הערות על ספר "אוצר השיער" בדין פאה

[אור יעקב]

תראה בפרק א' שהוא מביא מאה שלושים פוסקים שמתירים!,

להתייחס כאילו המאה שלושים פוסקים האלה מתירים בשופי את הפאות של היום ללבוש ברשות הרבים זה דבר תמוה.

 

[אלישמע]

להתייחס כאילו המאה שלושים פוסקים האלה מתירים בשופי את הפאות של היום ללבוש ברשות הרבים זה דבר תמוה.

גם לערב את האוסרים פאות "של היום",
ואת האוסרים ב"קריאות קודש" (כי זה היה פירצה בזמנם),
בתוך רשימת האוסרים הקלאסית (שהגדירו כל פאה כלא כיסוי - מצד הסוגיא).
זה תימה לא פחות.

 

[הלכה ברורה]

מענין האם הרב שספרו מתנוססת בתמונת הפרופיל שלך, גם אוחז כמו המסר שאתה משדר כאן.
כי אביו היה חריף נגד כידוע.

שכבודו יראה מה שכתב הרה"ג יהודה ברכה בשו"ת ברכת יהודה ח"ט (עמוד י"ח) וז"ל: וב"ה שלא השבית לנו גואל, וזכינו שהראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א בזמן האחרון מעורר שאסור לבזות ת"ח החושב אחרת ממה שאתה סובר וכו'. וזכורני שבשנים הראשונות להקמת בית המדרש (יחוה דעת) העירו לו איך הוא מחזיק אברכים העושים היפך הפסק של רבי אבה'ו בענין לבישת הפאה. אמר להם: מאחר והם עושים זאת על פי פסקו של חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל, איני יכול לומר שום מילה!. ע"כ.

 

[אור יעקב]

גם לערב את האוסרים פאות "של היום",

זה תימה לא פחות.

למה?
אנחנו לא "היום"...?

ואת האוסרים ב"קריאות קודש" (כי זה היה פירצה בזמנם),

כל שכן בזמנינו.

 

[הלכה ברורה]

יש הרבה מה להאריך על רשימת האחרונים המתירים הנ"ל, מי באמת התיר, ומה התיר, ומה מקורו, ומהיכן נבעו דבריו, ואילו מההיתרים נכתבו רק כ'לימוד זכות' על המציאות ולא כדין לכתחילה, וכו', ואז נוכל לראות כמה נשאר מדברי אותה רשימה. אך למעשה אין כמעט נושא בתורה שאין בו מחלוקת בין האחרונים, ואם נבא לדון נקודתית על כל אחד ואחד מהאחרונים שברשימה, יכלה הזמן והמה לא יכלו, ולכן עיקר העיקרים הוא דברי הראשונים ובביאור דבריהם, וכמו שלימדנו מיודעינו @משיב כהלכה בעצמו, וז"ל: אין לנו אלא דברי חז"ל והראשונים ובהם יש לדייק (וכולי האי ואולי יש בזה נפק"מ לדינא), ובדברי האחרונים אין כ"כ נפק"מ. עכ"ל. וכן הוא כתב עוד לפני כן ב'קובץ תגובה בעניין טעם כיסוי ראש' (עמ' לב) בזו הלשון: כאן הביא הרב שליט"א רשימות אחרונים שחיו במאות השנים האחרונות, ומאחרוני האחרונים, אבל בכל זה אין נפק"מ, כי בדברי חז"ל ובדברי הראשונים יש לדון, אבל דברי האחרונים לא מעלים ולא מורידים. עכ"ל.

ואם בדברי הראשונים היה מחלוקת, האם הפאה היתה מכוסה או לא, והאם התורה אסרה מצד גזיה"כ או מצד הרהור, אכן היה יותר צורך לדון בדברי האחרונים - כדי להכריע כמי לפסוק במחלוקת ראשונים זו.

