האר"י כתב את הדברים בהגבהה שעושים עבור הציבור, ואין צורך בהולכת הספר פתוח. שם זה מיותרוכה דברי הבן אי ש חי הנ"ל וז"ל:
ועל כן מי שנהג כן ימשיך במנהגו ומי שרוצה לנהוג כן אין מזניחים אותו ויש לו על מה שיסמוך. ומי שנוהג כמו שאר קהילות ישראל בגולה - פשטנים ומקובלים בכל הדורות - בוודאי ובוודאי ימשיך במנהגו.והיוצא מדבריו אף שלא דיבר מפורשת על מנהג כזה שמי שמוליך הס"ת מההיכל לתיבה כשהוא פתוח כל עוד לא נסתיימה הקריאה שהיא זמן הסתלקות האור ונעשה הרמז של הסגירה לרמוז על התעלמות האור יש טעם לפתיחת הספר והוא המנהג הנידון לפנינו.
לפי הבנת הבן איש חי אין עניין דוקא אחרי הקריאה אחרי שסגרו הספר. והוא מפורש בדבריו, אולי אין "צורך" אולי "לא חייב" אולי "לא נוח". אבל מי שפותח בהולכה אל התיבה שפיר שייך הטעם של האור הנ"ל.האר"י כתב את הדברים בהגבהה שעושים עבור הציבור, ואין צורך בהולכת הספר פתוח. שם זה מיותר
"ובקיעה זו היא ענין פתיחת תיק הס"ת עצמו שיתגלה הארת התורה הכתו' בתוכו לחוץ אל כל הקהל כנודע. ואח"כ בעת שקורין בתורה אז הוא יוצא האור שבתוכו לחוץ שהיא התורה עצמה שנקר' אור וזהו היותר אמיתי אצלי מדרך הראשון":
זה לא חילוקים. האור עצמו נובע מחמת ההסתכלות והקריאה באותיות הספר, וכפי שמפורש באר"י עצמו שםכשרצית לומר שאסור נתת דוגמא מזמן הברכה על הספר ולא חשבת לחלק חילוקים אלא תפסת בפשטות כמו שפה אסור גם כאן אסור....
ואילו כאן כשאמרת באופן כלל שרצונך בטעם ומקור להראות האור של התורה לקהל ואמרת שאין כדבר הזה לא בכתבי האר"י ולא בשום מפרש דבריו והבאתי את הבן איש חי שמביא את האר"י והבנתו בדבריו שיש טעם פתאום אתה מחלק חילוקים בין ההגבה להולכה.
כה אמר הכהן הגדול : " האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות."זה לא חילוקים. האור עצמו נובע מחמת ההסתכלות והקריאה באותיות הספר, וכפי שמפורש באר"י עצמו שם
"ומראין אותו לקהל כנודע ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם".
בשעת ההולכה כשלא מסתכלים, ולא צריך להסתכל - אין ענין לפתוח אותו בשביל האור. האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות.
ודאי שיש ענין הסתכלות באותיות כמבואר באר''י. אבל האר''י עצמו הנהיג לעשות כן בבימה. אא''כ א''א כביכ''נ ארוך.כה אמר הכהן הגדול : " האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות."
ובכן גם כשמוליכים את הספר ומראים האותיות לציבור בזמן ההולכה זה שייך גם שייך, וכנזכר לעיל הבן איש חי אמר בפירוש שדווקא אחרי הקריאה אחרי סגירת הספר אין עניין לפתוח.
בכל אופן אם העושים כן עשו כן כי כך הבינו וודאי לא לבטלה יקרא למעשיהם ואין איסור וימשיכו במנהגם.
ויותר נראה שיש ללמד דעת את הנוהגים כן בשפה ברורה ובנעימה שאין מקום לנהוג כן 'לכתחלה' במקומנו, וכל המנהג היה רק בעבר, והשומע ישמע.אתה שואל אם צריך להכריז ביטול מנהג, הייתי אומר בדיוק כמו הפרי האדמה "הנח להם מה שירצו, אבל אין לחזק המנהג". הא ותו לא.
