לחצו כאן – תרומה לשמואל

הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

וכה דברי הבן אי ש חי הנ"ל וז"ל:
האר"י כתב את הדברים בהגבהה שעושים עבור הציבור, ואין צורך בהולכת הספר פתוח. שם זה מיותר

בקיעה זו היא ענין פתיחת תיק הס"ת עצמו שיתגלה הארת התורה הכתו' בתוכו לחוץ אל כל הקהל כנודע. ואח"כ בעת שקורין בתורה אז הוא יוצא האור שבתוכו לחוץ שהיא התורה עצמה שנקר' אור וזהו היותר אמיתי אצלי מדרך הראשון":
 
והיוצא מדבריו אף שלא דיבר מפורשת על מנהג כזה שמי שמוליך הס"ת מההיכל לתיבה כשהוא פתוח כל עוד לא נסתיימה הקריאה שהיא זמן הסתלקות האור ונעשה הרמז של הסגירה לרמוז על התעלמות האור יש טעם לפתיחת הספר והוא המנהג הנידון לפנינו.
ועל כן מי שנהג כן ימשיך במנהגו ומי שרוצה לנהוג כן אין מזניחים אותו ויש לו על מה שיסמוך. ומי שנוהג כמו שאר קהילות ישראל בגולה - פשטנים ומקובלים בכל הדורות - בוודאי ובוודאי ימשיך במנהגו.
 
האר"י כתב את הדברים בהגבהה שעושים עבור הציבור, ואין צורך בהולכת הספר פתוח. שם זה מיותר

בקיעה זו היא ענין פתיחת תיק הס"ת עצמו שיתגלה הארת התורה הכתו' בתוכו לחוץ אל כל הקהל כנודע. ואח"כ בעת שקורין בתורה אז הוא יוצא האור שבתוכו לחוץ שהיא התורה עצמה שנקר' אור וזהו היותר אמיתי אצלי מדרך הראשון":
לפי הבנת הבן איש חי אין עניין דוקא אחרי הקריאה אחרי שסגרו הספר. והוא מפורש בדבריו, אולי אין "צורך" אולי "לא חייב" אולי "לא נוח". אבל מי שפותח בהולכה אל התיבה שפיר שייך הטעם של האור הנ"ל.
כשרצית לומר שאסור נתת דוגמא מזמן הברכה על הספר ולא חשבת לחלק חילוקים אלא תפסת בפשטות כמו שפה אסור גם כאן אסור....
ואילו כאן כשאמרת באופן כללי שרצונך בטעם ומקור להראות האור של התורה לקהל ואמרת שאין כדבר הזה לא בכתבי האר"י ולא בשום מפרש דבריו והבאתי את הבן איש חי שמביא את האר"י והבנתו בדבריו שיש טעם פתאום אתה מחלק חילוקים בין ההגבה להולכה.
זה מזכיר לי את החדים חידה וכשמקבלים תשובה לדבריהם מוסיפים עוד תנאים ששוללים התשובה.... ביקשת טעם קיבלת אמרת שאין שום עניין להראות האור הבוקע לעם והנה יש טעם. ובכל אופן גם מדברי האר"י האלו ללא דברי הבן איש חי מפורש כתוב שהאור הולך בעת שקוראים בספר משמע שעד אז יש אור אם כן מי שפתח בפתיחת ההיכל והלך אם הספר עד התיבה עדיין יש האור הנ"ל ובצירוף דברי הבן איש חי שדווקא כשסגרו הספר אחר הקריאה שזה רמז להתעלמות האורות שוב אין עניין לפתוח שפיר שפיר עבדי ישראל והנח להם לישראל. ולא באתי להכריח המנהג, באתי ליישב הנוהגים כן, וכל צדדי היישוב כבר מונחים לפני הקוראים ואני את שלי עשיתי ובאמת די בזה והבוחר יבחר.
 
כשרצית לומר שאסור נתת דוגמא מזמן הברכה על הספר ולא חשבת לחלק חילוקים אלא תפסת בפשטות כמו שפה אסור גם כאן אסור....
ואילו כאן כשאמרת באופן כלל שרצונך בטעם ומקור להראות האור של התורה לקהל ואמרת שאין כדבר הזה לא בכתבי האר"י ולא בשום מפרש דבריו והבאתי את הבן איש חי שמביא את האר"י והבנתו בדבריו שיש טעם פתאום אתה מחלק חילוקים בין ההגבה להולכה.
זה לא חילוקים. האור עצמו נובע מחמת ההסתכלות והקריאה באותיות הספר, וכפי שמפורש באר"י עצמו שם
"ומראין אותו לקהל כנודע ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם".
בשעת ההולכה כשלא מסתכלים, ולא צריך להסתכל - אין ענין לפתוח אותו בשביל האור. האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות.
 