אך מאחר שעינינו הרואות שבדברי הראשונים אין זכר להתיר פאה גלויה, ואדרבה בדברי כל הראשונים מפורש שהפאה היתה מכוסה, וכמו"כ מבואר בדבריהם שטעם התורה מעיקרו במצוותו כיסוי ראש הוא מצד פריצות (ולא רק אחרי חיוב הכתוב שכתוצאה מהחיוב נוצר מצב שכשאחת חריגה הוי פריצות, דליתא), ממילא אין צורך כ"כ לדון בדברי האחרונים, דאחרונים במקום ראשונים - אינה משנה, אא"כ מבואר בדברי האחרונים דחיה לראיות מהראשונים, ובדיוק את זה אנו עושים בדיון כאן, ובינתיים לא ראיתי אלא המצאות וראיות חדשות שמנסים כמה אברכים ומוצי"ם ליצור יש מאין ולדחוק דברי הראשונים בדחקים עצומים באופן שיתאימו לאותם אחרונים שמתירים, ובמחילה מכבודם העלו חרס בידם, וכאשר התבאר כל זה בהרחבה בבגדי קודש ובעטרת קודש (ניתן להורידם כאן).

ולכן פשוט שיש לנקוט בלי שום ספק כדברי האחרונים הרבים שאסרו, מאחר שכדבריהם מפורש בראשונים.​

אין מה להאריך ברשימה שלו כלל, כי הוא כתב בהקדמתו שחלק מהפוסקים (שזה חלק ניכר) התירו לכתחילה, עד שהרב פיינשטיין כתב שאין טעם להחמיר. וכ"ה בעוד הרבה אחרונים. וחלקם רק כתבו שלמקל י"ל ע"מ לסמוך. הצד השווה בניהם שאין למחות בנשים הנוהגות היתר.
וגם אין נפק"מ אם יש 130 פוסקים, או 80, או 30 פוסקים שהתירו. סו"ס יש גדולי עולם שהתירו ונשים ההולכות אחריהם י"ל ע"מ לסמוך [וגם אם לכת"ר יצא בסוגיא אחרת, וזכותך לפרסם את דעתך. אבל גם זכותי להגיד שמי שלא הולך לפי ספרך, י"ל ע"מ לסמוך כי רוב גדולי הדור כך סוברים. ודי בזה].
אגב, אתמול אמר לי אברך שהוא קרוב לרב אלקנה ישראל (הרב של הבמבה), והוא אמר לי שהרב אלקנה כתב מאמר בנושא והגיע ל30 פוסקים שמתירים פאה, והוא אמר את זה לרב יצחק יוסף, והוא אמר לו אבל אל תכתוב במאמר שהם מתירים, אלא תבליע את דבריהם במאמר! יש לציין שאיני יודע מה מסקנת הרב הנ"ל אם להתיר לכתחילה או רק רק כתב שיש מי שמקל. אבל עדיין למה צריך להבליע את דבריהם, למה אסור שהציבור ידע שיש הרבה פוסקים שמתירים?!

 

[אלישמע]

למה?
אנחנו לא "היום"...?

אם אתה רוצה לאסור את הפאות של היום זה דבר אחד,
ואם אתה רוצה לאסור את הפאות בכלל זה דבר אחר.
לא כותבים ספר לאסור את הפאות, ומכניסים את אלו שאסרו את הפאות של היום.
כי זה לא מין במינו.

כל שכן בזמנינו.

כשיש קהילה סגורה מנותקת מכל העולם, ויש רב אחד וב"ד אחד שפוסק לכולם, ויש פתאום פירצה מבחוץ זה דבר אחד.
אבל כשיש מדינה מלאה קהילות ודעות ורבנים ובתי דינים, אז הכל אחרת.

 

[הלכה ברורה]

להתייחס כאילו המאה שלושים פוסקים האלה מתירים בשופי את הפאות של היום ללבוש ברשות הרבים זה דבר תמוה.

בכוונה הבאתי שמות של פוסקים שחיו בדור האחרון, וחלקם כתבו במפורש שמותר ללבוש את הפאה למרות שהאשה מתייפה בה יותר משערותיה, ואפ"ה התירו!
וחבל שזה הטענה (הכמעט) יחידה שאוסרי הפאה אוהבים למחזר.... עכ"פ כבר ענו על טענה זו עשרות פעמים, שבפוסקים כתוב להדיא שהפאה נראית כמו שיער. ואכמ"ל בדברים פשוטים.
אתמול משהוא טען לי את הטענה הזו, והראתי לו את הספר חן וכבוד, והוא דפדף וראה שהרב בקשי דורון ע"ה הביא לו הסכמה, וכתב שיש לצאת נגד המפרסמים שאין למתירים ע"מ לסמוך. ואז הוא אמר הנה גם רב שנפטר לאחרונה מתיר את פאות זמנינו.... [אבל באמת מי שמעיין בסוגיא רואה שלא צריך להגיע לזה, אלא מספיק לראות את טעמי המתירים. ולראות שהתירו אף פאה יפה. וממילא אין נפק"מ אם היא יפה 90% הוא 95%].
ראה בקונטרס זה שיצא לאחרונה (כמדומני שכבר הבאתי אותו כאן בפורום) שנגע בנקודה זו שאין איסור לאשה להתייפות אם היא לא "חריגה" ו"בולטת". וה"ה בפאה שאינה חריגה, ואין מצוה להמציא איסור כי היא יותר יפה מפעם (וכמו שגם יש בגדים היום שיותר יפים מבגדים של סבתא שלי... ולא בגלל זה נאסור אותם, אם הם מכסים את הגוף טוב, ולא בולטים בצבעם או בצורתם. וראה בפוסקים שאפילו על בגד בצבע אדום מותר במקום שדרך הצנועות ללבוש. וכפי שכתב בקונטרס זה. ובחן וכבוד).

