הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

אגב, חברך טען שלא היא, ולא הגרע"י ניסה לעקור את המנהג הקיים ברוב בתי הכנסת, וזה לא היתה רק דעתו אלא דעת רבנים אחרים.
זה לא היה "רק הוא".

אבל ברוב המקומות שהולכים עם ס"ת פתוח עושים זאת בגלל שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב כן.
 
הוא שאמרתי מבחינתך ללכת כמו מרן הגרע"י זצוק"ל במה שלא נראה לך זה נקרא "לסובב"...

בעיניך ביטול מנהג הנוהג מזמן בית המקדש ועד היום ברוב בתי הכנסת הוא שום כלום. אבל המהרי"ק (סי' ל"ז שורש נ"ד) כתב, "מאחר שפשט המנהג בכל תפוצות ישראל וכו', אפי' לאליהו ז"ל אין שומעין לשנות המנהג המפורסם ונהגו בו ברבים מקדם קדמתה לפני גדולי עולם, ואפי' במנהג שלא היה מעולם מי שנוהג כן". והובאו דבריו בשו"ת הרמ"א כ"א ובמג"א סי' תר"צ ס"ק כ"ב, ועוד שם, שמנהג דוחה הלכה אפי' שהוא נגד התלמוד, ואפי' מנהג מקום אחד, ואפי' אינו נוהג מאז ומעולם, ע"ש שהוכיחו כן מכמה מקומות בש"ס.

והפר"ח (או"ח תצ"ו, י) הביא מבעל הבאר שבע סי' כ"א ובעל ה"משא מלך" שחלקו על המהרי"ק וכתבו שרק באיסור דרבנן שבקינן להו, אבל בדאורייתא לא. אבל בנדון דידן שאדרבה אותם המשנים את המנהג צריכים להסביר את מנהגם התמוה שהחל מאיזה בית כנסת צר וארוך בירושלים, ואינו איסור דאורייתא או דרבנן, על אחת כמה וכמה.

וגם הרדב"ז שכתב בתשובותיו חלק ד' סי' ע"ג וסי' צ"ד שבמקום שהטעות מוכרע יש לבטל המנהג, כתב להדיא שאם אין האיסור ברור אזלינן בתר המנהג.

ובספר "בית דינו של שלמה" (אורח חיים סי' י"ז) כתב, "וא"כ ראוי לתת לב להתעורר בדבר ולבקש טעם להעמיד המנהג, שכל מה שנהגו ישראל שכינה מסכמת עמהם, ואין ראוי לשום אדם לעשות חיפוש מחיפוש לסתור המנהג".

ובספר "כפי אהרן" (חלק ב' יו"ד סי' ה') כתב "דמצינו כעין זה בעניני מנהגי איסור, דקהל שהנהיגו איזה קולא ע"פ איזה פוסק, אין רשאין הבאים אחריהם לתפוס סברת האוסרים ולהחמיר, כדי שלא להוציא לעז על הראשונים, וכן אזהרה שמענו לכל בית דין, שאין רשאים להחמיר בדבר שהקילו הראשונים ע"פ סברת איזה פוסק".

ועיין רמ"א (יו"ד סי' שפ"ו, ג') שאע"פ שמדינא דגמ' אבל חייב בעטיפת הראש, כתב "ויש אומרים שאין נוהגין במדינות אלו בעטיפה, וכן המנהג פשוט, ואין להחמיר לשנות במה שלא נהגו אבותינו". וע"ש (סי' שע"ד, ו') שבזמנינו לא נהגו להתאבל עמו "וכל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים", וא"כ קל וחומר שאין לצאת נגד המנהג בדברים חריפים.

על אחת כמה וכמה בנדון דידן.
 
תעיין, שם מדובר להחזיר את הס"ת פתוח לאחר קריאת התורה, לא מדובר בהולכת הס"ת מההיכל. אתה מתבלבל ומבלבל את כולם.

הציטוט הרלוונטי מהדברים שכתב שם בפורום הנ"ל

אבל צריך לדעת, שבאמת, אם כבר הולכים לפי בא"ח, הבא"ח (ש"ב פר' תולדות אות טז) כתב מפורש בשם רבינו האר"י, שרבנו האר"י בהוצאת ס"ת, היה מנשק אותו, ומלווה אותו ללכת אחריו שמוליכים אותו מההיכל לתיבה, ואח"כ היה נשאר שם סמוך לתיבה, עד שהיו פותחים את ספר התורה והיו מראים אותו לקהל, ואז היה מסתכל וכו'.