זה לא חילוקים. האור עצמו נובע מחמת ההסתכלות והקריאה באותיות הספר, וכפי שמפורש באר"י עצמו שם
"ומראין אותו לקהל כנודע ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם".
בשעת ההולכה כשלא מסתכלים, ולא צריך להסתכל - אין ענין לפתוח אותו בשביל האור. האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות.
כה אמר הכהן הגדול : " האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות."
ובכן גם כשמוליכים את הספר ומראים האותיות לציבור בזמן ההולכה זה שייך גם שייך, וכנזכר לעיל הבן איש חי אמר בפירוש שדווקא אחרי הקריאה אחרי סגירת הספר אין עניין לפתוח.
בכל אופן אם העושים כן עשו כן כי כך הבינו וודאי לא לבטלה יקרא למעשיהם ואין איסור וימשיכו במנהגם.
 
כה אמר הכהן הגדול : " האור הוא לא בפני עצמו אלא נמשך מההסתכלות באותיות."
ובכן גם כשמוליכים את הספר ומראים האותיות לציבור בזמן ההולכה זה שייך גם שייך, וכנזכר לעיל הבן איש חי אמר בפירוש שדווקא אחרי הקריאה אחרי סגירת הספר אין עניין לפתוח.
בכל אופן אם העושים כן עשו כן כי כך הבינו וודאי לא לבטלה יקרא למעשיהם ואין איסור וימשיכו במנהגם.
ודאי שיש ענין הסתכלות באותיות כמבואר באר''י. אבל האר''י עצמו הנהיג לעשות כן בבימה. אא''כ א''א כביכ''נ ארוך.
אתה שואל אם צריך להכריז ביטול מנהג, הייתי אומר בדיוק כמו הפרי האדמה "הנח להם מה שירצו, אבל אין לחזק המנהג". הא ותו לא.
 
אתה שואל אם צריך להכריז ביטול מנהג, הייתי אומר בדיוק כמו הפרי האדמה "הנח להם מה שירצו, אבל אין לחזק המנהג". הא ותו לא.
ויותר נראה שיש ללמד דעת את הנוהגים כן בשפה ברורה ובנעימה שאין מקום לנהוג כן 'לכתחלה' במקומנו, וכל המנהג היה רק בעבר, והשומע ישמע.
 
אלא שבירושלים מתוך שבית הכנסת הגדול היה ארוך וצר וכולם רצו לראות את הכתב היו עושים כן וכמש"כ בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רנ"ה וז"ל נוהגים פה עה"ק ירושלים תוב"ב שמקיפים בס"ת פתוח בכל שטח בהכ"נ להראות את העם כתב ס"ת מפני שבית הכנסת הגדול הוא ארוך וצר וכו' ולא די במה שיגביהו ס"ת בתיבה וכו' עכ"ל. וא"כ היום שכולם רואים בהגבהה אין צריך.
למה אתה חושב שהיום כולם רואים בהגבהה, היום יש הרבה בתי כנסיות גדולים, כך שלא כולם יכולים לראות בהגבהה שעושים ע"ג התיבה.
בית כנסת שיש 150 -200 מתפללים בדר"כ אין אפשרות לכולם להתקרב לתיבה לראות הכתב. ולכך נהגו בכל הבתי כנסיות ולפתוח את הס"ת מפתיחת ההיכל ולא חילקו בין בתי הכנסת.
 
עברתי על השרשור פה בהרף עין, ולא הבנתי למה כולם מתעלמים מהסוף המפורש שהובא בשו"ת הלכות קטנות ובמהרי"ט אלגאזי.

וברור שהטעמים הנ"ל שייכים כיום כי במציאות קשה לכולם לראות את ראש הפרשה רק מההגבהה, וגם "שיוכלו לחזות בנועם ה"...


1752574338035.png
 
במציאות קשה לכולם לראות את ראש הפרשה רק מההגבהה

כולם רואים מההגבהה בתיבה, כאשר היא נעשית בצורה איטית כדבעי.

ואדרבה, מההולכה המהירה של הס"ת הפתוח אי אפשר לראות מאומה.

אבל אצל תלמידי הגר"ע השתרשה מגמה לעקור כל מנהג בכפיה המוצגת כ"חיזוק פסקי רבותינו", בכל בית כנסת שהם משתלטים עליו יש להם ענין מיוחד לעקור את המנהגים, גם אם מדובר בהנחת תפילין בת"ב שזה נגד השו"ע ונגד המנהג גם יחד.

בולט עוד יותר הדבר אצל אברכים מרוקאים שזנחו את מנהגי אבותיהם ומשתדלים לכפות גם על אחרים כשהם מציגים זאת כ"חיזוק פסקי רבותינו" ללא קשר לשולחן ערוך כלל.
 
כולם רואים מההגבהה בתיבה, כאשר היא נעשית בצורה איטית כדבעי.
לא יותר מ- 50 אנשים יכולים להבחין מה כתוב בפרשה בלי ההולכה לפני, וזה פשוט וברור.
ואדרבה, מההולכה המהירה של הס"ת הפתוח אי אפשר לראות מאומה.
הולכה מהירה??