 

[א. כהן]

אין מה להאריך ברשימה שלו כלל, כי הוא כתב בהקדמתו שחלק מהפוסקים (שזה חלק ניכר) התירו לכתחילה, עד שהרב פיינשטיין כתב שאין טעם להחמיר. וכ"ה בעוד הרבה אחרונים. וחלקם רק כתבו שלמקל י"ל ע"מ לסמוך. הצד השווה בניהם שאין למחות בנשים הנוהגות היתר.
וגם אין נפק"מ אם יש 130 פוסקים, או 80, או 30 פוסקים שהתירו. סו"ס יש גדולי עולם שהתירו ונשים ההולכות אחריהם י"ל ע"מ לסמוך [וגם אם לכת"ר יצא בסוגיא אחרת, וזכותך לפרסם את דעתך. אבל גם זכותי להגיד שמי שלא הולך לפי ספרך, י"ל ע"מ לסמוך כי רוב גדולי הדור כך סוברים. ודי בזה].
אגב, אתמול אמר לי אברך שהוא קרוב לרב אלקנה ישראל (הרב של הבמבה), והוא אמר לי שהרב אלקנה כתב מאמר בנושא והגיע ל30 פוסקים שמתירים פאה, והוא אמר את זה לרב יצחק יוסף, והוא אמר לו אבל אל תכתוב במאמר שהם מתירים, אלא תבליע את דבריהם במאמר! יש לציין שאיני יודע מה מסקנת הרב הנ"ל אם להתיר לכתחילה או רק רק כתב שיש מי שמקל. אבל עדיין למה צריך להבליע את דבריהם, למה אסור שהציבור ידע שיש הרבה פוסקים שמתירים?!​

נראה שמר ממשיך לדרוך באותו מקום ולחזור על אותם דברים, מבלי להבין ש'ספירת מלאי' של שמות אינה תחליף לבירור סוגיא. אכן, אין שום נפקא מינה אם תמנה שלושים או מאה ושלושים שמות של פוסקים, ואין לי עניין להיגרר למתמטיקה יצירתית ולבדוק האם בכלל יש בסיס לטענת ה'רוב' שלך (מה שאינו נראה כלל במציאות, ואכמ"ל. ועי' בקונטרס דעת גדולים ח"ב שיצא לאור לאחרונה).

היסוד ההלכתי הוא פשוט: אם כל אותם אחרונים נשענים על הבנה מוטעית בציורי הפאות של הראשונים והש"ס – כפי שהוכח בראיות גמורות ב'בגדי קודש' ו'עטרת קודש' – הרי שדבריהם בטעות יסודם, ואין כוח לאף אחרון, גדול ככל שיהיה, לכתוב היפך המבואר בראשונים.

ההימנעות העקבית שלך מלהתמודד עם הטענה המרכזית – שאין לאותם אחרונים שום סעד בדברי הראשונים והם עומדים בסתירה גמורה למקורות – היא הודאה בשתיקה שאין בידך מענה אמיתי. באשר לסיפורים שהבאת על הרב יצחק יוסף והרב אלקנה ישראל, הנה אין להם שום קשר לגוף הנידון, ובוודאי שאין לי כל אחריות על הדרך שבה בוחר פוסק זה או אחר להציג את דבריו או 'להבליע' פוסקים אחרים. הניסיון להסיט את הדיון להתנהלות ציבורית של רב כזה או אחר, הוא הסחת דעת שקופה, שנועדה לחפות על העובדה שאין בידך תשובות לראיות המהותיות שהוצגו מפי ספרים וסופרים, כי מי שבוחר לעצום עיניים מול דברי ראשונים מפורשים, ובמקום זאת נאחז בסיפורי מעשיות על רב פלוני או בשמועות שונות על אברכים, מעיד על עצמו שבירור אמיתה של תורה ממנו והלאה, ולכן נאחז בלימודי זכות גרידא.

