הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

מנהג ירושלים במקום שבית הכנסת היה צר וארוך (בזמנו לא היו 5000 בתי כנסת בירושלים).

וכבר העירו לך שזה לא המנהג כיום, להוליך אותו מההיכל לתיבה (מרחק מטרים ספורים) כשהוא פתוח, שזה אולי מועיל לעשרה אנשים שעומדים בדרך.
תקרא את כל ההתכתבות שלנו במקום "לקפוץ" באמצע.
תקרא לזה איך שאתה רוצה, בשורה התחתונה התייחסתי לדבריך ואתה ממחזר אותם לחינם.
ואני גם התייחסתי ששני הטעמים האחרונים שלו שייכים גם היום.
 
הוא בסך הכל מספר על היווצרות ה"מנהג", כיצד הוא התחיל מבית כנסת צר וארוך שארכו היה פי 3 מרחבו.

לצורך הענין סובבו בכל בית הכנסת עם ס"ת פתוח.

מכאן הגיע המנהג המשובש בכמה בתי כנסת של ימינו, להוליך מההיכל לתיבה (מרחק כמה מטרים) כשהוא פתוח. לאחר מכן גם ניסו כרגיל להמציא לזה גם טעם ע"פ סוד כדי להוסיף נופך.

בספר מנחת ראובן הנ"ל החליט שבדבריו יש "שלושה טעמים" (כנראה אצלו כל שתי מילים הם טעם נפרד) ואתה ממשיך את דבריו המגוחכים בפלפול עצום ש"שני הטעמים שייכים כיום" כאשר לא מיניה ולא מקצתיה, אין שום קשר בין אותו בית כנסת צר וארוך לבתי הכנסת בימינו, ואין שום קשר בין מנהגם לסובב בכל בית הכנסת למנהג העכשווי (כנ"ל), וכאשר אנו פותחים הספר בתיבה ומגביהים - כל הקהל רואים.
 
מנהג ירושלים במקום שבית הכנסת היה צר וארוך (בזמנו לא היו 5000 בתי כנסת בירושלים).

וכבר העירו לך שזה לא המנהג כיום, להוליך אותו מההיכל לתיבה (מרחק מטרים ספורים) כשהוא פתוח, שזה אולי מועיל לעשרה אנשים שעומדים בדרך.
איפה נמצאים הבתי כנסת הללו?
כל הבתי כנסת העתיקים בי-ם, ריב"ז החורבה הרמב"ן וכו', אינם כ"כ גדולים, לעומתם רבים מבתי הכנסת החדשים גדולים הרבה יותר, והמרחק של הציבור מהס"ת גדול עוד יותר מהם.
 
אין בעיה עם מרחק, יש בעיה עם ציבור שאינו רואה מאומה כמו באותו בית כנסת צר וארוך.
 
מנהג משובש הוא מנהג שהשתבש עד שהגיע אלינו. הוא לא חייב להיות "איסור". הוא גם יכול להיות מוזכר באחרונים שלימדו עליו זכות. ובכל זאת, הוא משובש.

לדוגמא, מנהג מרוקאי: לומר ה' מלך ה' מלך לאחר הברכה ולפני הטעימה. מנהג זה מקורו בכוונה שכתבו מקובלים לכוון, ועמי הארץ אמרוהו בפה. זה נקרא שיבוש. ולמרות שהיה מי שלימד עליו זכות, אין שחר לדבריו, ויש כאן הפסק גמור.

וגם כאן, הועתק המנהג מבית כנסת לבית כנסת ללא שמץ הבנה והגיון.
 
כשזה גדול, ויש הרבה אנשים א"א לראות.

אתה אולי מתכוון שאי אפשר לקרוא. אבל בהחלט אפשר לראות.

וכמובן שתחילת המנהג לא היתה בגלל שבית הכנסת היה גדול ולא היה אפשר לקרוא, אלא בגלל שבית הכנסת היה צר וארוך ולא היה אפשר לראות.