זאת אומרת שאצל רבנו האר"י בכל משך ההליכה בכלל לא היו פותחים את ס"ת, ורק שמגיעים לתיבה פותחים. ואילו אצל הבא"ח כן נהגו לפתוח, כמ"ש מפורש (שם), שבבגדד נוהגים לפתוח את ס"ת, בעת שמוציא אותו מהארגז שבכותל בתוך ההיכל, ופתיחה זו לא נראית כ"כ לקהל, ואח"כ מוליכים את ס"ת לתיבה, ושם פותחים אותו בשביל כל הקהל.

זה מפורש דלא כמו שרבינו האר"י נהג, ולא ראה בזה הבא"ח סתירה, אלא מאי, העיקר של בא"ח היה לעשות מה שכן עושה רבנו האר"י, ולא לבטל דבר שהוא חשוב אצל רבנו האר"י. אז כיון שסו"ס מה שכן עושה האר"י שפותח אצל התיבה בשביל להראות לקהל, את זה כן עושים בבגדד, אז מצוין המנהג שלהם מתאים לרבנו האר"י.

ע"כ לעניינינו

ועל דבריו הגבתי שם בפורום על מה שכתב בשם הבא"ח- יעויין לעיל הביאו התגובה
 
בעיניך ביטול מנהג הנוהג מזמן בית המקדש ועד היום ברוב בתי הכנסת הוא שום כלום. אבל המהרי"ק (סי' ל"ז שורש נ"ד) כתב, "מאחר שפשט המנהג בכל תפוצות ישראל וכו', אפי' לאליהו ז"ל אין שומעין לשנות המנהג המפורסם ונהגו בו ברבים מקדם קדמתה לפני גדולי עולם, ואפי' במנהג שלא היה מעולם מי שנוהג כן". והובאו דבריו בשו"ת הרמ"א כ"א ובמג"א סי' תר"צ ס"ק כ"ב, ועוד שם, שמנהג דוחה הלכה אפי' שהוא נגד התלמוד, ואפי' מנהג מקום אחד, ואפי' אינו נוהג מאז ומעולם, ע"ש שהוכיחו כן מכמה מקומות בש"ס.

והפר"ח (או"ח תצ"ו, י) הביא מבעל הבאר שבע סי' כ"א ובעל ה"משא מלך" שחלקו על המהרי"ק וכתבו שרק באיסור דרבנן שבקינן להו, אבל בדאורייתא לא. אבל בנדון דידן שאדרבה אותם המשנים את המנהג צריכים להסביר את מנהגם התמוה שהחל מאיזה בית כנסת צר וארוך בירושלים, ואינו איסור דאורייתא או דרבנן, על אחת כמה וכמה.

וגם הרדב"ז שכתב בתשובותיו חלק ד' סי' ע"ג וסי' צ"ד שבמקום שהטעות מוכרע יש לבטל המנהג, כתב להדיא שאם אין האיסור ברור אזלינן בתר המנהג.

ובספר "בית דינו של שלמה" (אורח חיים סי' י"ז) כתב, "וא"כ ראוי לתת לב להתעורר בדבר ולבקש טעם להעמיד המנהג, שכל מה שנהגו ישראל שכינה מסכמת עמהם, ואין ראוי לשום אדם לעשות חיפוש מחיפוש לסתור המנהג".

ובספר "כפי אהרן" (חלק ב' יו"ד סי' ה') כתב "דמצינו כעין זה בעניני מנהגי איסור, דקהל שהנהיגו איזה קולא ע"פ איזה פוסק, אין רשאין הבאים אחריהם לתפוס סברת האוסרים ולהחמיר, כדי שלא להוציא לעז על הראשונים, וכן אזהרה שמענו לכל בית דין, שאין רשאים להחמיר בדבר שהקילו הראשונים ע"פ סברת איזה פוסק".

ועיין רמ"א (יו"ד סי' שפ"ו, ג') שאע"פ שמדינא דגמ' אבל חייב בעטיפת הראש, כתב "ויש אומרים שאין נוהגין במדינות אלו בעטיפה, וכן המנהג פשוט, ואין להחמיר לשנות במה שלא נהגו אבותינו". וע"ש (סי' שע"ד, ו') שבזמנינו לא נהגו להתאבל עמו "וכל המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים", וא"כ קל וחומר שאין לצאת נגד המנהג בדברים חריפים.

על אחת כמה וכמה בנדון דידן.
לא יעזור שתעתיק לפה כהרגלך בקודש ציטוטים ארוכים...