אותן נשים ההולכות בפאה בעקבות הקולות של אותם פוסקים הן לכל היותר בבחינת 'שוגג', אבל בדיון כאן איננו עוסקים בלימוד זכות על הציבור האם הם אשמים בכך או שוגגים, אלא בחיפוש האמת. והאמת ברורה לכל מעיין - דברי הראשונים עולים בקנה אחד עם האחרונים האוסרים, וכן עיקר, ותו לא מידי. כל השאר אינו אלא סיפורים שאין בהם כדי להזיז קוצו של יו"ד מהצניעות האמיתית הדרושה מבת ישראל.​

 

[א. כהן]

ראה בקונטרס זה שיצא לאחרונה (כמדומני שכבר הבאתי אותו כאן בפורום) שנגע בנקודה זו שאין איסור לאשה להתייפות אם היא לא "חריגה" ו"בולטת". וה"ה בפאה שאינה חריגה

וה"ה בכיסוי ניילון שקוף ונצמד, ג"כ יהיה מותר, כי סו"ס 'כיסתה את הראש', ואין איסור לאשה להתייפות אם היא לא "חריגה" ו"בולטת".

ואל תשיב שסו"ס רואים את השיער שמתחת ל'כיסוי' השקוף, דהא לפי המונח שזה גזיה"כ לא אמור להיות לזה שום משמעות לדינא, דהא אין האיסור כאן כלל מצד 'ראיית האנשים', אלא אך ורק מצד הגזירה 'לכסות' ותו לא, ואם כן מדוע שלא יועיל כיסוי שקוף כזה?

הרי בגמ' (ברכות כה:) מובא בהדיא ש"צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה, דצואה בכסוי תליא מילתא (וכסית את צאתך. רש"י) והא מכסיא", הרי מפורש ש'עששית' נחשבת שפיר ל"כיסוי", וא"כ לפי דבריך שכיסוי ראש הוא "גזירת הכתוב" של פעולת כיסוי גרידא (ממש כמו צואה), הרי שניילון שקוף אמור להועיל לכתחילה, דהרי החפצא של הראש מכוסה בניילון, אלא מה, שברור לך שכיסוי שקוף אינו מועיל, בכך אתה מודה, בעל כורחו, שגדר "כיסוי ראש" אינו גזירת הכתוב טכנית (כמו צואה), אלא מצד פריצות ולכן לא יעזור כיסוי שקוף שעדיין רואים את אותו פריצות, וא"כ ה"ה פאה נכרית שג"כ רואים את אותו פריצות אסור אפילו ש"טכנית" הראש מכוסה.​

 

[שמעון טרבלסי]

שכבודו יראה מה שכתב הרה"ג יהודה ברכה בשו"ת ברכת יהודה ח"ט (עמוד י"ח) וז"ל: וב"ה שלא השבית לנו גואל, וזכינו שהראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א בזמן האחרון מעורר שאסור לבזות ת"ח החושב אחרת ממה שאתה סובר וכו'. וזכורני שבשנים הראשונות להקמת בית המדרש (יחוה דעת) העירו לו איך הוא מחזיק אברכים העושים היפך הפסק של רבי אבה'ו בענין לבישת הפאה. אמר להם: מאחר והם עושים זאת על פי פסקו של חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל, איני יכול לומר שום מילה!. ע"כ.

זה לא מה שאתה עושה!
אתה לקחת את זה צעד קדימה.

 

[אור יעקב]

וה"ה בכיסוי ניילון שקוף ונצמד, ג"כ יהיה מותר, כי סו"ס 'כיסתה את הראש', ואין איסור לאשה להתייפות אם היא לא "חריגה" ו"בולטת".

באמת שאלה טובה...

 

[הלכה ברורה]

זה לא מה שאתה עושה!
אתה לקחת את זה צעד קדימה.

אני לא לוקח שום צעד!
אני פשוט מזכיר שיש גדולי ישראל שהתירו.
ונא לא למחוק אותם!
ולא למחות בנשים הנוהגות לפי אותם גדולים!

 

[אור יעקב]

אני לא לוקח שום צעד!
אני פשוט מזכיר שיש גדולי ישראל שהתירו.
ונא לא למחוק אותם!