אני לא יודע מה איתכם, בכל מקום שראיתי שמוליכים ס"ת פתוח עושים זאת באיטיות ובכבוד ראוי לס"ת.
אבל אצל תלמידי הגר"ע השתרשה מגמה לעקור כל מנהג בכפיה המוצגת כ"חיזוק פסקי רבותינו", בכל בית כנסת שהם משתלטים עליו יש להם ענין מיוחד לעקור את המנהגים, גם אם מדובר בהנחת תפילין בת"ב שזה נגד השו"ע ונגד המנהג גם יחד.
חבל שכל נושא אתה ישר שולח אותו לתפילין בתשעה באב...

תדון על גוף הדברים בלי ציטוטים מפורום מורשת מרן כי זה לא הנושא ולא המדובר.
אף אחד פה לא טען שיש "להשתלט ולכפות מנהגים", סך הכל רוצים לברר פה מה יותר ראוי.
 
לא יותר מ- 50 אנשים יכולים להבחין מה כתוב בפרשה בלי ההולכה לפני, וזה פשוט וברור

ויכוחים על המציאות הם ויכוחים מיותרים.

המנהג הזה נוסד בבית כנסת צר וארוך, מכורח הנסיבות, ותו לא. בבית כנסת נורמלי כולם מתאספים ורואים.
 
כולם רואים מההגבהה בתיבה, כאשר היא נעשית בצורה איטית כדבעי.

ואדרבה, מההולכה המהירה של הס"ת הפתוח אי אפשר לראות מאומה.

אבל אצל תלמידי הגר"ע השתרשה מגמה לעקור כל מנהג מתוך מלחמת ג'יהאד של "חיזוק פסקי רבותינו", בכל בית כנסת שהם משתלטים עליו יש להם ענין מיוחד לעקור את המנהגים, גם אם מדובר בהנחת תפילין בת"ב שזה נגד השו"ע ונגד המנהג גם יחד.

בולט עוד יותר הדבר אצל אברכים מרוקאים שהתקיים בהם "שנה ופירש קשה מכולם", אפשר לראות אצלם בעיניים את השנאה היוקדת והבוז למנהגי אבותיהם, הכל בשם הג'יהאד הנ"ל של "חיזוק פסקי רבותינו" ללא קשר לשולחן ערוך כלל.
היום המנהג רווח בכל קהילות הספרדים לפתוח את הס"ת בהולכה מההיכל לתיבה.
לא קשור לתלמידים או מלמדים.
גם בשו"ת וישב הים להגר"י הלל שליט"א לרפו"ש ח"ד כתב שיוציאו את הס"ת מההיכל ויחזיקו אותו פתוח וכך יקחוהו לתיבה. ולא יפתחו את הס"ת בהיכל ואח"כ יסגרו שא"כ יסתלקו האורות (אני כותב מזיכרון, אין הספר בידי). וכן נוהגים בבית הכנסת אהל רחל של מוהגרב"ץ זצ"ל. תברר מה עושים בבית הכנסת של הגר"מ צדקה ובפורת יוסף.

משיב כהלכה, די לייחס כל דבר למרן הגרע"י זצ"ל כאילו הוא שינה וכו'
 
משיב כהלכה, די לייחס כל דבר למרן הגרע"י זצ"ל כאילו הוא שינה וכו'

לא זכור לי שהגרע"י עשה מזה ענין. תלמידיו הם הכופים דעתו בכל אתר ואתר, ועוקרים מנהגים וותיקים כגון דא.
 
גם בשו"ת וישב הים להגר"י הלל שליט"א לרפו"ש ח"ד כתב שיוציאו את הס"ת מההיכל ויחזיקו אותו פתוח וכך יקחוהו לתיבה. ולא יפתחו את הס"ת בהיכל ואח"כ יסגרו שא"כ יסתלקו האורות (אני כותב מזיכרון, אין הספר בידי). וכן נוהגים בבית הכנסת אהל רחל של מוהגרב"ץ זצ"ל. תברר מה עושים בבית הכנסת של הגר"מ צדקה ובפורת יוסף.

הסתובבתי בימי חיי בבתי כנסת רבים, ועשרות שנים. רק פעם אחת ויחידה נתקלתי במנהג המוזר הזה, וכאשר שאלתי מה הענין, הצביעו על רב בית הכנסת, מרוקאי ששנה ופירש וכעת בועט באבותיו ופועל לחזק את פסקי הגר"ע יוסף תוך עקירת מנהגי המקום, בדיוק כפי שכתב הכותב בפורום מורשת מרן.

ולכן אין כלל נפק"מ מה כתב הגר"י הלל, או מה נהגו בבית כנסת אוהל רחל.
 
ראשי תחתית