כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,649
שמעתי מאיזה ת''ח שאמר שהיה בכנס דיינים ואמר לדיינים שיש לאו דאורייתא ששיך לדיינים והם לא יודעים שזה לאו דאורייתא, הם אמרו לא יכול להיות, ואז השיבם שחייבים לפסוק בעצמם ולא לסמוך על פוסקים קדומים, בלי להבין את השתלשלות הדין ממקורו, עד שיקבלוהו בשכלם. והם היו המומים, אבל הוא הראה להם המקור. שתיכף נביא.
והנה אנו סמוכים לירצי''ט של רבינו הגדול מרן בעל האור לציון זלה''ה, והוא כתב בספרו (חכמה ומוסר עמ' עט): "ומזה ילמד, ת"ח המורה הוראות ברבים, שלא יפסוק על סמך דברי פלוני שקדמו, אלא יעיין כל דבר בשרשו הדק היטב, ויפסוק הוא בעצמו".
ספר המצות להרמב"ם - מצות לא תעשה - מצוה רפג
מצוה רפג - שהזהיר הדיין מהטות לדעת דיין אחד על צד ההשען אליו בחיוב החייב או זיכוי הזכאי מבלתי שיהיה הדבר מובן אצלו לפי הקשו ושכלו מהקדמות התורה והוא אמרו לא תענה על ריב לנטות, ירצה בזה לא תבקש בריב הנטיה לבד והוא שתטה עם הרוב או עם הגדולים ותשתוק במה שיש בנפשך בדין ההוא.
ספר החינוך - מצוה עז - שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות:
שלא ילך אחד מן הדיינין אחר דעת דיין אחד גדול, או אפילו אחר דעת הרוב, על צד שיאמינהו לחיוב או לזיכוי מבלי שיהיה הדבר מובן אצלו בשכלו, ואם הוא דין התלוי בגזירת הכתוב או מצד גזירה שוה או היקש שיהא יודע אותו הוא, ולא יסמוך ויבטח על אחד מן הדיינין, ולא על הרוב, שנאמר [שמות כ"ג, ב'] ולא תענה על ריב לנטות, רוצה לומר, לא תאמר על הריב דבר לנטות, כלומר מצד הנטיה לבד, אחר דברי דיין אחד גדול או אחר הרוב ולא מצד הבנתך, או שתרצה להחריש ממה שבלבך על הדין ולהטות אחר דבריהם, לא תעשה כן.
והנה אנו סמוכים לירצי''ט של רבינו הגדול מרן בעל האור לציון זלה''ה, והוא כתב בספרו (חכמה ומוסר עמ' עט): "ומזה ילמד, ת"ח המורה הוראות ברבים, שלא יפסוק על סמך דברי פלוני שקדמו, אלא יעיין כל דבר בשרשו הדק היטב, ויפסוק הוא בעצמו".
ספר המצות להרמב"ם - מצות לא תעשה - מצוה רפג
מצוה רפג - שהזהיר הדיין מהטות לדעת דיין אחד על צד ההשען אליו בחיוב החייב או זיכוי הזכאי מבלתי שיהיה הדבר מובן אצלו לפי הקשו ושכלו מהקדמות התורה והוא אמרו לא תענה על ריב לנטות, ירצה בזה לא תבקש בריב הנטיה לבד והוא שתטה עם הרוב או עם הגדולים ותשתוק במה שיש בנפשך בדין ההוא.
ספר החינוך - מצוה עז - שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות:
שלא ילך אחד מן הדיינין אחר דעת דיין אחד גדול, או אפילו אחר דעת הרוב, על צד שיאמינהו לחיוב או לזיכוי מבלי שיהיה הדבר מובן אצלו בשכלו, ואם הוא דין התלוי בגזירת הכתוב או מצד גזירה שוה או היקש שיהא יודע אותו הוא, ולא יסמוך ויבטח על אחד מן הדיינין, ולא על הרוב, שנאמר [שמות כ"ג, ב'] ולא תענה על ריב לנטות, רוצה לומר, לא תאמר על הריב דבר לנטות, כלומר מצד הנטיה לבד, אחר דברי דיין אחד גדול או אחר הרוב ולא מצד הבנתך, או שתרצה להחריש ממה שבלבך על הדין ולהטות אחר דבריהם, לא תעשה כן.
