היתר גילוי "שתי אצבעות" מכיסוי הראש (מפוצל)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
"שהתעלם מהמתירים"...
ראיתי בספר חן וכבוד שהעיר למה ביבי"א לא הזכיר שו"ת מסויים שמיקל, בעוד שאותו שו"ת נדפס רק שש שנים אחרי היבי"א...

הספר "סתרי ומגיני" נדפס הרבה קודם "יביע אומר", בשנת תרצ"ב... ומה תענה על כך, תשובה שלימה שלא הוזכרה אפילו ברמז בשו"ת יביע אומר?

יתירה מכך: בתשובתו המורחבת בחלק ה' (אה"ע סי' ה'), לא הזכיר הגר"ע מתירים שהביא הוא עצמו בחלק ד' (אה"ע סי' ג') ובחלק א' (או"ח סי' ז')!

וגם את המתירים הבודדים הזכיר בקצרה ובהבלעה: הבאתי לעיל את הערת הגר"י עבאדי, שהגר"ע יוסף לא התייחס כלל לתשובת הגר"מ פיינשטיין, וכן מכל תשובת הגאון ישכיל עבדי לא הביא אלא סברא חלשה ודחה אותה, וכן דחה את הרמ"א ע"פ אחד האחרונים שכתב "בדרך אפשר", והתעלם מכל האחרונים האחרים שהביאוהו להלכה.
 
בכל תורתו של מרן זצוק"ל לא נמצא שום "סתירה" בין הפסקים ואילו פה גבי "פאה נכרית" יש 8 סתירות בדבריו...

אין המשמעות שמוכרח לומר שגם כאן אין סתירות, ואין המשמעות שזה פוטר אותך מלענות על הסתירות.

אלא המשמעות היא אחרת לגמרי - יתכן שהגר"ע יוסף להלכה אכן היה יכול להתיר בשופי, אבל רצה למיגדר מילתא, כיוון שהפאה היתה נראית פריצות בעיניו.

וממילא מיושב גם מה שהתיר בקלי קלות לנשים שבאו לפניו (בשו"ת מעין אומר חלק י"ב), זאת מחמת שאפה ארוך, וזאת מחמת שיש לה לחץ נפשי כי המשפחה והחברות עם פאה, וזאת מחמת שגרה בעיר שכולן עם פאות. ודי בזה.
 
ועיין בקובץ בית יוסף חלק מו שכתבו "ליישב" על "הסתירות" (כביכול) בתורת מרן זצוק"ל, ועוד כמה הערות של החן וכבוד.

כל מה ש"ענו" נכתב כאן בדיון הזה בפורום מורשת מרן ע"י הרב משה בוטון, וכפי שיראה המעיין, כל מילה שכתב הופרכה במהלך הדיון, גם מה שניסה להציג את הסתירות בקצרה, באופן המשמיט פרטים חיוניים, כדי שיהיה נקל לו לענות על זה, הכל נכתב שם. כמו כן הודגש שם כל מה שלא היה לו מה להגיב ופשוט התעלם ממנו. וגם מה שהגיב, התירוצים שלו חלשים, דחוקים, מופרכים, כאשר יראה המעיין.

אבל המחבר רצה לסמן V על הסתירות הללו, כדי שאנשים כמוך יוכלו לכתוב בפורום הזה ובפורומים אחרים "כבר ענו על הסתירות האלה", ולא משנה מה ענו ומה לא ענו, העיקר שענו... והלך והדפיס את דבריו כמות שהם, מבלי לשנות מאומה.
 
לא, הוא מגלה על מי בעיקר הוא נסמך. אבל אין באמת נפק"מ בכל זה. הוא והגר"מ פיינשטיין עדיין נחשבים דעה יחידאה בין כל הפוסקים. גם אם נצרף להם את הרב משה לוי.
 
לא, הוא מגלה על מי בעיקר הוא נסמך. אבל אין באמת נפק"מ בכל זה. עדיין דעה יחידאה בין כל הפוסקים.
בינתיים מצינו לכמה וכמה מגדולי ישראל שהתירו גילוי שתי אצבעות.
ואף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג שרוב ככל הנשים נוהגות לגלות שתי אצבעות...

- זה שאתה "ממציא" שבגלל שלא מצינו לשום פוסק ש"התיר" זאת משמע ש"אוסרים" זו טעות מיסודה.
- אם גדולי ישראל דעתם היתה לאסור היו מעוררים על כך ופשוט.
 
בינתיים מצינו לכמה וכמה מגדולי ישראל שהתירו גילוי שתי אצבעות.
ואף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג שרוב ככל הנשים נוהגות לגלות שתי אצבעות...

- זה שאתה "ממציא" שבגלל שלא מצינו לשום פוסק ש"התיר" זאת משמע ש"אוסרים" זו טעות מיסודה.
- אם גדולי ישראל דעתם היתה לאסור היו מעוררים על כך ופשוט.

עוררו על כך רבים וטובים מגדולי ישראל, חלקם העדיפו פאה מחמת זה.

משפט כמו "אף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג", הוא משפט מביך ביותר. אין החי יכול להכחיש את החי.