העיקר של מה שכתבתי לך שדברי שו"ת הלכות קטנות שייכים גם היום.
עברתי על השרשור פה בהרף עין, ולא הבנתי למה כולם מתעלמים מהסוף המפורש שהובא בשו"ת הלכות קטנות ובמהרי"ט אלגאזי.

וברור שהטעמים הנ"ל שייכים כיום כי במציאות קשה לכולם לראות את ראש הפרשה רק מההגבהה, וגם "שיוכלו לחזות בנועם ה"...


הצג קובץ מצורף 8021
 
אין קשר למי צודק, אלא למי מנסה לכפות את דעתו.
בינתיים באשכול הזה זה נראה שכל אלה שמצדדים "בעד" המנהג לא "כופה" את דעתו.

ואתה הוא זה ש"כופה" דעתך שחובה לבטל את המנהג ומעתיק לפה ציטוטים לא קשורים וסיפורים על רב בית כנסת שפוסק כמו מרן הגרע"י זצוק"ל.
 
אתה מגיב בלי שום קשר, לא כפיתי מנהג מסויים ולא קראתי למי שהוא ואבותיו לשנות מנהגו אלא דנתי לגופו של ענין, ובנוסף - דיברתי נגד המשנים מנהגים.
 
נראה לי שהלימוד מדברי פרי האדמה שאין ראוי לעשות כן אינו מדבר על המנהג שלנו (כפי שראיתי בכל המקומות שהייתי מעודי בירושלים, לבד ממקום אחד) להוליך את ספר התורה פתוח, כי הוא מדבר על לסובב את ספר התורה, דהיינו על הילוך מיותר, וזה נראה ברור מלשונו, אבל בדרך לבימה אין חשש במה שמוליכין אותו פתוח, ואדרבה זו תחילת ההגבהה, ולכן אין טענת הגאון רבי מאיר מזוז זלה"ה מוכרחת.
 
נראה לי שהלימוד מדברי פרי האדמה שאין ראוי לעשות כן אינו מדבר על המנהג שלנו (כפי שראיתי בכל המקומות שהייתי מעודי בירושלים, לבד ממקום אחד) להוליך את ספר התורה פתוח, כי הוא מדבר על לסובב את ספר התורה, דהיינו על הילוך מיותר, וזה נראה ברור מלשונו, אבל בדרך לבימה אין חשש במה שמוליכין אותו פתוח, ואדרבה זו תחילת ההגבהה, ולכן אין טענת הגאון רבי מאיר מזוז זלה"ה מוכרחת.
צודק בכל מילה, ברור שוודאי אין "איסור" בדבר כזה להוציא את הס"ת פתוח.
 
פלא עצום שמזמן בית המקדש ועד להתחלת המנהג בבית כנסת אחד שהיה צר וארוך, אף אחד לא שם לב להמצאה שלך שזה שייך בכל בית כנסת.
פלא עצום על הפוסקים הנ"ל, וכי מזמן ביהמ"ק ועד להתחלת המנהג לא היה בית כנסת צר וארוך!?
 
הרב "ראה מעשה נזכר הלכה"
יוכל להזכירנו את ההלכה בענין לפי מה שראה מעשה אצל מור אביו שליט"א?
ומה שמורה בעניין לפי המנהג הנהוג?
 
עברתי על השרשור פה בהרף עין, ולא הבנתי למה כולם מתעלמים מהסוף המפורש שהובא בשו"ת הלכות קטנות ובמהרי"ט אלגאזי.

וברור שהטעמים הנ"ל שייכים כיום כי במציאות קשה לכולם לראות את ראש הפרשה רק מההגבהה, וגם "שיוכלו לחזות בנועם ה"...


הצג קובץ מצורף 8021
שוב ראיתי אחר החיפוש שגם כאן כתבו כדברי.

1752609517177.png
 
זה קשור, שתבין קצת שדין שחידשו אותו כמה פוסקים זה לא אומר שאם "לא נהגו אותו קודם" אז הוא טעות מוחלטת.

באותו בית כנסת היה מקום לנהוג כך מכורח הנסיבות, אבל במקומות אחרים הוא אכן טעות, וכל המשנה ידו על התחתונה, קל וחומר הכופה על אחרים לשנות מנהגם בטענות הבל של "חיזוק פסקי רבותינו".
 
שוב ראיתי אחר החיפוש שגם כאן כתבו כדברי

פלפולי הבל, לא נהגו כן אלא במקום שלא יכלו לראות. ובכל בית כנסת נורמלי רואים כולם (ואם תאמר שיש אנשים בקצה המקום שלא רואים, הרי לא מגיעים אליהם בכל מקרה אלא רק פותחים מהס"ת להיכל ותו לא).
 
ראשי תחתית