אף אחד לא מחק.

ולא למחות בנשים הנוהגות לפי אותם גדולים!

אם רב סובר שמשהו אסור באיסור גמור זכותו המלאה למחות בנוהגים כן כמו שהרב עובדיה מחה על אלה שנהגו לברך אחר ההדלקה וכו'

 

[הלכה ברורה]

נראה שמר ממשיך לדרוך באותו מקום ולחזור על אותם דברים, מבלי להבין ש'ספירת מלאי' של שמות אינה תחליף לבירור סוגיא. אכן, אין שום נפקא מינה אם תמנה שלושים או מאה ושלושים שמות של פוסקים, ואין לי עניין להיגרר למתמטיקה יצירתית ולבדוק האם בכלל יש בסיס לטענת ה'רוב' שלך (מה שאינו נראה כלל במציאות, ואכמ"ל. ועי' בקונטרס דעת גדולים ח"ב שיצא לאור לאחרונה).

היסוד ההלכתי הוא פשוט: אם כל אותם אחרונים נשענים על הבנה מוטעית בציורי הפאות של הראשונים והש"ס – כפי שהוכח בראיות גמורות ב'בגדי קודש' ו'עטרת קודש' – הרי שדבריהם בטעות יסודם, ואין כוח לאף אחרון, גדול ככל שיהיה, לכתוב היפך המבואר בראשונים.

ההימנעות העקבית שלך מלהתמודד עם הטענה המרכזית – שאין לאותם אחרונים שום סעד בדברי הראשונים והם עומדים בסתירה גמורה למקורות – היא הודאה בשתיקה שאין בידך מענה אמיתי. באשר לסיפורים שהבאת על הרב יצחק יוסף והרב אלקנה ישראל, הנה אין להם שום קשר לגוף הנידון, ובוודאי שאין לי כל אחריות על הדרך שבה בוחר פוסק זה או אחר להציג את דבריו או 'להבליע' פוסקים אחרים. הניסיון להסיט את הדיון להתנהלות ציבורית של רב כזה או אחר, הוא הסחת דעת שקופה, שנועדה לחפות על העובדה שאין בידך תשובות לראיות המהותיות שהוצגו מפי ספרים וסופרים, כי מי שבוחר לעצום עיניים מול דברי ראשונים מפורשים, ובמקום זאת נאחז בסיפורי מעשיות על רב פלוני או בשמועות שונות על אברכים, מעיד על עצמו שבירור אמיתה של תורה ממנו והלאה, ולכן נאחז בלימודי זכות גרידא.

אותן נשים ההולכות בפאה בעקבות הקולות של אותם פוסקים הן לכל היותר בבחינת 'שוגג', אבל בדיון כאן איננו עוסקים בלימוד זכות על הציבור האם הם אשמים בכך או שוגגים, אלא בחיפוש האמת. והאמת ברורה לכל מעיין - דברי הראשונים עולים בקנה אחד עם האחרונים האוסרים, וכן עיקר, ותו לא מידי. כל השאר אינו אלא סיפורים שאין בהם כדי להזיז קוצו של יו"ד מהצניעות האמיתית הדרושה מבת ישראל.​

מי שדורך וממשיך לדרוך על אותם דברים זה כבודו: להגיד ולחזור תמיד שכל גדולי עולם כולל הש"ג והרמ"א והמג"א והמשנ"ב ועוד עד גדולי דורנו (חזו"א, הרב משאש, האור לציון ועוד רבים) כולם טועים בסוגיא (כפי שכתבת שהם פסקו כך בגלל הבנה מוטעית) עד שבא כת"ר שליט"א וחידש לנו שכל גדולי העולם האלה טעו ורק כבודו הגיע למסקנה ההלכתית האמיתית.
ימחל לי כבודו אבל זה לא דרך ארץ לכתוב כך על עשרות של גדולי הפוסקים שכולם טעו! ולכן איני רואה צורך להתכווח עם כבודו. שליבי סמוך ובטוח בדברי עשרות הפוסקים האלו שאנו סומכים עליהם באיסורי סקילה (כלשון הרב שטרנבוך)!.
ואני לא מבין למה כבודו כ"כ כועס ע"ז שאני מזכיר שיש המון גדולים שמתירים. מה כ"כ קשה לכת"ר שליט"א שאני אומר את זה לציבור?!.