וכאמור, הולכת הס"ת פתוח מההיכל לתיבה כפי המנהג כיום באותם בתי כנסת, לא פותרת אפילו 10 אחוז מהבעיה הזו.
 
אתה אולי מתכוון שאי אפשר לקרוא. אבל בהחלט אפשר לראות.

וכמובן שתחילת המנהג לא היתה בגלל שבית הכנסת היה גדול ולא היה אפשר לקרוא, אלא בגלל שבית הכנסת היה צר וארוך ולא היה אפשר לראות.

וכאמור, הולכת הס"ת פתוח מההיכל לתיבה כפי המנהג כיום באותם בתי כנסת, לא פותרת אפילו 10 אחוז מהבעיה הזו.
היכן יש ביהכנ"ס שא"א לראות את הס"ת?
 
מרן הגרש"י זעפראני שליט"א אמר לנו באופן אישי שכך ראוי לנהוג
 
הוא גם יכול להיות מוזכר באחרונים שלימדו עליו זכות. ובכל זאת, הוא משובש.
הוא משובש כי אתה מחליט שזה דווקא לבית כנסת צר וארוך, ולא היא.

(והראיה שהאחרונים הביאו דבאי שו"ת הלקט וכן מרן החיד"א שכתב כן ולא כתב "דווקא בבית כנסת צר וארוך")
 
שראוי לפתוח?
דברת איתו על ההערות שעלו כאן, וזה שהיה הסתייגות של גדולי ירושלים, ועל מקור המנהג?
הוא כתב על זה היכן שהוא?
"אכן כך ראוי לנהוג" זה הלשון, מה גם שהיה אצלנו בבית הכנסת וכך נהגנו.
מקור- כה"ח סי' קלד' אות יג'. לשון השו"ע שם בסעי' ב'-מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו...עי"ש
 
ובהלכה ברורה שם כמדומני תבדוק שכך היה מנהג הגר"ע זיע"א
דברו הובאו לעיל, ואני חושב שפתחתי כאן בעבר מקור מקור בפנים, ואם יעיינו כהוגן ולא בבחינת מקפץ על ההרים, יראו דברים ברורים בזה. אך אין רצוני להתווכח כאן כ''כ. בהצלחה.
 
דברו הובאו לעיל, ואני חושב שפתחתי כאן בעבר מקור מקור בפנים, ואם יעיינו כהוגן ולא בבחינת מקפץ על ההרים, יראו דברים ברורים בזה. אך אין רצוני להתווכח כאן כ''כ. בהצלחה.
אפשר לעיין כאן ברצף הודעות.
 
הרב @כהנא דמסייע עיינת בדברי הנהר פקוד?
עיינתי. אבל עיינתי במקור הדברים בדברי הפרי האדמה עצמו, תראה מה כותב בעצמך, במיתון וביישוב דעת, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. דברים ברורים ופשוטים. הוא צודק שבעל פרי האדמה לא אמר לבטל מנהג זה, ואמר להשאיר מנהגם כפי שהיה. אבל לחדש עוד הוצאה שלא לצורך ודאי שלא. אבל הטעם הוא בבית כנסת גדול וכו' מפורש בדבריו. ושהכל בבחינת על הראשונות היה מקום לדון, אך הבו דלא לוסיף עלה. זה הסגנון והתוכן של הדברים. וד''ב.
 
ואגב, מי שיעיין באשכול מתחילתו, בתחילת העיון אני הייתי בהיפך הגמור, ולא הסכמתי עם הרב @כהן והרב @משיב כהלכה אך לאחר העיון אחד אחרי השני בדברי גדולי רבותינו האחרונים, הגעתי למסקנא, שבמקום שנהגו נהגו, וא''צ לבטל המנהג, אבל אין צריך לחזק המנהג במקומות אחרים. וד''ב.
 
ראשי תחתית