ולמעשה רוב הפוסקים אוסרים והמתירים הם בודדים ממש, גם בדורנו, קל וחומר כלפי כל הדורות הקודמים. ממילא כל מי שלא גילה דעתו פשיטא שאי אפשר להחשיבו כמתיר נגד פשט הרמב"ם והשו"ע.
 
משפט כמו "אף אחד כמעט מגדולי ישראל לא ערער על המנהג", הוא משפט מביך ביותר. אין החי יכול להכחיש את החי.
אדרבה תביא כאן את "גדולי ישראל" שעוררו על כך.
ממילא כל מי שלא גילה דעתו פשיטא שאי אפשר להחשיבו כמתיר נגד פשט הרמב"ם והשו"ע.
אם לא היה מתיר היה מעורר על כך או כותב איפה שהוא שרוב בנות ישראל יוצאות בגילוי ראש.
 
אדרבה תביא כאן את "גדולי ישראל" שעוררו על כך.

עיין כאן למשל.

ובכל אופן, כפי שכתבתי, "מתיר" הוא מי שכתב תשובה וביסס את דבריו ע"י מקורות וסברות, ולא פלוני שענה "מותר" בקיצור מפני שסמך על פלוני.
 
רובם בכלל לא דנו בדבריו של מהר"ם אלשקר כך שאין מהם בכלל ראיה... ואף אחד מהם כמעט לא נכנס ונתן בדברי הפוסקים...
אז לפי דבריך אין ראיה מהם בכלל...
ובכל אופן, כפי שכתבתי, "מתיר" הוא מי שכתב תשובה וביסס את דבריו ע"י מקורות וסברות, ולא פלוני שענה "מותר" בקיצור מפני שסמך על פלוני.
מבחינתי "אוסר" זה אותו דבר. שרואה את מנהג רוב הנשים שמגלות מקצת מהשיער ואין פוצה פה ומצפצף, וודאי דעתם להקל בכך.
אם דעתם היתה לאסור וודאי היו מעוררים על כך.
 
רובם בכלל לא דנו בדבריו של מהר"ם אלשקר כך שאין מהם בכלל ראיה... ואף אחד מהם כמעט לא נכנס ונתן בדברי הפוסקים...
אז לפי דבריך אין ראיה מהם בכלל...

אתה עושה עצמך כאינו יודע מה היה מהלך המו"מ בינינו, ולכן אזכיר לך בקצרה.

אתה טענת "אף אחד כמעט מגדולי ישראל לא עורר על המנהג".

הבאתי לך רשימה ארוכה של מעוררים.

ועל זה אתה טוען "הם לא נשאו ונתנו בדברי הפוסקים". אין לזה שום קשר ל"מעוררים".... כדי לעורר לא צריך לשאת ולתת.

בנוסף, הרי הדברים הללו הם אפילו לא ענין של "מותר מעיקר הדין ואסור ממנהג ישראל" כמו שיער שחוץ לצמתה שע"ז כתבו הפוסקים דברים חריפים ביותר, אלא דברים האסורים מעיקר הדין בגמרא ברמב"ם בשו"ע ובכל מקום אפשרי, עד שבאו פוסקים בודדים בזמננו והקלו בזה.

מה יש לדון בכלל בדבריו של מהר"ם אלשקר, שאין להם שום קשר לנדון וכנ"ל באריכות?
 
מבחינתי "אוסר" זה אותו דבר. שרואה את מנהג רוב הנשים שמגלות מקצת מהשיער ואין פוצה פה ומצפצף, וודאי דעתם להקל בכך.
אם דעתם היתה לאסור וודאי היו מעוררים על כך.

ושוב, בהמשך למה שכתבתי לעיל, על הלכה פשוטה בשו"ע לא שייך לומר "ודאי דעתו להקל" כאשר אף אחד לא הקל בזה מעולם (וגם המקילים בזמננו סברותיהם קלושות ביותר ואין להם על מה לסמוך).

כמו כן ביארתי שזה לא מנהג מימות עולם אלא כאשר תיאר מרן הגר"ש משאש מדובר בקלקול שאירע במאה השנים האחרונות, ולאחר מכן "נהגו" גם בגילוי הראש לגמרי.
 
אתה טענת "אף אחד כמעט מגדולי ישראל לא עורר על המנהג".

הבאתי לך רשימה ארוכה של מעוררים.
ואני עדין ממשיך ואומר שגם מהרשימה שהבאת (שזה עדין לדעתי לא הרבה כלל וכלל) הרבה מהם לא דנו ספציפית לשיעור מועט של גילוי שערות ואולי דיברו על שיעור מרובה ולא נכנסו לדיון הנ"ל.
מה יש לדון בכלל בדבריו של מהר"ם אלשקר, שאין להם שום קשר לנדון וכנ"ל באריכות?
אתה חושב שאין קשר...
ויש כמה וכמה מגדולי ישראל כמש"כ שחושבים שיש קשר...
 
ואני עדין ממשיך ואומר שגם מהרשימה שהבאת (שזה עדין לדעתי לא הרבה כלל וכלל) הרבה מהם לא דנו ספציפית לשיעור מועט של גילוי שערות ואולי דיברו על שיעור מרובה ולא נכנסו לדיון הנ"ל.

אתה כתבת שאף אחד לא עורר על כך, הראיתי לך שרבים וטובים עוררו על כך.

כדי לעורר לא צריך להיכנס לדיון כלל.
 
ראשי תחתית