 

[ידידיה]

אם רב סובר שמשהו אסור באיסור גמור זכותו המלאה למחות בנוהגים כן כמו שהרב עובדיה מחה על אלה שנהגו לברך אחר ההדלקה וכו'

נכון זכותו למחות וזכות נשותנו אמותנו ובנותנו להמשיך כמנהג זה מאות בשנים.

 

[הלכה ברורה]

אף אחד לא מחק.

א"כ למה אתם כועסים עלי ע"ז שסה"כ כתבתי "שיש הרבה גדולי שהתירו"?!

אם רב סובר שמשהו אסור באיסור גמור זכותו המלאה למחות בנוהגים כן כמו שהרב עובדיה מחה על אלה שנהגו לברך אחר ההדלקה וכו'

וכנ"ל זכותי המלאה להזכיר שיש הרבה גדולים שסוברים אחרת! וזה מה שסה"כ כתבתי וזכיתי כעת בהרבה ביקורות ממכם ע"ז שגיליתי את הסוד שאסור לומר.....

 

[אור יעקב]

א"כ למה אתם כועסים עלי ע"ז שסה"כ כתבתי "שיש הרבה גדולי שהתירו"?!

וכנ"ל זכותי המלאה להזכיר שיש הרבה גדולים שסוברים אחרת! וזה מה שסה"כ כתבתי וזכיתי והרבה ביקורות ע"ז שגיליתי את הסוד שאסור לומר.....

אני ספציפית הגבתי על כך שכתבת שאסור לרב לכתוב על זה בעלונים ואסור למחות בנשים הנוהגות כן.

נכון זכותו למחות וזכות נשותנו אמותנו ובנותנו להמשיך כמנהג זה מאות בשנים.

יופי, אם זכותו למחות הכל טוב.

 

[אור יעקב]

מי שדורך וממשיך לדרוך על אותם דברים זה כבודו: להגיד ולחזור תמיד שכל גדולי עולם כולל הש"ג והרמ"א והמג"א והמשנ"ב ועוד עד גדולי דורנו (חזו"א, הרב משאש, האור לציון ועוד רבים) כולם טועים בסוגיא (כפי שכתבת שהם פסקו כך בגלל הבנה מוטעית) עד שבא כת"ר שליט"א וחידש לנו שכל גדולי העולם האלה טעו ורק כבודו הגיע למסקנה ההלכתית האמיתית.
ימחל לי כבודו אבל זה לא דרך ארץ לכתוב כך על עשרות של גדולי הפוסקים שכולם טעו! ולכן איני רואה צורך להתכווח עם כבודו. שליבי סמוך ובטוח בדברי עשרות הפוסקים האלו שאנו סומכים עליהם באיסורי סקילה (כלשון הרב שטרנבוך)!.

מחילה, אבל זה טענה שטותית אחה"מ. (אם אולי כל הפוסקים התירו והרב א. כהן חידש לאסור עוד ניחא...)

 

[ידידיה]

יופי, אם זכותו למחות הכל טוב.

וזכות הפוסקים למחות במתירי אכילת ספיחין בשמיטה וחשש חמץ של פפושדו.

 

[שמעון טרבלסי]

אני לא לוקח שום צעד!
אני פשוט מזכיר שיש גדולי ישראל שהתירו.
ונא לא למחוק אותם!
ולא למחות בנשים הנוהגות לפי אותם גדולים!

מי שאוחז כמו הצד האוסר ודאי שמותר לו ואף חובתו למחות, כפי שנהגו כל הגדולים האוסרים, שידעו שיש מתירים ובכ"ז מחו.

 

[אלישמע]

לסיכום;
מותר לכולם לומר מה שהם חושבים,
ומותר לכולם למחות בכולם,
ומותר לכולם להתעצבן מזה שמוחים בהם,
ומותר למוחים להמשיך ולמחות.

 

[אור יעקב]

וזכות הפוסקים למחות במתירי אכילת ספיחין בשמיטה וחשש חמץ של פפושדו.

לא הבנתי מה קשור אבל שימחו והמתירים יענו, והשומעים יעשו כרצונם.

 

[אור יעקב]

ומותר לכולם למחות בכולם,

יפה מאוד, סך הכל את זה רצינו לשמוע ואני שמח ש @הלכה ברורה מסכים לזה ולא כמש"כ לעיל.

ולא למחות בנשים הנוהגות לפי אותם גדולים!

 

[הלכה ברורה]

יפה מאוד, סך הכל את זה רצינו לשמוע ואני שמח ש @הלכה ברורה מסכים לזה ולא כמש"כ לעיל.

