִי נוֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם, וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם״ (ירמיהו י״ב:י״ד). אֲמַרוּ לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל! תָּמַהּ וְאָמַר: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְּנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה״ (דברים י״א:כ״א) כְּתִיב, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא. כֵּיוָן דְּאָמְרִי לֵיהּ: מְקַדְּמִי וּמְחַשְּׁכִי לְבֵי כְנִישְׁתָּא, אֲמַר: הַיְינוּ דְּאַהֲנֵי לְהוּ, כְּדַאֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְנֵיהּ: קַדִּימוּ וְחַשִּׁיכוּ וְעַיְּילוּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא, כִּי הֵיכִי דְּתוֹרְכוּ חַיֵּי! אֲמַר רִבִּי אֲחָא בֵּרִבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָא: ״אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמוֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי״ (משלי ח׳:ל״ד), וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים״.
 
אמר לי פעם חבר שגר בשכונת רמות:
"אני נוסע עם אשתי לר' ישעיהל'ה, אני זקוק לאיזו ישועה דחוף ורוצה לקרוע שם שערי השמיים".

שאלתי אותו: האם בדרך לנתב"ג אתה נוסע מכביש 443?
לתמיהתו על השאלה, הסברתי לו: "קצת אחרי היציאה מרמות, 2 ק"מ מהבית שלך, יש את קברו של שמואל הנביא. אתה יכול לעצור שם לתפילה, ואז להמשיך לר' ישעיהל'ה. כי גם שם זה מקום מסוגל מאוד לקרוע שערי שמיים".
דווקא בענין הזה
אציין שהייתי בקערסטיר בהילולא לפני עשור.
ואמנם זה היה יחסית בהתחלה אבל כבר היה עוצמות גדולות.
ופגשתי שם רווק אחד מסכן ממיר בגיל 40, ואמר לי מבחינתי עצם זה שאני אוכל טוב, ומנקה את הראש, ורואה נהר יפהפה זה כבר ישועה עצומה
 
אני לא מבין מה קורה כאן, בשנה שעברה 3 בחורי ישיבות שאני מכיר נסעו לשם.
תחילת הזמן הפך להיות מקום שני בחשיבותו. עם כל הכבוד, זה זר לי

אנשים שנוסעים לצדיק כדי לבקש ישועה, זה ענין אחד, ובחורי ישיבות שעוזבים את הישיבה בתחילת הזמן ובורחים לחו"ל, זה ענין אחר לגמרי.

אין ענין לערב מין בשאינו מינו.
 
יש כאן בארץ ישראל, בירושלים, צדיקים מכל הדורות שכולנו מכירים, מחוברים

אי אפשר לדון את מי שצריך ישועה, והוא שומע גדולות ונצורות דוקא על צדיק פלוני, ולומר לו "אל תטוס לשם, יש צדיקים גם בארץ".

ידידי שנסע לקבר הרבי מליובאוויטש זצ"ל אמר לי שכתב שם מכתב ארוך (מנהגם שכותבים וקורעים על הקבר) וכל מה שביקש התקבל עד הפרט האחרון. וכך גם אמר לו בנו, שהיה איתו בטיסה.

אז אפשר לומר לו "יש צדיקים בארץ" כשהוא צריך ישועה ורוצה לטוס לשם?
 
אי אפשר לדון את מי שצריך ישועה, והוא שומע גדולות ונצורות דוקא על צדיק פלוני, ולומר לו "אל תטוס לשם, יש צדיקים גם בארץ".

ידידי שנסע לקבר הרבי מליובאוויטש זצ"ל אמר לי שכתב שם מכתב ארוך (מנהגם שכותבים וקורעים על הקבר) וכל מה שביקש התקבל עד הפרט האחרון. וכך גם אמר לו בנו, שהיה איתו בטיסה.

אז אפשר לומר לו "יש צדיקים בארץ" כשהוא צריך ישועה ורוצה לטוס לשם?
נכון מאוד!!
לכן הדגשתי בתוך דברי "שכולנו מכירים ומחוברים"
ואה"נ.

הרבי מחב"ד שהזכרת, שונה הוא בתכלית, מי שהכירו ולו במעט ידע את גדולתו ועצמתו, הקשר ההדוק שהיה למכריו היה עצום.

מה הכוונה 'שכותבים וקורעים'?
 

המבט ההשקפתי על תופעת קרעסטיר​



דבר מיותר לחלוטין,
לא מעלה ולא מוריד.
לא פועל ישועות יותר מתפילה על ציון החזו"א,
ולא מקרב להקב"ה יותר מדף גמ' בבית המדרש.
מכאן ואילך הכל לפי תפיסתך האישית.
יש כאלו שרק נסיעה לאירופה עושה להם את זה, ויש כאלו שרק נסיעה לכותל, ויש כאלו שלא זה ולא זה.
אבל מי שלא צורך אז זה ושואל מה ההשקפה בזה,
לענ"ד מיותר לחלוטין.
תורה ומצוות ומעש"ט (פה בארץ ישראל, כפי היכולת הכספית שלך), זה הכי טוב.
ישועות ? - תפיסת עולם אישית.
 
ראשי תחתית