חבל שלא ציטטת את מה שכתבתי להרב אהרן כהן-

[וגם אם לכת"ר יצא בסוגיא אחרת, וזכותך לפרסם את דעתך. אבל גם זכותי להגיד שמי שלא הולך לפי ספרך, י"ל ע"מ לסמוך כי רוב גדולי הדור כך סוברים. ודי בזה].

זכותך להגיד את דעתך וגם לצעוק אותה בקול!
אבל לא למחות בנשים שאין להם ע"מ לסמוך, ושאין פוסק שמתיר [אלא תגיד שזה לדעתך או לדעת הרב עובדיה ולא להעלים את כל הגדולים].
וזה גם מה שהערתי על הרב נקי שאומר שזה פריצות, ותינוקות שנישבו. וזה רק כי הבני תיירה נגד הרב עובדיה... והוא כתב שם שאם הרב עובדיה היה מתיר פאות כל הרחובות של הבני תיירה היו שלטים גדולים נגד הפאה... (שבוע הבא אני יעלה לכאן את הצילום של דבריו, עכשיו ער"ש...).
די מספיק למחוק את כל גדולי ישראל שלנו וכולם פרוצים, ומספיק לנחיתות שתמיד כולם נגד הרב עובדיה. ודי בזה!

 

[הלכה ברורה]

חבל שלא ציטטת את מה שכתבתי להרב אהרן כהן-

זכותך להגיד את דעתך וגם לצעוק אותה בקול!
אבל לא למחות בנשים שאין להם ע"מ לסמוך, ושאין פוסק שמתיר [אלא תגיד שזה לדעתך או לדעת הרב עובדיה ולא להעלים את כל הגדולים].
וזה גם מה שהערתי על הרב נקי שאומר שזה פריצות, ותינוקות שנישבו. וזה רק כי הבני תיירה נגד הרב עובדיה... והוא כתב שם שאם הרב עובדיה היה מתיר פאות כל הרחובות של הבני תיירה היו שלטים גדולים נגד הפאה... (שבוע הבא אני יעלה לכאן את הצילום של דבריו, עכשיו ער"ש...).
די מספיק למחוק את כל גדולי ישראל שלנו וכולם פרוצים, ומספיק לנחיתות שתמיד כולם נגד הרב עובדיה. ודי בזה!

ועוד אמר שם הרב נקי "טענה חזקה" לאסור פאה, שאיך אשה יכולה להגיד "לשם יחוד" על חבישת הפאה... ממש טענה חזקה... [מרוב שזה טענה חזקה הוא שלח אותה שבוע שעבר לעלון דעת גדולים] המענין שהוא חסיד של הרב עובדיה שלא היה נוהג בכלל לומר לשם יחוד... [חוץ מבחירות (כמובן אני לא מדבר על התקופה האחרונה... שש"ס שייכת למרביצי "רחמנא ליצלן".... , וכמובן באכילת הפפושדו... שזה מצוה גדולה אליבא דהרב נקי!].
מענין למה ביבי"א לא חשב על טענה חזקה זו. ואולי בגלל שהוא לא נהג לומר לשם יחוד. וצע"ג.

 

[אלישמע]

יפה מאוד, סך הכל את זה רצינו לשמוע ואני שמח ש @הלכה ברורה מסכים לזה ולא כמש"כ לעיל.

אבל גם מותר למחות במי שעושה כמו הרב עובדיה ואוכל ספיחין בשביעית וחמץ בפפושדו,
ומגלה שתי אצבעות משערה, ופותח בקבוקים בשבת ועוד.

 

[הלכה ברורה]

[מרוב שזה טענה חזקה הוא שלח אותה שבוע שעבר לעלון דעת גדולים]

זה ציטוט דברי הרב נקי מהעלון הנ"ל (פרשת משפטים):
להגיד לשם יחוד על פאה?
לכבוד העלון הנפלא דעת גדולים.הדברים שאתם כותבים נכונים מאוד, אני רק רוצה להביא נקודה אחת: על כל מצוה שאדם בא לקיימה, הוא יכול לומר קודם לכן, למשל: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה,הריני בא לקיים מצות עשה לישב בסוכה, לשמוע קולשופר, כמו שציונו השם אלוקינו בתורתו הקדושה,לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו",וכאן האשה באה לקיים מצות "כיסוי ראש" מן התורה,וכדאי מאוד מאוד שתבדוק בעצמה ביושר ובכנות, האםהיא יכולה לומר בפה מלא במילים אלו: "לשם יחודקודשא בריך הוא ושכינתיה, הריני באה לקיים את מצותהתורה לכסות ראשי בפאה נכרית, כמו שציונו השםאלוקינו בתורתו הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו"?! האם יכול להיות שהפאה הנכרית תהיה ציווי השםיתברך, בשעה שהיא מטמאת ומושכת את עיניהגברים?!האם יכול להיות שהפאה נכרית תעשה נחת רוח לבוראעולם, בשעה שהיא מכשילה ומחטיאה את הרבים?! והלוא כל מטרת התורה בכיסוי השיער, כדי שפחות יסתכלו עליה, והיא עושה להיפך, לובשת שיער יותריפה משערה, היתכן שזה עושה נחת רוח ורצון הבורא?!
דוד שלום נקי מח"ס בהלכה ובאגדה

 

[אלישמע]

זה ציטוט דברי הרב נקי מהעלון הנ"ל (פרשת משפטים):
להגיד לשם יחוד על פאה?
לכבוד העלון הנפלא דעת גדולים.הדברים שאתם כותבים נכונים מאוד, אני רק רוצה להביא נקודה אחת: על כל מצוה שאדם בא לקיימה, הוא יכול לומר קודם לכן, למשל: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה,הריני בא לקיים מצות עשה לישב בסוכה, לשמוע קולשופר, כמו שציונו השם אלוקינו בתורתו הקדושה,לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו",וכאן האשה באה לקיים מצות "כיסוי ראש" מן התורה,וכדאי מאוד מאוד שתבדוק בעצמה ביושר ובכנות, האםהיא יכולה לומר בפה מלא במילים אלו: "לשם יחודקודשא בריך הוא ושכינתיה, הריני באה לקיים את מצותהתורה לכסות ראשי בפאה נכרית, כמו שציונו השםאלוקינו בתורתו הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו"?! האם יכול להיות שהפאה הנכרית תהיה ציווי השםיתברך, בשעה שהיא מטמאת ומושכת את עיניהגברים?!האם יכול להיות שהפאה נכרית תעשה נחת רוח לבוראעולם, בשעה שהיא מכשילה ומחטיאה את הרבים?! והלוא כל מטרת התורה בכיסוי השיער, כדי שפחות יסתכלו עליה, והיא עושה להיפך, לובשת שיער יותריפה משערה, היתכן שזה עושה נחת רוח ורצון הבורא?!
דוד שלום נקי מח"ס בהלכה ובאגדה

אם יכול להגיד לשם יחוד על כיסוי ראש בגילוי 2 אצבעות.

 

[הלכה ברורה]

אם יכול להגיד לשם יחוד על כיסוי ראש בגילוי 2 אצבעות.

ברור, כמו שמצוה לאכול פפשודו אפי' מי שמקפיד על שמורה בגלל "דנפיק מפומיה" דהרב עובדיה.... (זה לא בדיחה הוא באמת אומר את זה בשיעורים לפני פסח. פעם ראיתי אותו בקבלת קהל אצל ר' דוד לפני פסח ושאלתי אותו למה אתה יוצא נגד מי שמקפיד על שמורה. מה רע שמחמירים. והוא ענה לי הבעיה שהם עושים את החומרות האלה להראות בני תיירה, ולא לש"ש.)
ודון מינה לנדון דידן, דכיון דנפק מפומיה דהרב עובדיה צריך לגלות ב' אצבעות. ובפרט שעי"כ לא חיישינן חלילה להידמות לבני תיירה...

 

[אלישמע]

ברור, כמו שמצוה לאכול פפשודו אפי' מי שמקפיד על שמורה בגלל "דנפיק מפומיה" דהרב עובדיה.... (זה לא בדיחה הוא באמת אומר את זה בשיעורים לפני פסח. פעם ראיתי אותו בקבלת קהל אצל ר' דוד לפני פסח ושאלתי אותו למה אתה יוצא נגד מי שמקפיד על שמורה. מה רע שמחמירים. והוא ענה לי הבעיה שהם עושים את החומרות האלה להראות בני תיירה, ולא לש"ש.)
ודון מינה לנדון דידן, דכיון דנפק מפומיה דהרב עובדיה צריך לגלות ב' אצבעות. ובפרט שעי"כ לא חיישינן חלילה להידמות לבני תיירה...

באמת יש כאלו ?